ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שאקר גזאל נגד השטיח המעופף בע"מ :

בפני כבוד ה רשם בכיר מוהנד חליאלה

תובעים

1.שאקר גזאל
2.רינה גזאל
3.גרגור סלימאן
4.מונה סלימאן

נגד

נתבעים

השטיח המעופף בע"מ

בבית המשפט טען נציג הנתבעת כי " לגבי מזון ושתיה אני מבין שהיה צריך לתת להם אוכל, המדינה ניהלה את המבצע הזה".

פסק דין

תביעה קטנה- גדולה ע"ס 30,000 ₪ להשבת התמורה ששולמה בגין חבילת נופש שבוטלה באבה עקב מבצע צוק איתן.

כתב התביעה:
בכתב התביעה נטען, כי הת ובעים הזמינו אצל הנתבעת חבילת נופש במתקונת הידועה בהוואי הישראלי בשם "הכול כלול" באנטליה שבטורקיה. תמורת החבילה שילמו הת ובעים לנתבעת סך של 19,880 ₪. מש ך הטיול תוכנן לשבוע ימים.

ברם, כעבור שני לילות בלבד, בתאריך 24.7.2014, בשעה 20:00 וללא כל התראה מוקדמת, הופיע נציג טורקי של הנתבעת בלובי של המלון והודיע לתובעים כי עליהם לארוז את המזוודות מיד ולעלות לאוטובוס. התובעים ביקשו להישאר על אחריותם אך הנציג סירב. התובעים נכנסו למצב של בהלה וצייתו להוראות הנציג, ארזו מזוודות ועלו בא ופן מידי לאוטובוס. האוטובוס הסתובב בהם למשך כ - 3 שעות כשהילדים בוכים ומבוהלים . בשדה התעופה נאמר להם כי אין מטוס והם נאלצו להמתין עד שעה 7:00 בב וקר. בזמן ההמתנה למטוס לא הוגש להם אוכל או שתיה אף לא מים ולא ניתן היה להכין אוכל מיוחד לילדה מוגבלת. המטוס הגיע למחרת ב - 25.7.2015 בשעה 7:30 בבוקר אך לא העביר את התובעים לישראל אלא ליוון שם נאלצו להמתין בשדה התעופה היווני 12 שעות. ר ק בשעה 20:00 עלו למטוס מיוון לישראל , וגם זאת לאחר ויכוחים רבים ותחנונים בפני הנציגים של אל- על.

לאחר שובם לארץ פנו התובעים אל הנתבעת טלפונית מספר רב של פעמים , ולאחר מכן במכתב מיום 3.8.2014 בו דרשו החזר כספם ופיצוי על הטרטור והסבל הרב שעברו. משלא זכ ו לתגובה, ש לחו תזכורת ב - 15.9.2014 . ב - 24.10.2014 קיבלו מכתב תשובה מהנתבעת בו נטען כי חב ילת הנופש קוצרה בגלל מבצע צ וק איתן עקב הפסקת מרבית ה טיסות למדינת ישראל דבר שהיה מלווה בנאום חריף של ראש ממשלת טורקיה נגד ישראל והחמרה משמעותית בדעת הקהל בטורקיה כלפי ישראל. הלק וחות שנפשו בטורקיה, כך נטען במכתב, פונו חזרה ארצה לצורך הבטחת שלומם.

עוד נטען במכתב כי מדובר ב "כוח עליון" וכי התובעים זכאים להשבה של עלות המלון בימים שלא סופקו להם בסך של 935 $.

כתב ההגנה:
הנתבעת טענה בהגנתה כי בעקבות החרפת היחסים עם טורקיה במהלך מבצע צוק איתן "החליטה ממשלת ישראל בצעד דרמטי" להשיב את כל הישראלים הנופשים בטורקיה בחזרה לגבולות ישראל. בתאריך 24.7.2014 התקיימה בהוראת המדינה ישיבת חירום בהנהלת "רשות שדות התעופה בישראל" וכל גורמי התיירות הנוגעים בדבר. פרוטוקול הישיבה בה השתתף ראש המטה ללוחמה בטרור צורף לכתב ההגנה . הנתבעת פעלה "במהירות ובמיומנות ובהתאם למשימה שהוטלה עליה לאיתור כלל אזרחי ישראל הנופשים במדינת טורקיה מטעמה וביניהם התובעים- והודיעה להם כי התקבלה הנחייה מטעם מדינת ישראל להשיבם ארצה". הנתבעת לא הכריחה את הת ובעים לעלות למטוס, "לא אנסו אותם" ולא כפו עליהם "פיזית" את עז יבת המלון . התובעים הם אנשים בוגרים ורשאים היו לקבל החלטה בהתאם לשיקול דעתם ובהתאם למסר שהעבירה להם ממשלת ישראל דרך הנתבעת ונציגיה. התובעים, כך הנת בעת, צריכים לשבח את הנתבעת על המענה המהיר בזמן אמת לו זכו מתוך דאגה כנה לשלומם וביטחונם.

אשר לתנאים ששררו בדרך עד חזרתם לארץ "הנתבעת מצרה על כך אך וודאי בדומה לנאמר לעיל כי אין לה אחריות בגינן".

אשר להצעה לפצות את התובעים בגין הפרש עלות השהיה במלון לימים הבלתי מנוצלים, נטען בכתב ההגנה כי מדובר בהצעה לפנים משורת הדין בלבד מתוך חשיבות שביעות רצון לקוחותיה ו למרות שהנתבעת "שילמה את מלוא סכומי החבילה לרבות האירוח בבית המלון במלואם חרף העובדה כי התובעים לא מימשוה עד תום. שהרי " ספקי התיירות הטורקים מטבע הדברים אינם מנהלים את עסקיהם בהתאם להחלטות שמקבלת מדינת ישראל".

דיון והכרעה-
האם הנתבעת הייתה רשאית לכפות על התובעים את חזרתם לארץ:

מאחר שהסיטואציה נשוא הפרשה אינה שגרתית, יש לנהוג זהירות בניתוח המשפטי.

סבורני כי קו פרשת המים בפרשה זו הוא שלילת חופש הרצון של התובעים. בסיטואציה שנוצרה במהלך מבצע צוק איתן נשקפה סכנה מסוימת לאזרחי המדינה ששהו בט ורקיה. האם בשל סכנה זו מותר היה למדינה לשלול את חופש הרצון של אזרחיה הנופשים ולכפות עליהם להפסיק את הנופש ולחזור לארץ לאלתר ?

מן הבחינה העקרונית, ה תשובה לשאלה זו אינה פשוטה כל עיקר? ייתכנו מצבים בהם המדינה תהיה רשאית לנקוט גישה פטריארכלית כלפי אזרחיה. טול למשל מקרה שבו קיימת סכנה ממשית כי אזרחים ישראלים יילקחו כבני ער ובה בארץ זרה על מנת לסחוט את מדינה ישראל. במקרה זה צריך לעשות איזון בין מ ידת הסכנה הנשקפת והשלכותיה על האזרחים ועל המדינה, לבין המשקל הכבד של זכות האדם לחופש התנועה שהיא זכות חוקתית המעוגנת בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

כך או אחרת, במקרה שלנו שאלה זו אינה מתעוררת כלל. זאת מן הטעם הפשוט שאותו פורום מכובד שהתכנס על מנת לדון בשאלה החזרת הנופשים ושבו השתתפו נציגי המדינה ובהם ראש המטה למלחמה בטרור ,שמן הסתם בידו המידע הרלוונטי לעניין רמת הסכנה הנשקפת, לא ראה כי קיימת סכנה שמצדיקה שלילת חופש הרצון של הנופשים. הדבר עולה בצורה ברורה שאינה משתמעת לשתי פנים מפרוטוקול הישיבה שבו נכתב ברחל בתך הקטנה כי :

"כל המבצע הזה הוא וולנטרי , ואין אנו יכולים לחייב את הישראלים להתפנות מטורקיה"

לסיכום נקודה זו, ברי כי המדינה נהגה כלפי אזרחיה ששהו בטורקיה באחריות ובצורה מכובדת ומכבדת שעה שדאגה לארגן טיסות חיר ום על מנת לאפשר ל הם לחזור לארץ תוך שמירה על האוטונומיה של הרצון של כל אזרח אם להישאר ולחזור בטיסת החזור המקורית.

כאן המוקם לציין כי לא ברור מכתב ההגנה ומטיעוני נציג הנתבעת מי נשא בעלות של טיסת החירום. כתב ההגנה משאיר עובדה זו לוטה בערפל אך מעיון בסעיף 4 למכתב מיום 28.10.2014 שצורף כנספח לכתב התביעה עולה כי מי שמימן את טיסת החירום הוא מדינת ישראל .

לאחר שנוכחנו ,אל נכון, כי המדינה עצמה לא ראתה לכפות על הנופשים לחז ור לארץ בטיסת החירום ושהדבר הוב הר היטב בפרוטוקול ישיבת החירום , איש אינו יכול לטעון כי הנתבעת הייתה זכאית או הוטעתה לחשוב כי הייתה זכאית לעשות זאת.

מה עשתה הנתבעת? זהו נושא הפרק הבא.

האם הנתבעת כפתה על התובעים להפס יק את הנופש ולחזור לאלתר בטיסת החירום?
לפני בית המשפט נפרשו ראיות למכביר המוכיחות כי הנתבעת ניצלה את האופציה שסיפקה המדינה על חשבונה לטובת האזרחים, פירשה אותה באופן מגמתי כגזירה וכפתה על התובעים להפסיק את הנופש לאלתר, לארוז את המזוודות תוך שעה, ולעלות לאוטובוס . הראיות שנפרשו לפני מצביעות על כך שהדבר נעשה באמצעות נציג טורקי עובד של הנתבעת , שהיה גס רוח וחסר סבלנות שהתייחס לפינוי התובעים משל היה מדובר בשינוע של חפצים ותוך הפרה בוטה של חובותיה הקוגנטיות של הנתבעת על פי חוק שירותי תעופה - פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתאניה 2012 ., (להלן: "חוק שירותי תעופה").

מיד ייאמר כי כפייה בכגון דא אין פירושה בהכרח הצמדת אקדח לרקה או חט יפת הנופשים על ידי גברתנים רחבי גרם והעלאתם בכוח לאוטובוסים (כפי שמנסה הנתבעת להציג). כפיה בהקשר שלנו יכול שתהיה גם באמצעים שאינם בגדר פשע חמור כהגדרתו בחוק העונשין התשל"ז 1977 , והכל יפורט להלן:

א. כתב ההגנה, מהווה ראשית הודיה של הנת בעת כי לא העמידה את התובעים על כך שמדובר במבצע וולרנטי ושהמדינה עצמה לא ראתה לכפות עליהם להפסיק את הנ ופש ולחזור לאלתר. ראה נוסח סעיפים 6, 8 , 9 סיפא וסעיף 12 סיפא לכתב ההגנה שבהם מנוסחת החלטת המדינה כהחלטה קטיגורית ולא כמבצע וולנטרי.

כך ,למשל, בסעיף 9 נטען כי הנתבעת הודיעה לנופשים "וביניהם התובעים כי התקבלה הנחייה מטעם מדינת ישראל להשיבם ארצה". אם זוהי גרסת הנתבעת במסגרת כתב ההגנה בהקשר של הכחשת אחריות , צא ולמד שאותו נציג טורקי לא השאיר בפני התובעים בררה אלא לעלות לאוטובוס תוך שעה.

ב. עדות התובעים- אותה מצאתי מהימנה ובה אני נותן אימן מלא. מעדות התובעים עלה כי נציג טורקי חסר סבלנות שעבד בשירות הנתבעת , הופיע כרעם ביום בהיר בלובי של המלון והורה להם לארוז מזוודות לאלתר ולעלות לאוטובוס תוך פרק זמן של שעה וכי הם "חייבים לחזור לארץ" . ודוק: לא זו בלבד שהנתבעת לא טענה כי אותו נציג טורקי העמיד את הת ובעים על כך שהמבצע וולנרטי וכי זכותם להישאר אם ירצו, אלא ש מעדויות התובעים עולה כי אלה שביקשו ממנו להישאר על אחריותם קיבלו תשובה שלילית. (ראה פרוטוקול עמוד 4 שורות 1-7 ו עמוד 2 שורות 9- 12).

אמור מעתה, התובעים היו זכאים לקבל אינפורמציה מלאה, ראוי על ידי הפצת מסמך בכתב קצר ותמציתי ובשפה מובנת שבו יובא לידיעתם כי המדינה העמידה לרשותם טיסת חירום וולנטרית , כי טיסת החזור בעינה עומדת לפי שעה אך אם תבוטל הדבר יהיה על אחר יותם וכי זכאים הם להחליט אם רוצים להישאר או להתפנות בטיסת החירום. כך הייתה חייבת לנהוג ספקית חבילת נופש סבירה ונבונה . לא כך נ הגה הנתבעת.

ג. שלישית והיא עיקר- ביטול טיסת החזור. ביטול טיסת החזור מהווה ראיה חותכת כי נכפה על הנתבעים לעלות על טיסת החירום. לית מאן דפליג כי לא ניתן לצפות כי התובעים יעשו דרכם חזרה מטורקיה רכובים על חמורים. המדי נה לא ביקשה מהנתבעת לבטל את טיסת החזור אלא להיפך . מעצם הדגשת העובדה שמדובר במבצע "וולנטרי" ,על כורחך אתה למד כי אין לבטל את טיסות החזור. אינני מאמין לנציג הנתבע ת שטען לפני כי אינו יודע אם טיסת החזור בוטל ה אם לאו. אילו טיסת החוזר הושארה בתוקף ,היה הדבר נכתב בכתב ההגנה באותיות קידוש לבנה . אילו טיסת החזור לא בוטלה, לא הייתה נוצרת בעיה והנתבעת הייתה רק מודיעה לת ובעים על זכותם לחזור ,אם ירצו, בשיירת החירום שאורגנה על יד י המדינה.

מכל האמור לעיל ניתן להבין גם מדוע לא שלחה הנתבעת הודעת צד ג' למדינה.

ישאל השואל, וכי מה האינטרס של הנתבעת לפעול כפי שפעלה? והשבת לו כי ביטול טיסות החזור יצר ,מן הסתם, פוטנציאל להגדלת רווחי הנתבעת על חשבון ה מדינה והנופשים. הנתבעת ניצלה את מבצע טיסות החירום הוולנטרי ש אורגן על חשבון המדינה, יישמה אותו כאילו היה מבצע קטיגורי וכאילו המדינה הורתה לה לכפות חזרת הנופשים לאלתר בטיסת החירום. במקביל ביטלה את טיסת החזור.

הנתבעת אף מציגה את התובעים ככפויי טובה שבמקום לבוא עמה בדברי שבח , הוקרה והערצה על דאגתה היתירה לשלומם, באו עמה במשפט. הנה כי כן , הנתבעת דורשת בכתב ההגנה להרעיף עליה שבחים.

שיטת פעולה זו ,לחטוא ולבקש שכר כפנחס, אפיינה את התנהגות הנ תבעת גם ביחס לשימוש שעשתה בסך של 935 $ דולר שהופקד בידיה הנאמנות על ידי המלון על מנת להעבירו לתובעים. מדובר בסכום כסף ששייך התובעים שה נתבעת החזיקה בתור נאמן והייתה חייבת להעבירו ליעדו לאלתר וללא כל דיחוי מבלי שאף נדרשה לכך, תוך ציון מקור הכסף. מה עשתה הנת בעת ? הש אירה את הכסף אצלה בידיה הנאמנות וטענה בכתב ההגנה כי מדובר במתנה לכל דבר שהחליטה לתת לתובעים מתוך נדיבות יתר על מנת לרצות אותם. בהתקרב מועד המשפט, הבינה הנתבעת כי למצג השווא אין שום סיכוי בבית משפט זה והקדימה תרופה למכה על ידי הפקדת הסכום באיחור של ל מעלה מששה חודשים בקופת בית המשפט מתוך הודאה והכרה מאוחרת כי זה לא הכסף שלה אלא של התובעים וכי עיכבה אותו בידיה הנאמנות שלא כדין.

היחס המזלזל והלא ראוי של הנתבעת כלפי הנופשים עולה גם מהפרה חמורה של הוראות חוק שירותי תעופה והקלות שבה מתייחסת הנתבעת לאותה הפרה כפי שיפורט להלן.

הפרת הוראתו חוק שירותי תעופה ( פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה ) 2012 :

בבית המשפט טען נציג הנתבעת כי " לגבי מזון ושתיה אני מבין שהיה צריך לתת להם אוכל, המדינה ניהלה את המבצע הזה".

אם כוונת הנתבעת היא שהמדי נה היא שהייתה אחראית לספק מזון ושתיה ,אני דוחה טענה זו. חוק שירותי תעופה מתייחס בדיוק למצב שבו טיסות בוטלו או התעכבו עקב מאורעות בלתי צפויים, כך שהטענות של הנתבעת כי מדובר במצב מלחמה אינן יכולות לפטור או תה מחובותיה לפי החוק. חוששני שהנתבעת מעולם לא נערכה לביצוע המוטל עליה לפי חוק שירותי תעופה ולא העמידה נציגים או שליחים בשדות ה תעופה ברחבי העולם לשם עמידה בהוראות הקוגנטיות של החוק בכל הנוגע לאספקת מזון ושתיה לנוסעים שטיסתם בוטלה או התעכבה . זאת מאחר שהנתבעת אינה מכירה בהיותה "מארגן טיסה" כהגדרתו בחוק שירותי תעופה למ רות היותה חוכרת של המטוסים.

לעניין היות הנתבעת חוכרת מטוסים ומארגנת של טיסות השכר כהגדרתו בחוק שירותי תעופה, ראה ניתוח משפטי נרחב בפסק הדין שניתן ב- ת"ק טבריה 21893-08-14 אחיטוב ואח' נגד השטיח המעופף ואח', ו- ת"ק 22016-08-14 קורדובה נגד השטיח המעופף ואח'.

אין ספק כי בשל ביטול טיסת החזור זכאים התובעים להחזר שווי הכרטיסים שכן על פי הוראת סעיף 6 (ה) לחוק שירותי תעופה אם הוכח כי ביטול הטיסה נבע מכוח עליון כי אז רק הזכות לפיצויים לפי ה תוספת הראשונה נשללת. וראה לעניין זה את הניתוח הנרחב בפסק הדין בת"ק 21893-08-14 הנ"ל שבו נקבע כי לא יעלה עלה דעת כי הנוסעים יממנו טיסה שלא המריאה גם אם ביטול הטיסה נבע מכוח עליון או מנסיבות שאינן בשליטם של מארגן הטיסה ו/או מפעיל הטיסה.

נזק לא ממוני ועוגמת נפש - כללי: אמנם כ"אש בשדה קוצים", אך מדוע?

הסעד של פיצוי בגין עוגמת נפש, הוא סעד שכיח בתביעות המוגשות לבית המשפט לתביעות קטנות. קיימות לגביו גישות שונות. כך למשל הספקים הגדולים טוענים ,כמעט בכל כתב הגנה, כי תביעות אלה מתפשטות "כמו אש בשדה קוצים", ואכן יש גישה שמתרחקת כמו מאש מתביעות אלה.

גישתי שונה.

סבור אני כי עלינו לשאול עצמנו מדוע תביעות בגין עוגמת נפש מתפשטות כאש בשדה קוצים . האם בגלל חמדנותו וחוסר הגינותו של ציבור הצרכנים? או שמא בשל תאבת בצע של ספקים שאין להם ממה לחשוש?

עוגמת נפש אגב נופש- אנטומיה:

לעוגמת נפש כי תיגרם אגב נופש, יש ייחוד, מעין אנטומיה משלה ,וביתר פירוט:

כשאדם יוצא לנופש, "קולטני ההנאה" נפתחים לרווחה. הוא הופך רגיש במיוחד לתקלות "נוגדות הנאה".

אחדד קמעא: מי שנחשף לריח רע בהיכנסו לאתר פסולת, ירגיש אי נוחות. אי נוחות זו בטלה בששים ביחס לזו שהייתה נגרמת לו אילו נחשף לריח רע באותה דרגה מזיקה בהריחו בושם מקולקל או זר של פרחים שהתבררו כרקובים.

וגם זאת- שניים שהלכו לאותו מלון בעל חמישה כוכבים, אחד להשתלמות ואחד לנופש, יסבלו בדרגה שונה מהשבתת בריכת השחייה. במילים של הדיוטות: גודל האכזבה כגודל הציפיות והדברים ידועים.

לנופשים אפוא "גולגולת דקה" מבחינת רגישותם למטרדים , לתקלות, לאכזבות ומפחי נפש.

סבורני כי יש צורך בחוק צרכני שיטיל אחריות מוחלטת על מארגני חבילות נופש וסוכני נסיעות במקרים מוגדרים וברורים וקובע את הזכות לפיצוי וגובה הפיצוי בגין נזק לא ממוני.

יחד עם זאת, צריכים להיצמד לעקרון המידתיות ויש לזכור שנופש גם אם מצופה ממנו להיות "חלומי" מתגשם הוא על קרקע של מציאות. לא כל אי נוחות מזכה בפיצוי אפילו נבעה מאשם של המארגן או הסוכן ולעניין זה ראו סעיף 4 לפקודת הנזקין. ( ראו ניסיון להגדיר את המקרים הראויים לפיצוי בגין עוגמת נפש בת"ק (טבריה) 25234-11-14 מנחם כהן נגד פלאפון תקשורת בע"מ ).

במקרה שלפני ישבו התובעים תחת גפנם ותחת תאנתם במלון חמישה כוכבים ונהנו ממטעמי ומנעמי המקום, לפתע נכפה עליהם שלא כדין לארוז מזוודות הם וילדיהם ולהתפנות תוך שעה, ולהתחיל מסע של סבל והמתנה שכלל ליל ה בשד ה התעופה באנטליה ועוד יום בשדה התעופה באתונה ללא אוכל ושתיה עם ילדה נכה, כל זאת מאחר שהנ תבעת החליטה לנצל את טיסת החירום שמומנה על ידי המדינה על מנת לבטל את טיסת החזור. הנה כי כן, מה שהי ה אמור להיות חוויה בלתי נשכחת מרוב הנאה הפך ,בן לילה, לחוויה בלתי נשכחת מרוב סבל. מעדויות התובעים התרשמתי כי נגרם להם צער עמוק שניכר בדבריהם במהלך עדותם גם לאחר שחלפו חודשים. מגיע להם פיצוי בגין עוגמת נפש.

סוף דבר- הנתבעת התרשלה ,פעלה בחוסר תום לב והפרה את הסכם ההתקשרות שעה שכפתה על ה תובעים להפסיק את הנופש ולעלות על טיסת החירום בניגוד להנחיית המדינה. הנתבעת אף הפרה את חובותיה לפי חוק שירותי תעופה ב כך שלא סיפקה לתובעים מזון ושתיה למרות שמדובר בשעות ארוכות של עיכוב שכללו לילה שלם בשדה התעופה באנטליה. הנתבעת אף עשתה שימוש בלתי חוקי בסכום ההחזר שהמלון העביר לתובעים באמצעותה ועיכבה את הסכום תחת ידה תקופה ארוכה תוך שהיא טוענת כי מדובר במתנה שהיא מוכנה לתת לתובעים על חשבונה למרות שכל הסכום שולם על ידה, כביכול, לבית המלון.

סעדים:

התובעים זכאים לפיצוי הן מכוח דיני הנזיקין , הן מכוח דיני החוזים והן מכוח חוק שירותי תעופה.

לאור כל האמור, אני מקבל את התביעה ופוסק לתובעים את הסכומים שלהלן:

התמורה ששולמה עבור החבילה בסך של 19,880 ₪ בניכוי החלק היחסי של תקופת השהיה ( 2 מתוך 7 ימים) בסך של 5,680 ₪, ובניכוי הסך של 3,656 ₪ שהופקדו בתיק בית המשפט : 10,544 ₪.

התובעים זכאים להחזר שווי כרטיסי הטיסה גם מכוח הוראות חוק שירותי תעופה אך מאחר שמרכיב זה כלול במחיר החבילה, יש בפסיקת סכום נפרד בגין הכרטיסים משום פיצוי כפול.

פיצוי לדוגמא לפי סעיף 11 לחוק שירותי תעופה בגין הפרה חמורה של החובה לספק לתובעים מזון ושתיה בשדה התעופה באנטליה ובאתונה : 1,250 ₪ לכל תובע.

פיצוי בגין נזק לא ממוני ועוגמת נפש: סך של 2,500 ₪ לכל תובע.

סה"כ תשלם הנתבעת לתובעים 25,544 ₪. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.

כמו כן, תשלם הנתבעת לתובעים הוצאות משפט ב סך של 3,500 ₪. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום והעד התשלום המלא בפועל.

כל צד רשאי להגיש בקשת רשות ערעור תוך 15 יום.

ניתן היום, ה' אב תשע"ה, 21 יולי 2015, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: שאקר גזאל
נתבע: השטיח המעופף בע"מ
שופט :
עורכי דין: