ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין רבאח גאסם נגד המוסד לביטוח לאומי :

22 יולי 2015
לפני:

כבוד הסגנית נשיא איטה קציר

המערער
רבאח גאסם ת.ז. XXXXXX146
ע"י ב"כ: עו"ד רמי אסחאק
-
המשיב
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד איהאב סעדי

פסק דין

1. זהו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה), מיום 15/3/15 ("הוועדה"), אשר קבעה למערער נכות יציבה בשיעור 30% לפי פריט ליקוי 34(ב)(4) לרשימת הליקויים שבתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956, ולאחר הפעלת תקנה 15 במלואה, נקבעה למערער נכות צמיתה בשיעור 45% מיום 1/5/14 ("ההחלטה").

להלן עובדות המקרה:

2. המערער יליד 1978, היה תלמיד במסגרת קורס הכשרה מקצועית, ונפגע ביום 13/2/11 בתאונת דרכים. התאונה הוכרה כתאונת עבודה, והפגימות שהוכרו הן חבלת ראש, צוואר, גב וברך ימין.

3. ועדה רפואית מדרג ראשון קבעה למערער, ביום 19/8/12, נכות זמנית בשיעור 10% לתקופה שמיום 14/2/11 ועד 30/11/12 . הן המערער והן המשיב הגישו ערר כנגד החלטה זו.

4. ועדה רפואית לעררים התכנסה ביום 14/11/12, והפנתה את המערער לבדיקה פסיכו-דיאגנוסטית על ידי פסיכולוג דובר השפה הערבית. בשלב מאוחר יותר הגיע חוקר המשיב לביתו של המערער, והסרטון הוצג בפני הוועדה הרפואית לעררים. בהחלטתה מיום 29/5/13 קיבלה הוועדה הרפואית לעררים את ערר המערער ודחתה את ערר המשיב. במסגרת אותה החלטה נקבעו למערער נכויות זמניות לתקופה שמיום 14/2/11 ועד 30/4/14.

5. בתום הנכויות הזמניות זומן המערער להופיע בפני ועדה רפואית מדרג ראשון, אשר ביום 20/5/14 קבעה למערער נכות יציבה בשיעור 45% מיום 1/5/14.

6. המערער הגיש ערר כנגד החלטה זו, ו ביום 22/2/15 התכנסה הוועדה נשוא ערעור זה בהרכב מומחה באורטופדיה, מומחה בנוירוכירורגיה ומומחה בפסיכיאטריה (מוצג מש/ 1) . הוועדה הקשיבה לדברי אביו של המערער ולטיעוני בא כוחו שהתלווה אליהם. בפרק הממצאים ציינה הוועדה כי המערער "אינו משתף פעולה כלל. בנוסף למוטיזם קיים מרכיב התנהגותי נגטיביסטי, ולאור כך לא ניתן לבצע בדקה פסיכיאטרית קלינית. מסתבר כי על פי החלטת ועדה המל"ל בוצע מעקב ואף הועבר חומר חקירה באמצעות סרט וידאו. דבר זה דורש התייחסות ועיון מפורט" . בנוסף, הוועדה ביקשה לקבל לעיונה בדיקת MRI מח "על מנת לשלול על הסף מרכיב אורגני מוחי".

7. הוועדה שבה והתכנסה ביום 15/3/15, ולאחר שעיינה בתוצאות בדיקת MRI מוח מיום 17/2/14, ציינה כי הבדיקה הוגדרה כתקינה. הוועדה הוסיפה כי באבחון הפסיכו-דיאגנוסטי ציין ד"ר עדאל ג'דעאן שלא ניתן לשלול עניין של התנהגות מגמתית וחיפוש אחר רווח משני. לאחר שעיינה בחוות דעתו של ד"ר כמאל פרחאת מיום 8/12/14 קבעה הוועדה כי נכות פסיכיאטרית בשיעור 30% משקפת את מצבו של המערער. למערער נקבעה, כאמור, נכות צמיתה בשיעור 45%, לאחר הפעלת תקנה 15 במלואה.

טענות הצדדים

8. טענת הערעור העיקרית היא ששגתה הוועדה עת לא התייחסה בהחלטתה לחומר החקירה (סרט הווידאו) שתיעד את המערער בביתו. המערער הוסיף וטען כי התייחסות הוועדה לחוות דעתו של ד"ר פרחאת אינה מניחה את הדעת. לסיום נטען ששגתה הוועדה ביישום פריט הליקוי התואם את מצבו של המערער בשל קיומה של בדיקת MRI מוח תקינה (מוצג מע/ 1) .

9. לטענת המשיב, לא קיימת כל קביעה חלוטה בנוגע למצבו של המערער, ולמעשה כל הוועדות שדנו בעניינו התקשו להגיע למסקנה חד משמעית שמצבו כיום קשור במלואו לתאונת העבודה, נוכח חוסר שיתוף פעולה מצדו. המשיב טען עוד שהחלטת הוועדה מנומקת ומבוססת על ממצאי בדיקתה, המסמכים הרפואיים ובדיקת ה- MRI; הוועדה הסבירה את יישום פריט הליקוי התואם את מצבו של המערער, והערעור רובו ככולו מופנה כנגד קביעות רפואיות.

לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:

10. לאחר שעיינתי בכלל החומר המונח לפני ונתתי דעתי לטיעוני הצדדים בכתב ובעל פה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל בנקודה אחת בלבד .

11. באשר להתייחסות הוועדה לחוות דעתו של ד"ר כמאל פראחת מיום 8/12/14 , אני סבורה כי הוועדה ידי חובת ההנמקה משהסבירה מדוע מסקנתה שונה ממסקנתו של ד"ר פרחאת. בפרוטוקול הוועדה מיום 15/3/15 הסבירה הוועדה שד"ר פרחאת שם בחוות דעתו דגש על החבלה בראש, ודן באפשרות של תסמינים אורגניים מוחיים מסוגים שונים. לדעת הוועדה, קביעות אלו אינן מתיישבות עם תוצאות בדיקת MRI מוח מיום 17/2/14, שנמצאו תקינים ללא עדות לנזק כלשהו למבנה המוח. הוועדה הוסיפה שלדעתה "קיים מרכיב רגשי המתואר במונחים קונברסטיביים", ולכן קיים ספק שמא מדובר ברווח משני או במרכיב רגשי "נקי". מדובר, אפוא, בממצאים שונים מאלה שתוארו בחוות הדעת של ד"ר פרחאת, ומכאן שברורה קביעת הוועדה מדוע אינה מאמצת את חוות הדעת ואינה קובעת למערערת נכות בדומה לזו שציין ד"ר פרחאת בחוות דעתו.

12. נדחית טענת המערער בנוגע לקיומה של סתירה בין קביעות הוועדה לבין קביעות ועדה רפואית קודמת. ועדות רפואיות קודמות ציינו כי נוכח חוסר שיתוף פעולה מצד המערער לא ניתן לשלול אפשרות שמדובר בהתנהגות מגמתית המחפשת רווח משני. הוועדה הרפואית לעררים הקודמת שדנה בעניינו של המערער ביום 29/5/13 קבעה לו נכויות זמניות, ואין בהחלטתה כל אמירה השוללת חשד להתנהגות מגמתית. טענת ב"כ המערער לפיה הוועדה הרפואית לעררים מיום 29/5/13 "התרשמה מאמינותו של המערער ודחתה ברחל ביתך הקטנה את החשד שהועלה", אין לה תימוכין בהחלטת הוועדה. גם עיון בדו"ח הוועדה הרפואית מיום 20/5/14 מעלה כי הפוסק הרפואי קבע ש"אין מסקנה חד משמעית לגבי אבחנתו. ... לא ניתן לשלול לגמרי שחלק מהתמונה היא על רקע הגזמה ורווח משני". בהתאם, נקבעה למערער נכות צמיתה בשיעור 30% בגין הפרעת חרדה ואישיות. משמע, אין כל קביעה רפואית חלוטה בדבר קיומה של הפרעה פונקציונאלית אורגנית ושלילת האבחנה בדבר התנהגות מגמתית מצד המערער.

13. לטענת המערער שגתה הוועדה בקביעתה שקיים חשד לרווח משני, בהתבסס על דו"ח אבחון פסיכו-דיאגנוסטי, שעה שלא נתנה דעתה לסרט הווידאו שתיעד את המערער בסביבתו הטבעית. בעניין זה אני סבורה כי הדין עם המערער ונפלה בהחלטת הוועדה טעו ת משפטית משלא בחנה את התיעוד האמור. בישיבתה הראשונה של הוועדה, ביום 22/2/15, צוין בפרק הממצאים כי המערער אינו משתף פעולה כלל, וכי בנוסף למוטיזם קיים מרכיב התנהגותי נגטיביסטי, בעיטיו לא ניתן לבצע בדקה פסיכיאטרית קלינית. הוועדה הוסיפה כי "בוצע מעקב ואף הועבר חומר חקירה באמצעות סרט וידאו. דבר זה דורש התייחסות ועיון מפורט". מפרוטוקול הוועדה ברור שסרט הווידאו ודו"ח החקירה לא עמדו לעיון הוועדה. בסעיף סיכום ומסקנות ציינה הוועדה כי "מדובר בתיק מורכב מאד, אשר דורש התייחסות מפורטת לתוצאות החקירה. ... לאור זאת הוועדה מבקשת לקבוע את התיק כבודד". לפיכך, היה מצופה שבישיבתה המסכמת ביום 15/3/15 תיתן הוועדה "התייחסות מפורטת", כלשונה, לתיעוד זה. אולם, למקרא פרוטוקול הוועדה עולה שישנה התייחסות לדו"ח הבדיקה הפסיכו-דיאגנוסטית מיום 17/12/12 ולחוות דעתו של ד"ר פרחאת כמאל מיום 8/12/14. אולם אין בדו"ח הוועדה כל התייחסות לפרטי החקירה שבוצעה. ספק בעיני אם תיעוד זה כלל הונח בפני הוועדה, בהתאם ל רישום בסעיף 4 לפרוטוקול, כאשר ברור שמדובר בתיעוד בעל משקל מהותי.

14. נוכח האמור לעיל, אין מקום או צורך לדון בהתאמת פריט הליקוי התואם את מצבו של המערער, ובטענת המערער לפיה פריט הליקוי שיישמה הוועדה אינו מחייב קיומה של בדיקת MRI תקינה. מאחר שעניינו של המערער ידון בשנית בפני הוועדה, ייתכן שהוועדה תשנה את החלטתה לאחר שתצפה בסרט הווידאו ותעיין בדו"ח החקירה.

15. לסיום עתר המערער להחלפת הרכב הוועדה מאחר שלטענתו קביעת הוועדה מלמדת על היותה מקובעת בדעתה ואין סיכוי שתשנה את עמדתה. בנסיבות העניין לא מצאתי שיש הצדקה להשבת עניינו של המערער לוועדה בהרכב חדש. הלכה פסוקה היא, שדרך המלך בקשר להחזרת עניינו של המבוטח לוועדה רפואית היא החזרתו לוועדה באותו הרכב. רק במקרים נדירים בהם עולה חשש של ממש כי הוועדה תהא "נעולה" על החלטתה הקודמת, או שהרכבה אינו נאות, או במקרים חריגים אחרים, מועבר העניין לוועדה בהרכב אחר (ראו עב"ל 778/08 מיכאל דהן - המוסד לביטוח לאומי, מיום 19.10.09 בפסקה 7; עב"ל 231/09 ד"ר אריה קופפרברג - המוסד לביטוח לאומי, מיום 21.10.09, בפסקה 8 וההפניות שם). מעיון בהחלטת הוועדה, בטענות הצדדים, ומכלל המסמכים שבתיק לא הוכח כי הוועדה "נעולה" בדעתה, ואין מדובר בנסיבות חריגות אחרות המצדיקות את העברת הדיון לוועדה בהרכב אחר.

לסיום:

16. לאור האמור – הערעור מתקבל. עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים, באותו הרכב, על מנת שתקיים דיון מעמיק ומפורט בדו"ח החקירה שבוצעה בביתו של המערער. לאחר צפייה בסרט הווידאו תשקול הוועדה מחדש את עמדתה, תוך התייחסות לאמור בסעיף 10 לפרוטוקול הוועדה מיום 15/3/15.
המערער ובא כוחו יזומנו להופיע בפני הוועדה, ויתאפשר להם לטעון בפניה.

17. על המשיב לשלם למערער הוצאות שכ"ט עו"ד משפט בסך של 2,000 ש"ח בתוך 30 יום מהיום.

18. הצדדים יכולים לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בבקשת רשות לערער על פסק הדין וזאת תוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה.

ניתן היום, ו' אב תשע"ה, (22 יולי 2015), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .


מעורבים
תובע: רבאח גאסם
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: