ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ נגד אברהם טרבולסקי :

בפני כבוד ה שופט עדי סומך

תובעים

1.איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ
2.ברוך מור

נגד

נתבע

אברהם טרבולסקי ת"ז XXXXXX060

פסק דין

רקע התביעה וטענות הצדדים:

1. לפניי תביעת שיבוב רכב על סך 11,997 ₪ וביסודה תאונת דרכים שהתרחשה בין רכב התובעים מסוג רנו קנגו לבין רכב הנתבע מסוג וולוו. רכב התובעים ננהג ע"י התובע 2 ואילו רכב הנתבע ננהג ע"י הנתבע. התאונה התרחשה ביום 2.1.14 לפני צומת התשבי בואך מצומת יוקנעם לכיוון צפון.

2. התובעים טוענים כי כאשר נסעו במסלול הימני ביותר לכיוון צומת יגור סטה רכב הנתבע מהמסלול השמאלי שלצדם, מרחק של כ-100 מ' לפני הצומת קדימה, ובכך גרם לנזקי רכב התובעים אשר נתבעו ביחד עם נזקי התובע 2 במסגרת תביעה זו. במסגרת עדותו של התובע 2 היום, נטען כי לאחר התאונה התקשר בנו של הנתבע אל התובע 2, בהצעה לסיים תיק זה בפשרה ללא צורך לערב את ביהמ"ש. התובע 2 סירב, וכך הגיעה הכרעה זו לפתחו של ביהמ"ש.

3. הנתבע ועמו הגב' ליאת מירון אשר נסעה עמו ברכב כי יש להשיט את האחריות לתאונה על כתפיו של התובע 2, שכן לטענתם כאשר נסעו לכיוון חיפה במסלול השלישי משמאל הממשיך לחיפה, הגיח התובע 2 עם רכבו בנתיב הימני מאחור, סטה אל עבר מסלול נסיעתם ופגע עם רכבו בחלקו הימני של רכבם. לטענתם, הם ראו כי התובע 2 שוחח בטלפון נייד שהחזיק בידו ועל כן לא היה ער לדרך, כסיבה בגינה סטה אל עבר מסלול נסיעתם. עוד נטען כי, למחרת התאונה, התקשר הנתבע אל התובע 2 וביקש לפצותו בגין הנזק שנגרם לרכבו (בכתב ההגנה צורפה הערכת תיקון הנזק) אלא שהוא נענה בסירוב לפי שעה שכן התובע 2 טרם פנה בנושא זה אליה. זו בתמצית טענות הצדדים.

4. בפני ביהמ"ש התקיים היום דיון הוכחות, במסגרתו העידו התובע 2, הנתבע והגב' מירון, קודם לכן צירפה התובעת תמונות של הנזק ברכבה ובמהלך הדיון תמונות צבע רבות יותר של הנזק, ואילו הנתבע צירף לכתב הגנתו בין היתר תמונות שצילם לאחר התאונה בצבע של הרכבים המעורבים כשהם בשול הימני של הדרך, שבהן ניתן לראות את הנזקים לרכבים בתקריב וכן צילום שחור לבן של הכביש שבו נטען כי אירעה התאונה, תוך ציון מיקום הרכבים עובר להתרחשותה הנטען ומפת המקום וכן תצלום אווירי של הכביש המדובר. במהלך הדיון היום הציג התובע 2 באמצעות טלפון הנייד שברשותו, תמונות שצילם אף הוא לאחר התאונה של הרכבים המעורבים. בא כוחם של התובעים טרח להגיש תמונות אלו לתיק ביהמ"ש לאחר הדיון.

דיון ומסקנות:

5. לאחר שבחנתי את הראיות שבפניי, והתרשמתי התרשמות בלתי אמצעית מהעדים, הגעתי לכלל מסקנה כי לא ניתן לקבוע במקרה זה מי מהרכבים סטה אל עבר הרכב השני ועל כן מי אם כך אחראי לתאונה. הלכה למעשה, בסופו של יום נותרו גרסאות הצדדים מאוזנות בעניין זה, והתובעת לא עמדה בנטל לשכנע את ביהמ"ש בנכונות גרסתה, מקום בו חובת ההוכחה בעניין זה מוטלת עליה ואפרט:

א. בפני ביהמ"ש העיד היום התובע 2 שהינו בעל אינטרס מובהק בתיק זה, שכן הוא תובע את הפסדיו במקביל להפסדיה של התובעת 1. בהתאם לסעיף 54 לפקודת הראיות [נוסח חדש, תשל"א -1971], עניין לנו בעדות יחידה של בעל דין בהליך האזרחי אשר לא נתמכה בכל סיוע חיצוני ממשי אשר יביא להכרעה לטובת התובעים. כאמור, בפני ביהמ"ש עמדו 3 גרסאות, גרסה ראשונה היא זו של התובע 2 אשר טען בעדותו כי הוא נסע בנתיב הימני ביותר והתכוון להגיע לצומת יגור, כאשר לפני הצומת הבא, הוא הבחין במראת הרכב בנתבע הסוטה לעברו בחדות כשהוא עובר את כל הנתיבים משמאלו ופוגע בו. לא מצאתי להעדיף עדות זו על פני עדות הנתבע והגב' מירון אשר טענו כי לא הייתה להן כל סיבה לפנות ימינה , שכן כיוון נסיעתם המקורי היה להמשיך ישר לחיפה וכי הבחינו במאוחר האמנם ברכב התובעת סוטה לעברם מימין לשמאל. בנוסף, עדות התובע 1 אינה מתיישבת עם סטייה של מספר מסלולים משמאל לימין לעברו כשהוא מצוי בנתיב הימני ביותר מבלי שזה הבחין קודם לכן ברכב הנתבע מבצע מעבר רחב זה של הנתיבים מבלי שהתאפשר לו למנוע את התאונה . באותה נשימה, ניתן לתהות מה הייתה סיבתו של הנתבע לסטות דווקא לנתיב הימני ביותר ולא לנתיב שמימינו תוך כדי לקיחת סיכון מיותר ועוד מבלי להבחין בעת מהלך זה ברכב התובעים מימינו ולפגוע בו?. דווקא יותר הגיונית בעיניי עמדתם של הנתבע וגב' מירון לפיה רכב התובעת חצה את הנתיב שמימינם כאשר רכבם מוקם במסלול השלישי משמאל, ועל כן קרוב יותר אליו מאשר נמצא רכבם מרכב התובעים כגרסת התובע 2.
ב. תמונות הנזקים של הרכבים המעורבים על פניהן יכולות להתיישב דווקא עם גרסת הנתבע שכן רכב התובעת נפגע באזור הדלת השמאלית הקדמית עם סימנים מתמשכים בכנף השמאלית-קדמית ואילו רכב הנתבע, נפגע בעיקר באזור הכנף הימנית, והדלת הקדמית ימנית תוך הותרת סימני צבע מובהקים עקב המפגש שבין הרכבים .כן הוא נפגע בדלת האחורית ימנית. הנתבע העיד כי מיד שהבחין במכה שמימינו הוא הסיט במעט את רכבו שמאלה ואז ירד לצד ימין של הכביש. הופעת הסימנים המקוטעים ברכבו (תחילה מקדימה ולאחר מכן בדלת האחורית ימנית), מתיישבת עם עדות ספונטנית זו , לפיה תחילה נפגע רכב הנתבע מימין אך עקב הסטת הרכב שמאלה לא נוצר המגע שבין הרכבים ובהמשך נוצר חיכוך נוסף עקב מגע נוסף מטבע הדברים. רכב התובעים נפגע החל מהכנף ה שמאלית- קדמית לכל אורכו מאחור עד לכנף האחורית- שמאלית. עיקר הסמנים מרוכזים באזור הכנף הקדמית שכן בהמשך ישנם סמני שפשוף חדים וארוכים אשר הולכים ומתמעטים באזור הכנף האחורית- שמאלית. האמור מתיישב לכאורה עם טענת הנתבע בדבר בואו של רכב התובעים מאחור תוך כדי סטייה אל עבר רכבו שנמצא קדימה ממנו והיצמדותו אליו תוך כדי כך .

ג. עדות הנתבע והגב' מירון, הייתה במהותה אחידה. כל אחד העיד ממה שראו עיניו ומבלי ליפות עדות זו בתכנים נוספים שאינם קשורים בה. העדות תאמה את התצהיר שהגישו הנתבע והגב' מירון ,כל אחד בנפרד , שהיה מפורט הרבה יותר מהודעת התובע 2 על התאונה. בהתאם לכך העיד הנתבע כי רכב התובעים הגיח מאחוריו ומימנו בעת שהוא נסע ישר. כן העיד זה כי כיוון נסיעתו היה לחיפה וכי התאונה התרחשה עקב כך שהתובע 2 שוחח בטלפון הנייד שברשותו. הגב' מירון העידה כי ישבה ליד הנהג וכי הבחינה לפתע ברכב התובעים שנמצא צמוד אליה. כמו כן העידה שכיוון נסיעתם היה להמשיך ישר, המוביל עפ"י דעת כל הצדדים לחיפה. עדויות אלה של הנתבע ושל הגב' מירון לא נסתרו בין באמצעות ראיות חיצוניות אשר יטו את הכף לטובת התובעת ובין מתוקף הנקוב בכתב ההגנה אשר תואם עדות זו ואת התצהירים שהוגשו מטעמם . ניכר היה שמירב העדויות על דרך התרחשות התאונה נמצא במגרשו של הנתבע דווקא. מאידך, התובעת לא הציגה ראיות ממשיות להוכחת טענותיה, בפני ביהמ"ש עמדה תחילה הודעתו הכתובה של התובע 2, אשר מנתה שורה וחצי בלבד, ואשר ניתנה על ידו ביום 28.2.14 במאוחר כחודשיים ימים מיום התאונה. מדובר בהודעה לקונית יחסית ללא פירוט מיקום נתיב הנסיעה הימני המדויק שבו נסע התובע 2, כיוון נסיעתו המקורי, מאיזה נתיב בדיוק סטה הנתבע ואף דבר טענתו המאוחרת של זה כי מי מטעם הנתבע יצר עמו קשר טלפוני לאחר התאונה על מנת לבוא עמו בדין ודברים בקשר לתאונה . פרטים אלו כן הועלו באיחור בעדותו של התובע 2 היום בפניי, אלא שהגם שמדובר בפרטים מהותיי ם לא בא זכרם או מי מהם בטופס ההודעה.

זאת ועוד, עיון מדוקדק בטופס ההודעה שמילא התובע 2 מלמד כי הוא סימן את יד נסיעתו בתור נסיעה פרטית. בפני התובע 2 עמדה אפשרות לבחור בין נסיעה פרטית, בין נסיעה בדרך לעבודה או ממנה ובין נסיעה במהלך העבודה. בעדותו היום בפניי, העיד התובע 2 כי הוא היה בדרך ללקוח (עמ' 5 שורה 25 לפרוטוקול הדיון). בחירתו של התובע 2 לציין בטופס ההודעה שמילא ועליו חתם לכאורה את יעד נסיעתו בתור נסיעה פרטית כאשר עמדה בפניו אפשרות לציין את יעד הנסיעה עליו העיד אינו עניין של סמנטיקה ומה בכך לטעמי, וזאת על רקע טענת הנתבע והגב' מירון נגדו בנושא השימוש בטלפון הנייד שנטען כי עשה במהלך עבודתו אשר גרם לתאונה .
לעניין הפניה הטלפונית אשר לעמדת התובע 2 נעשתה אליו, ע"י בנו של הנתבע, התובע 2 לא הבהיר לביהמ" ש מתי בדיוק נעשתה אליו פניה זו ועל כן אין בידי אפשרות לבחון אותה באמת. נושא זה גם לא צוין בטופס ההודעה של התובע 2 הגם שזה מולא כחודשיים ימים לאחר התאונה.

סוף דבר,

6. התביעה נדחית בזאת. התובעים יישאו בהוצאות הנתבע בסך 700 ₪ בצירוף הוצאות העדה מטעמו כפי שנפסק בדיון, לתשלום בתוך 30 ימים מהיום.

ניתן היום, ו' אב תשע"ה, 22 יולי 2015, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ
נתבע: אברהם טרבולסקי
שופט :
עורכי דין: