ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יוסף חיים צרפתי נגד בנק מזרחי טפחות בע"מ :

בפני כבוד הרשם שמעון רומי

משיב/זוכה

בנק מזרחי טפחות בע"מ – ח"צ 520000522

נגד

מבקש/חייב
יוסף חיים צרפתי ת"ז XXXXXX538

החלטה

הזוכה הגישה לביצוע כנגד החייב, כמו גם, כנגד הנפרע (חייב 02 יגאל ידין ), שיק אשר נמשך מחשבו נו בבנק הפועלים סניף 673 לפקודת "יגאל יאדין–סופר אשכול":שיק מס' 0010115 ע"ס 6,507₪ זמן פירעון 30/11/2014 . השיק הוחזר ע"י הבנק הנמשך בצירוף חותמת ובה הסיבה (המוטבעת על פני השיק) - נ.ה.ב.

בקשת הביצוע מציינת, בפרק "העובדות המשמשות עילה לבקשה" , כי הזוכה אוחז כשורה בשיק החתום בידי החייב 01 ובהסבת החייבת 02, כי ה וא לא כובד במועד ו ואף לא לאחר מכן למרות דרישות שנשלחו לחייבים ולכן חייבים הם את קרן השקים בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק.
בקשת הביצוע איננה מציינת, מי חתום על השקים.

המבקש הגיש התנגדותו בתוך המועד הקבוע בחוק ומכאן הורה רשם ההוצל"פ על עיכוב ההליכים והעברת ההתנגדות לבימ"ש זה.

בתצהיר המבקש מוצהר, כי "מדובר בשיק שערכתי אך לא השלמתי את העריכה, האיזור שבו רושמים "שולמו לפקדות:" נשאר ריק ומולא כפי העולה ע"י (הנפרע – ש.ר) שלא בהסכמה ו/או הנחיה שלי."
עוד מוצהר, כי השיק אבד ולכן בוטל בידי המבקש. מוצהר גם, כי השיק אבד, כי למבקש לא היה כל קשר עם הזוכה ועם הנפרע, וכי פנה למשטרה להגיש תלונה על אובדן שקים, ביום 20/01/2015 ("...בגין עבירה מיום 10/2014").

ביום 14/7/2015 עמד המבקש לחקירה נגדית על תצהיר ו.
העד נשאל " לשם מה החזקת שקים חתומים?" וענה תשובה זו: " אני מדבר על השיק הספציפי, השיק הזה בכלל היה מיועד לבנאדם... הם היו מיועדים לאנשים שונים שאני היה צריך לשלם להם. השיק הזה היה מיועד לקבלן שיפוצים לנימני, ואני תמיד מוסיף את המילה חיים בחתימה שאני נותן את השיק."

בחקירה החוזרת הבהיר העד מהי אותה חתימה לא מושלמת (הנזכרת בתצהירו – ש.ר) באומרו: " לא מושלמת. תמיד אני מוסיף את המילה חיים."

סיכומי המבקש כלשונם: "כשמדובר בניכיון שיק מדובר בהלוואה. בתיק לא צורף שום הסכם הלוואה. ככל שאני מסיק מכך לכל היותר מדובר במתן אשראי. יתכן שמדובר במתן אשראי על סמך התרשמות והסתמכות בכך שיש שקים בידי המסב/יגאל ידין ומי שחייב מס' 2 בתיק. כשנותנים אשראי לא בהכרח מדובר באשראי שחייב להיפרע ע"י השיק נשוא התביעה.
הזוכה לא טרח לבדוק את נסיבות עסקת היסוד. השיק אבד כשאיננו ערוך באופן מלא והפרטים החיוניים הושלמו כך עולה לא ע"י בעל השיק ולא ברשותו.
כלומר, לכל הפחות מדובר בעצימת עיניים מצד הזוכה בתיק.
זאת ועוד החתימה על השיק למרות שהיא חתימה שאיננו מכחישים שנחתמה ע"י החייב מס' 1 בתיק, אך לא מדובר בחתימה מושלמת, היות והנתבע/החייב מס' 1 בתיק, טוען שמשאיר חלק מהחתימה להשלמה בשלב האחרון ובכך בעצם מייצר מעין מקדם בטחון.

סיכומי המשיב קובעים, כי הבנק אוחז כשורה בשיק השייך , וכן כי "הנתבע מאשר כי החתימה המופיעה על השיק היא חתימתו, רק כשהבין הנתבע שמצבו בתביעה אינו שפיר המציא או הביא עובדות חדשות, נוספות שלכל הפחות הינן עדות כבושה ולכן יש ליתן להם משקל הולם. סביר להניח שאדם שחתימתו אינה מושלמת יטען טענה זו דבר ראשון בכתב הגנתו, הנתבע לא עשה זאת ולכן יש לזקוף זאת לחובתו..." כמו גם: "... הוא הודה שחתם על המסמך על מנת לשלם באמצעותו."

כי קיבל את השיק כשהוא תקין ושלם לפי מראהו וכי נעשה לאוחז בשטר לפני חילולו, אם אמנם חולל.
עוד מסכמת המשיב, כי הבנק נתן ערך בעד השיק ובהמשך לכך נרשמה הערת ביהמ"ש, כי דברים אלו אינם עולים מהדיון או מכתבי הטענות וכי כמוהם כעדות ב"כ המשיב ולא כסיכום.

תשובת המבקש מציינת, "טענת האחיזה כשורה היא טענה עובדתית שדורשת הוכחה, ורק בשל הטענה הזו כבר ראוי שתינתן הרשות להתגונן לביצוע שטר..."
השיק השייך, נכלל בין השקים המפורטים ב"הודעה על אבידה" הנושאת תאריך 20/1/2015. בניגוד למוצהר ע"י המבקש, לא הגיש תלונה על גניבה, אלא הודעה על אבידה.

בקשת המבקש אינה מגלה ולו הגנה לכאורה מפני התביעה השטרית:
המבקש מודה שהשיק נחתם על ידו, טוען כי החתימה אינה שלימה מחד, ומאידך נמנע מלהציג ולו ראשית ראיה לחתימתו המחייבת ע"פ תנאי פתיחת חשבון הבנק.
המבקש העיד כי רשם את השיק והותיר את פרטי הנפרע למילוי בידי אחר זולתו, וכן כי התכוון לשלם באמצעותו ל"לקבלן שיפוצים לנימני".
חזקה על המבקש שרשם שיק, חתם עליו וייעד אותו לתשלום – כי אכן התכוון למעשיו.

טענה זו קלושה ככל שתהא, מצדיקה אך בדוחק רב - מתן רשות להתגונן.

מנגד, הבנק בבקשת הביצוע בפרק שכותרתו "העובדות המשמשות עילה לבקשה הן כמפורט להלן", קובע כעובדה, כי הינו אוחז כשורה בשקים נשוא ההתנגדות. אין בידי לקבל קביעה זו כעובדה נתונה שכן עפ"י הפסיקה יסודות האחיזה כשורה הינם דבר שיש להוכיח ואינם נבחנים במעמד דיון בבקשת רשות להתגונן. ראה ע"א 63/427 טריבלסקי נגד מטמור פד"י י"ח (1) 84, 80.

נתונה אם כן למבקש הרשות להתגונן, אך זו מותנית בהפקדת עירבון, בשיעור מלוא יתרת החוב בתיק ההוצאה לפועל שבכותרת, בתוך 30 ימים מיום המצאת החלטה זו לבא כוחו.
המבקש יגיש סימוכין נאותים ליישום ההפקדה בתיק ההוצל"פ, בתוך המועד שנועד להפקדה, ואם כך ייעשה, תינתן החלטה נוספת בדבר המשך ההתדיינות או סיומה, ע"פ הנסיבות שתהיינה.

הוצאות ההתדיינות עד כה, תקבענה בהחלטה שתינתן בבוא העת.

לתזכורת פנימית ביום 31/08/2015

ניתנה היום, ו' אב תשע"ה, 22 יולי 2015, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: יוסף חיים צרפתי
נתבע: בנק מזרחי טפחות בע"מ
שופט :
עורכי דין: