ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין נתנאל הלל נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני:

כבוד השופטת אורנית אגסי

התובע
נתנאל הלל, ת.ז. XXXXXX057
ע"י ב"כ: עו"ד שרון אסולין
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד שרון חג'ג'

פסק דין

1. לבית-הדין הוגשה תביעת התובע כנגד החלטת הנתבע אשר קבעה כי אין להכיר בירידה בשמיעה כפגיעה בעבודה שכן התובע אינו עומד בתנאי סעיף 84א(א)(2) מאחר וכושר השמיעה שלו פחת משיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים.
התובע טען בתביעתו כי הוא חש בירידה בשמיעה ובטנטון בשתי האוזניים וכל זאת בשל חשיפתו בעבודה לרעש מזיק במשך 20 שנה.

2. הנתבע טען בכתב ההגנה כי תביעת התובע נדחתה כדין שכן בדיקות השמיעה שצורפו אינם עומדות בתנאי סעיף 84א(א)(2) לחוק הביטוח הלאומי ובפרט בדיקה מיום 6.4.11 בה נמצא כי כושר השמיעה של התובע בתדירויות הדיבור לא פחתו משיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים.

3. בדיון המוקדם התבקש הנתבע לבדוק האם הוא מסכים לכך כי התובע נחשף לרעש מזיק, ולאחר שניתנה הודעתו כי אינו מסכים לכך, התיק נקבע להוכחות בפני בשאלות האם התובע נחשף לרעש מזיק והאם התקיימו בתובע תנאי סעיף 84א, לעניין ירידה בשמיעה וטנטון.
לאחר שנקבע מועד להוכחות והוגש תצהיר ע"י התובע התבקש ביה"ד לערוך דיון מוקדם נוסף על מנת לנסות ולהגיע להבנות באשר לאופי העבודה של התובע ממעבידו. כמו כן הוסכם כי התובע יפנה לבצע בדיקת שמיעה נוספת בבית-חולים איכילוב.
לאור הסכמת הצדדים הופנה התובע לבדיקה נוספת בביה"ח איכילוב.
לאחר שהתקבלה הבדיקה מביה"ח התקבלה הודעה מוסכמת ע"י הצדדים כי הנתבע מכיר בחשיפת התובע לרעש מזיק בעבודתו וכן התבקשה שהות לבחון עם יועץ מומחה מטעם הנתבע את בדיקת השמיעה שעשה בבי"ח איכילוב. בעקבות כך בוטל דיון ההוכחות.

4. הנתבע שלח הודעה ביום 9.6.14 וטען כי התובע לאור בדיקת השמיעה אינו עומד בתנאי הסף הקבוע בסעיף 84א, שכן עולה מנתוני הבדיקה כי באוזן ימין הסף עומד על ממוצע של 18.3 דציבל ואילו באוזן שמאל ממוצע של 25 דציבל.
לכן טען הנתבע כי דין התביעה להידחות.
התובע טען מנגד כי אין לקבל את עמדת הנתבע אלא להפנות למומחה רפואי מאחר ומדובר בשברי אחוזים המונעים הכרה בשמיעה.
לחילופין ביקש התובע למנות מומחה רפואי על מנת שיבדוק את בדיקות השמיעה העומדות בפניו בשים לב לגבוליות תוצאות הבדיקה מאיכילוב.
הנתבע השיב כי הוא מסכים למינוי מומחה רפואי כאשר המומחה יתבקש להתייחס לבדיקת השמיעה המוסכמת מביה"ח איכילוב.

5. בעקבות האמור ניתנה החלטה על מינוי מומחה, ד"ר ביזר מיכאל רופא א.א.ג. אשר התבקש לחוות דעתו במחלוקת כאמור.
אל המומחה הועברו העובדות הבאות:
א. התובע יליד 1960.
ב. התובע עבד כ- 20 שנה בעיבוד וחיתוך שיש בעזרת כלי עבודה המפיקים רעש מזיק בפעולתם לרבות, משחזות, דיסק, מסורים חשמליים ומכונות מים.
ג. התובע החל לחוש ירידה בשמיעה וטנטון בשתי האוזניים וטען כי הינן תוצאות היותו חשוף לרעש בעוצמה שמעל 85 דציבל.
ד. התובע יטען כי פגיעתו הינה תוצאה של עבודתו כאמור לעיל.

6. המומחה השיב לשאלת ביה"ד וקבע כי כושר השמיעה באוזן ימין: תדירות 500 הרץ; 20, 1000 הרץ; 15, 2000 הרץ; 20 דציבל,.
באוזן שמאל: תדירות 500 הרץ; 25, 1000 הרץ; 20, 2000 הרץ, 30 דציבל. מדובר על ההולכה העצבית שהיא הנפגעת בחשיפה לרעש.
מאליו מובן כי אנו עוסקים במדידת סף ולכן ככל שהדציבלים גדולים יותר כך הסף גבוה יותר והשמיעה טובה פחות. אי לכך השמיעה ב"תדירויות הקובעות" באוזן ימין תקינה ובאוזן שמאל תקינה רק בתדירות 1000 הרץ.
על פי צורת עקום השמיעה אני גורס כי לעבודתו של התובע השפעה משמעותית על שמיעתו.

7. ביום 4.11.14 ניתנה החלטתי על הפניית שאלת הבהרה למומחה הרפואי ד"ר ביזר מיכאל על חוות דעתו מיום 28.7.14:
"בהתייחס לבדיקת השמיעה מבית חולים איכילוב ובהתייחס לנתונים מבדיקת השמיעה, אשר נרשמו על ידך ברישא סעיף א' לחוות דעתך – " האם כושר השמיעה של התובע פחת, בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מאוזניו?
המומחה השיב ביום 12.12.14 :
"לצערי אין בנמצא בתיק בדיקת שמיעה שבוצעה באיכילוב אלא בדיקת שמיעה שבוצעה במרכז הרפואי אסף הרופא בתאריך 6.4.11 ובדיקת שמיעה נוספת ממכון הדים שבוצעה בתאריך 13.1.11.
בהנחה שהשאלה מתייחסת לבדיקה של המרכז הרפואי אסף הרופא, כאמור בדיקה מבי"ח איכילוב לא מצאתי, הרי שבתדירויות 500, 1000 ו- 2000 הרץ, בשתי האוזניים, לא נמצא כי כושר השמיעה של התובע פחת בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מאוזניו.
במקרה שההתייחסות של השאלה היא אכן לבדיקה שבוצעה באיכילוב – אנא שלחו לי את הבדיקה הזאת."

בעקבות כך מיד עם קבלת חווה"ד ניתנה החלטתי המורה למזכירות להעביר את הבדיקה של ביה"ח איכילוב והמומחה השלים את חוות דעתו כדלקמן:

"בבדיקת השמיעה שבצע התובע בבי"ח איכילוב בתאריך 5.1.14 היו סיפי השמיעה "בתדירויות הקובעות" (500, 1000 ו- 2000 הרץ) כדלקמן:
אוזן ימין: 20, 15, 20 דציבל בהתאמה.
אוזן שמאל: 25, 20, 30 דציבל בהתאמה.
כושר השמיעה באוזן שמאל פחת מ- 20 דציבל ב- 2 מתוך 3 התדירויות. באוזן ימין – לא פחת.

8. ביה"ד בעקבות חוות הדעת נתן החלטה על הגשת סיכומים והתובע הגיש סיכומיו ביום 15.6.15 ובשל האיחור בהגשת סיכומיו נקבע מועד לשמיעת סיכומים בע"פ ונשמעו השלמת סיכומים בע"פ ביום 12.7.15.
התובע טען בסיכומיו כי גם אם בתשובות המומחה לגבי סף השמיעה, חסר באוזן ימין לתובע כשני דציבל על מנת לעמוד בתנאי הסף שבחוק, הרי מדובר בבדיקה המבוססת על הערכה בלבד שאינה מדע מדויק ומאחר ואנו עוסקים בתחום הביטחון הסוציאלי אין לקפח את התובע בנסיבות.
התובע מוסיף וטוען שלכל בדיקה יש טווח של סטיה ומאחר ומדובר בהערכה מספרית בלבד ולא במדע מדויק יש להכיר בתובע כנפגע עבודה.
בסיכומים בע"פ בפני השלים התובע וטען לראשונה כי הציע לנתבע בטרם תחילת הדיון ומבלי שהדבר הובא בפני ביה"ד, לבצע לתובע בדיקת BERA שהיא בדיקה מדויקת יותר לטענת התובע.
כמו כן טען התובע בנוסף כי אם מסתכלים בגרף הבדיקה רואים כי בחמש מתוך שש התדירויות שנבדקו התובע עומד בסף הנדרש.
מנגד הנתבע טען בסיכומיו כי מלכתחילה עפ"י בדיקות השמיעה שהגיש התובע וערך בטרם הגשת התביעה בבי"ח אסף הרופא לא עמד התובע בתנאי הסף הקבוע בסעיף 84א לחוק.
הסכמת הנתבע לערוך בדיקה מכרעת בבי"ח איכילוב מחייבת את הצדדים והבדיקה קבעה באופן מפורש כי התובע אינו עומד בתנאי הסף (באוזן ימין).
הנתבע מוסיף וטוען כי גם המומחה מטעם ביה"ד קבע מפורשות כי השמיעה בתדירויות הקובעות באוזן ימין תקינה.
גם חוות הדעת המשלימות שהשיב לשאלות ההבהרה נקבע כי השמיעה באוזן ימין לא פחתה.
מאחר ומדובר בחוות דעת חד משמעיות ולאור הבדיקות שהוגשו לתיק ביה"ד הן ע"י התובע והן הבדיקה בבי"ח איכילוב, יש לקבוע כי התובע לא עמד בתנאי החוק בסעיף 84א(א)(2).
הנתבע הוסיף וטען בעניין הבקשה לבדיקה נוספת כי היא אינה במקומה ונטענה שנה וחצי לאחר שהגיעו תוצאות הבדיקה מאיכילוב וכי על ביה"ד לתת משקל ראייתי רב לחוות דעת המומחה ולא לסטות ממנה אלא לאמץ אותה.

9. לאחר שבחנתי את כל טיעוני הצדדים, עיינתי במסמכים הרפואיים, בבדיקות השמיעה השונות (הן בדיקות השמיעה של אסף הרופא והן בדיקת השמיעה של ביה"ח איכילוב), וכן קראתי את חוות הדעת מטעם המומחה והוראות הדין והפסיקה, הגעתי לידי מסקנה כי דין התביעה להידחות כל זאת מהנימוקים הבאים.

כל בדיקות השמיעה של התובע הן אלה שבוצעו לפני שהגיש את תביעתו למוסד, במכון הדים והן זו בביה"ח אסף הרופא, מעידים כי באוזן ימין התובע אינו עומד בסף הנדרש בסעיף 84א(א)(2).
בבדיקת אסף הרופא עולה כי התובע ביצע בדיקת BERA וגם בדיקת TEOAE ומסקנות קלינאית התקשורת שביצעה את הבדיקות היו כי תוצאות אלה מתאימות לבדיקת השמיעה שנערכה לתובע, היינו באוזן ימין בתדירויות הדיבור השמיעה פחתה ב- 15 דציבל ובאוזן שמאל השמיעה פחתה ב- 20 דציבל. גם בדיקת השמיעה שבוצעה ע"י מכון הדים ב- 13.1.11 מגיעה לאותה תוצאה לפיה בתדירויות הדיבור פחתה שמיעתו באוזן ימין מ- 20 דציבל.
בדיקת השמיעה המכרעת ע"י ביה"ח איכילוב אכן הביאה לתוצאות כמפורט בחוות הדעת של המומחה. משמעותן היא כי שמיעת התובע בתדירויות הקובעות עפ"י החוק באוזן ימין תקינה ובאוזן שמאל תקינה רק בתדירויות 1000 הרץ.

לסיכום כאמור, עפ"י כל בדיקות השמיעה,+ שמיעתו של התובע באוזן ימין לא פחתה מהשיעור הקבוע בחוק.

טענת התובע כי יש לבצע בדיקת BERA נוספת כעת אינה במקומה שכן בדיקה זו אינה מדויקת יותר מהבדיקות האודיולוגיות שנעשו לתובע.
גם בדיקת BERA שהינה בדיקת הולכה עצבית אינה קובעת באופן מדויק אלא בערכים של 5 דציבל בין מדידה למדידה. ולכן כאשר תוצאת הבדיקה של התובע בכל הבדיקות הינן פחותות מהקבוע בחוק באוזן ימין, אזי אין כל מקום לערוך בדיקה נוספת לטעמי.

באשר לטענת התובע כי בשל חוסר של 1.7 דציבל באוזן ימין כדי להגיע לסף הקבוע בחוק, יש לפעול לטובת המבוטח ולהכיר בירידה בשמיעה כפגיעה בעבודה, הינה פניה אל הרגש של ביה"ד ולא אל החוק.
ביה"ד כבול בהוראות החוק, בסעיף 84א(א)(2) קבע את הסף ולכן ביה"ד אינו יכול בנסיבות אלה להכיר בתובע כנפגע עבודה.

10. לאור כל האמור, עם כל הצער שבדבר מאחר ובאוזן ימין לא פחת סף השמיעה של התובע מ- 20 דציבל, התביעה נדחית.
אין צו להוצאות.

ניתן היום, ו' אב תשע"ה, (22 יולי 2015), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .


מעורבים
תובע: נתנאל הלל
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: