ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין הראל ברק נגד עולם אחר גיאוגרפי בע"מ :

בפני כבוד הרשמת הבכיר ה סיגל אלבו

תובע

הראל ברק

נגד

נתבעת

עולם אחר גיאוגרפי בע"מ

פסק דין

זוהי תביעה לתשלום פיצויים בגין משלוח הודעות פרסומת.

טענות התובע
התובע טוען כי ב-29 מועדים שונים שיגרה הנתבעת דברי פרסומת אל לתיבת הדוא"ל שלו .
לטענת התובע, מעולם לא נתן הסכמתו למשלוח דברי הפרסומת וכי אינו יודע כיצד הגיעו פרטי תיבת הדוא"ל שלו אל הנתבעת.
עוד טוען התובע, כי היותה של הודעת הדוא"ל דבר פרסומת לא הופיעה בתחילת דבר הפרסומת, ובכך הפרה הנתבעת את הוראות החוק.
כן טוען התובע, כי הנתבעת לא אפשרה הסרתו מרשימת התפוצה, שכן בעת הלחיצה על הקישור להסרה, מתקבלת הודעת שגיאה.
לפיכך דורש התובע לחייב את הנתבעת בפיצוי בסכום של 29,000 ₪ בגין הודעות הפרסומת שנשלחו אליו.

טענות הנתבעת
הנתבעת טוענת כי התובע נתן הסכמתו לקבלת הודעות פרסומת. כך, ביום 3.6.10 מילא התובע את פרטיו במערכת רב מסר של התובעת, המקיימת חוג מצומצם לחברים ונמענים חובבי טבע וביקש לקבל פרטים ומסרים מן הנתבעת. מכאן שלא רק שהתובע נתן הסכמתו, אלא למעשה יזם קבלת מסרים מן הנתבעת.
עוד טוענת הנתבעת, כי התובע מעלם לא ביקש הסרתו מרשימת התפוצה, ולו היה מבקש היה מוסר מידית. זאת ועוד, כתובת הדוא"ל של הנתבעת ממנה שוגרו המסרים הינה כתובת דוא"ל פעילה, וניתן היה לשגר בקשת הסרה בדוא"ל חוזר, בהתאם להוראות החוק.

דיון והכרעה
הדין החל בענייננו קבוע בסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב-1982 (להלן: "החוק").
סעיף 30א(ב) לחוק קובע כי: "לא ישגר מפרסם דבר פרסומת באמצעות פקסימיליה, מערכת חיוג אוטומטי, הודעה אלקטרונית או הודעת מסר קצר, בלא קבלת הסכמה מפורשת של הנמען בכתב, לרבות בהודעה אלקטרונית או בשיחה מוקלטת".
המחלוקת בין הצדדים במקרה זה הינה האם ניתנה הסכמתו של התובע לקבלת ההודעות והאם יכול היה התובע לבקש הסרתו מרשימת התפוצה.
מנספח א' לכתב ההגנה עולה, כי ביום 3.6.10 פנה התובע אל הנתבעת בשאלה האם היא מספקת שרות הדרכה בסין על בסיס יומי וכן אישר כי הוא מעוניין בקבלת מסרים מ"עולם אחר" באמצעות הדוא"ל.
יוצא אפוא שטענת התובע, כי מעולם לא נתן הסכמתו לקבלת הודעות פרסומת נסתרת בבירור , לאור נספח א' לכתב ההגנה.
ואולם גם אם אקבל את טענת התובע, כי לא נתן הסכמתו המפורשת לקבלת דברי פרסומת, הרי שיש לבחון האם מתקיימים התנאים למשלוח הודעת פרסומת גם ללא הסכמתו המפורשת של הנמען.
סעיף 30א(ג) לחוק קובע, כי המפרסם רשאי לשגר דבר פרסומת, אף אם לא התקבלה הסכמת הנמען, בהתקיים שלושה תנאים מצטברים: האחד, הנמען מסר את פרטיו למפרסם במהלך רכישה של מוצר או שירות, או במהלך מו"מ לרכישה כאמור, והמפרסם הודיע לו כי הפרטים שמסר ישמשו לצורך משלוח דבר פרסומת מטעמו; השני, המפרסם נתן לנמען הזדמנות להודיע לו כי הוא מסרב לקבל דברי פרסומת כאמור, והנמען לא עשה כן; השלישי, דבר הפרסומת מתייחס למוצר או לשרות מסוג דומה למוצר או לשירות אותם רכש או ביקש לרכוש הנמען.
אשר לתנאי הראשון בסעיף זה, הרי שביום 3.6.10 פנה התובע לנתבעת בבקשה לקבלת מידע בנושא שירותי הדרכה בסין. במסגרת זו מסר התובע לנתבעת את פרטי הדוא"ל שלו.
אשר לתנאי השני, הרי שגם תנאי זה מתקיים. סעיף 30א (ד) לחוק קובע כי אם הסכים הנמען לקבל דבר פרסומת, רשאי הוא בכל עת להודיע למפרסם על סירובו לקבלם ולחזור בו מהסכמתו. הודעת הסירוב תינתן בכתב או בדרך שבה שוגר דבר הפרסומת, לפי בחירת הנמען.
ראשית, אציין, כי בהודעות הפרסומת ששוגרו לתובע מופיע קישור "לחץ כאן להסרה". מנספחים ב 1-4 לכתב ההגנה עולה, כי לחיצה על קישור זה מ ביאה להסרת הנמען מרשימת התפוצה. יתר על כן, גם לו היתה נכונה טענת התובע כי בלחיצה על קישור ההסרה מתקבלת הודעת שגיאה, הרי שהואיל וכתובת הדוא"ל ממנה נשלחו ההודעות היא כתובת דוא"ל פעילה, הרי שהתובע יכול היה להשיב להודעות הפרסומת ולבקש הסרתו מרשימת התפוצה, באותה הדרך בה שוגר דבר הפרסומת. לפיכך, אני דוחה את טענת התובע כי הנתבעת לא אפשרה הסרתו מרשימת התפוצה.
אף התנאי השלישי הקבוע בסעיף 30א (ג) מתקיים, שכן דברי הפרסומת שנשלחו לתובעת עוסקים כולם באותו נושא בעניינו פנה לנתבעת לקבלת מסרים. כך, כל דברי הפרסומת שנשלחו לתובע עוסקים במידע על טיולים בחו"ל.
לפיכך, אני קובעת כי הנתבעת היתה רשאית לשלוח לתובע את הודעות הפרסומת נשוא התביעה.
התובע מוסיף וטוען כי הנתבעת הפרה את הוראת סעיף 30א(ה)(1)(א) לחוק משלא ציינה באופן בולט או ברור כי ההודעות ששלחה מהוות דבר פרסומת.
אכן מעיון בהודעות ששלחו לתובע עולה כי המילה פרסומת אינה מופיעה בהודעת אלה. יחד עם זאת מלשון החוק, לא ברור האם עצם העובדה שבדבר הפרסומת לא נכללה המילה פרסומת מקנה זכות לקבלת פיצויים לדוגמה. מבלי להכריע בשאלה זו, הגעתי למסקנה כי בנסיבות העניין אין מקום לפסוק לתובע פיצוי בשל אי הכללת המילה פרסומת בהודאות הדוא"ל שנשלחו אליו. כך, התובע טען בכתב תביעתו כי לא נתן הסכמתו לקבלת דברי פרסומת מהנתבעת. יחד עם זאת, כפי שציינתי לעיל הוכח, כי התובע לא רק שנתן הסכמתו לקבלת מסרים מהנתבעת, אלא אף פנה אליה בבקשה לקבלת מסרים. בנסיבות אלה, אני סבורה כי משהתובע יזם פנייה לנתבעת, ונשלחו לו מסרים בהתאם לאותה פנייה, כאשר יצוין כי כל המסרים עוסקים באותו שירות שביקש התובע לקבל והוא מידע על טיולים שונים, הרי שדרישתו לקבל פיצוי אך ורק בשל העובדה כי בהודעות שנשלחו אליו לא מופיעה המילה "פרסומת" הינה חסרת תום לב.
לפיכך, אני דוחה את התביעה. לפנים משורת הדין, איני מחייבת את התובע בהוצאות.

פסק הדין ניתן לערעור ברשות בלבד. בקשת רשות ערעור ניתן להגיש לבית המשפט המחוזי, בתוך 15 יום.

ניתן היום, ו' אב תשע"ה, 22 יולי 2015, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: הראל ברק
נתבע: עולם אחר גיאוגרפי בע"מ
שופט :
עורכי דין: