ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יעל זמירי נגד מועצה מקומית יסוד המעלה :

בפני כבוד הרשם הבכיר אלעד טל

מבקשת

יעל זמירי

נגד

משיבה

מועצה מקומית יסוד המעלה

החלטה

לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן ביום 13.11.11 כנגד המבקשת בהעדר בקשת רשות להתגונן, לפיו התקבלה התביעה במלואה והמבקשת חויבה בסך של 22,121 ₪ בצירוף הוצאות ושכ"ט עו"ד (להלן: "פסק הדין").

ענייננו בתביעת בסדר דין מקוצר שהגישה המשיבה כנגד המבקשת ובן זוגה לשעבר בגין חובות ארנונה, מים וביוב לשנים 2007 -2009 שלא שולמו על ידי בני הזוג. לאחר הגשת התביעה ובהעדר הגשת בקשת רשות להתגונן מטעם המבקשת, ולבקשת המשיבה, ניתן פסק הדין, כאמור.

בבקשה זו עותרת המבקשת, אם כן, להארכת מועד מטעמי זהירות להגשת הבקשה לביטול פסק הדין, ולביטול פסק הדין עצמו. המבקשת טוענת כי חרף העובדה שהוצג אישור מסירה של כתב התביעה שהודבק על דלת ביתה ביסוד המעלה (לאחר ששליח שביקר במקום שלוש פעמים מצא את הבית ריק), כתב התביעה מעולם לא התקבל אצלה. לטענת המבקשת, נודע לה אודות פסק הדין רק כאשר הוטל עיקול על חשבון הבנק שלה בתחילת חודש 5/2015. לטענתה, האזהרה אודות פתיחת תיק ההוצל"פ שהומצאה לכאורה לכתובתה ביישוב כפר חיים ואישור המסירה אודותיה נושא את הכיתוב "סירבה לחתום" , אף הוא לא התקבל על ידה. לטענת המבקשת בשבוע בו בוצע ה לכאורה ההמצאה היתה במעבר מביתה בכפר חיים ליישוב אחר וממילא מיעטה להימצא בדירה בכפר חיים, ראיה נוספת לכך שהמצאת אישור המסירה לידיה אי נה סבירה. לטענת המבקשת, מאחר ו במועד בו הומצאה לה לכאורה התביעה לא גרה בכתובת אליה בוצעה המסירה שכן התגרשה מבעלה בשנת 2009 והעתיקה מגוריה לאיזור המרכז ועל כן יש לבטל את פסק הדין מטעמי הצדק. לעניין סיכויי ההגנה טוענת המבקשת כי בהתאם להסכם הגירושים בינה לבין בעלה לשעבר אמור היה בעלה לסלק את כל החובות המשותפים שהיו לבני הזוג. כמו כן היא היתה אמורה להעביר לבעלה את זכויותיה בדירה בה התגוררו ובגינה ובגין נכסים נוספים באותו יישוב הוגשה התביעה. לטענתה, מאחר ובתקופת צבירת החובות היתה כבר גרושה אין היא חב ה כלפי המשיבה.

המשיבה מתנגדת לבקשה לביטול פסק הדין. לטענתה, אין להיעתר לבקשה להארכת מועד מאחר והמבקשת אינה חולקת שבתקופה בה הומצאה לה האזהרה גרה בכתובת בכפר חיים וטענתה שמיעטה להימצא בו מוזרה. כמו כן לטענתה לא העבירה כתובתה במשרד הפנים לכתובת אחרת ואין לה להלין אלא על עצמה. לטענת המשיבה, אין לקבל את טענת המבקשת כי בעת שהומצא כתב התביעה לא התגוררה בנכס אליו בוצעה המסירה. ראשית טוענת המשיבה כי ההמצאה בוצעה על פי תקנות סדר הדין האזרחי והמבקשת לא הביאה כל ראיה לכך שהעתיקה את כתובת ה לכתובת אחרת. כמו כן, לטענתה המבקשת אף התעלמה ממכתבי ההתראה בדבר החובות על הנכס שנשלחו אליה ואל בן זוגה כאשר עדיין היו נשואים והתגוררו ב דירה בשטח המשיבה. המשיבה מוסיפה וטוענת כי כאשר מדובר בחיובי ארנונה רואים בהדבקת ההודעה אודות החוב על חלק בולט בנכס כהמצאה כדין ומפנה לסעיף 307 לפקודת העיריות. עוד מדגישה המש יבה את השיהוי הרב והבלתי סביר עד להגשת הבקשה לביטול, כ – 4 שנים לאחר מתן פסק הדין וכ – 6 שנים מתום התקופה בה נצברו החובות. המשיבה טוענת כי אין זה סביר כי לאורך כל תקופה זו לא ידעה המבקשת על החובות נשוא התביעה ואף מצרפת מסמך מחודש 5/2009 החתום לכאורה על ידי המבקשת ובן זוגה לפיו המבקשת מודיעה למשיבה על גירושיה ומתחייבת לשאת בחובות הארנונה בגין אחד הנכסים אותם מחזיקים בני הזוג, ראיה לכאורה למודעותה לחובותיה. ביחס לסיכויי ההגנה טוענת המשיבה כי העובדה שהמבקשת התגרשה מבעלה בשנת 2009 ו סוגיית ההסכם הנטען בין בני הזוג אינם מעניינה, אלא על המבקשת לפתור העניין מול בן זוגה והמשיבה אינה צריכה להינזק מכך. עוד טוענת המשיבה כי ככל שמועד הגירושין רלוונטי לזהות החייב, דבר אותו היא כאמור מכחישה, המדובר בחובות שנצברו ברובם המכריע בתקופה בה היתה המבקשת נשואה ועל כן גם טיעון זה אינו מקנה הגנה נראית לעין מפני התביעה. עוד מדגישה המשיבה את העובדה שלמבקשת אין למעשה הגנה ואינה טוענת דבר ביחס לעצם הח יוב ולצדקתו, עובדה נוספת שעל בית המשפט לקחת בחשבון.
המבקשת הגעישה תשובה לתגובת המשיבה ובעיקר חזרה על טענותיה.

6. על פי אישור המסירה של האזהרה שצורפה לתגובת המשיבה, סירבה המבקשת לחתום על קבלת האזהרה ואישור מסירה זה גובה אף בתצהיר המוסר מאומת על ידי עו"ד ובו אף נקודת ציון ספציפית למיקום ביתה של המבקשת. המדובר באישור מסירה תקין וכאשר הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה בחלוף המועד הקבוע על פי דין, נדרש "טעם מיוחד" על מנת להאריך את המועד.
בית המשפט העליון קבע מפי כבוד השופטת נאור ברע"א 7092/11 איוב מטח נ. קרן הסיטי מיום 16.08.2012 (פורסם בנבו), כי :
"טעמים מיוחדים ייבחנו לפי נסיבותיו של כל מקרה לגופו. לצד משכו של האיחור, יש לתת את הדעת למכלול שיקולים ובהם מהות הטעם שהציג המבקש להגשתו של ההליך באיחור, מידת הסתמכות של בעל הדין שכנגד על האיחור וכן סיכוייו הלכאוריים של ההליך שלגביו מוגשת הבקשה להארכת מועד. ככל שסיכויי ההליך לגופו חלשים או אף אפסיים, כך נחלשת ההצדקה מבחינת האינטרס של בעל הדין שכנגד ושל הציבור בכללותו, למתן אורכה להגשתו".

7. לאחר שבחנתי את השיקולים השונים לאורה של ההלכה הנ"ל, שוכנעתי כי, מתקיימים בענייננו טעמים מיוחדים המצדיקים ליתן למבקשת ארכה, הן לאור סיכויי ההגנה והן לאור העובדה שטענת המבקשת לסיבת המחדל לאיחור ראויה להבחן , וזאת בכפוף לחיוב המבקשת בהוצאות.

8. בבואו של בית המשפט לדון בבקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, עליו להבחין בין פסק דין שנפל בו פגם, ובמקרה כזה יש לבטל את פסק הדין מכוח חובת הצדק, לבין פסק דין שניתן כהלכה, וביטולו נתון לשיקול דעתו של בית המשפט (ראה- א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית, סיגא- הוצאה לאור בע"מ, ע' 372- 371; משה קשת, הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי- הלכה ומעשה, כרך ב' (מהורה 15, 2007) 1213).

9. ביטול מכוח חובת הצדק - כאשר פסק דין שניתן במעמד צד אחד הינו פגום, למשל בשל העדר המצאה כדין של ההזמנה לדין, אזי הפגם מהווה עילה לביטול פסק הדין, זאת מאחר ולא ניתנה למבקש הזדמנות ראויה להשמיע טענותיו (רע"א 8864/99 אנקווה נ' מעוז חברה לביטוח בע"מ [פורסם בנבו] (פורסם ביום 29.10.2000).

בענייננו, המסירה של כתב התביעה בוצעה באמצעות הדבקת כתב בית הדין על דלת ביתה של המבקשת אחרי שלוש פעמים שונות בהן ביקר המוסר בנכס והדלת לא נפתחה בפניו. המדובר באחת החלופות המוכרות לביצוע המצאה הנקובות בתקנות סדר הדין האזרחי ואישור המסירה מגובה בתצהיר מוסר מאומצת על ידי עו"ד. טענת המבקשת כי לא התגוררה אותה עת בנכס, לאור גירושיה, לא הוכחה בראיה כלשהי כגון צילום תעודת זהות בה מופיעה הכתובת העדכנית ותאריך ש ינויה או הסכם שכירות וכיוצ"ב. כמו כן נשלחו למבקשת מכתבי התראה בדבר אי תשלום החובות בתקופה בה היתה עדיין נשואה והתגוררה בנכס. יתרה מזאת, גם לו היה בידי המבקשת להוכיח טענתה כי לא התגוררה בכתובת אליה בוצעה המסירה, מקובלת עליי טענתה של המשיבה ביחס לשיהוי בו נקטה המבקשת שכן זכות הביטול מכוח חובת הצדק כפופה למגבלות הזמן הסביר, כדבריו של השופט הנדל בבר"ע (ב"ש) 681/03 לריסה גלקו נ' בנק דיסקונט בע"מ:
" קבלת עמדת המבקשת משמעותה כי משטוען צד להעדר המצאה בשלב הראשון של ההליך טרם מתן פסק הדין, הרי שאין מועדים בנמצא המגבילים את זכותו להגיש בקשה לביטול פסק דין. אליבא עמדה זו לא חשוב מתי נודע לו על פסק הדין והשיקול היחידי הינו הטענה בדבר החטא הקדמון של אי-ההמצאה. גישה כזו עומדת בניגוד לתקנה 201 לתקנות סד"א וכן בניגוד להיגיון בסדר דין האזרחי לפיו גם צד שזכאי לתקוף פסק דין שניתן כפוף לדרישות הזמן שנקבעו על ידי התקנות. גישת המבקשת משמעותה שצד שלא קיבל המצאה טרם מתן פסק הדין רשאי לשמור את הבקשה לביטול פסק הדין באמתחתו ולהגישה בכל עת שיחפוץ. לא הדין ולא הסכם בין הצדדים בכוחם למנוע מהמבקשת להגיש כאמור את בקשתה, אפילו פעם נוספת. הנכון הוא שבקשה לביטול פסק דין מחובת הצדק אינה משולה למפתח שמוענק למבקש ושבאמצעותו הוא רשאי לפתוח את דלתי בית המשפט על פי שיקול דעתו. גם הטוען לביטול פסק דין מחובת הצדק חייב לשמור על כללי סדר הדין.

פרק הזמן שחלף מאז מתן פסק הדין ועד שהוגשה בקשת ביטולו, כ – 4 שנים, אינו סביר. בידי המבקשת היה לדעת אודות התביעה ופסק הדין מוקדם הרבה יותר, גם אלמלא נמסר לה כתב התביעה, כטענתה. מן הנימוקים שלעיל, אין עילה לביטול פסק הדין מחובת הצדק.

10. ביטול על פי שיקול דעת - כאשר עסקינן בפסק דין שניתן כהלכה, על בית המשפט לבחון את סיבת המחדל שהציג המבקש לאי התייצבותו וכן את סיכויי ההצלחה אשר בפיו (ע"א 2201/07 חונינסקי נ' אטלנטיס מולטימדיה בע"מ [פורסם בנבו] (פורסם ביום 2.02.2009). כן נקבע, כי במידה וניתן לרפא את הפגם הדיוני בהעדר התייצבות בדרך של פסיקת הוצאות ולאפשר דיון מחודש בתיק - יש לעשות כן, מכוח עיקרון המידתיות ולשם מניעת פגיעה בזכויות היסוד של הצדדים (רע"א 1958/00 אריה נדב נ' סלון מרכזי למכונות כביסה, [פורסם בנבו] תק-על 2001(2), 217).

בבדיקת סיבת המחדל יש לבחון האם נבע מזלזול, רשלנות, או שקיים נימוק ראוי לכך. בנוסף, על בית המשפט לשים לנגד עיניו כי מבחן בדבר סיכויי ההצלחה הוא המבחן העיקרי (בר"ע (חיפה) 1835/07 יהודה לוי ואח' נ' מזיג דוד [פורסם בנבו] (פורסם ביום 5.11.2007).

בכל הנוגע לסיכויי ההצלחה, אין נדרש מבקש הביטול להצביע על טענות הגנה המקעקעות לחלוטין את התביעה כולה כי אם עליו להצביע על הגנה אפשרית או תועלת העשויה לצמוח לו מביטול פסק הדין ובירור התביעה לגופה ( א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית תשס"ג – 2003, עמ' 2 83).

11. מן הכלל אל הפרט, לאחר ששקלתי את טענות הצדדים בענייננו לאורה של ההלכה שנסקרה לעיל, מצאתי כי יש מקום להורות על ביטול פסק הדין.

12. אכן, מחדליה של המבקשת ביחס לסיבת המחדל בגינה ניתן פסק הדין בהעדר הגנה, אינם מניחים את הדעת. עם זאת, אינני סבור כי התנהלות המבקשת ו/או בא כוחה מגיעים לכדי זלזול בהליך השיפוטי. כעולה מן הבקשה, לאחר שנודע למבקשת דבר פתיחת תיק ההוצל"פ פעלה על פי הנדרש והגישה הבקשה ללא שיהוי כאשר היא מנומקת ומפורטת, בגיבוי תצהיר - ראיה לכך שיש לה עניין בקיום ההליך המשפטי בעניינה והיא מוכנה לקחת על עצמה החובות הנובעים מכך. בנסיבות האמורות, אני קובע כי התקיים התנאי הראשון בבחינת הבקשה לביטול פסק הדין.

13. אשר לסיכויי ההגנה שבפי המבקשת, בפי המבקשת טענות משמעותיות למדי העשויות להביא לשינוי תוצאות פסק הדין שניתן בהיעדר הגנה, הן ביחס לזכות המשיבה לגבות ממנה חובות עבור התקופה המאוחרת בה ייתכן וכלל לא התגוררה בנכס; והן ביחס להסכם הגירושין על פי ו אמור בן זוגה לשעבר לשאת בחובות הללו. סוגיות אלו מצדיקות קבלת הבקשה להארכת מועד והבקשה לביטול פסק דין וראוי שיתבררו לגופן.

14. משכך, הרי שמן הראוי לבטל את פסק הדין ולהעניק למבקשת את יומה בבית המשפט, בפרט כאשר מדובר בזכות שהיא מעין חוקתית ויש לתת לכך את המשקל הראוי. יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מן המחדל של שיהוי ממושך שאינו מוצדק ואינו סביר, ומן ההוצאות שנגרמו למשיבה. מאחר ואני סבור כי ניתן לרפא את המחדל הדיוני בפסיקת הוצאות, ביטול פסק הדין יותנה בתשלום הוצאות למשיבה וזאת ללא כל קשר לתוצאות ההליך.

15. אשר על כן, אני מורה על ביטול פסק הדין מיום 13.11.11 בכפוף לתשלום הוצאות בסך 5,000 ₪ המהווה תנאי לקבלת הבקשה . המבקשת תפקיד סכום זה בקופת בית המשפט תוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה ותגיש הודעה בצירוף אסמכתא על ביצוע ההפקדה, ובמסגרת זמנים זו אף תגיש בקשת רשות להתגונן . ימי הפגרה יבואו במניין הימים.
ככל שלא יופקד הסכום במועד תידחה הבקשה.
המשיבה תהא זכאית למשוך סכום זה לאחר הפקדתו על ידי הגשת בקשה מתאימה. עם הפקדת הסכום ובקשת הרשות להתגונן יקבע בית המשפט את המועד לשמיעת הבקשה.

לעיוני ביום 21.9.15.
5129371

5129371המזכירות תמציא העתק החלטה זו לצדדים.
ניתנה היום, ו' אב תשע"ה, 22 יולי 2015, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: יעל זמירי
נתבע: מועצה מקומית יסוד המעלה
שופט :
עורכי דין: