ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין הלל איתיאל נגד יחיאל ויקטור בורנשטיין בן הרוש :

21 יולי 2015
לפני: כבוד השופטת יפה שטיין
התובע:
הלל איתיאל

ע"י ב"כ: עו"ד אברהם ביטון

-
הנתבעים:

1. יחיאל ויקטור בורנשטיין בן הרוש

2. נחמה בן הרוש בורנשטיין

שניהם ע"י ב"כ: עו"ד אילנה בר טוב

החלטה

בסיום הדיון המוקדם התברר כי שינן מספר שאלות שעל בית הדין לתת בגינן החלטות (שאלת הבקשה למחיקה על הסף, שאלת ההוצאות ועוד).
לאחר עיון בתיק ובטענות הצדדים הריני קובעת כדלקמן:
בעניין הבקשה למחיקה על הסף, בשל חוסר סמכות עניינית וכן לעניין נתבעת 2 :
א. אכן, בתיק זה מתעוררת שאלת קיום יחסי עובד ומעביד, כאשר אין חולק כי בשלב מסויים נתן התובע לנתבעים (או למי מהם) סכום של 200,000 ₪ - סכום שאמור היה להיות בסיס לשותפות ביניהם. אעפ"כ, ולמרות ש אין חולק שלפחות בחלק מהזמן דובר על הקמת שותפות, ע דיין עולה השאלה האם במהלך ההתקשרות ביניהם, עבד התובע כשכיר אצל מי מהנתבעים , או שכל ההתקשרות נוצרה אך ורק כהכנה וכבסיס לשותפות שאמורה הייתה לקום מבלי שנוצרו בשלב כלשהוא יחסי עובד ומעביד.
ב. שאלה נוספת שמתעוררת הינה בדבר מעמדה של נתבעת מס' 2, כשמחד טוען נתבע 1 כי היא איננה קשורה לעסק , וכי בסה"כ נתבעה בשל היותה אשתו, ומנגד – טוען התובע כי העסק נרשם על שמה לאור העובדה שהנתבע נקלע לחובות כבדים, וכי לא ניתן למחוק אותה, כמי שרשומה כבעלת העסק, ואף פעלה ככזו בשיתוף עם בעלה.
הלכה פסוקה היא כי סעד של סילוק על הסף יינתן במשורה, וזאת רק כאשר ברור כי התובע לא יוכל לקבל את הסעד המבוקש בהתאם גם אם יוכיח את כל תביעתו. ר' לעניין זה: דב"ע (ארצי) נב/217 -3 אגודה ארצית של מנהלים ומורשי חתימה של הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ ואח' - הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ ואח', פד"ע כז 3 (1994).
ג. על בית הדין להכריע, איפוא, בשתי השאלות:
הראשונה: האם מעבר לנושא השותפות (שמן הסתם יידון בבית משפט אחר), היו גם יחסי עובד ומעביד בתקופה של כ-4 וחצי חודשים (שהם נשוא התביעה), והשנייה: האם נתבעת 2 הינה נתבעת נכונה תביק.
בשתי שאלות אלו יש לשמוע ראיות, ועל כן אין כל הצדקה למחיקה על הסף בשלב זה. לפיכך הבקשות למחיקה על הסף – נדחות.
שאלת ההוצאות –
א. בדיון המוקדם מיום 1/12/14 ביק ש נתבע 1 שלא להמשיך בדיון המקודם, עד שימנה עו"ד מטעמו. אף שלא הגיש על כך בקשה מבעוד מועד, על מנת שלא להטריח את התובע ובא כוחו לחינם – ומשמדובר באדם לא מיוצג - נעתר בית הדין לבקשה, ו קבע כי על הנתבעים להודיע תוך 14 יום מי עוה"ד שמייצג אותם. בפועל רק ביום 27/2/15 התקבלה הודעת ייצוג (תוך בקשה לתקן את כתב ההגנה), ורק ב-3/5/15 הוגש כתב הגנה מתוקן.
ב. בית הדין קבע מועד נוסף לדיון מוקדם במעמד הצדדים ובאי כוחם, ב-19/7/15, אולם במועד זה נתבעת 2 לא הופיעה לדיון , ואילו נתבע מס' 1 הגיע באיחור של כחצי שעה. עוד התברר כי למרות החלטות קודמות של בית הדין – לא הוגש במועד תצהיר גילוי מסמכים (יום קודם לכן הוגש תצהיר לא חתום ונתבע 1 חתם על התצהיר בדיון), כשכלל לא ניתנה לב"כ התובע כל אפשרות לעיין בחומר שגולה, בטרם הדיון). ב"כ התובע ביקשה במעמד הדיון לאפשר לה להגיש את התמלילים וההקלוות הרשומות בתצהיר גילוי מסמכים תוך 30 יום, ומשמעות הדבר הייתה כי לא ניתן היה לדעת במהלך הדיון מה כוללות הקלטות אלו, ועד כמה יש בהן כדי להשפיע בשאלות המהותיות שבמחלוקת.
ג. בנסיבות אלו, לא ניתן היה להתקדם בדיון. לפיכך, ולאור התנהלות הנתבעים, ישלמו לתובע סך של 1,500 ₪ בצירוף מע"מ כשכ"ט עו"ד תוך 30 יום ללא קשר לתוצאות התיק העיקרי.
לעיין התמלילים וההקלטות ואופן המשך ניהול התיק:
א. בית הדין נעתר לבקשת ב"כ הנתבעים באופן שתמציא לב"כ התובע תוך 30 יום את התמלילים וההקלטות האמורים בתצהיר גילוי המסמכים (הפגרה תובא במניין הימים).
ב. ב"כ התובע יודיע תוך 14 יום שלאחר מכן האם לאור האמור בהקלטות יש שינוי בעמדת התובע לעניין עצם קיום יחסי עובד ומעביד, או כל הודעה רלבנטית אחרת.
ג. לאחר קבלת תשובת ב"כ התובע כאמור לעיל, ייקבע אופן המשך ניהול התיק.
ניתנה היום, ה' אב תשע"ה, (21 יולי 2015), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: הלל איתיאל
נתבע: יחיאל ויקטור בורנשטיין בן הרוש
שופט :
עורכי דין: