ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עמידר החברה הלאומית לשיכון עולים בישראל בע"מ נגד דוד ברוך :

בפני כבוד השופטת יעל טויסטר ישראלי

התובעת
עמידר החברה הלאומית לשיכון עולים בישראל בע"מ

נגד

הנתבע
דוד ברוך

פסק דין

רקע

1. ביום 3.7.12, ניתן על ידי פסק דין בת"א 1345/08 עמידר החברה הלאומית לשיכון עולים בישראל בע"מ נ' דוד ברוך (להלן: "פסק הדין"). בפסק הדין קבעתי, כי הנתבע לא הוכיח טענתו בדבר מגורים בצוותא חדא עם אביו המנוח במשך 3 שנים טרם פטירתו. קרי , מיום 3.10.04 ועד ליום 3.10.07, בדירה ברח' אורלוב זאב 86 בפתח תקוה (להלן: "הדירה").
בנסיבות אלה, קבעתי, כי הנתבע אינו זכאי למעמד של "דייר ממשיך", כהגדרתו בחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, תשנ"ח-1998 (להלן: "החוק"), ועליו לפנות הדירה, כמפורט בפסק הדין.

2. ביום 17.10.12, הוגש ערעור על פסק הדין. במסגרת הערעור ביקש ב"כ הנתבע לצרף ראיות נוספות. בדיון שהתקיים בערעור קיבלו הצדדים הצעת בית המשפט כדלקמן: "העניין יחזור לבית משפט קמא לגבית הראיות הנוספות וכן לחקירת עדי ביקורי המעגל והגשת דו"ח החוקר. בית המשפט יהיה רשאי ליתן פסק דין חדש שבו ישנה מפסק הדין הקודם, או יגיע לאותה תוצאה, הכל לפי שיקול דעתו" (פרוטוקול בית משפט המחוז י מרכז-לוד, מיום 23.4.14 עמ' 3- להלן: "ההחלטה").

דיון והכרעה

3. ביום 29.9.14, בדיון שהתקיים בפני, ביקש ב"כ הנתבע , בהתאם להחלטה שלעיל, להגיש ראיות נוספות שנמצאו על יד י הנתבע לאחר מתן פסק הדין. לטענת ב"כ הנתבע, ניתן ללמוד מהראיות הנוספות, כי הנתבע התגורר בדירה במשך שלוש השנים עובר לפטירת הדייר החוזי .

4. באותו הדיון מסר ב"כ הנתבע, כי הראיות הנוספות כוללות שני תצהירים , האחד של מר איתי היימנות ו השני של מר שמואל אדמקה, שניהם קרובי משפחתו של הנתבע , ו כן מסמכים רשמיים של המוסד לביטוח לאומי ושל בנק המזרחי.
עוד הודיע ב"כ הנתבע כי: "הנתבע מוותר על חקירת מי שערכו את דו"חות המעגל".

5. ביום 12.1.15, התקיים דיון נוסף , במהלכו הגיעו ב"כ הצדדים להסכמ ה דיונית , כדלקמן:

(א) הכתובת הרשומה של הנתבע בבנק מזרחי במועדים הרלוונטיים הי תה ברח' אורלוב זאב 86 דירה 6 בפתח תקוה.

(ב) הכתובת הרשומה של הנתבע בביטוח לאומי במועדים הרלוונטיים והחל משנת 1999 ועד מועד הדיון היתה ברח' אורלוב זאב 86 דירה 6 בפתח תקוה.

(ג) הכתובת הרשומה של הנתבע בשרותי בריאות כללית במועדים הרלוונטיים היתה ברח' אורלוב זאב 86 דירה 6 בפתח תקוה.

נוכח ההסכמות ויתרו ב"כ הצדדים על הזמנת העדים מהמוסדות שלעיל.
כמו כן, ויתר ב"כ התובעת על זימון עדים ממקומות העבודה בהם עבד הנתבע בתקופה הרלוונטית.

הראיות הנוספות

(א) תצהירו של היימנות איתי

6. המצהיר הינו אחיו למחצה של הנתבע (מאביו) (להלן: "מר היימנות").

7. מר היימנות הצהיר, כי בין השנים 2004-2007 שהה בבסיס תל נוף (ראשית במסגרת פרויקט צבאי ואח"כ כחייל). אותה עת נהג לבקר את אביו על בסיס שבועי ובכל פעם בעת ביקור יו, נכח גם הנתבע.

8. עוד הצהיר, כי הנתבע התגורר עם המנוח (אביו) מאז ומתמיד – בטרם גויס לצה"ל, במהלך שרותו הצבאי ולאחר שחרורו בשנת 2004 ועד פטירת אביו וכי לנתבע היה חדר בבית המנוח, בו היו חפציו, בגדיו וכיוצ"ב.

(ב) תצהירו של שמואל אדמקה

9. המצהיר הינו בן דודו של הנתבע. בהתאם לתצהיר התגורר הנתבע בסמוך לבית המנוח משנת 1995 ("מרחק של כ- 10 דקות הליכה").

10. בהתאם לתצהירו של מר אדמקה, הנתבע התגורר בדירה מאז ומתמיד: "דוד לא עזב את הדירה הזו מעולם. תמיד גר בה".

11. עוד הצהיר, כי דוד היה הצעיר במשפחה: "הבן האחרון שנותר לגור בדירה", וסעד את אביו בתקופת חוליו.

(ג) מסמכים שונים

12. עוד הוגשו כאמור על ידי הנתבע מסמכים מבנק מזרחי, הביטוח הלאומי ושירותי בריאות כללית. כאמור, בהתאם להסדר הדיוני שהושג בין הצדדים, הוסכם כי כתובתו הרשומה של הנתבע בשנים הרלוונטיות במוסדות שלעיל הי תה ברח' זאב אורלוב 86 בפתח תקוה, קרי, כתובת הדירה.
בעניין זה ראוי להוסיף כאמור, כי מדו"ח הביטוח הלאומי אשר הוגש במסגרת הראיות הנוספות ניתן ללמוד , כי בין השנים 1.12.05 – 30.6.08, הועסק הנתבע על ידי חברת השמירה בע"מ ובתלושי המשכורת שקיבל הופיעה הדירה ככתובת מגוריו.

13. מטעם התובעת הוגש במסגרת הראיות הנוספות דו"ח משרד החקירות אתגר חקירות פרטיות ובטחון, עליו חתום מר ירמיהו לבדיגר (להלן: "דו"ח החוקר"). בדיון שהתקיים בפני התברר , כי מי שחתום על דו"ח החוקר לא ביצע את החקירה , אלא דר רמי שהו זמן לעדות על ידי התובעת. מר דר רמי העיד , כי כל מה שכתוב בדו"ח הינו אמת ואין לו מה להוסיף על מה שנרשם בדו"ח.

14. דו"ח החוקר מונה שורות ספורות וכולל ממצאים. בהתאם לממצאי דו"ח החוקר , הנתבע עבר להתגורר בדירה מחודש 11/07, לפני כן התגורר בדירה שכורה ברח' פינסקר בפ"ת ועובד בחברת השמירה בתחנת רכבת לוד כשנתיים.
לדו"ח החוקר לא צורפו כל אסמכתאות ו בעדותו של החוקר לא היה כדי לשפוך אור על ממצאי הדוח , שנותרו ללא תימוכין וללא כל הסבר. בנסיבות אלה, לא מצאתי, כי יש בדו"ח החוקר כדי לסייע ולתמוך בטענות התובעת.

15. כפי שפורט בסעיף 12 בפסק הדין, הנטל להוכיח מגורים עם המנוח, שלוש שנים עובר לפטירתו (להלן: "התקופה הרלוונטית") , חל על הנתבע, המבקש להכיר בזכותו כ"דייר ממשיך".

16. בעת מתן פסק הדין, עמדו בפני בעיקרם של דברים, מטעם התובעת – ביקורי המעגל ותצהירו של מר ושדי. מנגד, מטעם הנתבע – עמדה עדותו של הנתבע ואחיו, מר אדם ברוך, והאסמכתאות שצירף הנתבע בעניין מגוריו עם אביו בדירה, שלא התייחסו למלוא התקופה הרלוונטית.

17. לאחר שבחנתי הראיות הנוספות – החדשות, אשר הוגשו על ידי הנתבע (בנוסף לאלו שכבר היו בפני בעת מתן פסק הדין), הגעתי לכלל דעה, כי יש בראיות החדשות כדי להטות את הכף באופן שהנתבע עמד בנטל המוטל עליו בהתאם למשפט האזרחי והוכיח, כי בשנים הרלוונטיות, קרי 3 שנים עובר לפטירת אביו, התגורר עם אביו בדירה , כפי שיפורט להלן.

18. הנתבע השתחרר משרות חובה בשנת 2004.

19. אין מחלוקת בין הצדדים, כי מענו הרשום של הנתבע במרשם האוכלוסין בתקופה הרלוונטית היה כתובת הדירה.

20. באמצעות המסמכים החדשים שהוגשו על ידי הנתבע הוכיח הנתבע, כי גם בשרותי בריאות כללית ובבנק מזרחי מענו הרשום היה כתובת הדירה.
כמו כן, ממסמכי הביטוח הלאומי שהוגשו ותלושי השכר שהגיש הנתבע, ממקום עבודתו, בקשר לחלק ניכר מהתקופה הרלוונטית, ניתן ללמוד כי מענו הרשום של הנתבע אצל מעסיקו , הי יתה הדירה. יצוין, כי ב"כ התובעת ויתר על חקירת מעסיקיו של הנתבע, על כל המשתמע מכך.

21. יתרה מכן, את עדותו של מר היימנות איתי מצאתי אמינה ומהימנה. תצהירו לא נסתר במהלך חקירתו. מר היימנות חזר בעדותו על האמור בתצהירו והעיד, כי שירת בבסיס תל נוף בתקופה הרלוונטית ונהג לבקר את אביו מדי שבוע , פחות או יותר ובעת שביקר את אביו שהה בדירה גם הנתבע.
זאת ועוד, גם את עדותו של מר אדמקה מצאתי אמינה. התרשמתי מקשר רצוף (פחות או יותר), בין הנתבע למר אדמקה וגרסתו, כי הנתבע התגורר בדירה עם אביו לא נסתרה כהוא זה.

22. לאחר ששמעתי את כל עדי הנתבע אשר הפכו בכמותם לאיכות שיש בה כדי לשכנע באמיתות עדותם, ולא מבלי שהזהרתי עצמי, כי מדובר בעדות של קרובי משפחה, ובשים לב למסמכים החדשים שהוגשו, הגעתי כדי המסקנה שיש לקבל את גרסת הנתבע לפיה גר בדירה בתקופה הרלוונטית.

23. בעת שהגעתי למסקנה שלעיל, לא התעלמתי מדו"חות המעגל שהוגשו על ידי התובעת כמו גם עדותו של מר ושדי, אולם דו"חות המעגל המהווים רשומה מוסדית כפי שפירטתי בפסק הדין, מהווים ראיה לכאורה לאמיתות תוכנם באופן שנטל השכנוע, כי האמור בהם אינו נכון עובר לכתפי הנתבע (ראו: תא"מ (ח.י.) 12852/07 בשתאוי נ' עזאלדין; ע"א 3145/09 (מחוזי י-ם) אלי שני ואח' נ' מזרחי בנק טפחות בע"מ – פורס מו במאגר ים המשפטי ים).
כאמור, מצאתי כי הנתבע עמד בנטל זה.

לכך יש להוסיף, כי במהלך 21 חודשים מתוך 36 החודשים הרלוונטיים, קרי מיום 29.01.06 ועד 03.10.07 (מועד פטירת הדייר החוזי), לא נערכו ביקורי מעגל כלל. התוצאה היא שאין בידי התובעת כל אסמכתא בקשר לחלקה הארי של התקופה הרלוונטית לכך שהנתבע לא התגורר עם הדייר החוזי.

24. לפני סיום מצאתי לנכון לציין, כי התיקון לחוק משנת 2009 בו הוחמרו הדרישות המאפשרות להכיר בזכות להפוך "לדייר ממשיך", היינו שלא די בכך שהנתבע אינו מחזיק בבעלותו נכס מקרקעין, אלא שהוא צריך לעמוד בתנאי הכללים של משרד הבינוי והשיכון ולהיות זכאי בעצמ ו לדירה ציבורית, אינו חל במקרה דנא, נוכח מועד תחילת תחולתו של התיקון.

סוף דבר

25. לאור כל המפורט לעיל, מצאתי כי הנתבע באמצעות הראיות הנוספות שהובאו בפניי, עמד בנטל ההוכחה והוכיח כי גר בדירה עם הדייר החוזי 3 שנים עובר לפטירתו. לפיכך, הנתבע הינו "דייר ממשיך", כהגדרתו בחוק .

משכך קבעתי, פסק הדין מיום 3.7.12 מבוטל.

26. בנסיבות העניין, לא מצאתי לחייב התובעת בהוצאות המשפט.

ניתנה היום, ז' אב תשע"ה, 23 יולי 2015, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: עמידר החברה הלאומית לשיכון עולים בישראל בע"מ
נתבע: דוד ברוך
שופט :
עורכי דין: