ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יצחק עמירה נגד יעקב אליהו :

בפני כבוד ה שופט זכריה ימיני

תובעים

יצחק עמירה

נגד

נתבעים

יעקב אליהו

פסק דין

התובע הגיש תובענה לפינוי ולסילוק יד בטענה שהנתבע פלש למקרקעין שלו, בה כלל בקשה למתן היתר לפיצול סעדים להגשת תביעה לדמי שימוש ראויים.

כללי:
בעלי הדין:
התובע הוא בעל הזכויות בנכס המצוי בגוש 4249 חלקה 125 אשר ברחוב קפלן ברמלה.

הנתבע הוא בעל הזכויות בנכס המצוי בגוש 4249 חלקה 126, אשר נמצא בשכנות לתובע.

העובדות:
התובע והנתבע מתגוררים בשכנות, ובין חלקות הקרקע שלהם יש גבול משותף.

ביום 27.5.13 רכש הנתבע את הנכס בחלקה 126 במצבו "as is" , בחלקה הייתה קיימת גדר רשת שהפרידה בין חלקה 126 לחלקת התובע.

ביום 19.12.13 פנה התובע לנתבע באמצעות משרד עו"ד שוורץ-נרקיס במכתב שכותרתו " דרישה להפסקת פלישה לגוש 4349 חלקה 125 הודעה בעניין חוב לתשלום דמי שימוש ראויים והתראה טרם נקיטת הליכים משפטיים" . על פי האמור במכתב, נתוני המדידה המוסמכים, הנסמכים על הנתונים הרשמיים המצויים במרכז למיפוי ישראל, והמופיעים בתשריט מדידה מוסמך שנערך כדין באותה שנה, מצביעים על כך שהנתבע פלש שלא כדין לחלקתו של התובע. התובע דרש שהנתבע יסיר את הגדר הנמצאת בשטחו וישלם לו דמי שימוש ראויים.

ביום 24.12.13 השיב הנתבע לתובע באמצעות עו"ד גלית חלפון וביקש מהנתבע למנות מומחה מוסכם ואובייקטיבי, אשר ימומן על ידי שניהם בחלקים שווים כדי להביא לסיום המחלוקת. התובע סרב לממן עלות חוות דעת של מודד נוסף לטענתו, בטענה שכבר בוצעה על ידו מדידה של מודד מוסמך.

חוות הדעת של מומחה בית המשפט אשר מונה בהסכמת הצדדים:
בקדם המשפט שנערך ביום 12.6.14, הסכימו הצדדים שימונה מודד מוסמך מטעם בית המשפט, אשר יגיש מפת מדידה אודות הגבול בין החלקות, ויסמן את הגבול בשטח. באי כח התובע הגישו לבית המשפט הודעה מוסכמת למנות את המודד דרור בן נתן, וציינו בהודעה כי הם קיבלו הסכמת הנתבע למינוי זה. בעקבות הודעה זו הוריתי על מינוי המודד דרור בן נתן (להלן-"המודד" או "המומחה") , אשר ביקר במקרקעין של בעלי הדין, ערך מדידות, והגיש את חוות דעתו לבית המשפט ולצדדים .

בחוות הדעת כתב המודד כדלקמן:
"בחודש אוגוסט 2014 מדדתי את קו הגבול וסביבתו בין חלקת התובע לחלקת הנתבע ברמלה רחוב קפלן 16-18.
מצ"ב:
תוכנית לצרכי רישום המראה את הבתים ומרחקיהם לגבולות ( מ-1)
תרשים גבולות שהכנתי כחלק מחוות דעתי זו ( מ-2).
זיהיתי את בית הנתבע שמדדתי ( חלקה 126) הזהה לזה שמופיע בתכנית לצרכי רישום.
שחזור קו הגבול נעשה דרך המרחקים של פינות הבית לקו הגבול.
דהיינו, הפינה החזיתית של הבית מרוחקת 5.42 מ' מקו הגבול והפינה האחורית מרוחקת 5.08 מ' מקו הגבול.

תוצאות המדידה וקביעת קו הגבול
בחזית- הגדר ממוקמת בדיוק בקו הגבול
ואילו מאחור- הגדר חורגת אל תוך חלקת הנתבע כ-27 ס"מ "

חוות הדעת מטעם התובע:
ביום 25.12.14 הגיש התובע שלא כדין, חוות דעת מטעם מומחה מטעמו.

בדיון שנערך ביום 29.12.14 טען ב"כ הנתבע כי חוות הדעת הוגשה בניגוד לתקנה 130 (ג) לתקנות סדר הדין האזרחי מאחר ומונה מומחה מטעם בית המשפט בהסכמת הצדדים. בדיון הוריתי על הוצאת חוות הדעת מטעם התובע מתיק בית המשפט.

טענות הצדדים:
לטענת התובע הנתבע פלש לשטחו באמצעות הגדר בניסיון לקבוע עובדות בשטח שלא כדין והוא נקט בהליכים לעמידה על זכויותיו מיד לאחר שנתגלו לו העובדות, על כן ביקש צו פינוי וסילוק יד והיתר לפיצול סעדים להגשת תביעה כספית לדמי שימוש ראויים.

לטענת הנתבע הוא רכש את הנכס במצבו הנוכחי, והגדר קיימת בנכס כבר שנים רבות לפני שהתובע והנתבע רכשו הנכסים. לטענתו, מדובר בתביעת כזב וסרק, שכן הציע לתובע לפנות למודד מוסכם על שניהם שיתן חוות דעת אודות הגבול שבין שתי החלקות, ולהתחלק בעלות שכרו , אך התובע סרב להצעה זו. סירוב זה יש בו כדי לדחות תביעת התובע, ולחייבו בהוצאות לדוגמא.

העדויות:
הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית ותיק מוצגים והתובע ביקש לחקור את מומחה בית המשפט על חוות דעתו.

מתצהיר התובע עולה כי גילה בתשריט מדידה של מודד מוסמך שנעשה בשנת 2013 ונסמך על הנתונים הרשמיים במרכז למיפוי ישראל, כי גדר הרשת המפרידה בן החלקות פולשת לשטחו. לאחר שההידברות בינו לבין הנתבע לא צלחה נאלץ להגיש תביעה זו.

מתצהיר הנתבע עלה כי בעלת הנכס הקודמת אמרה לו שהגדר קיימת מאז נבנו הבתים בחלקות ועוד בטרם רכש התובע את נכסו. לטענתו ערך שיפוץ בנכס שרכש, וביקש מהתובע להחליף הגדר הישנה, אך התובע השיב לו שאין לו כסף וכדאי לו להביא מודד מפני שאולי מגיע לאחד מהם שטח נוסף, ועליהם לקבוע את הגדר על פי קביעת המודד. באחד הימים שב לביתו וגילה שהתובע עקר הגדר והחל לתקוע יתדות לשם הקמתה כמטר בתוך שטחו, לאחר דין ודברים נתן לו התובע לשוחח עם מודד בשם דוד אשר טען כי הוא כלל אינו מודד ולבסוף הוא נאלץ להשיב את הגדר למקומה המקורי בעצמו והשקיט את העניין, מאחר והיה מעוניין ביחסי שכנות טובים. כן טען כי הציע לתובע להתחלק עמו ולהביא מודד מוסכם על שניהם על מנת לקבוע את מיקום הגדר אך התובע סרב והגיש תביעה זו.

מחקירתו הנגדית של מומחה בית המשפט עלה כי הוא הסתמך בחוות דעתו על תצ"א שצרף לחוות הדעת שנערך לפני שנים רבות, הוא ביצע את המדידה על רקע שחזור הגבולות והגבולות בשטח, ועל סמך מרחקים מבתי התובע והנתבע באמצעות מכשיר לייזר; במשרדו הבחין שכתב את חוות דעתו מבלי לבדוק מרחק מהגדר לבית הנתבע ולכן חזר לשם וביצע מדידה חוזרת ומצא הבדל זניח של 5 ס"מ; לא הסתמך על קואורדינטות כי הן פחות מדוייקות אלא הסתמך על מרחקים ומבנים, שכן יש פעמים רבות סתירות בין קואורדינטות בין מפה, למפה ומשתמשים בקואורדינטות כאמצעי מדידה רק לעיתים רחוקות כאשר אין נתונים אחרים להסתמך עליהם; מחייבים אותו להשתמש בעצמים על מנת לעגן את חוות דעתו; כשהוא קובע גבולות מסויימים על פי תוכנית מסויימת עליו להשתמש באותם כלים ולא בכלים עתידיים; במקרה הנוכחי חוות דעתו מדוייקת במאת האחוזים.

הסיכומים:
לאחר העדויות הגישו הצדדים סיכומיהם. התובע התמקד בסיכומיו בניסיון למצוא פגמים בחוות דעת מומחה בית המשפט, בדבר אופן המדידה ותוצאותיה. הנתבע בסיכומיו חזר על גרסתו וחזר על ממצאי חוות הדעת מטעם מומחה בית המשפט.

דיון ומסקנות:
מקריאת כתב התביעה עולה שהוא כולל טענה כללית וסתמית לפלישה לשטחו של התובע. התובע לא פירט מהי הפלישה ולא צירף לכתב תביעתו חוות דעת של מומחה אשר תפרט מהי הפלישה. מאחר ונטל ההוכחה להוכיח את התביעה מוטל על התובע, נראה שהתובע לא הרים את הנטל המוטל עליו.

בתיק זה מונה מומחה מטעם בית המשפט בהסכמת הצדדים . תקנה 131(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, ה'תשמ"ד-1984 קובעת כי:
"מונה מומחה מטעם בית המשפט בהסכמת בעלי הדין, יראו הסכמה זו כהסדר דיוני הכולל את ההוראות המפורטת להלן, אלא אם כן קבע בית המשפט או הרשם אחרת:
(1) לא יוגשו חוות דעת מומחה מטעם בעלי הדין;
(2) יראו את חוות דעת מומחה שהגישו בעלי הדין קודם למינוי המומחה מטעם בית המשפט כאילו לא נתקבלו כראיה."
20. על מעמדה של חוות דעת של מומחה מטעם בית המשפט עמד בית המשפט העליון בע"א 558/96 חברת שיכון עובדים נ' רוזנטל חנן, פ"ד נב(4) 563, שם סקר בית המשפט העליון את שיקול הדעת ומידת הסתמכותו של בית המשפט על חוות דעתו של מומחה מטעם בית המשפט כדלקמן:
"על שאלה זו השיב בימ"ש זה כי: 'משממנה ביהמ"ש מומחה על מנת שחוות דעתו תספק לביהמ"ש נתונים מקצועיים לצורך הכרעה בדיון, סביר להניח שביהמ"ש יאמץ ממצאיו של המומחה אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת. אכן עד מומחה כמוהו ככל עד- שקילת אמינותו מסורה לביהמ"ש ואין בעובדת היותו מומחה כדי להגביל שיקול דעתו של ביהמ"ש. אך, כאמור, לא ייטה ביהמ"ש לסטות מחוות דעתו של המומחה בהעדר נימוקים כבדי משקל שיניעוהו לעשות כן... קביעותיו של בימ"ש קמא הן בעיקר קביעות של עובדה שבימ"ש זה איננו ממהר להתערב בהן, בעיקר כשמדובר בקביעות המתבססות על חוות דעת של מומחה שנתמנה על ידי ביהמ"ש בהסכמת בעלי הדין' (ע"א 293/88 חברת יצחק ניימן להשכרה בע"מ נ' רבי ואח', (לא פורסם)).
מכל מקום הסמכות האחרונה להכריע אם לקבל את חוות הדעת או לדחותה נתונה לשופט היושב בדין: 'משמונה מומחה מטעם ביהמ"ש, הרי ביהמ"ש הוא המחליט אילו מסקנות יש להסיק מחוות דעתו של המומחה ובעלי הדין אינם יכולים לדרוש כי ביהמ"ש יצמצם עצמו רק לעיון וללימוד של חלקים מחוות דעתו של השמאי שמונה על ידיו. ביהמ"ש הוא הממנה מומחה מטעמו כדי לקבל תמונה מדויקת ומלאה, ואם חוות הדעת של המומחה שמינה מקובלת עליו, רשאי ביהמ"ש להסתמך על כל חלק אשר כלול בה' (ע"א 402/85 מרקוביץ ואח' נ' עיריית ראשון לציון, פ"ד מא(1) 133,139)".
עוד על מעמדו של מומחה מטעם בית המשפט ראה ע"א 323/85 מדינת ישראל נ. אברהם מזרחי, פ"ד לט(4) 185, 189; ע"א 402/85 מרקוביץ נ. עירית ראשון לציון, פ"ד מא(1) 133, 139; ע"א 821/88 א. לוי קבלני בנין בע"מ נ. שמי את סמי חמוד, פ"ד מד(2) 771, 779; ע"א 605/88 תבורי בע"מ נ. מעינות הגליל המערבי בע"מ, פ"ד מה(2) 1, 11.
21. בעניינו, התובע לא הצליח להעלות נימוקים כבדי משקל אשר ישכנעו את בית המשפט לסטות מחוות דעת המומחה. תשובותיו של המומחה בחקירתו היו כנות ומשכנעות ומכל מקום מדובר בעניין מקצועי בעל מומחיות. התובע לא הגיש חוות דעת מטעמו במועד ולא ביקש לשמור על חוות דעתו, ולכן אינו יכול לחלוק על תוצאות חוות דעת המומחה, לאחר שנוכח שאינן עולות בקנה אחד עם טענותיו.
22. המסקנה העולה מהדברים הנ"ל היא שהתובע לא הוכיח את תביעתו.

סוף דבר:
לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את תביעת התובע כנגד הנתבע.

על התובע לשלם לנתבע כדלקמן:

  1. את הוצאות המשפט בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל;
  2. שכ"ט עו"ד בסך 7,500 ₪ בתוספת רבית והצמדה מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל;

ניתן היום, ו' אב תשע"ה, 22 יולי 2015, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: יצחק עמירה
נתבע: יעקב אליהו
שופט :
עורכי דין: