ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ליאת כפרי נגד מיכה בר :

בפני כבוד השופטת רחל חוזה, סגנית נשיא (שופט עמית)
התובעים

  1. ליאת כפרי
  2. יצחק ארבייטמן

נגד

הנתבעים

  1. מיכה בר
  2. מנורה מבטחים ביטוח בע"מ

פסק דין

בתאריך 19.3.14, בשד' רבין שביוקנעם עלית, התרחשה תאונת דרכים בין רכב התובעת 1, הנהוג על ידי אביה, התובע 2 (להלן: "התובע") ובין רכב הנתבע 1 (להלן: "הנתבע"), הנהוג על ידו והמבוטח על ידי הנתבעת 2.

לטענת התובע, ארעה התאונה כאשר קודם לכן נסע בנתיב הימני מבין שני נתיבי נסיעה וכאשר בהמשך הדרך מספר הנתיבים בכביש קטן לנתיב אחד, כמופיע בתצלום שהוגש וסומן תק/1.
לדבריו, הנתבע עקף את רכבו משמאל ועם סיום העקיפה סטה אל עבר הנתיב בו נסע התובע ופגע בו. התובע טען כי בעת התאונה היה במרכז הכביש וכי הנתבע היה צריך להשתלב מאחוריו, תוך שהינו מאיט את מהירות נסיעתו.

לטענת הנתבע, קרתה התאונה במרחק ניכר, יחסית, לפני המקום בו מתאחדים הנתיבים.
לטענתו, נכנס לשד' רבין בפניה שמאלה, כאשר רכב התובע נוסע לפניו.
התובע סטה לנתיב הימני ואילו הנתבע נשאר לנסוע בנתיב השמאלי, כאשר הינו מקדים את רכב התובע.
לפתע, חש מכה בכנף האחורית של רכבו.

בכתב ההגנה, טען הנתבע כי לרכבו נגרמו נזקים בחלק הימני האחורי שלו.
בעדותו בביהמ"ש, גרס הנתבע כי לרכבו לא נגרם כל נזק (עמ' 4 ש' 21 לפרוט').

לאחר שנשמעו מלוא הראיות והובאו בפני ביהמ"ש מלוא הנתונים שהצדדים ביקשו להביא, הנני קובעת כי כל אחד מהנהגים אחראי לקרות התאונה, כפי שיפורט:
עפ"י קביעות התמרור תק/1, הנתיב הימני, בו נסע התובע, הוא זה שמתאחד אל עבר הנתיב השמאלי, בו נסע הנתבע.
משמע, לנתבע לא היתה כל סיבה לסטות ימינה מנתיב נסיעתו.
מאידך, התובע, שנתיבו שלו השתלב אל עבר הנתיב השמאלי, הוא שהיה חייב לסטות שמאלה.
הנני מקבלת את טענות התובע כי בהגיעם למקום התאונה, הנתבע עקף את רכבו ועם סיום העקיפה – ארע המגע בין הרכבים.

הנני מקבלת את טענת הנתבע כי לא סטה כלל.

לקביעתי, כאשר שני הרכבים מתקרבים למקום המפגש של שני הנתיבים, כאשר רכב התובע מקדים את רכב הנתבע, היה על כל אחד מהנהגים לסגל דרך נהיגתו כך שלא יפגע ברכב האחר הנוסע לצידו. הן באשר לתובע, שידע כי עליו לסטות מנתיבו הימני לנתיב השמאלי, בדרך שלא תגרום הפרעה או פגיעה לרכב אחר והן באשר לנתבע, שידע כי על התובע, הנוסע לפניו, לסטות שמאלה, כך שלא היה מקום לנסות ולעוקפו.

הנני קובעת כי כל אחד מהנהגים אחראי במידה שווה לקרות התאונה ולתוצאותיה.

הוכח כי בתאונה נגרמו לרכב התובעים נזקים בסך של 3,718 ₪.
כן נשאו בשכ"ט השמאי בסך של 750 ₪.
בסה"כ 4,468 ₪.

רכיב השונות שבכתב התביעה – לא הוכח.

כאשר נקבע על ידי כי אחריותו של הנתבע לתאונה הינה בשיעור של 50%, הרי שסה"כ הנזקים להם זכאים התובעים הינו בסך של 2,234 ₪.

אשר על כן, הנני מחייבת את הנתבעים, במאוחד ובמיוחד, לשלם לתובעים, במאוחד ובמיוחד, את הסך של 2,234 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.

כן הנני מחייבת את הנתבעים, במאוחד ובמיוחד, לשלם לתובעים, במאוחד ובמיוחד, את הסך של 400 ₪ בגין הוצאות המשפט, לרבות אגרת הגשת התביעה.
אף סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין ועד התשלום המלא בפועל.

יש זכות להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי בחיפה וזאת תוך 15 יום ממועד המצאת פסק דין זה.

מזכירות ביהמ"ש תמציא עותק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ו' אב תשע"ה, 22 יולי 2015, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: ליאת כפרי
נתבע: מיכה בר
שופט :
עורכי דין: