ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין קרן קיימת לישראל נגד סובחי פודי :

בפני כבוד ה שופט יוסף בן-חמו

מבקשת
קרן קיימת לישראל

נגד

משיבים

  1. סובחי פודי
  2. מנהל מקרקעי ישראל - נצרת
  3. פודה נידאל
  4. פודה חסן
  5. פודה מוחמד

החלטה

בפניי בקשה מטעם המשיבים 3-5 לביטול צו מניעה זמני שניתן לבקשת המבקשת ביום 28/1/14 וכן בקשה מטעם המבקשת לעכב מתן החלטה בבקשה לביטול צו המניעה וזאת עד למתן פסק דין בערעור שהגישה על פסק דין שקבע שלמבקשת אין זכויות במקרקעין נשוא ההליך (בעוד שבעת מתן הבקשה היא היתה הבעלים הרשום של הזכויות במקרקעין ומכח בעלותה בקשה את צו המניעה).

השתלשלות העניינים:
בתיק שבפניי הגישה המבקשת תביעה נגד המשיבים למתן צו הריסה ולסילוק יד. עם הגשת התביעה הגישה המבקשת בקשה דחופה למתן צו מניעה זמני במעמד צד אחד המורה למשיב 1 לחדול מבניית שלד הנבנה בימים אלה על המקרקעין הידועים כחלקה 16 בגוש 23199 הנמצאים בכפר טייבה אלזועביה (להלן: "המקרקעין") והאוסר עליו ו/או על שלוחיו ו/או על מי מטעמו לעשות כל פעולת בניה וכן כל שימוש אחר במקרקעין, ובכלל זאת להימנע מאכלוס המבנה, אשר בבנייתו החל ו/או לחברו לתשתיות.

עניינה של התובענה נשוא הבקשה למתן צו מניעה זמני הינה לסילוק יד והריסה, במסגרתה התבקש בית המשפט להורות למשיב 1 ו/או מי מטעמו להרוס בעצמו ו/או על חשבונו את הבניה אשר בנה על המקרקעין שבבעלות המבקשת וכן להורות לו לסלק את ידו מהמקרקעין, לרבות המכולה שהציב עליהם.

ביום 28/01/14 נעתרתי לבקשה, הוריתי על מתן צו ארעי כמבוקש . קבעתי את הבקשה לדיון בפניי במעמד הצדדים.

ביום 12/02/14 הוריתי, לבקשת המבקשת ולאור דברי המשיב 1 בתגובתו לבקשה למתן צו המניעה הזמני , על צירופם של צדדים נוספים להליך - בניו של המשיב 1, הם המשיבים 3-5, כמשיבים וכנתבעים בהליך.

בדיון שנערך בפניי ביום 13/02/14 ביקש המשיב 1 למחקו מההליך לאחר שהצהיר כי אין לו כל טענה לזכות כלשהי במקרקעין נשוא הבקשה, הוא אינו מתכוון לבנות או לבצע כל פעולה במקרקעין ומתחייב שלא לעשות כן והוא לא בנה בעבר, אינו בונה ואיננו מתכוון לבנות בעתיד על המקרקעין. המבקשת הסכימה לבקשתו . לפיכך, הוריתי על מחיקתו מהתובענה ו מהבקשה שלפניי. כמו כן, הוריתי כי הצו הארעי יישאר בתוקפו כצו זמני וזאת עד למתן פסק דין בהליך העיקרי ו/או עד למתן החלטה אחרת.

בהליך אחר שהתנהל בתיק ת"א 5957/98 (להלן: "תיק ההסדר"), שעניינו תביעות הסדר לזכות בעלות במקרקעין , שהגיש עזבון המנוח פאיז עלי אחמד חוסיין ז"ל (להלן: "המנוח") באמצעות יורשיו, מחד, והמבקשת והמשיבה 2 מאידך, ניתן פסק דין, בהיעדר , לטובת המבקשת והמשיבה 2, אשר התייצבו לבדן לדיון, שהכיר בזכויותיהן ואישר את ההסדר. פסק הדין ניתן ביום 09/01/14. בעקבות פסק הדין רשמו המבקשת והמשיבה 2 בטאבו את הזכויות במקרקעין על שמן.

יורשי המנוח הגישו בקשה לביטול פסק הדין שבתיק ההסדר בטענה שלא זומנו לדיון כדין. ביום 28/04/14 קבע כבוד השופט יונתן אברהם כי בכפוף לתשלום הוצאות בסך 6,000 ₪ עד ליום 01/06/14 יבוטל פסק הדין שניתן בתיק ההסדר מכוחו נרשמו התובעת ומדינת ישראל כבעלות הזכויות במקרקעין בלשכת רישום המקרקעין בנצרת ביום 15/01/14.

ביום 08/06/14 נעתרתי לבקשתם המוסכמת של הצדדים להורות על עיכוב ההליכים בתיק העיקרי המתנהל בפניי עד למתן פסק דין ו/או עד למתן החלטה אחרת בתיק ההסדר, בשל כך שב אותו שלב לא התובעת, לא מדינת ישראל ואף לא הנתבעים 3-5 היו בעל י הזכויות במקרקעין או בחלק מהם, ו זאת על מנת להימנע מהכרעות סותרות.

ביום 16/04/15 ניתן פסק דין בתיק ההסדר אשר קבע כי המקרקעין יירשמו במלואם על שם עזבון המנוח וכי אין לתובעת כל זכויות במקרקעין.

ביום 21/04/15 הגישו הנתבעים 3-5 בקשה להורות על ביטול צו המניעה שניתן נגדם במסגרת ההליך שבפניי. לטענתם, מאחר שהם רכשו חלק מהזכויות במקרקעין מיורשיו של המנוח, ומאחר ופסק הדין בתיק ההסדר הכיר בזכויותיהם אלה, הרי שהם הפכו להיות הבעלים החוקיים של החלק אותו רכשו ולתובעת אין כל זכויות במקרקעין. לכן, אין ל מבקשת כל זכות להגיש נגדם תביעה בתיק אזרחי ודין תביעתה להידחות על הסף. המשיבים 3-5 טענו כי דיווחו על העסקה למס רכוש ושילמו עבורה את המיסים כחוק וכן הוציאו היתרי בניה והחלו לבנות על המקרקעין ומתן הצו גרם להם להפסדים ולנזקים בלתי הפיכים, כיוון שנמנע מהם להמשיך בעבודות הבניה לאחר שהתקשרו עם קבלני בניין שונים ושילמו להם כספים רבים, דבר שגם חשף אותם בפני תביעות שונות מאת הקבלנים בגין הפרת הסכמי עבודה.
לפיכך, התבקש בית המשפט להורות גם על ביטול צו המניעה הזמני וגם על דחיית התביעה על הסף ולפצותם בגין הנזקים שנגרמו להם.

בהמשך הודיעו המשיבים 3-5 כי רשמו את המקרקעין על שמם בטאבו מכוח פסק הדין שבתיק ההסדר.

ביום 26/05/15 הודיעה התובעת כי החליטה להגיש ערעור על פסק הדין שניתן בתיק ההסדר וביקשה להורות על עיכוב החלטתי בתיק עד למתן פסק הדין על ידי בית המשפט של הערעור. לטענתה, ככל שלא אורה כמבוקש ובסופו של יום פסק הדין יתהפך והזכויות תירשמנה על שמה, סביר כי הנתבעים 3-5 ישלימו את עבודות הבניה, יחברו את המבנים לתשתיות, יאכלסו אותם וייצרו עובדות מוגמרות בשטח, דבר שיכביד מאוד על האפשרות לקיים את פסק הדין הסופי בהליך (לסילוק יד והריסה).

המשיבה 2 הצטרפה לעמדת המבקשת, לפיה כל עוד תלוי ועומד ערעור על פסק דינו של בית המשפט במסגרת תיק ההסדר, נכון להותיר את המצב בשטח כפי שהוא ולהימנע משינויים בשטח.

דיון:
ענייננו בבקשה שהגישו המשיבים 3-5 לביטול צו המניעה הזמני שניתן בתיק וגם לסילוק על הסף של התביעה למול בקשה שהגישה המבקשת לעיכוב מתן החלטה בבקשת המשיבים בתיק עד למתן פסק דין בערעור שהגישה על פסק הדין שניתן בתיק ההסדר, הקובע כי הזכויות במקרקעין יירשמו על שם המנוח ממנו רכשו המשיבים 3-5 את הזכויות במקרקעין וכי אין לה כל זכויות במקרקעין.

המבקשת, למעשה, אינה מבקשת להורות על עיכוב ביצוע פסק הדין עליו הוגש הערעור, אלא מבוקש לעכב את מתן החלטתי בתיק שבפניי, בבקשה לביטול צו המניעה הזמני, וזאת עד למתן פסק דין בערעור שהגישה המבקשת על פסק הדין שניתן בתיק ההסדר .

הסמכות לבחינה מחודשת של סעד זמני מסורה לבית המשפט לפי תקנה 368 (א') הקובעת כי "לבקשת בעל דין, רשאי בית המשפט לעיין מחדש בצו זמני שניתן, אם ראה כי הדבר מוצדק בשל נסיבות שהשתנו או עובדות חדשות שנתגלו מאז מתן הצו, או אם ראה כי מלכתחילה לא הייתה הצדקה למתן הצו".

סמכות זו נובעת מהיות הסעד הזמני החלטת ביניים, שאינה יוצרת מעשה בית דין ולכן 'ניתן להביאה מחדש בפני אותה ערכאה שהחליטה בה לראשונה וזו רשאית לשנותה, אם השתנו הנסיבות מאלו שהיו קיימות עת ניתנה ההחלטה הראשונה' (ר' רע"א 8782/07 דב פוירשטיין נ' עו"ד יוסי דרור, (31.10.07)).

נפסק כי "תובע המבקש לקבל סעד זמני במסגרת תביעה עיקרית נדרש לעמוד בראש ובראשונה בשני תנאים מצטברים. תנאי ראשון הוא קיומה של זכות לכאורה, היינו סיכוי של ממש לזכות בתביעה. תנאי שני הוא כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו. היינו, שנזקו, אם לא יינתן הסעד הזמני והוא יזכה בבוא היום בתביעה, יהיה גדול יותר מהנזק שייגרם לבעל הדין שכנגד אם יינתן הסעד הזמני והתביעה תידחה בסופו של דבר. שני התנאים אינם נבחנים במנותק, אלא נשקלים תוך שימת לב לזיקת הגומלין ביניהם, על בסיס מה שמכונה לעתים – מקבילית כוחות. ככל שבית המשפט יתרשם כי סיכויי מבקש הסעד לזכות בתביעתו גבוהים, כך יקל עימו בדרישת מאזן הנוחות. וכן גם להיפך, ככל שיעלה בידי מבקש הסעד להצביע על כך שמאזן הנוחות נוטה לטובתו באופן חד, כך יקפיד פחות בית המשפט על עוצמת הזכות לכאורה עליה הוא נדרש להצביע". (ר' רע"א 2826/06 שלמה אליהו אחזקות בע"מ נ' ישעיהו לנדאו אחזקות 1993 בע"מ (6.6.06) )

אין חולק כי במועד הגשת התביעה שבפניי ובמועד מתן צו המניעה, היו המקרקעין רשומים על שם המבקשת והמשיבה 2 בשלמות , בעקבות פסק דין שניתן, בהיעדר , בתביעת ההסדר, במסגרת דיון שהתנהל בפני כבוד השופט יונתן אברהם בנוכחות המבקשת והמשיבה 2 בלבד וכי במועד זה למשיבים 3-5 לא היה שום חלק במקרקעין. המבקשת טענה כי המשיבים 3-5 בנו על המקרקעין ללא הסכמתה ולכן ה גישה את התביעה שבפניי להריסה ולסילוק יד וכן את בקשתה למתן צו המניעה הזמני.

במהלך ניהול ההליך שבפניי בוטל פסק הדין שניתן בהיעדר בתיק ההסדר וכן הרישום בטאבו על שם המבקשת והמשיבה 2 ולאחר מכן ניתן פסק דין חדש הקובע כי המקרקעין יירשמו במלואם על שם המנוח ממנו רכשו המשיבים 3-5 את זכויותיהם במקרקעין, וכי אין למבקשת כל זכות במקרקעין. על פסק דין זה הגישה המבקשת ביום 10/06/15 ערעור, שטרם הוכרע.

בהתחשב בכך, הגעתי לכלל מסקנה כי לאור שינוי הנסיבות ומאחר שאין למבקשת בשלב זה זכות לכאורה במקרקעין שיש בה כדי להצמיח לה זכאות לקבלת צו המניעה הזמני כפי שהתבקש, יש מקום לעיין מחדש בצו המניעה הזמני שניתן ולהורות על ביטולו, שכן תנאי עיקרי לקבלת הסעד המבוקש חדל להתקיים בענייננו.

עם זאת, סיום המלאכה על ידי ביטול צו המניעה בהליך שבפניי, החלטה שהיא מוצדקת בנסיבות העניין, עלולה להציב את המבקשת במצב שלא ניתן יהיה לתיקון ו/או שקשה מאוד יהיה לתקנו. במסגרת שיקולי בית המשפט ובבחינת מאזן הנוחות רשאי בית המשפט לקחת בחשבון גם את כלל הנתונים בעניין ההתדיינויות השונות בין הצדדים ככל שיש להם השלכה בהליך המתנהל בפניי. עשוי ו/או עלול (תלוי בעיני המתלונן) להיווצר מצב ש אם יתקבל הערעור זכויות המבקשת כתוצאה ממתן החלטה המורה על ביטול צו המניעה הזמני יכולות להיפגע באופן ממשי.

לפיכך, התוצאה הנכונה לדעתי הינה מתן החלטה המורה על ביטול צו המניעה הזמני שניתן אך ההחלטה תיכנס לתוקף בתום 60 יום מהיום. על מנת לאפשר למבקשת לפנות בבקשה למתן סעד זמני במסגרת הליך הערעור על תיק ההסדר התלוי ועומד.

אשר על כן, אני מורה כי צו המניעה הזמני שניתן בהליך שבפניי יבוטל בתום 60 יום מהיום. בפרק זמן זה תהא המבקשת רשאית לפנות ישירות בבקשות שונות לבית המשפט של הערעור.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ו' אב תשע"ה, 22 יולי 2015, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: קרן קיימת לישראל
נתבע: סובחי פודי
שופט :
עורכי דין: