ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין משה חי שיבר נגד עיריית תל אביב -יפו :

החלטה בתיק ע"א 1883/15

לפני: כבוד הרשמת ליאת בנמלך

המערער:
משה חי שיבר

נ ג ד

המשיבים:
1. עיריית תל אביב -יפו

2. עו"ד אורן הראל, המנהל המיוחד

3. כונס הנסים הרשמי

בקשה להארכת מועד
ובקשות לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון

בבית המשפט העליון בירושלים

החלטה

1. בהמשך להחלטתי מיום 27.5.2015, בה התבקשו המשיבים להגיש תגובה לבקשתו (המשתמעת) של המערער להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור, הודיע המשיב 2 כי הוא משאיר את ההכרעה בבקשה לשיקול דעת בית המשפט; המשיב 3 הודיע כי אינו מתנגד לבקשה ואילו המשיבה 1 מתנגדת למבוקש.

לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים ושקלתי בדבר החלטתי להיעתר לבקשה וליתן למערער ארכה להגשת בקשת רשות ערעור. בהקשר זה נתתי משקל לכך שהמערער אינו מיוצג, וכן לכך שהבקשה נשוא ההליך נושאת את הכותרת "פסק דין", והמערער ציין כי בהתבססו על כך סבר כי נתונה לו זכות ערעור על ההחלטה, בהדגישו כי מדובר בטעות בתום לב (וראו בש"ם 6229/11 דון - יחיא נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה, חיפה, פסקה 8 (10.1.2012)). בהקשר זה אין לכחד כי קיימת מורכבות באופן ההשגה על החלטות הניתנות במסגרת הליכי חדלות פירעון, ויצוין כי גם המשיבים (ובהם המשיבה 1) לא טענו לטעות בסיווג ההליך מיוזמם במסגרת התגובות לבקשות לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון, אלא התייחסו לכך רק לאחר שעוררתי את העניין. עוד יצוין כי המשיבה 1 לא טענה כי שינתה מצבה לרעה בתקופה שבין חלוף המועד להגשת ההליך הערעורי ועד להגשת הערעור בפועל. על כן גם אם יש חסר מסוים בבקשת הארכה (שכן המערער לא פירט אילו מאמצים עשה לשם בירור הדין החל בעניין בהיותו בלתי מיוצג), סבורני כי נסיבות העניין בכללותן מקימות "טעם מיוחד" המצדיק מתן ארכה, ומשכך ובשים לב גם לעמדת המשיבים 2 ו-3, נוטה הכף אל עבר קבלת הבקשה.

ניתנת אפוא למערער ארכה להגשת בקשת רשות ערעור חלף הודעת הערעור וזאת בתוך שבעה ימים מעת המצאת החלטה זו לידיו (ימי הפגרה יבואו במניין), ובמועד הגשתה תשנה המזכירות את סיווג ההליך שבכותרת.

2. אשר לבקשותיו של המערער לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון.

ההחלטה עליה מעוניין המערער להשיג התקבלה במסגרת הליך פשיטת הרגל המתנהל בעניינו, ומשכך וכן על יסוד הנטען בבקשות, הנחתי היא כי מצבו הכספי של המערער אינו מן המשופרים. לעניין העירבון יש להוסיף וליתן משקל למהות ההליך, לפערי הכוחות בין הצדדים ולכך שהמערער לא חויב בהוצאות בערכאה קמא, וכן לעמדת המשיב 2 שציין כי ראוי שהערעור יתברר לגופו והסכים להעמדת העירבון על סכום מתון ביותר.

יחד עם זאת אין מקום להיעתר לבקשה במלואה, נוכח החוסרים שבה: המערער לא פירט את הוצאותיו החודשיות העדכניות (הפירוט שצורף להודעה מיום 7.4.2015 נכון ללפני כשנה); לא צירף אסמכתאות רלבנטיות לעניין; ולא פירט אילו נכסים ברשותו. כן קיים חסר לעניין הטענות הנוגעות לחוסר יכולת להסתייע בסביבה הקרובה לצורך גיוס סכום העירבון. יצוין בהקשר זה כי לטענת המערער אחיו שילם עבור ייצוגו בהליך פשיטת הרגל וכן שילם עבורו לקופת הכינוס "ואינו יכול לסייע מעבר לכך". טענה זו לא פורטה ולא הוכחה (כגון באמצעות צירוף תצהיר של האח ופירוט לעניין מצבו הכספי). כן לא הוכח חוסר יכולת להסתייע בבני משפחה אחרים, כגון בני המשפחה של אשתו, או מכרים.

לאחר איזון בין כל השיקולים הצריכים לעניין תופחת האגרה לסך של 200 ש"ח והעירבון יועמד על סכום מתון של 2,500 ש"ח.

אגרה ועירבון כאמור ישתלמו ויופקדו בתוך 10 ימים ממועד המצאת החלטה זו (ימי הפגרה יבואו במניין). בהעדר תשלום והפקדה כאמור, יימחק ההליך או יירשם לדחיה.

בנסיבות העניין לא ייעשה צו הוצאות באיזו מן הבקשות.

החלטתי מיום 27.5.2015 והחלטה זו תתוקינה בתיקי השופטים.

ניתנה היום, כ"ט בתמוז תשע"ה (16.7.2015).

ליאת בנמלך


מעורבים
תובע: משה חי שיבר
נתבע: עיריית תל אביב -יפו
שופט :
עורכי דין: