ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין טבריה ש. ח. נגד ויליאם שלופה :

בפני כבוד ה שופטת עירית הוד

מבקשת

טבריה ש. ח. - בנין פיתוח וצנרת בע"מ ח.פ. 511381394

נגד

משיב

ויליאם שלופה ת.ז. XXXXXX640

החלטה

רקע ותמצית טענות הצדדים

לפני בקשה לסילוק התביעה על הסף.

עסקינן בתביעה שהגישו המשיב וחברת נ.ת.ג שיפוצים ועבודות מתכת בע"מ (להלן: "נתג") נגד המבקשת. במסגרת התביעה נטען, כי נתג והמבקשת התקשרו בהסכם לפיו המבקשת הזמינה מנתג עבודות עפר תשתית ופיתוח. נתג החלה בביצוע העבודות ובשלב מסוים היא העבירה את העבודות לקבלני משנה ובניהם למשיב וזאת בהסכמה ו/או בידיעת המבקשת. עוד נטען, כי בשלב מסוים המבקשת הזמינה עבודות ישירות מהמשיב ובגינן התחשבנו הצדדים ללא קשר לנתג. בכתב התביעה נטען, כי בשל נסיבות אישיות של נתג, המשיב הסכים עם המבקשת, כי הוא יבצע חלק מהעבודות באתר בכפוף להתחייבותה לשלם לו ישירות.

נתג טוענת, כי בשל מעשים ומחדלים של המבקשת נגרמו לה נזקים בלתי הפיכים בגין ימי בטלה בהם הגיעה לאתר אולם לא היה בידה לבצע עבודה כלשהי ובשל התמשכות העבודה וכי המבקשת לא שילמה לה את מלוא התמורה המגיעה לה.

המבקשת עתרה, כי בית המשפט יחייב את נתג להפקיד ערובה. ביום 29.9.14 ניתנה החלטה לפיה על נתג להפקיד בקופת בית המשפט ערובה בסך 28,000 ₪ כתנאי להמשך הדיון בתובענה. לאחר שנתג לא הפקידה את סכום הערובה אף לאחר שחלף המועד הקבוע בהחלטה ובהחלטת האורכה ניתנה, ביום 2.12.14, החלטה לפיה נמחקה תביעתה של נתג.

במסגרת הבקשה בה עסקינן עותרת המבקשת, כי בית המשפט יורה על סילוק התביעה שהגיש המשיב. המבקשת טוענת, כי הסכם קבלנות המשנה נשוא התביעה נחתם בינה לבין נתג והמשיב כלל לא היה צד להסכם האמור. לטענתה, היא אינה יכולה להיחשב כמי שהפרה התחייבות אשר ממילא לא נטלה על עצמה. המבקשת טוענת, כי תובע שלא היה צד להסכם אינו זכאי מכוח חוק החוזים לדרוש קיום התחייבות מצד שלא התחייב כלפיו.

עוד טוענת המבקשת, כי בכתב התביעה נטען, כי סכום התביעה מגיע לנתג ולא למשיב והדבר אף עולה ממכתב שצורף לכתב התביעה ובו דרישתה של נתג, כי המבקשת תשלם לה את סכום התביעה. לטענתה, למשיב אין זכר במכתב האמור. המבקשת טוענת, כי המכתב מהווה הודאה פורמאלית באשר לזהותו של מי שזכאי לקבלת הסכומים הנתבעים.

המבקשת טוענת, כי אף אם יעלה בידי התביעה להוכיח את פרשת התביעה במלואה הרי שהזכאות לקבל את הסכומים הנתבעים הינה של נתג ולפיכך יש לדחות את תביעת המשיב בשל העדר יריבות.

לטענת המשיב, דין הבקשה להידחות. לטענתו, עסקינן בטענה מקדמית אשר יש להעלות בכתב הטענות הראשון ולא לאחר שניתנה הוראה בדבר הגשת תצהירי עדות ראשית.

עוד טוען המשיב, כי המבקשת אינה מכחישה את הטענה לפיה הוא ביצע עבודות בפרויקט אולם טוענת, כי הוא הוזמן דרכה ישירות ולא דרך נתג. לטענתו, נתג חתמה על הסכם לביצוע עבודות ובשלב מסוים היא נאלצה להעסיק קבלני משנה אשר השלימו את העבודות וקיבלו תשלומים ישירות מהמבקשת. לטענת המשיב, די בעובדה שהמבקשת הודתה בכך שהוא קיים ונמצא בכדי להוכיח, כי קיים קשר בינו לבינה וכי קיימת לו עילת תביעה נגדה. עוד טוען, כי טענת המבקשת לפיה הוא ביצע עבורה עבודות נוספות אחרות שאינן קשורות לאותו פרויקט דינה להתברר במסגרת התביעה.

לטענתו, המבקשת שילמה לו ולקבלנים נוספים שעבדו מטעם נתג וטוענת, כי עשתה כן בלית ברירה או לפנים משורת הדין. המשיב טוען, כי המבקשת מעלימה מעיניי בית המשפט את הסכמתה להעביר לקבלני המשנה כספים אשר מגיעים לנתג ומטעה את בית המשפט כאילו אינה מכירה את המשיב.

המשיב ציין, כי קבלן נוסף אשר ביצע עבודות עבור המבקשת באותו פרויקט הגיש תביעה נגד המבקשת אשר הגישה הודעת צד ג' נגד נתג. לטענתו, התביעה התקבלה וההודעה לצד שלישי נמחקה. הוא טוען, כי במסגרת תביעה זו המבקשת שילמה לתובע סכומים אשר היו מגיעים לנתג בהתאם להסכם ואשר בוצעו על ידי קבלן אחר מטעמה. בנסיבות אלו, על המבקשת להמשיך בניהול התיק בו עסקינן כמתחייב.

המבקשת הגישה תגובה לתגובת המשיב. לטענתה, תגובת המשיב מבוססת על טענות עובדתיות והיא לא נתמכה בתצהיר ועל כן יש לדחות על הסף את האמור בה. עוד טוענת, כי בתגובתו לא התמודד המשיב עם טענותיה. לטענתה, כבר בכתב ההגנה היא העלתה טענה לפיה יש לדחות את התביעה על הסף. המבקשת הוסיפה, כי בית המשפט רשאי להורות על דחיית תביעה בכל עת. עוד טוענת המבקשת, כי מתגובת המשיב עולה כי קבלני המשנה אשר השלימו את העבודות קיבלו תשלומים ממנה ישירות. לטענתה המשיב הודה, כי היא שילמה לו ולקבלנים הנוספים שעבדו מטעם נתג. המבקשת הוסיפה, כי הסכומים אשר נתבעו בגין נזקיה הנטענים של נתג לבדם עולים על סכום התביעה. לטענתה, היא שילמה ביתר בגין העבודות אשר בוצעו על ידי נתג והקבלנים אשר נטען, כי ביצעו עבודות מטעמה. המבקשת הוסיפה, כי אין בדחיית התביעה על הסף בכדי לגרום לעוול שכן עדיין פתוחה בפני נתג הדרך להגיש תביעה.

דיון ומסקנות

האם יש להורות על סילוק התביעה אשר הוגשה על ידי המשיב על הסף, אם לאו.

לאחר ששקלתי את מלוא טענות הצדדים והחומר המצוי לפניי מצאתי להורות על סילוק התביעה על הסף בדרך של מחיקתה, מהטעמים שיפורטו.

הלכה היא, כי סעד של סילוק תובענה על הסף הינו סעד דרסטי ושומה על בתי המשפט לנהוג בזהירות יתרה בהפעלת סעד זה. סילוק תובענה על הסף הינו בגדר אמצעי הננקט בלית ברירה. די בקיומה של אפשרות, אף קלושה, כי לאור העובדות המהוות את עילת התביעה יהיה התובע זכאי לסעד המבוקש על ידו בכדי שלא להורות על סילוק התובענה.

זכות הגישה לערכאות המשפטיות הינה זכות יסוד. לצדדים לתביעה מגיע, כי יהיה להם יומם בבית המשפט וכי תינתן להם ההזדמנות להעלות את טענותיהם ולהביא ראיותיהם. לפיכך, לא בנקל ייעתר בית המשפט לבקשה לסילוק תובענה על הסף בטרם ניתן לצדדים יומם בבית המשפט וניתנה להם האפשרות להוכיח טענותיהם. כאשר בית המשפט דן בבקשה לסילוק תביעה על הסף בדרך של דחייתה האמור לעיל נכון ביתר שאת. שכן, מקום בו תתקבל בקשה כאמור ינעלו שערי בית המשפט בפני התובע ולא יהיה בידו לשוב ולהגיש את תביעתו.

כפי שפורט לעיל, המשיב טוען, כי היה על המבקשת להעלות טענותיה בנוגע לסילוק התביעה על הסף בהזדמנות הראשונה. עיון בכתב ההגנה אשר הגישה המבקשת מלמד, כי היא העלתה במסגרתו את טענותיה בנוגע לסילוק התביעה אשר הגיש המשיב. יתרה מזאת, בית המשפט רשאי להורות על סילוק תביעה על הסף בדרך של מחיקתה או דחייתה בכל שלב (תקנות 100 ו-101 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד 1984).

בין המבקשת לנתג נכרת הסכם בכתב בנוגע לביצוע עבודות על ידי נתג. בין המבקשת למשיב לא נכרת הסכם בכתב. אין בעובדה זו כשלעצמה בכדי ללמד על העדר יריבות בין המבקשת למשיב. כך לדוגמא, אין מחלוקת, כי מקום בו חברה מזמינה עבודות מאדם או גוף כלשהו מבלי שנכרת בין הצדדים הסכם בכתב והיא אינה משלמת לו בעבור עבודתו הרי שאין לומר, כי לא קיימת בין הצדדים יריבות או כי אין עילת תביעה. אף אם אין בידי המשיב לעתור בעילה של הפרת הסכם אשר הוא לא היה צד לו אין בכך בכדי ללמד, כי אין בידו להגיש תביעה בטענה, כי המבקשת הפרה התחייבותה כלפיו.

אין בעובדה שהמשיב לא היה צד להסכם קבלנות המשנה בכדי ללמד, כי לא קיימת התחייבות של המבקשת כלפיו, שלא במסגרת הסכם בכתב, ואין בכך בכדי להביא לדחיית התביעה נשוא הבקשה שלפניי. העובדה שלא נכרת בין הצדדים הסכם בכתב אינה מלמדת בהכרח שהמבקשת לא נטלה על עצמה התחייבות כלפיו המשיב אשר ניתן לטעון, כי היא הפרה. אין בפסקי הדין אליהם התייחסה המבקשת בבקשתה בכדי ללמד, כי היעדר הסכם בכתב בין המבקשת למשיב משמעותו בהכרח, כי לא קיימת יריבות בין הצדדים.

אציין עוד, כי אינני מקבלת את טענת המבקשת לפיה האמור במכתב שצורף לכתב התביעה בכדי מהווה הודאה פורמאלית מצד המשיב לפיה נתג היא זו אשר זכאית לקבל את הסכומים הנתבעים. שכן, המכתב האמור נשלח על ידי נתג אשר דרשה את הסכומים שלטענתה מגיעים לה. העובדה שבעת כתיבת המכתב סברה ו/או טענה נתג, כי הסכום האמור מגיע לה אין בה בכדי ללמד, כי קיימת הודאה של המשיב בעניין זה. אין באמור במכתבה של נתג בכדי להוות הודאת בעל דין מטעם המשיב לפיה הכספים מגיעים לנתג ולא לו.

בהתאם לסעיף 100(1) לתקנות סדר הדין האזרחי הרי שבית המשפט רשאי להורות על סילוק תביעה על הסף בדרך של מחיקתה כאשר כתב התביעה אינו מגלה עילה.

במסגרת כתב התביעה נטען, כי המשיב ונתג ביצעו עבודות עבור המבקשת (סעיף 1 לכתב התביעה). נטען, כי נתג העבירה עבודות לקבלני משנה וביניהם המשיב בהסכמת המבקשת אשר אישרה את העבודות שביצעו נתג והמשיב (סעיף 4 לכתב התביעה). עוד נטען בכתב התביעה, כי המשיב ונתג ביצעו את כל העבודות אשר הם התבקשו לבצע ומסרו למבקשת את העבודות אשר בוצעו על הצד הטוב ביותר (סעיף 5 לכתב התביעה). באשר למשיב נטען, כי תחילה הוא עבד כקבלן משנה מטעם נתג ובהמשך הוזמן ישירות על ידי המבקשת לביצוע עבודות שונות בגינן התחשבנו הצדדים ללא קשר לנתג. עוד צוין, כי הוסכם שהמשיב יקבל את שכרו באופן ישיר מהמבקשת (סעיפים 6 ו-9 לכתב התביעה). כמו כן נטען, כי העבודות אשר בוצעו על ידי המשיב ונתג חרגו מהזמנת המבקשת אשר התחייבה כלפיהם, כי תשלם להם בגין התוספות (סעיף 7 לכתב התביעה). בכך למעשה מסתכמות הטענות המפורטות בכתב התביעה ביחס למשיב. מצאתי, כי אין בטענות האמורות בכדי לגלות עילת תביעה של המשיב כלפי המבקשת.

במסגרת כתב התביעה לא צוין, כי נגרמו למשיב נזקים כלשהם בגין התנהלות המבקשת ו/או כי היא לא שילמה לו את מלוא התמורה המגיעה לו. במסגרת כתב התביעה לא קיים פירוט כלשהו בנוגע לנזקים כלשהם אשר נגרמו למשיב. אציין, כי רוב כתב התביעה מתייחס לנתג ולטענותיה בנוגע למבקשת. במסגרת סעיפים 13,14 ו-18 קיים פירוט של הנזקים בגינם הוגשה התביעה. עיון בסעיפים אלו מלמד, כי הטענות המפורטות בהם מתייחסות לנתג בלבד ובסעיף 18 אף נטען, כי על המבקשת לשלם לנתג את סכום התביעה.

לאור האמור, הרי שאף אם כל הטענות המפורטות בכתב התביעה יתקבלו לא יהיה בכך בכדי לזכות את המשיב בסעד כלשהו, לאחר שהוא לא ביקש סעד כלשהו מהמבקשת. בנסיבות אלו, מצאתי, כי כתב התביעה אינו מגלה עילת תביעה במישור היחסים שבין המשיב למבקשת.

אוסיף ואומר, כי במסגרת כתב התביעה נטען, כי נתג ביצעה עבודות שלא נכללו בהסכם ואשר לא שולמה לה תמורה בעבורן וסכומן הינו 46,116 ₪. עוד טענה, כי היא זכאית לפיצוי בסך 247,900 ₪ בגין ימי בטלה בעקבות מחדל המבקשת. בנוסף טענה נתג לנזק בגין מניעת רווח בפרויקטים אחרים בסך 56,250 ₪. הסכומים האמורים המפורטים בכתב התביעה, ומתייחסים לנזקיה של נתג בלבד, עולים באופן ניכר על סכום התביעה אשר עומד על סך של 279,198 ₪. אף בכך יש בכדי לתמוך בעמדתי באשר להעדר עילה ביחס לתביעת המשיב בתביעה שהוגשה לפני.

במסגרת תגובתו טען המשיב, כי די בעובדה שהמבקשת הודתה בכך שהוא קיים ונמצא בכדי להוכיח, כי קיימת לו עילת תביעה נגדה. אינני מקבלת טענה זו. אף אם המבקשת אינה מכחישה את היכרותה עם המשיב ואת הטענה, כי הוא ביצע עבודות בפרויקט הרי שלא די בכך בכדי להקים עילת תביעה נגדה. במסגרת כתב התביעה לא נטענה טענה כלשהי אשר במידה ותתקבל יהיה בה בכדי לחייב את המבקשת בפיצוי המשיב. כתב התביעה אינו מבסס עילת תביעה של המשיב נגד המבקשת. כאמור, לא די בעובדה שאין מחלוקת, כי המשיב ביצע עבודות בפרויקט בכדי ללמד, כי קיימת לו עילת תביעה נגד המבקשת.

בשולי הדברים אציין, כי עיינתי בתובענה אליה התייחס המשיב במסגרת תגובתו ואשר הוגשה נגד המבקשת על ידי אדם אשר ביצע עבודות בפרויקט. מצאתי, כי אין באמור בתובענה זו ובכך שהתביעה נגד המבקשת התקבלה בכדי להשליך על החלטתי. אציין, כי במסגרת התביעה האמורה טען התובע שם, כי הוא ביצע עבודות בהתאם להזמנת המבקשת אשר לא שילמה לו את מלוא התמורה המגיעה לו בעבור עבודתו. כתב התביעה במסגרת התביעה האמורה גילה עילת תביעה של התובע שם כלפי המבקשת. זאת, בניגוד למקרה בו עסקינן. לפיכך, אין להשליך מהתביעה האמורה לענייננו.

בנסיבות אלו, מצאתי, כי יש להורות על סילוק התביעה על הסף בשל העדר עילה ובהתאם להוראות סעיף 100(1) לתקנות סדר הדין האזרחי. משמצאתי, כי יש להורות על סילוק התביעה בדרך של מחיקתה להבדיל מדחייתה הרי שאין בהחלטה זו בכדי לנעול את שערי בית המשפט בפני המשיב ולשלול ממנו את זכותו, כי יהיה לו יומו בבית המשפט. אין בהחלטה זו בכדי למנוע מהמשיב את זכותו להגיש תביעה נגד המבקשת ככל שקיימת לו עילת תביעה נגדה.

אני מחייבת את המשיב בהוצאות המבקשת בגין בקשה זו בסך של 1,500 ₪. הסכום האמור ישולם בתוך 30 ימים ממועד המצאת החלטה זו, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד מועד התשלום בפועל.

הדיון הקבוע בתיק מבוטל. ניתן לסגור את התיק.

המזכירות תמציא לצדדים.

ניתנה היום, ו' אב תשע"ה, 22 יולי 2015, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: טבריה ש. ח.
נתבע: ויליאם שלופה
שופט :
עורכי דין: