ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ינקלביץ סמיון נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני:

כבוד הסגנית נשיא איטה קציר

המערער
ינקלביץ סמיון, ת"ז XXXXXX735
ע"י ב"כ: עו"ד רן פינגרר
-
המשיב
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד רינת מישאל

פסק דין

1. זהו ערעור לפי סעיף 213 ל חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 על החלטת ועדה רפואית לעררים בענף ביטוח נכות מיום 12.1.15 (להלן - הוועדה).

2. ביום 4.7.13 קבע מומחה יועץ בתחום האורטופדי שבדק את המערער במסגרת תביעתו לגימלת נכות כי למערער 10% בגין הגבלה קלה בתנועות עמוד השדרה המותני לפי פריט ליקוי 37(7)א למבחני הנכות, וכן 5% לפי פריט ליקוי 35(1)א-בגין שינויים ניווניים בכף היד.
לאחר שהוגש ערר על החלטת הרופא המוסמך התכנסה בעניינו של המערער ועדה רפואית לעררים. בישיבתה מיום 27.1.14 קבעה הוועדה בין ממצאיה בתחום האורטופדי: "גב מותני – כיפוף מלא, אין SLR, החזרים הופקו, אין חסר תחושה, אין חסר מוטורי, פרקי ירכיים – טווח תנועה מלא... כף ידיים – אין הגבלה לא בשורש ולא באצבעות. מדובר בכאבים על רקע שינויים ניווניים התחלתיים בפרקי ירכיים, ברכיים, שורשי כפות ידיים, גב ללא הגבלה בתנועות." הוועדה ציינה כי יש לקבוע נכות לפי פריט 35(1)ב' בשיעור 10% בשל שינויים ניו וניים במקום הסעיפים שנקבעו על-ידי הרופא המוסמך בגין הגבלה בתנועות הגב ושינויים ניווניים בכף היד.
בשלב זה עצרה הוועדה את הדיון כדי להודיע למערער כי בכוונתה להפחית את הנכות האורטופדית, וביום 17.6.14 התכנסה לישיבתה המסכמת ומימשה את כוונתה בדבר שינוי בשיעור הנכות האורטופדית.

3. על החלטת הוועדה שסיכמה ישיבותיה ביום 17.6.14 הוגש ערעור לבית הדין (בל 39268-07-14), וניתן בו פסק-דין ביום 8.12.14, על יסוד הסכמת הצדדים (להלן – פסק-הדין).
ב"כ המשיב ציין בדיון כי הוועדה לא הסבירה באיזה איבר מצאה את אותם שינויים ניווניים בגינם קבעה 10% נכות, ולא הסבירה מדוע לא תיקבע נכות לכל איבר בנפרד אם קיימות הפרעות בתנועה ביותר מאיבר אחד. לפיכך הוסכם כי עניינו של המערער יוחזר לדיון נוסף בפני הוועדה שתשלים בדיקתה במידת הצורך "ותקבע היכן קיימת הגבלה בתנועות או בכושר הפעולה לגבי כל אחד מהאיברים הרלוונטיים הנטענים והמזכה בנכות אורטופדית על פי תקנה 35 או כל תקנה אחרת ותנמק החלטתה".

4. לאחר פסק-הדין שבה הוועדה והתכנסה, וחזרה על קביעתה כי אין נכות בגין הגבלה בתנועות עמוד השדרה המותני. מכאן הערעור שלפני.

5. לטענת המערער, הוועדה לא מילאה אחר הוראות פסק-הדין, שללה קיומה של נכות בעמוד השדרה המותני מבלי שערכה בדיקה כנדרש ומבלי שעיינה בממצאי בדיקות הדמייה. עוד נטען כי על טעותה של הוועדה ניתן ללמוד ממצאי בדיקת CT מחודש 2/15 ומחוות-דעת שניתנה בעניינו על-ידי ד"ר שפיגלמן בחודש 3/15.

6. מנגד, טוען המשיב, כי הוועדה ערכה בדיקה קלינית והסבירה כי לא מצאה הגבלה בתנועות המזכה בנכות מעבר לנכות שנקבעה, ומשכך פעלה כאמור בפסק-הדין.

לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:

7. כאמור בפרוטוקול הוועדה נשוא הערעור מיום 6.1.15, הוועדה ציינה כי קראה את פסק-הדין ואת ממצאי בדיקתה טרם פסק-הדין, וכי " יש לציין שהוועדה מתייחסת לבעיות ספציפיות ורק פוסקת. התובע טען על כאבים בפרקים שונים מבלי להתמקד".
באשר לממצאי בדיקתה ציינה הוועדה כך: "עמ"ש צווארי – תנועות מלאות כל המישורים, גב מתני – תנועות מלאות. לא נמצא חסר נוירולוגי בידיים ורגליים. כפות ידיים – מצב תקין ללא דלדול שרירים. ברכיים – ללא ממצא חולני. כפות רגליים – ללא ממצא חולני. העובדה היום מראה הגבלה קלה בתנועות כתף שמאל אבדוקציה מעל גובה השכם, סיבוב חיצוני ופנימי מלא. העובדה שנמצאו שינויים ניווניים בצילומים אינה עילה לנכות, כי אין סעיף המגדיר שינויים ניו וניים אלא הגבלה בתנועות ורק זו עילה לנכות. מאחר ולא נמצאה הגבלה בתנועות לא אז ולא היום והסעיף 35(1)ב' מתאים בדיוק למצב. אפילו ההגבלה הקלה שנמצאה אינה מזכה בנכות אך הוועדה מעניקה 41(4)א' – 0% מיום 1.1.15 הגבלה קלה מאוד כתף שמאל ".

8. מהאמור עולה כי הוועדה ערכה בדיקה קלינית והסבירה כי לא מצאה הגבלות תנועה המזכות באחוזי נכות בבדיקתה הקודמת והנוכחית, למעט ההגבלה הקלה בתנועות הכתף. ומכאן – שתלונות בדבר כאבים בפרקים שונים שאינם עולים כדי הגבלה בתנועות בצירוף לממצאים צילומיים המצביעים על שינויים ניווניים מצדיקים לדעת הוועדה את הנכות שקבעה, לפי פריט ליקוי 35(1)ב'. לא מצאתי כי קיימת סתירה גלויה או אי התאמה ניכרת בין ממצאיה של הוועדה בתחום האורטופדי לבין המבחנים שיישמה והנכות שנקבעה.

9. אין גם לומר כי נפל פגם בבדיקת הוועדה. שאלת דרך ביצוע הבדיקה היא שאלה שברפואה שבית הדין לא יתערב בה, מה גם בנסיבות המקרה כאן ערכה הוועדה בדיקה קלינית הן קודם לפסק-הדין והן לאחריו.
אין בחוות-הדעת של ד"ר שפיגלמן ובממצאי בדיקת CT מיום 15.2.15 שצורפו לנימוקי הערעור כדי להצביע על טעות משפטית בקביעת הוועדה. מדובר במסמכים שמועד הפקתם הוא לאחר מתן החלטת הוועדה.
גם ממצאי בדיקת ה- CT מיום 17.3.11 אינם עומדים בהכרח בסתירה לקביעת הוועדה שציינה במפורש כי על-פי ממצאי הצילומים שבידיה סובל המערער משינויים ניווניים, כפי שעולה גם מפענוח בדיקה זו.

10. כאמור, הוועדה הסבירה כי לא מצאה בבדיקתה הקלינית הגבלה בתנועות של האיברים השונים (למעט ההגבלה בתנועת כתף שמאל בגינה נקבעה נכות נפרדת) וקבעה נכות על יסוד תלונות בדבר כאבים בפרקים וממצאים בדבר שינויים ניווניים. לאור האמור – יש לקבוע כי הוועדה מילאה אחר הוראות פסק-הדין כנדרש.

11. סוף דבר – הערעור נדחה בזאת .

12. אין צו להוצאות.

13. הצדדים יכולים לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בבקשת רשות לערער על פסק הדין וזאת תוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה.

ניתן היום, ו' אב תשע"ה, (22 יולי 2015), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.


מעורבים
תובע: ינקלביץ סמיון
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: