ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין דינמיק שרותי ספנות בע"מ נגד אמקו ים בע"מ :

החלטה בתיק רע"א 4819/15

לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז

המבקשת:
דינמיק שרותי ספנות (דש'ס) בע"מ

נ ג ד

המשיבה:
אמקו ים בע"מ

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 14.5.2015 ברע"א 10302-03-15 שניתן על ידי כבוד השופטת ב' טאובר, ובקשה לעיכוב ביצוע

בשם המבקשת: עו"ד אסף אדר

בבית המשפט העליון

החלטה

1. לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 14.5.2015 (רע"א 10302-03-15, השופטת ב' טאובר). בית המשפט המחוזי דחה בפסק דינו ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בחיפה (תא"ק 7059-03-14, הרשמת הבכירה ג' ספרא-ברנע). יצוין, כי לבקשת רשות הערעור דנן צורפה גם בקשה לעיכוב ביצועה של הפקדת ערובה שנקבעה בהחלטה זו של בית משפט השלום.

2. המבקשת, חברה הפועלת בתחום הספנות, שכרה 19 מכולות מן המשיבה, חברה העוסקת בהשכרת מכולות, וזאת במסגרת שלושה חוזים שנחתמו ביניהן, החל בחודש נובמבר 2010. בחודש נובמבר 2011 הפסיקה המבקשת לשלם למשיבה את דמי השכירות שנקבעו בחוזים. עקב כך, המשיבה הגישה בחודש דצמבר 2012 תביעה בסדר דין מקוצר נגד המבקשת בגין דמי השכירות המגיעים לה לטענתה עבור התקופה שבין חודש נובמבר 2011 לחודש אוקטובר 2012 (תא"ק 40536-11-12, הרשם הבכיר נ' זיתוני) (להלן: התביעה הראשונה). המבקשת הגישה בקשת רשות להתגונן. בית משפט השלום נעתר לבקשה זו, תוך חיוב המבקשת בהפקדת ערובה בסכום של 215,000 שקל.

3. גם במהלך התקופה שלאחר הגשת התביעה הראשונה נמנעה המבקשת מלשלם את דמי השכירות עבור המכולות. המשיבה הגישה תביעה נוספת בסדר דין מקוצר נגד המבקשת בגין דמי השכירות לתקופה שבין חודש נובמבר 2012 לחודש דצמבר 2013 (להלן: התביעה השנייה). גם במקרה זה הגישה המבקשת בקשת רשות להתגונן. טענתה העיקרית של המבקשת הייתה שחתימתה על ההסכמים עם המשיבה הייתה כ"סוכן" בלבד ושהיא פעלה כשלוחה של חברות אחרות. בהמשך לכך, היא טענה כי המכולות אבדו בעת שהיו בחזקתן של אותן חברות. כמו כן, המבקשת טענה כי המשיבה הפרה את חובתה להקטין את נזקה (בכך שלא דיווחה על המכולות כאבודות) וכי היה על המשיבה לבטח את המכולות.

4. ביום 4.2.2015 קיבל בית משפט השלום את בקשת הרשות להתגונן שהגישה המבקשת בעניינה של התביעה השנייה, בכפוף לכך שתפקיד ערובה בסכום של 250,000 שקל. בית משפט השלום ציין בפתח החלטתו כי הדברים שנקבעו בהחלטת הרשם הבכיר זיתוני ביחס לתביעה הראשונה יפים גם להחלטה בדבר מתן רשות להתגונן בפני התביעה השנייה, בשים לב לכך שהבסיס לשתי התביעות זהה ושהן מתבססות על אותם חוזים. בהמשך לכך, בית משפט השלום בחן את טענותיה של המבקשת ודחה אותן. בית משפט השלום קבע כי בין הצדדים התנהל משא ומתן שבמסגרתו המשיבה הסכימה לקבל מהמבקשת את שווי המכולות, להפסיק לחייבה בדמי שכירות ולהמתין עם גביית חוב העבר, אלא שבסופו של דבר הסדר זה לא יצא אל הפועל מסיבות הנוגעות למבקשת. לנוכח האמור לעיל, בית משפט השלום קבע שטענות המבקשת מהוות "הגנה קלושה ביותר שכמעט ונתבדתה". על כן, כך נקבע, קיימת הצדקה לחייב את המבקשת בהפקדת ערובה בסכום ששיעורו ייקבע ביחס לסכום שנתבע כתנאי למתן רשות להתגונן.

5. המבקשת הגישה בקשת רשות ערעור על החלטתו זו של בית משפט השלום. היא טענה שבית משפט השלום שגה בכך שהסתמך על ההחלטה בתביעה הראשונה, ולא הפעיל שיקול דעת עצמאי. המבקשת הוסיפה וחזרה על טענותיה הקודמות, ובכלל זה הטענה שבית משפט השלום לא העניק את המשקל הראוי לעובדה שבמסגרת התביעה הראשונה שלחה התובעת הודעות צד ג' כנגד שתי החברות שעשו שימוש במכולות בפועל.

6. ביום 14.5.2015 החליט בית המשפט המחוזי לדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה רשות לערער והערעור הוגש לפי הרשות שניתנה. עם זאת, בית המשפט המחוזי דחה את הערעור לגופו. בית המשפט המחוזי קבע שלא נפל פגם בכך שבית משפט השלום נדרש לאמור בהחלטה ביחס לתביעה הראשונה – בהתחשב בכך שאין מחלוקת בין הצדדים כי הבסיס העובדתי לשתי התביעות זהה. בנוסף לכך, בית המשפט המחוזי הצביע על כך שבית משפט השלום בחן את טענות ההגנה של המבקשת באופן עצמאי, ועל בסיס בחינה זו הגיע למסקנה שיש להתנות את הרשות להתגונן בעניינה של המבקשת בהפקדת ערובה. לבסוף, בית המשפט המחוזי התרשם אף הוא כי ההגנה שהציגה המבקשת היא חלשה, והגיע למסקנה שהחלטתו של בית משפט השלום היא סבירה.

7. להשלמת התמונה, יצוין כי מהון להון חלף המועד שקבע בית משפט השלום להפקדת הערובה. אי לכך, עתרה המבקשת לעכב את ביצוע ההחלטה בעניין הפקדת הערובה לקופת בית משפט השלום. מהמסמכים שצורפו לבקשה דנן עולה כי בית המשפט המחוזי נענה לבקשה לעכב באופן זמני את ביצוע ההחלטה – בהחלטותיו מיום 22.6.2015 ומיום 14.7.2015.

8. בקשת רשות הערעור דנן נסבה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ולוותה בבקשה לעיכוב ביצוע של הפקדת הערובה עד להכרעה בבקשה העיקרית. המבקשת שבה וחוזרת על הטענות שהעלתה בפני הערכאות הקודמות. במסגרת כך, היא שבה וטוענת שבית משפט השלום לא הפעיל שיקול דעת עצמאי כאשר דן בבקשת הרשות להתגונן ביחס לתביעה השנייה, אלא נסמך על ההחלטה שניתנה ביחס לתביעה הראשונה. כמו כן, היא שבה ומפנה לכך שהאחריות לאובדן המכולות רובצת לפתחן של חברות אחרות, וכי היה מקום להתחשב בכך במסגרת ההיענות לבקשה למתן רשות להתגונן.

9. לאחר שעיינתי בבקשה, בפסק דינו של בית המשפט המחוזי ובהחלטתו של בית משפט השלום, הגעתי לכלל מסקנה שיש לדחות את הבקשה אף מבלי להידרש לתגובת המשיבה.

10. הבקשה נושאת אופי ערעורי מובהק. המבקשת כלל אינה מתייחסת, ולו ברמז, לאמות המידה הנדרשות לצורך מתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' הדר חיפה (מצת אור) בע"מ, פ"ד לו(3) (1982)). ממילא, היא איננה מצביעה על טעמים המצדיקים את שמיעת טענותיה בהליך ערעורי נוסף. בית המשפט המחוזי דחה את טענות המבקשת בפסק דין מפורט ומנומק. במסגרת כך, בית המשפט המחוזי נדרש לאמור בתקנה 210 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, אשר קובעת ביחס למתן רשות להתגונן בתביעה לפי סדר דין מקוצר כך:
"רשות להתגונן אפשר ליתן ללא תנאי ואפשר להתנותה בתנאים בדבר תשלום כספים לקופת בית המשפט, בדבר מתן ערובה, בדבר זמנו ודרכו של הדיון או בכל תנאי אחר, ככל אשר ייראה לבית המשפט או לרשם".

בפסיקתו של בית משפט זה נקבע כי בהפעלת סמכותו לפי תקנה 210 על בית המשפט להתחשב, בין היתר, בסכום התביעה ובסיכויי ההגנה. בהקשר זה נקבע כי ככלל, חיוב במתן ערובה לפי תקנה זו ייעשה במקרים שבהם ההגנה נראית על-פניה חלשה במיוחד (ראו למשל: רע"א 8381/14 אברבך נ' בנק אגוד לישראל בע"מ, פסקה 3 (26.1.2015); ע"א 527/07 נחום נ' קרן אהרונסון בע"מ, פסקה ה(8) (18.2.2008); רע"א 3532/06 עזבון המנוח יוסף הבי ז"ל נ' בנק הפועלים בע"מ, פסקה 5 (12.6.2006); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 819-818 (מהדורה אחת עשרה, 2013)). שיקולים אלה, ובראשם סיכויי ההגנה של המבקשת, נבחנו ונשקלו על-ידי הערכאות הקודמות. אין כל הצדקה לחזור ולדון בהם במקרה זה.

11. סוף דבר: הבקשה נדחית. בנסיבות אלה, ממילא אינני נזקקת להידרש לבקשה לעיכוב ביצוע. בנסיבות העניין ומאחר שלא התבקשה תגובת המשיבות, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ‏ה' באב התשע"ה (‏21.7.2015).

ת


מעורבים
תובע: דינמיק שרותי ספנות בע"מ
נתבע: אמקו ים בע"מ
שופט :
עורכי דין: