ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עמוס פוגל נגד מדינת ישראל :

החלטה בתיק רע"א 2594/15 בבית המשפט העליון

לפני: כבוד המשנה לנשיאה א' רובינשטיין

המבקשים:
1. עמוס פוגל

2. עמוס פוגל בע"מ

נ ג ד

המשיבים:
1. מדינת ישראל

2. הילה גורביץ שיינפלד

3. עו"ד שלומי עובדיה

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי ירושלים מיום 04.03.2015 בתיק ער 035074-11-14

בשם המבקשים: בעצמם

החלטה

א. בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטת ר' פרידמן-פלדמן) בע"ר 35074-11-14 מיום 4.3.15, שבגדרו נדחה ערעור על החלטת רשמת בית המשפט המחוזי, השופטת ע' כהן, בת"א 15506-08-14 מיום 2.11.14, שבמסגרתה נדחתה בקשת המבקשים לפטור אותם מתשלום אגרה.

ב. המבקש 1 (להלן המבקש) ניהל עסק בתחום הפקת אירועים, פסטיבלים וירידים. המבקשים הגישו תביעה שהועמדה על 4,700,000 ₪ לפיצוי בגין נזקים, שלפי הנטען, נגרמו להם כתוצאה מפעילות המשיבה 1 (להלן המשיבה) ככונסת נכסים על נכסיהם. במקביל להגשת התביעה הגישו המבקשים בקשה לפטור מאגרה. בקשתם נדחתה. ביום 2.11.14 קבעה השופטת כהן, כי המבקשים אמנם הוכיחו היעדר יכולת כלכלית לשלם את האגרה, אולם בשלב המקדמי שבו מצוי ההליך, הבקשה אינה מגלה עילה ברף המצדיק מתן פטור מתשלום אגרה. צוין, שלא הובאה כל ראיה לביסוס הטענה, אשר לפיה מונתה המשיבה ככונסת נכסים לכלל עסקי המבקשים, ועיקר תפקידה היה בתפיסת הציוד של המבקשים ומכירתו. עוד צוין, כי הנטל שעל המבקשים, להוכיח כי מתקיימות נסיבות המצדיקות הטלת אחריות אישית על המשיבה בגין התנהלותה ככונסת נכסים, אינו קל כלל ועיקר, וכי עוד קודם לאירועים המנויים בכתב התביעה הגיש המבקש בקשה לקבוע כי הוא מוגבל באמצעים.
ג. ערעור לבית המשפט המחוזי נדחה. הודגש, שכדי להוכיח כי ההליך מגלה עילה די בכך שהמבקשים יצביעו על סיכוי כלשהו לזכות בתביעתם, אך בנדון דידן, ההליך אינו מגלה עילה ברף המצדיק פטור מאגרה. זאת משלושה טעמים, שעליהם עמדה הרשמת. ראשית, המשיבה מונתה –כאמור – ככונסת נכסים, ותפקידה נגע לתפיסת ציוד ולמכירתו, ולא לניהול החברה והפעלתה. שנית, כובד הנטל שעל המבקשים. שלישית, נראה כי מצבם הכלכלי של המבקשים לא היה טוב, מקדמת דנא, עובר למינוי המשיבה, ויקשה עליהם להוכיח כי מצבם הידרדר בשל פעולותיה. לבסוף צוין, כי הסכומים הנתבעים הם ניכרים, ומשכך יש לנקוט משנה זהירות לעניין הפטור מאגרה.

ד. בבקשה נטען, כי שגה בית המשפט שעה שלא התערב בהחלטת הרשמת כהן שפעלה "בניגוד לחוק, בניגוד לשלל ראיות ומסכת עובדתית חמורה שבחמורים שפרס התובע לפניה, בניגוד לקביעות ופסקי דין רבים...". הוסף, כי החלטת בית המשפט קמא חוסמת את המבקשים מבירור עניינם וסותרת את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

ה. לאחר העיון אין בידי להיעתר לבקשה, אשר אינה מעוררת שאלה משפטית המצדיקה שקילת מתן רשות ערעור בגלגול שלישי (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123, 128). כך גם כאשר מדובר בהחלטות שעניינן פטור מאגרה או עירבון בהליך קונקרטי (רע"א 2316/10 בן יעקב נ' בלונדיר (2011); רע"א 321/07 רבינוב גושן נ' אבי-גיא (2007)). אחד התנאים למתן פטור לפי תקנה 14(ג) לתקנות בית המשפט (אגרות) תשס"ז-2007, עניינו הערכת היחס בין עצם קיומה של עילת תביעה לבין סיכוייה; כדברי המלומד ש' לוין - פרוצדורה אזרחית, סדרי דין מיוחדים בבתי המשפט (תשס"ג), עמ' 11-10 – "... לו היה התובע בעל אמצעים, הוא לא היה מסכן את כספו על-ידי הגשת תובענה חסרת סיכוי, אך אם ההליך מוגש חינם, מה אכפת לו להגיש תובענה חסרת שחר או ל'נפח' את תביעתו...?". בפני בית המשפט בנושאי פטור מאגרה (או מעירבון) משימת איזון בין אינטרס הפרט וזכות הגישה לבית המשפט, לבין אינטרס הציבור שלא לעודד תביעות שונות או תביעות מופרזות בעזרת הפטור מאגרה. אכן, בנידון דידן נראה כי בנסיבות בפני המבקשים משוכה גבוהה, וזאת, אף אם אצא, כבתי המשפט הקודמים, מהנחת חוסר אמצעים של המבקשים, שהיא תנאי ראשון לפטור, ושניתן להם לעניין בקשה זו כבית משפט זה על-ידי הרשם – אך לא הרי זאת כהרי תביעת ענק מן הסוג נשוא הבקשה.

ו. אין בידי איפוא להיעתר למבוקש.

ניתנה היום, ‏כ"ט בתמוז התשע"ה (‏16.7.2015).

המשנה לנשיאה


מעורבים
תובע: עמוס פוגל
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: