ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שלום סגל נגד ישיבה כולל שבי שומרון :

בפני כבוד ה שופט עמית משה סובל-שלום ת"א

מערער
שלום סגל
ב"כ המערער: עו"ד ענת אסייאג

נגד

משיבים
1.ישיבה כולל שבי שומרון
2.ברכת התורה בשומרון
ב"כ המשיבות: עו"ד ירון טבצ'ניק

פסק דין

ערעורו של המערער, הזוכה בתיק הוצל"פ 01-XX591-04-2, על החלטתה מיום 23.7.14 של כבוד רשמת ההוצל"פ קרן פרג'ון-זיטמן שנתנה במסגרת בקשה בטענת "פרעתי" שהגישה משיבה 2 להלן ""ברכת התורה", שמשמעותה האופרטיבית סגירת התיק והשבת כספים ששולמו ביתר.

בהתאם להחלטתי מיום 4.6.15 הגישו הצדדים עיקרי טיעון ולאחר עיון בטענות הצדדים, בהחלטת הרשמת, במסמכים שצורפו ובתיק ההוצל"פ עצמו מצאתי שיש לקבל את הערעור בחלקו, כמפורט להלן.

תיק ההוצל"פ נפתח ביום 13.2.04 בגין חובה של משיבה 1, להלן: "שבי שומרון" לחברת גלקופ שיווק מזון בסיטונאות בע"מ, להלן: "גלקופ" לביצוע פסק דין שניתן בת"א 1880/03 מיום 18.8.03.

בתאריך 23.5.04 המחתה גלקופ את החוב שעפ"י תיק ההוצל"פ למערער אשר לבקשתו עודכן ביום 24.5.04 בתור הזוכה בתיק ההוצל"פ.

מהחלטת הרשמת עולות שתי סוגיות עיקריות עליהן מערער המערער:
זהות החייבת שכן תיק ההוצל"פ נפתח נגד שבי שומרון ואת טענת "פרעתי" העלתה ברכת התורה ושלכאורה איננה צד בתיק.
הטענה כי בוצעו תשלומים ביתר ויש לחייב את המערער בהשבתם.
הרשמת הגיעה למסקנה כי לברכת התורה יש מעמד בתיק ההוצל"פ ורשאית היתה להגיש הבקשה וזאת לאור התנהלות הצדדים וכמפורט בהחלטה.

באשר לתשלומים ששולמו קבעה הרשמת כי הועברו תשלומים שונים שהופחתו מהחוב שבתיק באופן ששולמו תשלומים ביתר.

המחלוקת לעניין התשלומים מתמקדת בשני סכומים, האחד הינו בסך של 4,000 ₪ שהופחת לבקשת המערער ביום 31.12.03 והסכום השני הינו בסך של 4,459 ₪ עפ"י חשבונית מיום 13.10.03, כפי שהציגה ברכת התורה בבקשתה לסגירת תיק ההוצל"פ בטענת "פרעתי".

הרשמת אישרה כי שולמו שני הסכומים האמורים שיש להפחיתם מהחוב בתיק ההוצל"פ והורתה לגזברות לחשב את החוב בהתאם וברכת התורה תשקול את צעדיה בהתאם.

לאחר בדיקת הגזברות אופס החוב בתיק ההוצל"פ ונסגר. הואיל ובעת סגירת התיק היתה היתרה בזכות (לאור אישור שני הסכומים) פתחה ברכת התורה כנגד המערער תיק הוצל"פ חדש לגביית הסכום, תיק הוצל"פ 514900-11-14.

בעיקרי הטיעון שהגיש המערער הוא חוזר על טענות הערעור ועותר לקבלו ולבטל את החלטת הרשמת ולחילופין לקבוע שלא מגיע למי מהמשיבות כל השבה, ולהורות על סגירת שני תיקי ההוצל"פ ,התיק בו המערער הינו הזוכה והתיק השני בו הינו החייב.

המשיבות טוענות בעיקרי הטיעון שהגישו כי יש לאשר את החלטת הרשמת ולא להתערב בה, מהנימוקים המפורטים בעיקרי הטיעון.

בנוסף טוענות המשיבות וכטענת סף כי המערער הגיש את הערעור באיחור ולכן דינו של הערעור להידחות על הסף.

באשר לטענה כי הערעור הוגש באיחור, עפ"י תקנה 119(ד) לתקנות ההוצאה לפועל, ערעור על החלטת רשם ההוצל"פ יוגש תוך 20 ימים מיום מתן ההחלטה.

החלטת הרשמת ניתנה ביום 23.7.14 ואילו הערעור שבפניי הוגש ביום 26.4.15, לכאורה באיחור ניכר.

המערער טוען, בין היתר, כי לא חל איחור בהגשת הערעור, שכן תקופת הפגרה לא נכללת במניין הימים להגשת הערעור. טועה המערער שכן עפ"י תקנה 128 (ב) לתקנות ההוצל"פ, תקופת הפגרה לא תבוא במניין הימים רק לעניין הגשת התנגדות לביצוע שטר או תביעה על סכום קצוב.

דא עקא שהמערער הגיש לראשונה ערעור ביום 19.9.14 ובתאריך 17.2.15 נמחק הערעור בהסכמה, תוך שהמערער שומר על זכותו להגיש ערעור מחדש בהמשך.

בתור "טעם מיוחד" להארכת המועד מציין המערער כי המתין לקבלת סיוע משפטי ורק משאושר לו הוגש הערעור הנוכחי באמצעות עורך דין של הסיוע המשפטי.

לאור ההתנהלות בתיק מאז נפתח לפני למעלה מעשור ובשל הסוגיות שבפניי החלטתי שיש מקום להאריך המועד ולדון בערעור לגופו.

באשר למעמדה של ברכת התורה כחייבת בתיק ובעלת מעמד לעתור לסגירת התיק, מקובלת עלי החלטתה של הרשמת הנכבדה וקביעותיה המתיישבות עם החומר שבתיק.

יצוין כי לאורך הדרך לא ציינו הצדדים באופן מדויק את שמה של החייבת ובמיוחד עתר עו"ד יעקב פרידמן אשר ייצג בזמנו את גלקופ להוסיף כחייבת (בטעות נרשם כזוכה) את ברכת התורה לאחר שתיק ההוצל"פ נפתח כנגד שבי שומרון בציון ע.ר. של ברכת התורה.

בנוסף, בתאריך 25.12.13 ביקש המערער בבקשה בכתב ידו לעדכן את שמה של החייבת ל"ברכת התורה בשומרון (ע"ר)".

בתאריך 29.12.13 הגיש המערער בקשה נוספת לעדכן את פרטי החייבת "ברכת התורה בשומרון (ע"ר)".

מכאן עולה כי הצדדים ובמיוחד המערער ראה גם את ברכת התורה כחייבת בתיק בין אם בנוסף לשבי שומרון ובין אם במקום שבי שומרון או כישות אחת.

גם מניסוח הסכם הפשרה (שלא מומש) ניתן לעמוד על אומד דעתם של הצדדים בקשר לזהות החייבת כאשר רשמו: "ישיבת שבי שומרון/ברכת התורה בשומרון ע"ר".

נראה כי המערער עושה שימוש שלא בתום לב בקשר לזהות החייבת בהתאם לצרכיו המשתנים ולכן יש לדחות את ערעורו בכל הקשור למעמדה של ברכת התורה.

באשר לחישוב הכספי וליתר דיוק לשני הסכומים של 4,000 ₪ ושל 4,459 ₪ אשר הרשמת אישרה בהחלטתה כי שני הסכומים שולמו, אינני מקבל עמדה זו.

המערער טוען כי המשיבות לא הרימו הנטל להוכיח את ביצועו בפועל של התשלום ע"ס 4,459 ₪ ואין די בהצגת ספח השיק מבלי שהוצג דף חשבון של הבנק שיעיד על הפירעון או את צילום השיק בחותמת נפרע של הבנק.

המשיבות טוענות כי שני הסכומים שולמו וכי הסך של 4,000 ₪ מופיע בדף החשבון.

באשר לסכום של 4,000 ₪, המערער עצמו הגיש בפברואר 2004 בקשר להקטנת החוב בגין קבלת תשלום ע"ס 4,000 ₪, יצוין כי הבקשה הוגשה ע"י המערער מטעמה של גלקופ, טרם המחאת הזכות ובעת שעבד אצל גלקופ וטיפל בגביית חובות מטעמה.

באשר לסכום השני, אני סבור כי המשיבות לא הרימו הנטל להוכיח כי אכן שלמו בפועל ויצוין כי נטל ההוכחה הינו על הטוען "פרעתי".

להוכחת הפירעון יש להציג את הראיה הטובה ביותר והיה על המשיבה להציג את דף החשבון לפיו נפרע השיק, או את צילום השיק כנפרע.

המשיבות לא טענו כי פנו לבנק ונבצר מהן לקבל את האמור ומכאן שלא עשו מה שנדרש כדי להוכיח את טענת הפירעון.

התוצאה מהאמור לעיל הינה כי יש להפחית מהתקבולים בתיק את הסכום של 4,459 ₪ ואזי היתרה צריכה להיות בסכום נמוך של כ – 337 ₪.

במצב דברים זה ולאור כל האמור לעיל יישאר תיק ההוצל"פ סגור ובנוסף אני מורה על סגירת תיק ההוצל"פ השני שמספרו 514900-11-14.

בנסיבות, אין צו להוצאות.

המזכירות תחזיר לב"כ המערער את הפיקדון בסך 5,000 ₪ שהופקד בתיק.

המזכירות תעביר ללשכת ההוצל"פ העתק פסק הדין לצורך סגירת תיק ההוצל"פ הנוסף וכן תמציא לב"כ הצדדים העתק פסק הדין.

ניתן היום, ז' אב תשע"ה, 23 יולי 2015, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: שלום סגל
נתבע: ישיבה כולל שבי שומרון
שופט :
עורכי דין: