ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין גיל טייכמן נגד אף אן פי דיגיטל מדיה גרופ בע"מ :

בפני כבוד השופט אילן דפדי, סגן נשיא

מבקשות/נתבעות

  1. גיל טייכמן - מערכות עיצוב תאורה בע"מ
  2. גיל טייכמן מערכות קבע בע"מ

ע"י עו"ד מרדכי גנות ועו"ד ליאור גנות

נגד

משיבה /תובעת

אף אן פי דיגיטל מדיה גרופ בע"מ
ע"י עו"ד יפרח שוחט

החלטה

בהחלטה זו עליי לקבוע האם יש ליתן למבקשות רשות להגן בתביעה שהוגשה נגדן.

בכתב התביעה טענה המשיבה כי הצדדים היו שותפים למיזם שבמסגרתו סיפקה ה משיבה למבקשות מסכי וידאו שבבעלותה והמבקשות השכירו אותם לאחרים תמורת דמי שכירות. בין הצדדים התגלע סכסוך שבמהותו עוסק בחבות לנזקים שנגרמו למסכי הוידאו וציוד נלווה. לאור משא ומתן שניהלו הצדדים נחתם ביניהם הסכם לפיו כל צד מ ינה מומחה מטעמו בתקווה שאלה יגיעו להסכמה. על פי ההסכם, בהעדר הסכמה ימונה מומחה שמאי מוסכם אשר יכריע בכל המחלוקות והכרעתו תהיה סופית ובלתי ניתנת לערעור. מומחה זה נתן חוות דעת ולפיה על המבקשות לשלם למשיבה את הסכום הנתבע. סכום התביעה עמד על סך של 864,924 ₪.

המבקשות העלו בבקשת הרשות להגן טענות רבות. הן טענו בין היתר כי זכותן לחקור את המומחה ולסתור את קביעותיו, כי חוות דעתו של המומחה לוקה בחסר וחסרה קביעות מהותיות שביסוד הסכמת הצדדים, כי היא נשענת על נתונים מוטעים ולוקה בטעויות סופר שי ש בהן כדי להשפיע על גובה הערכתו ביחס לנזקים הנטענים, כי המומחה פעל בניגוד למוסכם ובחריגה ממנו בכך שערך בדיקה מדגמית של הציוד מבלי לבדוק את אופן פעולתו תוך הסתפקות בבד יקה פיזית בעין של חלק קטן מהציוד מבלי לנסות להפעילו כלל. כן הועלו טענות ביחס לאופן תיקון הציוד שניזוק כתוצאה מבלאי סביר וחלוקת העלויות בין הצדדים. זאת, בהתחשב בסיבה לגרימת הנזק. המבקשות אף העלו טענת קיזוז בגין עלות אחסנת הציוד מהמועד בו לטענתן ה משיבה הייתה אמורה להעבירו לרשותה בהתאם להסכם ועד ליום 31.12.2014.

יש לציין כי עובר להגשת התביעה עתרה המשיבה לבית המשפט המחוזי בתל אביב בבקשה לאישור פסק בורר. במסגרת עתירתה היא ביקשה שלא לאפשר למבקשות לשלוח שאלות הבהרה למומחה. כבוד השופטת שבח שדנה בעתירה פסקה כי: " חוות הד עת של השמאי הינה חוות דעת לכל דבר ועניין, ומשכך חלים עלי ה הכללים הקשורים לחוות הדעת, כולל זכות הצדדים לשלוח למומחה שאלות הבהרה". ואכן שאלות כאמור נשלחו ונענו.

בדיון שהתקיים לפניי נחקר מר גיל טייכמן המצהיר על תצהירו. הצדדים הגישו סיכומים בכתב. אציין כי בתחילה המבקשות עתרו גם למחיקת כותרת התב יעה והעברתה לדיון בסדר דין רגיל אך חזרו בהן מ עתירה זו עובר להגשת סיכומיהן כך שהדיון שלפניי הוא בשאלת מתן רשות להגן בלבד.

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, שמעתי את חקירתו של העד ועיינתי בסיכומי הצדדים החלטתי ליתן למבקשות רשות להגן.

על אתר אומר כי אני סבור שיש לאפשר למבקשות לחקור את המומחה על חוות דעתו. כאמור לעיל, כבוד השופטת שבח קבעה בפסק דינה כי אין המדובר בפסק בורר אלא בחוות דעת לכל דבר ועניין. משכך הם פני הדברים יש לאפשר למבקשות לחקור את המומחה על חוות דעתו כמקובל .

תקנה 130 לתקנות סדר הדין האזרחי עוסקת בנושא של מומחה מטעם בית המשפט וחקירת מומחים. בתקנה 130(ד) נקבע כדלקמן: "אין בתקנה זו כדי לגרוע מכוחם של בעלי הדין להסכים שלא לחקור את המומחה מטעם בית המשפט, בין אם מונה בהסכמה ובין אם לאו. הוסכם כאמור, לא ייחקר המומחה מטעם בית המשפט, זולת אם ראה בית המשפט צורך בכך לשם בירור המחלוקת של פניו". במילים אחרות, בהעדר הסכמה שלא לחקור מומחה מוסכם הכלל הוא שניתן לחקור אותו. אף שהמומחה המוסכם מונה על ידי הצדדים שלא במסגרת הליכים משפטיים אני סבור כי ניתן ללמוד מלשון התקנה על הכללים המקובלים בעניין זה.

בהסכם שנחתם בין הצדדים לא נכתב כי המומחה לא ייחקר על חוות דעתו. בסעיף 13 להסכם נכתב כדלקמן: "המומחה המוסכם ישמע את טענות המומחים באותו מעמד ויכריע. הכרעתו תהיה סופית ואינה ניתנת לערעור" . עצם מתן האפשרות לחקור את המומחה אינה מהווה ערעור על קביעותיו. עם זאת, ער אני לכך כי בבקשה לחקור את המומחה יש לעיתים משום ניסיון לנגח את חוות הדעת ולפגוע באמינותה ואולי אף להטיל דופי במקצועיותו של המומחה ובכך יש כדי לערער על קביעותיו. ואולם, אין לקבוע באופן גורף שיש למנוע חקירה כאמור ו לכן יש לאפשרה.

כך למשל, חקירה כזו רלוונטית במיוחד לאור טענת המבקשות כי המומחה לא פעל בהתאם להוראות ההסכם וחרג מסמכותו.

בסעיף 12 להסכם שבין הצדדים נכתב כדלקמן: "המומחה המוסכם יבדוק את הציוד שבמחלוקת בנוכחות מומחי הצדדים ולגבי כל פריט שבמחלוקת יקבע אם הוא תקין או לא ואת סיבת אי תקינותו לפי אחד מהסעיפים "13 א" – "13 ג" להלן".

המבקשות הפנו ל סעיף 5 לחוות דעתו של המומחה בה נכתב כי הציוד נבדק על ידו באופן מדגמי ו כי לא בדק כל פריט כמוסכם. לאור זאת טענו המבקשות כי המומחה פעל בניגוד למוסכם ו אין מקום לקבל את חוות דעתו. אני סבור שטענה זו ראויה ל התברר ויש מקום לאפשר למבקשות לעמת את המומחה עם טענתן זו.

הדברים האמורים נכונים גם לגבי טענת המבקשות כי המומחה לא בדק את אופן הפעולה של הציוד אלא הסתפק בבדיקה פיזית של חלק קטן ממנו מבלי להפעילו.

זאת ועוד, המבקשות טענו כי המומחה קבע את הסיבות לאי תקינות הציוד שלא בהתאם לקטיגוריות שנקבעו בהסכם ולעניין זה הפנו להוראות סעיפים 13 ו-14 להסכם. גם זו טענה שיש מקום לבררה.

אף הטענה שנפלו טעויות סופר וחוות הדעת נשענת על נתונים מוטעים כמו גם הטענה כי השימוש במדד של מטר לעומת יחידה גרם לשינוי ערכי חוות הדעת ראויות לב ירור.

ככלל יש להניח כי אם המומחה יגלה בעקבות חקירתו כי נפלה טעות מלפניו , איני רואה מדוע שזו לא תתוקן ואולי אף תומצא חוות דעת מתוקנת ככל שהדבר אפשרי.

עם זאת, ראוי להדגיש, כי קביעתי שיש מקום לאפשר חקירה של המומחה ולעמת אותו עם השאלות והנושאים עליהם הצביעו המבקשות בבקשת הרשות להגן, אין משמעותה כי בית המשפט יתיר למבקשות לחרוג מההסכם ומסופיותה של חוות הדעת כמוסכם. במילים אחרות, אם יתברר כי המומחה פעל במסגרת סמכותו על פי ההסכם וכי הוא עומד על חוות דעתו, אזי על המבקשות יהיה לפעול על פיה. לפיכך , לא תינתן למבקשות אפשרות להגיש חוות דעת סותרת או להציג תחשיבים אחרים לנזק המבוססים על שיטת אומדן אחר, שכן מתן אפשרות כאמור תחתור תחת הסכמת הצדדים לפיה הכרעתו של המומחה המוסכם סופית ואינה ניתנת לערעור. על בית המשפט יהיה איפוא לעמוד על המשמר ולוודא כי אכן חקירתו של המומחה לא תגלוש מעבר לתחום החורג מהסכמת הצדדים.

לא זאת אף זאת, אין למנוע מהמבקשות לטעון לקיזוז בגין הוצאות אחסנה. טענת קיזוז יכולה להיטען כטענת הגנה ואין היא מחייבת הגשת תביעה עצמאית. במקרה דנן, המבקשות צ ירפו מסמך המצביע לכאורה על חיוב המשיבה בדמי אחסנה. זאת כמובן מבלי לקבוע בשלב זה כל מסמרות בדבר רצינותה של הטענה וזכותן לדרוש דמי אחסנה.

הדברים אמורים גם לגבי קביעתי כי יש לאפשר למבקשות לחקור את המומחה, לעמת אותו עם טענותיהן ולאפשר להן להעלותן . אין בקביעה זו כדי להביע עמדה בדבר רצינותן של טענות אלה והתוצאה של בירור זה. יש לזכור שאנו בשלב ראשוני של ניהול התיק בו בית המשפט אינו מברר את נכונותן של טענות ההגנה אלא אך בודק האם יש מקום להרשות למבקשות להתגונן לאור טענות ההגנה שהעל ו. די לנתבע אם יראה הגנה לכאורה לצורך קבלת הרשות. בשלב זה בית המשפט לא בודק כיצד הנתבע יוכיח את טענותיו ואף לא בודק את מהימנותו של הטוען אותן.

לא מצאתי להורות על הפקדת ערובה כתנאי למתן רשות להגן, שכן לא שוכנעתי כי הטענות הנטענות על ידי המבקשות הן בגדר הגנת בדים. כפי שהובא לעיל בהרחבה טענות ההגנה אפשריות ויש מקום לאפשר את בירורן.

לאור כל האמור ניתנת בזאת למבקשות רשות להתגונן. התצהיר ישמש כתב הגנה. נושא ההוצאות יישקל בסוף ההליכים בהתאם לתוצאות. הצדדים ישלימו הליכים מקדמיים עד 30 יום לפני מועד קדם המשפט אשר יתקיים ביום 18.1.2016 שעה 9:15 . לדיון יתייצבו בעלי הדין באופן אישי. טוב יעשו ה צדדים אם ינצלו את פרק הזמן שעד לדיון לבוא בדברים ביניהם ואף לקיים הליכי גישור על מנת לסיים מחלוקת זו כפי שראוי.

המזכירות תשלח החלטתי לצדדים ותזמנם לדיון כאמור.

ניתנה היום, ו' אב תשע"ה, 22 יולי 2015, בהעדר הצדדים.

אילן דפדי, שופט
סגן נשיא


מעורבים
תובע: גיל טייכמן
נתבע: אף אן פי דיגיטל מדיה גרופ בע"מ
שופט :
עורכי דין: