ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מורדי שיבלי נגד סעפאן שיבלי :

בפני כבוד השופט הבכיר זיאד הווארי – אב"ד
כבוד השופטת אסתר הלמן
כבוד השופט שאהר אטרש

המערער:

מורדי שיבלי

נגד

המשיבים:

1.סעפאן שיבלי
3.מוחלס שיבלי

פסק דין

השופט הבכיר זיאד הווארי – אב"ד:

1. בפניי ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בנצרת ( כבוד השופט הבכיר שכיב סרחאן) מיום 10/01/14 בת.א. 968-01-10 שניתן על דרך הפשרה ולפי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט ( נוסח משולב) תשמ"ד – 1984 ( להלן: "חוק בתי המשפט"), על פיו חוייבו המשיבים לשלם למערער פיצוי בסכום של 80,000 ₪, בנוסף להוצאות ושכ"ט עו"ד בסך של 15,000 ₪.

2. רקע עובדתי בתמצית:

המערער הגיש לבית משפט קמא תביעת נזיקין כנגד המשיבים, בה עתר לתשלום פיצויים בגין עוולה של תקיפה שביצעו המשיבים כלפיו. המערער התבסס על פסק דין שניתן בת.פ. 1020/07 בית המשפט המחוזי בנצרת, על פיו הורשעו המשיבים על פי הודאתם במסגרת הסדר טיעון אליו הגיעו, בעבירה של פציעה לפי סעיף 334 לחוק העונשין תשל"ז – 1977 ( להלן: "חוק העונשין").
בכתב האישום המתוקן בו הודו המשיבים נטען, כי במהלך חתונה שהתקיימה במסעדת נימר בצומת גולני בסמוך לשעה 24:00, היכו המשיבים את המערער ופצעו אותו בכל חלקי גופו וגרמו לו חבלות וחתכים בכל חלקי גופו, בגינם נזקק המערער לתפרים. כמו כן נגרמו למערער חתכים, שריטות, שפשופים ומכות יבשות בכל חלקי גופו.
המערער צירף לתביעתו חוות דעת של ד"ר שופאני – מומחה לכירורגיה פלסטית – אשר בדק אותו וקבע כי נותרה לו נכות צמיתה בשיעור של 15% בגין צלקות רחבות הגורמות לכיעור ניכר בפנים ולשינוי בצורת האוזן, הגבה והאף.
המערער עתר לשלם לו פיצויים עבור נזק מיוחד שכלל כאב וסבל " בעבר" סכום גלובלי בסך – 150,000 ₪, עזרת צד ג' בסך – 20,000 ₪, הפסד השתכרות ימי עבודה בסך – 15,000 ₪ והוצאות רפואיות, נסיעות, חוות דעת מומחה בסך 10,000 ₪. כן עתר לתשלום פיצויים עבור נזק כללי הכולל כאב וסבל לפי 15% נכות צמיתה, עזרת צד ג', הוצאות רפואיות והפסד הנאות בחיים.

4. פסק דינו של בית משפט קמא:
בישיבה מיום 03/09/13 הסכימו הצדדים כי יינתן פסק דין לפי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט. המערער הביע את הסכמתו למתן פסק דין על דרך הפשרה לפי סעיף 79 א' לאחר שבית המשפט קמא ובא כוחו הסבירו לו משמעות הסעיף ותוצאותיו.
לאור ההסכמה אליה הגיעו הצדדים, הוגשו סיכומים בכתב. ביום 10/01/14 נתן בית משפט קמא פסק דין על פיו חוייבו המשיבים לשלם למערער פיצויים כאמור בסעיף 1 לפסק דין זה.

5. טיעוני המערער:
המערער מלין על גובה הפיצוי אשר פסק לו בית המשפט קמא, חזר על טענותיו שהעלה בבית משפט קמא ופירט את ראשי הנזק אשר לדידו מגיעים לו בעקבות התקיפה. לעניין תוצאות התקיפה של המשיבים, טען כי נגרמו לו חבלות קשות, חתכים בפניו, וכן פגיעה נפשית משמעותית, אשר לטענתו נגרמה לו עקב התקיפה של המשיבים. המערער אף הפנה לתמונות אשר לטענתו מראות את הצלקות המכערות את פניו עד עצם היום הזה. המערער טען כי בעקבות האירוע, איבד את כושרו להשתכר. בהקשר זה התבסס המערער על חוות הדעת של המומחה הרפואי מטעמו בתחום הכירורגיה הפלסטית אשר קבעה לו נכות צמיתה בשיעור של 15%. מעבר לכך, טען לנזק נפשי שנגרם לו בעקבות האירוע. ב"כ המערער הפנה לפסיקה הן של בית המשפט העליון והן של בית המשפט המחוזי, אשר על פיה בתי המשפט יכולים להתערב בערעור על פסק דין שניתן על דרך הפשרה ולפי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט כאשר תחושת הצדק מחייבת זאת.

מנגד, המשיבים טענו כי הסכום שפסק בית המשפט קמא סביר, ראוי והולם את הסכומים שנתבעו בכתב התביעה, להבדיל מהסכומים המנופחים שהופיעו בסיכומי המערער, לאחר שהתחלפו עורכי הדין, שהינם בבחינת שינוי חזית. ב"כ המשיבים הפנה לעובדה כי בצד הסכומים שנפסקו למערער, שולם לו סכום של 10,000 ₪ במסגרת פיצוי שנפסק לו בהליך הפלילי שנוהל כנגד המשיבים.
הוסיף וטען, כי טענות המערער בכתב התביעה כלל לא נתמכו בראיות ובאסמכתאות להוכחתן, כגון תלושי שכר, אישורים על חופשה ואישורים על הוצאות רפואיות. המערער טען לנזק נפשי ללא הבאת חוות דעת רפואית, ואף לא הביא כל הוכחה לטיפולים פסיכולוגים שנזקק להם לטענתו. עוד טענו המשיבים כי התמונות שצורפו לחוות הדעת היו ללא תאריך, להבדיל מהתמונות שהוצאו מהפייסבוק של המערער והוצגו על ידם.

לסיכום, ב"כ המשיבים טען כי הסכום שנפסק למערער בבית משפט קמא אינו מהווה חריגה קיצונית מהסכומים שנפסקו במקרים כגון דא, על כן המקרה שלפנינו אינו נופל בגדר המקרים בהם מתערבת ערכאת הערעור בפסק דין שניתן על דרך הפשרה ולפי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט.

6. דיון והכרעה:
שאלת היקף התערבותו של בית המשפט שלערעור בפסק הדין שניתן על דרך הפשרה לפי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט, נדונה רבות בפסיקה וההלכה הינה כי אף שאין בהסכמת הצדדים לפיה בית המשפט יפסוק לפי סעיף 79 א' כדי לשלול מהם מניה וביה את הזכות העקרונית לערעור, הרי שעילות ההתערבות של ערכאת הערעור בפסק דין כזה מצומצמות במסקנות או בקביעת הסכומים שנפסקו ( רע"א 6756/96 זוננשויל נ. חובי חברה לתעשיית מוצרי מתכת בע"מ ( פורסם בנבו ביום 15/12/97, רע"א 2628/09 לוין נ. עשות ( פורסם בנבו ביום 21/09/09), ע"א 1639/97 אגיאפוליס בע"מ נ. הקסטודיה אינטרנציונלה דה טרה סנטה פ"ד נג(1) 337, 345, 344, רע"א 7406/08 תבור נ. בנורי ( פורסם בנבו 06/05/09).
ברע"א 2587/98 מיידנברג ייצור ובניית מבנים בע"מ נ. מלכי ( פורסם בנבו ביום 23/08/99), פורטו המקרים יוצאי הדופן בהם תתערב ערכאת הערעור בפסק הדין שניתן לפי סעיף 79 א', כאשר אין המדובר ברשימה סגורה ואלה הם:

"1) בית המשפט חרג מסמכותו. 2) בית המשפט הגיע למסקנות ולתוצאות בלתי סבירות לחלוטין על פני הדברים. 3) בית המשפט התעלם לחלוטין מטענות באי כוח הצדדים. 4) בית המשפט לא נתן לבאי כוח הצדדים לטעון את טענותיהם. 5) נימוקים אחרים בעלי חשיבות שמטעמם אין להשלים בשום אופן עם תוצאות פסק הדין כגון שבית המשפט טעה בהבנת ההסכמה בין הצדדים, וטעות זו עולה על פני הדברים".

(להתערבות ערכאת הערעור בפסק דין שניתן על דרך הפשרה ראו גם חמי – בן – נון ועמוס גבריאלי " ייקוב הדין את הפשרה" הפרקליט מו(257, 166-270( תשס"ג – תשס"ד) (להלן: "בן נון וגבריאלי").

על התכלית שבבסיס גישה מצמצמת זו עמד בית המשפט בע"א 10838/05 זקס נ' קלינגר [ פורסם בנבו] 23.3.08, בפסקה 6) ( להלן: "פרשת זקס"): "פסק דין לפי סעיף 79 א מאפשר לבעלי הדין להביא את הסכסוך ביניהם לכלל סיום, באופן מהיר ויעיל, תוך חסכון בעלויות התדיינות. יש בהליך זה גם כדי להקל על העומס בבתי המשפט. כן, ציפייתו של המתדיין היא כי תצומצם האפשרות להמשך ההתדיינויות בהליך של ערעור, והתערבותו של בית משפט לערעור בפסק דין שניתן לפי סעיף 79 א באופן הדומה להתערבותו בפסק דין " רגיל", תהווה פגיעה בציפייה זו ( ראו פרשת זונגשוילי, בפסקה 6)". מוסיפים בן – נון וגבריאלי במאמרם דלעיל כי: "הפשרה לפי סעיף 79 א היא הסכמה מיוחדת במינה, ולא רק בין הצדדים עצמם. זהו הסכם משולש, שגם בית המשפט הוא צד לו כשהוא מתחייב לגבולותיה של ההסכמה ולהגדרותיה ( בן – נון וגבריאלי, בעמ' 258 ובעמ' 271). מאופיו זה של סעיף 79 א, נגזר כי צד התוקף בערכאת ערעור פסק דין שניתן על דרך הפשרה, לאחר שידע את טווח תוצאותיו האפשריות,] ורק משום שהתוצאה הסופית לא השביעה את רצונו – הפר את אותו הסכם המשולש שבין הצדדים ( שם, בעמ' 267)".
במקרה דנן למעט חוות הדעת של המומחה הרפואי והתמונות, נמנע המערער מלהניח בפני בית המשפט קמא ראיות להוכחת טענותיו, לנזקים והפסדים שכביכול נגרמו לו, ואלה נטענו בכלליות ובאופן סתמי.
לציין, כי המערער נקב בסכומים גבוהים מאלה שתבע בכתב התביעה בבית משפט קמא, וכלל רכיבי נזק שלא נתבעו כלל, כמו הפסדי ההשתכרות לעתיד.

7. לאחר שבחנתי לעומק את מכלול טענות הצדדים, עיינתי בכל החומר שהונח לפתחנו לרבות חוות הדעת של המומחה הרפואי מטעם המערער והתמונות שצורפו לה, וכן תמונות שפורסמו באתר הפייסבוק של המערער, נחה דעתי כי המקרה שלפנינו אינו נמנה עם המקרים הקיצוניים והחורגים מגבולות הסבירות המצדיק התערבות ערכאת הערעור. אף אני סבור ומתוך עיון בתמונות העדכניות של המערער, כי הצלקות שנגרמו למערער הגלידו בעיקרם והשינויים שחלו בצורת האוזן, הגבה והאף, הם כה מזעריים אשר מהווים מגבלה אסתיטית קלה ועדינה, ואין בהם כדי להוות כיעור בפנים של המערער.

נוכח האמור, סבור אני כי לאור הפסיקה שפירטתי ומידת ההתערבות המצומצמת של בית המשפט לערעור בפסק הדין לפי סעיף 79 א, אין כל מקום להתערב בהכרעת בית משפט קמא. הסכום שנפסק עבור המערער עקב התקיפה נופל במתחם הסבירות, ובכל מקרה אינו סוטה באופן קיצוני מהסכומים שנפסקים בנסיבות העניין.

8. בהינתן האמור, אני מציע לחבריי לדחות את הערעור ולחייב את המערער בהוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 10,000 ₪ נכון להיום.

זיאד הווארי, שופט
בכיר – אב"ד

השופטת אסתר הלמן:
מסכימה.

אסתר הלמן, שופטת

השופט שאהר אטרש:
מסכים.

שאהר אטרש, שופט

הוחלט אפוא, פה אחד, כאמור בפסק דינו של אב"ד כבוד השופט הבכיר זיאד הווארי, לדחות את הערעור.

המזכירות תמציא עותק מפסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, ח' תמוז תשע"ה, 25 יוני 2015, בהעדר הצדדים.

זיאד הווארי, שופט
בכיר - [אב"ד]

א' הלמן, שופטת

ש' אטרש, שופט

הוקלד על ידי ערין בראנסה


מעורבים
תובע: מורדי שיבלי
נתבע: סעפאן שיבלי
שופט :
עורכי דין: