ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין זאב וכמן נגד לבנה אשד :

בפני כבוד השופטת הדסה אסיף
התובע
זאב וכמן ת.ז. XXXXXX737

נגד

הנתבעת
לבנה אשד ת.ז. XXXXXX957

החלטה

1. מדובר בתביעה לפירוק שיתוף.
הנכס נשוא התובענה הוא חלקה 117 בגוש 10574, שהינה בשטח של 820 מ"ר .
הצדדים רכשו את החלקה במשותף, בשנת 1994 , וכ- 19 שנים מאוחר יותר החליטו לבנות בחלקה.
לנוכח מבנה החלקה, שהיא מלבנית עם חזית צרה, ניתן היה לבנות על החלקה שתי יחידות דיור, בית דו משפחתי, באופן שיחידה אחת היא חזיתית ויחידה אחרת עורפית.
היחידה החזיתית היא לכיוון דרום, בעוד שהיחידה העורפית היא צפונית.

2. על מנת לאפשר גישה לחלקה העורפית, הצפונית, הגיעו הצדדים להסדר עם בעלי חלקה סמוכה, חלקה 118, באופן שכל אחת מהחלקות הקצתה לשניה "פס" ברוחב 2 מ' לאורך כל החלקה, על מנת שתיווצר דרך שרוחבה 4 מ' וזו תשמש כדרך מעבר.
בהתאם נרשמה זיקת הנאה.

3. הצדדים התקשרו עם קבלן והתחילו עם בניית הבית הדו משפחתי.
ההסכם מול הקבלן היה הסכם אחד, לשתי יחידות הדיור . תכנון הבתים, חיצונית ופנימית, היה זהה.
הצדדים החלו בבניה ושילמו כל אחד מהם את מחצית עלות הבניה. זאת, עד שהגיעו לשלב עבודות הגמר.

4. בשלב זה הגיעו הצדדים לכדי מסקנה שיש להחליט איזו יחידה תשויך לכל אחד מהם.
הנתבעת ביקשה את היחידה הצפונית ואף הציעה לשלם לתובע תשלומי איזון.
התובע סירב וטען כי בשאלה איזו יחידה יקבל כל אחד מהצדדים, יש להכריע בדרך של הגרלה. לטענתו, הוא אמר לנתבעת מפורשות כי אינו מתכוון לקבל תשלומי איזון או לשלם כאלה, וכי יש להכריע בדרך של הגרלה, איזו יחידה יקבל כל אחד מהצדדים.

5. בסופו של דבר נערכה הגרלה ועל כך אין מחלוקת. התובע זכה בהגרלה ולפיכך היה זכאי לבחור את היחידה שהיה מעוניין בה. הוא בחר את היחידה הצפונית.
הצדדים המשיכו בבניה, כשכל אחד מהם מבצע את עבודות הגמר בבית שנפל בחלקו. התובע בבית העורפי הצפוני והנתבעת בבית החזיתי, הדרומי.

6. אין למעשה מחלוקת בין הצדדים אודות הצורך בפירוק השיתוף. בעקבות הדיון שהיה בפניי ביום 31.5.15 , אין גם מחלוקת בדבר האופן שבו יבוצע פירוק השיתוף, במובן זה שהצדדים הסכימו שפירוק השיתוף יבוצע בדרך של רישום הנכס כבית משותף (עמ' 6 ש' 2). הבית העורפי יירשם על שם התובע, והקידמי על שם הנתבעת.

7. המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת תשלומי האיזון.
הנתבעת טוענת כי יש למנות שמאי, על מנת שיקבע אם יש מקום לתשלומי איזון. זאת, לטענתה, משום שהמגרש הצפוני שווה יותר מהמגרש הדרומי שנפל בחלקה.
לטענתה, מאחר שהצדדים רכשו את החלקה בחלקים שווים, פירוק השיתוף צריך להיות שוויוני באופן שאם אחד מהשותפים קיבל מגרש ששוויו גבוה יותר, הוא ישלם תשלומי איזון לשותף האחר.

8. התובע, לעומת זאת , טוען שאין מקום למינוי שמאי ואין בכלל מקום לחייב אותו בתשלומי איזון לנתבעת. לטענתו, הצדדים הסכימו לכך שחלוקת המגרשים תבוצע עפ"י ההגרלה, ואין לכן מקום לתשלומי איזון.
זו המחלוקת שבה יש להכריע עתה.

9. לאחר שעיינתי בחומר שבתיק ביהמ"ש ובטיעוני הצדדים כפי שהוגשו בשאלה זו, הגעתי לכלל מסקנה שיש מקום למנות שמאי, על מנת שיבחן אם למגרשים, להבדיל מהבתים שנבנו עליהם, יש שווי שונה. במילים אחרות, על השמאי לבחון אם המגרש העורפי שווה יותר מהמגרש החזיתי, או להיפך, ואם כן מה ההפרש בין שני המגרשים.

10. אמנם, הצדדים הסכימו כי ההכרעה , איזה מגרש יפול בחלקו של כל אחד מהם , תהיה בדרך של הגרלה, ואולם אין בכך כדי לשלול את הזכות לתשלומי איזון, ככל שייקבע כי אחד המגרשים שווה יותר מהאחר.

11. התובע הפנה בטיעוניו לסעיף 32 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 , שעניינו חוזה של משחק הגרלה או הימור.
הסעיף קובע כי חוזה כזה אינו עילה לאכיפה או לפיצויים.
סעיף זה אינו רלבנטי למחלוקת שלפניי, שכן עניינה אינו עצם ההגרלה שעשו הצדדים . הנתבעת אינה מלינה על תוצאות ההגרלה, ועל כך שנפל בחלקה המגרש החזיתי. הנתבעת אינה מבקשת לבטל את אותה הגרלה או את תוצאותיה. היא גם אינה מבקשת פיצוי בגין אותה הגרלה.
כל טענתה היא, כי לאחר שהמגרשים חולקו , באופן שכל אחד מהצדדים קיבל את אחד המגרשים, יש לבחון אם שוויים של המגרשים זהה, משום שאם אינו זהה יש לקבוע תשלומי איזון בהתאם.

12. יש ממש בטענה זו של הנתבעת.
מאחר שהצדדים רכשו את החלקה במשותף והם שותפים בה בחלקים שווים, ממילא יש להבטיח כי בעת פירוק השיתוף יהיה שוויו של כל אחד מהחלקים שווה לאחר.
לפיכך, יש לבחון אם שני המגרשים, העורפי והחזיתי, הם בעלי שווי זהה. אם שוויו של האחד גדול יותר, אזי יש לחייב בתשלומי איזון. תשלום תשלומי איזון אינו בגדר "פיצוי" כמשמעות מונח זה בחוק החוזים בכלל, או בסעיף 32 בפרט, אלא שהוא חלק מפיר וק השיתוף.

13. עם כל הכבוד לטענות התובע לא מצאתי כי הסכמת הצדדים לפירוק השיתוף בעין והסכמתם לאופן הפירוק, כמו גם העובדה שעוד לפני שהגיעו לבית המשפט הסכימו מי יקבל כל אחד מהמגרשים, מחייבת את המסקנה כי הנתבעת ויתרה על זכותה לתשלומי איזון, ככל שיימצא כי המגרש שנפל בחלקה פחות בערכו מהמגרש שאותו קיבל התובע.
המשמעות של תשלומי איזון, היא להבטיח כי החלוקה אכן שווה.
בכל עת שנעשה פירוק בעין על ביהמ"ש לבחון אם יש מקום לפסוק תשלומי איזון ולא מצאתי כי המקרה שבפניי מצדיק חריגה מהכלל הזה.

14. התובע טען בסיכומיו כי אין למנות שמאי מקרקעין מאחר שצריך היה לשום את הנכסים לפני ההגרלה. לטענתו, לא ניתן היום לשום את הנכסים באופן הוגן, מאחר שכל אחד מהצדדים ביצע את עבודות הגמר, מבחינת סוג מוצרים, טיב וצבעים לפי טעמו, ובכך פנים כל אחד מהבתים שונה מהותית. לכך יש השפעה על המחיר ולכן לא ניתן יהיה לערוך שומה אובייקטיבית.
אני דוחה טענה זו.

15. השומה ממילא אינה מתבצעת ביחס לבתים שנבנו על המגרשים, אלא שיש לשום אך ורק את המגרשים, על מנת לדעת אם שווי המגרש העורפי גבוה משוויו של המגרש החזיתי, או להיפך.
השמאי יתבקש לכן לשום אך ורק את שווים של המגרשים, ואין לכן שום משמעות לבתים שניבנו עליהם, או לגימור שעשה כל אחד מהצדדים בבית שנפל בחלקו.

16. התובע טען עוד כי מאחר שהנתבעת ידועה כשמאית ותיקה ומוערכת, והיא עוסקת בשמאות מקרקעין מזה 30 שנה, ממילא כל שמאות עלולה להיות מושפעת מזהותה ומקשריה (סעיף 22 לטיעוני התובע). אני דוחה טענה זו , שבקבלתה יש משום הטלת דופי בכל ציבור השמאים.
חזקה על השמאי שימונה שיערוך שומה לגופו של עניין ולא ייערב בשומה שיקולים זרים, כגון זהות הבעלים של כל אחד מהמגרשים נשוא השומה.

17. מעבר לכך, העובדה שהנתבעת שמאית ותיקה, ודאי שאינה צריכה לפעול לחובתה במובן זה שרק מהטעם הזה תימנע ממנה האפשרות לקבל תשלומי איזון, אם יתברר שמגרשה שווה פחות מהמגרש העורפי , שאותו קיבל התובע.

18. סוף דבר – שאני מורה כדלקמן:

א. ימונה שמאי והוא יבחן את שווי המגרשים כפי שחולקו, למגרש עורפי ומגרש חזיתי.
השמאי יקבע אם שווים של המגרשים זהה או, במקרה שאינו זהה, יקבע מה ההפרש בין שווי המגרשים. השומה תיערך לפי השווי הנכון למועד התחלת הבניה, היינו – 31.1.13, תאריך ההסכם שנחתם בין הצדדים לקבלן (נספח 5 לכתב התביעה).

ב. ככל שהצדדים יסכימו על זהות השמאי, יסכמו עמו את עלות שכרו ויישאו בה בחלקים שווים.
במקרה כזה יודיעו לביהמ"ש על ההסכמה האמורה עד ליום 6.9.15.

ג. ככל שלא יגיעו להסכמה כזו יפקיד כל אחד מהם, עד ליום 6.9.15, סך של 2,250 ₪ ומע"מ, על מנת להבטיח את שכ"ט השמאי שימונה ע"י ביהמ"ש.

התיק יובא בפניי בתזכורת פנימית ביום 7.9.15 לצורך מינוי שמאי כאמור.

המזכירות תעביר עותק החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, ו' אב תשע"ה, 22 יולי 2015, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: זאב וכמן
נתבע: לבנה אשד
שופט :
עורכי דין: