ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אליס סנקביץ נגד הוט – מערכות תקשורת בע"מ מס' :

בפני כבוד ה שופטת חנה קלוגמן

התובעת:

אליס סנקביץ, ת.ז. XXXXXX876

נגד

הנתבעת:

הוט – מערכות תקשורת בע"מ מס' 52-004007-2

פסק דין

התביעה הנדונה עניינה פגיעה בדירוג האשראי של התובעת כתוצאה מחוב הנטען כלפיה ע"י הנתבעת.

טענות הצדדים:
טענות התובעת:
לטענת התובעת, היא סורבה לקבל כרטיסי אשראי ממועדוני לקוחות (כמו מועדון you ומועדון של המשביר לצרכן "365"). לטענתה, יש לה כרטיס אשראי ותיק עם אשראי גבוה של 25,000 ₪ ולכן לא הבינה מדוע קיבלה סירוב (לעניין זה צירפה התובעת נספח 1- דו"ח אשראי צרכני המעיד על נתונים חיוביים).

התובעת ביצעה בדיקות ומצאה, כי בחברת BDI המספקת מידע צרכני על אנשים, קיים מידע על חוב שלה כביכול לחברת "הוט" (להלן: "הנתבעת"), ולכן חברות האשראי אינן מאשרות לה כרטיסים נוספים.

התובעת טוענת, כי פנתה לנתבעת והבהירה כי היא לא חבה להם כספים וכי המנוי שלה בבית על שם בן זוגה וגם הוא אינו חייב להם כספים.

התובעת ביקשה מהנתבעת קבלת אישור בכתב שאינה חבה לה כסף וביקשה להסדיר את העניין מול חברת BDI (להלן: BDI או " בי די איי"), אולם לא כך קרה.

לטענתה, דירוג האשראי שלה נפגע, היא מנועה מלקבל כרטיסי אשראי והם הכתימו את הקרדיט שלה. בנוסף, חברת BDI הודיעה כי הערת החוב שלה תישאר למשך 5 שנים עד שתימחק.

התובעת מעמידה את תביעתה על סך של 33,800 ₪.

טענות הנתבעת:
לטענתה, התובעת הייתה מחוברת מיום 16.01.03 לשירותי הטלוויזיה ומיום 23. 09.07 לתשתית האינטרנט במנוי על שמה.
ביום 15.12.10 פנתה התובעת וביקשה מהנתבעת להקפיא את המנוי עד סוף חודש פברואר 2011 וכך נעשה. הנתבעת לא התבקשה בשום שלב לנתק את שירותי הטלוויזיה או תשתית האינטרנט.

ביום 28.04.11 קיבלה הנתבעת הודעה מחברת האשראי על כי התובעת ביטלה את אמצעי התשלום, ולכן נבצר ממנה לגבות דמי מנוי חודשיים. כך גם ביטלה חיוב חודשי בגין דמי מנוי אפריל 2011 עבור שירותי טלוויזיה ואינטרנט וכך גם את החיוב החודשי בגין דמי מנוי מאי 2011.

ביום 04.05.11 שוחחה הנתבעת עם התובעת ובשיחה טענה התובעת, כי ביקשה הקפאה עד לחודש יולי. בהתאם נמסר כי יבוצעו בדיקה והאזנה לשיחה. ביום 08.05.11 הנתבעת התקשרה לתובעת ומסרה לה, כי בוצעה האזנה לשיחה מיום 15.12.10 כאשר במסגרתה ביקשה הבת של התובעת כי תבוצע הקפאה עד סוף פברואר 2011 בלבד, אך לא התבקשה הקפאה של חצי שנה (נספח א' לכתב ההגנה- העתק תיעוד ממערכת הנתבעת).

ביום 02.06.11 ביקשה התובעת לנתק את המנוי ובהתאם הוסבר לתובעת היכן להחזיר את הציוד.

הנתבעת מציינת, כי את החוב שהצטבר שילמה התובעת בשני תשלומים: האחד ביום 02.06.11 בסך של 559.09 ₪, והשני ביום 16.08.11 בסך של 245.65 ₪.

אשר לחסימה טוענת הנתבעת, כי החוק מאפשר לחברת BDI לאסוף מידע על אנשים פרטיים ולספק את המידע לצורך התקשרויות כספיות . הנתבעת אינה זו המחליטה האם לחסום את הלקוחות שפרטיהם הועברו לחברת BDI.

הנתבעת מבקשת לדחות את התביעה ולחייב את התובעת בהוצאות הנתבעת.

דיון והכרעה:
בתביעה שלפניי התובעת מצאה עצמה בסיטואציה "קפקאית", כאשר דירוג האשראי שלה נפגע כתוצאה מחוב הנטען כלפיה על ידי הנתבעת, וגם לאחר תשלום אותו חוב נטען היא תלויה בעדכון מצב החוב בנתבעת, וכל זה בגין חוב השנוי במחלוקת.

התובעת גילתה, כי נפגע דרוג האשראי שלה לאחר שסורבה מספר פעמים בבקשה לקבלת כרטיס י אשראי הכוללים חברות במועדון חברים, ואשר כולל הנחות והטבות. מבירור שערכה התברר, כי חברת BDI קיבלה מידע שלילי מהנתבעת, ובעקבות כך מסרה מידע זה לחברות האשראי שפנו אליה. עוד הוסבר לתובעת על ידי נציגת חברת BDI שרק הודעה מהנתבעת על ביטול החוב יכולה לתקן מידע זה, אך ההערה תימחק רק כעבור חמש שנים.

כאן המקום לציין, כי כאשר נשאל נציג הנתבעת מה היה גובה החוב הנטען הוא השיב בתחילה כי החוב עמד על 250 ₪ ולאחר מכן תיקן את עצמו וטען כי החוב עמד על סך של 800 ₪. לטענת התובעת , החוב נבע מרצונה להתנתק משירות הנתבעת אשר לא צלח. הנתבעת לעומתה טענה כי על פי הר ישומים הנמצאים בידה ומבוססים על שיחות מוקלטות התובעת ביקשה להקפיא את המנוי ולא לבטלו.

הנתבעת מבססת טענה זו על רישומים שנערכו על סמך הקלטת שיחות בהן התבקשה ההקפאה. בדיון היום התברר כי מדובר בשיחות שנערכו עם בתה של התובעת, אשר לטענת התובעת הייתה במועד זה בת 14, דהיינו קטינה. תמלילי השיחות לא הוצגו, ולכן מצאתי לקבל את טענת התובעת כי ב יקשה להתנתק משרות הנתבעת, שכן הנימוק לכך היה הגיוני ביותר. לטענתה, היא עברה מרעננה לתל אביב ובמעונה החדש כבר היה חיבור לנתבעת שנעשה על ידי בן זוגה. התובעת לא מצאה צורך בשני חיבורים לשירותי הנתבעת.

לטענת התובעת, היא ש ילמה את כל החוב הנטען לאחר שהתייאשה מלהגיע להבנה עם הנתבעת. אין מחלוקת, כי החוב הנטען שולם.

אין מחלוקת, על כי מדובר בחוב של מאות שקלים בלבד , שאיננו חוב על פי פסק דין וכי הייתה קיימת מחלוקת בין התובעת לנתבעת לגביו. לא ברור לי מדוע בחרה הנתבעת למסור מידע שלילי בגין חוב הנמצא במחלוקת ולא ברור לי מדוע לא מצאה לנכון לעדכן את חברת בי די איי לאחר שהחוב שולם. הנתבעת הינה חברה מסחרית אשר השלכות מסירת מידע שלילי על לקוח ידועות לה וגם אם הדבר מותר על פי חוק עליה לעשות זאת בזהירות ורגישות כדי למנוע פגיעה מיותרת .

במקרה הנדון עצם מסירת המידע השלילי על חוב השנוי במחלוקת תמוהה בעיני, במיוחד לאור גובהו. לא קבלתי שום הסבר להעדר עדכון BDI לאחר תשלום החוב.

בשולי הדברים יוער כי הנתבעת בסעיף 17 לכתב ההגנה תולה את יהבה בטענה כי "החוק מאפשר לחברת BDI..... לאיסוף מידע ..... וכי הנתבעת אינה זו שמחליטה האם לחסום את הלקוחות..." הנתבעת אמנם לא ציינה על איזה חוק היא מסתמכת, אך אני מניחה כי מדובר בחוק שרות נתוני אשראי, תשס"ב- 2002 (להלן: "חוק נתוני אשראי").מעיון בחוק לא מצאתי על מה מסתמכת הנתבעת ואף לא מצאתי הסבר, כאמור, הן לכך שלא עדכנה את המידע והן לעצם מסירת המידע על חוב שנוי במחלוקת.

לאור האמור לעיל, זכאית התובעת לפיצוי בגין עוגמת נפש בסך של 5,000 ₪ , אשר תשלם לה הנתבעת תוך 30 יום. כמו כן תשלם הנתבעת לתובעת סך של 1,000 ₪ הוצאות בגין הליך זה. לאחר 30 יום יי שא הסכום הפרשי הצמדה וריבית עד למועד התשלום בפועל.

טוב תעשה הנתבעת אם תדאג לעדכן את BDI, ויפה תעשה האחרונה אם תתקן את העוול שנגרם לתובעת בגין מידע שלילי זה.

על פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום.

המזכירות תשלח העתק מפסק הדין לצדדים בדואר רשום.

ניתן היום, ו' אב תשע"ה, 22 יולי 2015, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אליס סנקביץ
נתבע: הוט – מערכות תקשורת בע"מ מס'
שופט :
עורכי דין: