ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין רונן בר שירה נגד מדינת ישראל :

פסק-דין בתיק ע"פ 5012/15

לפני: כבוד הנשיאה מ' נאור

המערער:
רונן בר שירה

נ ג ד

המשיבה:
מדינת ישראל

ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 14.7.2015 בת"פ 45253-03-11 שניתנה על ידי כבוד השופט ע' מודריק

בשם המערער: בעצמו

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים

פסק-דין

לפני ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופט ע' מודריק) שלא לפסול עצמו מדיון ב-ת"פ 45253-03-11.

1. נגד המערער הוגש כתב אישום אשר ייחס לו, במסגרת ששה-עשר אישומים שונים, מגוון עבירות ובהן קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זיוף מסמך בנסיבות מחמירות, הלבנת הון ועוד. במסגרת האישום הראשון נטען כי המערער קיבל לידיו במרמה ושמר לשימושו האישי תרומות שנתקבלו משורה של גורמים אשר נועדו עבור מטה המאבק לשחרורו של החייל החטוף (דאז) גלעד שליט. בכתב האישום צוין נועם שליט, אביו של גלעד שליט, כאחד מעדי התביעה. התיק בעניינו של המערער מתנהל מזה יותר מ-4 שנים בפני השופט מודריק. בפתח הדיון הראשון שנערך בפניו, ביום 28.4.2011, הודיע השופט לצדדים כי יש לו היכרות קודמת עם נועם שליט, וכי ככל שהוא יוגדר "עד תביעה מרכזי" לא יוכל השופט לדון בתיק. בתגובה הצהיר בא-כוחו של המערער כי "לעניין נועם שליט, אינני חושב שתעלה שאלה של מהימנות ולכן אינני מבקש מבית המשפט לפסול את עצמו" (עמוד 5 לפרוטוקול).

2. ביום 7.3.2012 העיד נועם שליט בפני בית המשפט המחוזי. ביום 3.7.2014, דהיינו יותר משנתיים לאחר מכן, פנה המערער בכתב לבית המשפט וביקש שיורה על החלפת בא-כוחו בעורך דין מהסניגוריה הציבורית. בין היתר ציין המערער בפנייתו כי מאז עדותו של נועם שליט, שלשיטתו הייתה "עדות מרכזית" המחייבת את פסלות השופט מודריק, הורה לבא-כוחו מספר פעמים להגיש בקשה לפסלותו של השופט אך שבא-כוחו נמנע מלעשות כן. במהלך הדיון בפנייה שנערך כמה ימים לאחר מכן הבהיר המערער, בעצמו, כי אין הוא מגיש בקשת פסלות בעת הזו (עמוד 1332 לפרוטוקול). למרות האמור, התייחס השופט לאפשרות קיומה של עילת פסלות ודחה אותה. בהתייחסותו ציין השופט כי

"אשר לסוגיית הפסלות שלי כרגע אמר [המערער] שההערות שהוא העיר [אינן] בגדר בקשה לפסילתי אם כך הדבר אין צורך שאקבל החלטה. נקודה. אולם כיוון שזו שיטה אצל [המערער] שאומר דבר והיפוכו אז אינני יכול להתייחס לאמירה האחרונה כאילו הוא מושך בקשה או כאילו לא הגיש בקשה לפסילתי לכן אני מגיב שאני דוחה את הבקשה מכל וכל. הבקשה מבוססת על אמירה שאמרתי בראשית המשפט אחרי שהתברר לי שנועם שליט הוא עד במשפט אמרתי שיש לי מערכת של היכרות קרובה יחסית איתו עם האדון שליט ולכן אם הוא בגדר עד מרכזי או אפילו הוא איננו עד מרכזי אבל הוא עד שאצטרך לשאול את שאלת מהימנותו לא אוכל לעשות זאת. בגלל יחסי הקרבה. התשובה שקיבלתי מסנגורו של הנאשם בנוכחות הנאשם הייתה שאין כל בעיה עם עדותו של שליט. לימים שליט העיד במשפט, אין זה המקום לקבוע אם הוא בגדר עד מרכזי או לא עד מרכזי אני יכול לומר שההתרשמות שלי הייתה שיש כן השגות מסוימות לעניין המהימנות שלו כפי שהדברים עלו בחקירתו הנגדית של שליט בידי הנאשם וסנגורו. אולם מבחינתי מדובר במעשה עשוי שמעתי את המשפט לאורכו, לאורך זמן כל כך ארוך הבקשה מוגשת לפחות שנה אם לא יותר אחרי ששליט העיד וזה פשוט בלתי מתקבל על הדעת לקבל אותה בשלב הזה. הנזק שייגרם עולה כמה וכמה מונים על איזה שהוא נזק ספק נזק אפשרי מהעובדה שאני אצטרך להחליט החלטות מסוימות בעניין מהימנותו של שליט" (עמודים 1333-1332 לפרוטוקול).

בנוסף, דחה השופט גם את בקשת החלפת הייצוג. בהחלטתו ציין כי קבלת טענה בדבר כשל בייצוג המועלית, לראשונה, לאחר תקופה ארוכה בה מתנהל המשפט תגרום לשיבוש של ההליך באופן שלא ניתן יהיה להצדיקו. ביום 2.10.2014 דחה השופט בקשה נוספת של המערער, אליה הצטרף גם בא-כוחו, להחלפת ייצוג. בהחלטתו ציין השופט כי אין מניעה שלמערער ימונה סניגור מהסניגוריה הציבורית כל עוד לא ייגרם עיכוב משמעותי בשמיעת התיק בשל כך. ביום 22.1.2015 דחה השופט בקשה שהוגשה על ידי הסניגוריה הציבורית לדחייה של 3 חודשים בניהול המשפט כדי לאפשר לעורך-דין מטעמה ללמוד את התיק ולקחת על עצמו את מלאכת ייצוג המערער. בהחלטתו ציין השופט כי בהתחשב בכך שהוא צפוי לפרוש מכס השיפוט באוקטובר הקרוב, אין הצדקה להפסקה כה ארוכה בניהול המשפט.

3. ביום 14.7.2015 הגיש המערער את בקשת הפסלות מושא הערעור דנן. בבקשתו ציין המערער שורה של עילות פסלות המתקיימות לשיטתו אצל השופט מודריק. מבין אלו עמד המערער בערעור המונח לפני על שתי עילות בלבד ולכן אדון רק בהן. טענתו הראשונה והמרכזית של המערער בבקשת הפסלות הייתה כי היכרותו המוקדמת של השופט עם נועם שליט והכרזתו בתחילת המשפט כי אם יהיה "עד מרכזי" לא יוכל לדון בתיק מחייבות את פסילתו של השופט. לשיטתו של המערער החשש מפני משוא פנים של השופט רק התחזק לאחר שמיעת עדותו של נועם שליט בה התברר, כך לפי המערער, שחלקים ממנה סותרים במישרין את גרסתו העובדתית של המערער לאירועים הרלוונטיים לכתב האישום. נטען שסתירה זו בין שתי הגרסאות מחייבת הכרעה באשר למהימנותו של נועם שליט - הכרעה שקיים חשש ממשי שהשופט יתקשה לקבל ללא משוא פנים בהתחשב בהיכרותו עמו. טענתו השנייה של המערער בבקשת הפסלות נגעה לכשל בייצוג. לשיטת המערער סירובו של השופט להיענות לבקשתו להחליף את בא-כוחו בעורך דין מהסניגוריה הציבורית, למרות הכשל הנמשך לטענתו בייצוג שהוענק לו, מצביע על כך שדעתו של בית המשפט ננעלה באשר לאשמתו של המערער. המערער אף טען שאיכות הייצוג שהוענקה לו מסבירה את הזמן שחלף עד שהגיש את בקשת הפסלות שכן לטענתו ביקש מבא-כוחו להגיש בקשת פסלות מספר רב של פעמים אך בכל פעם זכה להתעלמות או להבטחות שהדבר ייעשה בהמשך.

4. השופט מודריק דחה את בקשת הפסלות. בבסיס החלטתו המנומקת של השופט עמדה קביעתו כי בקשת הפסלות הוגשה בשיהוי ניכר. כך, בהתייחס לטענת הפסלות הנשענת על היכרותו הקודמת עם נועם שליט, ציין השופט שהעלאת וקבלת הטענה ערב סיום פרשת הראיות במשפט, מגלמת בחובה עיוות דין חד וברור. זאת בהתחשב בהודעת בא-כוחו של המערער כבר בפתח הדיון הראשון בתיק, שניתנה ללא כל הסתייגות מצד המערער, לפיה לא צפויה לעלות שאלה לגבי מהימנותו של נועם שליט ובהתחשב בכך שבפועל טענות בנוגע למהימנותו של נועם שליט הועלו תקופה ארוכה לאחר מתן עדותו ומבלי שהוגשה בקשת פסלות. לגופו של עניין הסביר השופט כי יחסיו עם נועם שליט הם בגדר היכרות בלבד שנוצרה על רקע יחסי הידידות ששררו בין נועם שליט לבין אחותו המנוחה של השופט וכי אין מדובר ביחסי "חברות". עוד ציין השופט כי כל שיחותיו עם נועם שליט התמקדו בשאלת השבי של בנו גלעד וכי אף אלו נפסקו עם חזרתו של האחרון לישראל. גם את טענת הפסלות המבוססת על כשל נטען בייצוג דחה השופט בשל מועד העלאתה. לשיטתו הבקשות השונות שהגיש המערער בנוגע לרצונו במינוי עורך דין אחר מהסניגוריה הציבורית נדונו ונדחו לגופן זמן רב טרם הגשת בקשת הפסלות ומכאן שאין הצדקה לדון בבקשה בעת הזו, המהווה למעשה דרישה מחודשת להחלפת ייצוג. בהקשר זה אף דחה השופט את טענת המערער כי השיהוי הניכר בהגשת בקשת הפסלות נבע כתוצאה ממחדל של בא-כוחו. בהחלטתו הסביר השופט כי התרשם שהמערער מודע היטב להוראות הדין באשר למועדים בהם ניתן להעלות טענת פסלות. לבסוף, גם במקרה זה התייחס השופט לגופם של דברים וקבע שהתנהלות בא-כוחו של המערער מניחה את הדעת וכי הגנתו של המערער לא קופחה במאומה במהלך המשפט.

5. בערעורו חזר המערער על טענותיו כפי שהוצגו בבקשת הפסלות המקורית. בעיקר הדגיש המערער כי הטעם לשיהוי הניכר בהגשת בקשת הפסלות נעוץ במחדלו של בא-כוחו אשר סירב, במשך שנתיים לפי נטען, להיענות לבקשת המערער ולבקש את פסלותו של השופט.

6. לאחר שעיינתי בטענות המערער ובהחלטות הרלוונטיות של השופט מודריק, הגעתי לידי מסקנה שאין מקום להיענות לערעור, וזאת ללא צורך בקבלת תגובה. סעיף 146 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 מחייב בעל דין להעלות טענת פסלות לפני כל טענה אחרת ומיד לאחר שנודעה לו עילת הפסלות. כדבריו של הנשיא שמגר "טענת פסלות איננה בגדר נשק סודי, אשר אותו שומר באמתחתו מי שגורס דבר קיומה של עילה של פסלות, עד שיבוא מועד נוח להעלאתה. מי שמבקש להעלות טענה כאמור, חייב לעשות כן בהזדמנות הראשונה הנקרית לו, היינו בישיבה הראשונה של בית המשפט המתקיימת לאחר שנודעה עילת הפסלות" (ע"פ 2113/91 מדינת ישראל נ' יהודה, פ"ד מה(3) 790, 791 (1991); ראו גם ע"פ 1290/00 מאירוב נ' מדינת ישראל, פסקה 6 לפסק הדין (9.4.2000); ע"פ 9571/01 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 6 לפסק הדין (27.1.2002)).

בענייננו, לשיטת המערער עילת הפסלות העיקרית קשורה בהיכרותו של השופט מודריק עם נועם שליט. כאמור, על היכרות זו ידע המערער כאשר הצהיר על כך השופט כבר ביום 28.4.2011, דהיינו יותר מ-4 שנים טרם הגשת בקשת הפסלות. העלאת טענת פסלות פרק זמן כה ארוך לאחר שנודע על העילה, כאשר בתווך התנהל המשפט כמעט עד לתומו, מהווה שיהוי כבד שבנסיבות העניין לא ניתן להצדיקו. גם אם אניח לטובת המערער כי עילת הפסלות נוצרה רק לאחר עדותו של נועם שליט ביום 7.3.2012, עדיין יהיה בהגשת בקשת הפסלות במועד בו הוגשה משום שיהוי ניכר ובלתי מוצדק. יתרה מכך, וכפי שתואר, במסגרת הדיון בבקשתו להחלפת ייצוג שנערך ביולי 2014 נשאל המערער ישירות ובמפורש אם הוא מבקש להעלות טענת פסלות וענה על כך בשלילה. מכאן שלא ניתן לקבל את טענת המערער כי הטעם לשיהוי בהגשת בקשת הפסלות נעוץ במחדל כלשהו של בא-כוחו. על כך יש להוסיף את התרשמותו של השופט כי המערער מודע היטב להוראות הדין בכל הנוגע למועדים להגשת בקשת פסלות.

7. למעלה מן הצורך אציין שגם לגופו של עניין לא מצאתי ממש בטענת הפסלות המבוססת על היכרותו של השופט עם נועם שליט. סעיף 77(א1)(1) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 קובע כי שופט לא ישב בדין בנסיבות בהן מתקיימת "קרבה ממשית" בינו לבין צד להליך, בא כוחו או עד מרכזי. כדבריו של הנשיא ברק "קרבה זו אינה אלא אותה קרבה שממשותה היא המבססת חשש ממשי למשוא פנים [...] קיומה של היכרות קודמת אינה צריכה ליצור אצל השופט הממוצע והסביר כל נטיה לחומרה או לקולא, ואין בה כדי להצביע על אפשרות ממשית למשוא פנים" (ע"א 1190/05 גבאי נ' אומצה מפעלי בשר בע"מ, פסקאות 8-7 לפסק הדין (5.6.2005)). כפי שהוסבר בהחלטה מושא הערעור, וייתכן שהיה ראוי להבהיר את הדברים כבר בתחילת המשפט, יחסי הקרבה בין השופט לבין נועם שליט אינם משמעותיים וממילא הקשר ביניהם הופסק זה מכבר. מכאן שגם אם יוגדר נועם שליט כ"עד מרכזי" לא ניתן לומר שקיים חשש ממשי למשוא פנים מצד השופט כלפי המערער בעקבות היכרות קודמת זו, וזאת על אף האמירה שנאמרה בשנת 2011.

8. גם בהגשת בקשת הפסלות בכל הנוגע לטענת הכשל בייצוג קיים שיהוי ניכר המצדיק את דחיית הערעור. כאמור, ההחלטה הראשונה בעניין זה ניתנה כבר ביולי 2014, כאשר כל ההחלטות שניתנו לאחר מכן נשענו על אותם טעמים. יתרה מכך, יש מקום לדחות טענת פסלות זו גם ללא קשר לעניין השיהוי. החלטות השופט מודריק בנוגע לבקשות החלפת הייצוג הן החלטות דיוניות. מעבר לכך שהחלטות אלו אינן לשביעות רצונו, המערער לא הצביע על עילת פסלות כלשהי הנובעת מהן. הלכה היא שכשלעצמן החלטות דיוניות אינן יוצרות חשש ממשי למשוא פנים המצדיק את פסלות השופט (ראו ע"פ 414/15 דוויק נ' מדינת ישראל, פסקה 6 לפסק דיני וההפניות שם (22.1.2015)). בנסיבות אלו, ובהתחשב בכך שהשופט הסביר כי הטעם העיקרי לסירובו להיענות לבקשת החלפת הייצוג הוא רצונו להימנע מעיכוב בלתי מוצדק של המשפט, לא ניתן לומר שנוצר בהקשר זה חשש כלשהו למשוא פנים מצדו כלפי המערער.

9. ערעור זה נפתח עם "איסור פרסום" לפי קביעה של בית המשפט המחוזי. לכאורה אין הצדקה למניעת פרסומו של פסק-דין זה. המערער והמשיבה יודיעו עד ליום 26.7.2015 אם יש להם התנגדות לפרסום פסק-הדין.

10. סוף דבר – הערעור נדחה.

ניתן היום, ‏ה' באב התשע"ה (‏21.7.2015).

א ה


מעורבים
תובע: רונן בר שירה
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: