ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עו"ד שמעון חזן נגד אריה אבן אור :

בפני כבוד ה שופט יאיר דלוגין

המבקש

עו"ד שמעון חזן

נגד

המשיב

אריה אבן אור (אורנשטיין)

החלטה

לפני בקשה לדחיית התביעה על הסף מפאת חוסר סמכות עניינית.

רקע

המבקש עותר לקבלת פס"ד הצהרתי שלפיו יש להמחות לו את הזכויות של המנוחה הגב' שניאור יגאלה ז"ל בפסק דין שניתן בשנת 1995 בתביעתה כנגד המשיב כאן ואשר לפיו על המשיב לפנות את הדירה בה שכר לפני שנים רבות מהמנוחה ובה הוא מחזיק עד היום, בכפוף לתנאים כאלה ואחרים שנקבעו בפסק הדין. עילת התביעה מבוססת בעיקר על ייפוי כוח בלתי חוזר, שעליו חתמה המנוחה בשנת 1994 לטובת המבקש. המשיב מנגד טוען כי רכש את הדירה לפני שנים רבות מהמנוחה באמצעות אחיה שהיה אפוטרופוס שלה. בנוסף לכך מטיל המשיב ספק בייפוי הכוח הבלתי חוזר וכן בטענות המבקש בדבר זכויותיו בדירה.

טענות צדדים

המשיב טוען כי הסעד האמיתי המבוקש הנו , למעשה , הכרה בבעלותו של המבקש בדירה ועל כן הסמכות לדון בתביעה הנה של בית המשפט המחוזי. המבקש מנגד טוען כי לא מדובר בתובענה שעניינה בעלות במקרקעין, אלא עניינה בקבלת הצהרה בדבר היות ייפוי הכוח תקף. לחילופין נטען כי הסמכות בכל מקרה מסורה לבית המשפט השלום, שכן המקרקעין אינם מוסדרים , הזכויות בדירה לא רשומות ולא ניתנות לרישום שכן הבעלות הבניין הנה של עיריית חולון בעקבות הפקעה. לפיכך, ומאחר ושווי הנכס הנו פחות מ-2.5 מיליון ₪, הסמכות נתונה לבית משפט השלום (המבקש מפנה לת.א. 7441/05 הפטריארך היווני האורתודוקסי של ירושלים נ' מדרשת קדמת ירושלים – פורסם בנבו) ויתרה מכך – לפי טענת המבקש, למנוחה לא היו זכויות בעלות אלא זכויות חזקה בלבד.

המשיב בתשובתו מסתמך על פסק דינו של כבוד השופט עמית בה"פ (ח"י) 119/08 שרה שויצר נ' אילן רפאל - פורסם בנבו, שם נקבע כי הסמכות לדון בבעלות במקרקעין, בין רשומים ובין לאו, הנה של בית המשפט השלום. לטענת המשיב אין הלכה ברורה של בית המשפט העליון בנושא ויש לאמץ את מה שנקבע בפסק הדין בעניין שויצר .

דיון

לאחר עיון בטענות הצדדים, נחה דעתי כי יש לדחות את בקשת המשיב. פסק הדין בעניין שויצר ניתן לפני פסק הדין בעניין הפטראירך היווני. פסק הדין האחרון אף מתייחס לפסק הדין בעניין שויצר ואינו מסכים עמו. שני פסקי הדין הנ"ל ניתנו על ידי בית המשפט המחוזי . על פסק הדין שניתן בעניין הפטריארך היווני הוגש ערעור לבית המשפט העליון והערעור נדחה.

משמע – בית המשפט העליון אימץ את פסיקת כבוד השו פטת בן אור, בעניין הפטריארך היווני וקבע כי במקרקעין לא מוסדרים או מקרקעין שבהן לא ניתן לרשום את הזכויות בהם בלשכת רישום המקרקעין, לא מדובר ב"מקרקעין" כהגדרתו בסעיף 51(א)(3) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] ועל כן הסמכות העניינית לדון בתביעות הנוגעות להם תוכרע לפי שווי הנכס.

המבקש צירף לתגובתו נסח רישום של הבניין שלפיו הבעלים של הבניין הנו עיריית חולון. כמו כן, צורף מכתב של מחזיקי הדירות בבניין ולרבות בעלה של המנוחה ממנו עולה כי אלה ביקשו מהמפקח על נכסי נפקדים בשנת 1953 לערוך עמם חוזי שכירות. כמו כן, צורפה אסמכתא לכך שהבניין היה בבעלות קק"ל והופקע לטובת עיריית חולון. המשיב מנגד לא צירף כל אסמכתא שתוכיח כי ניתן לרשום את הזכויות בדירה בלשכת רישום המקרקעין. המבקש טען במפורש כי הדבר לא ניתן והחומר שהוא צירף לתגובתו כנזכר לעיל תומך בכך לכאורה. לפיכך, המשיב לא עמד בנטל להוכיח כי הזכויות ניתנות לרישום.

מכאן שיש לצאת מתוך נקודת מוצא כי עסקינן בזכות אובליגטוריות. בנסיבות אלה , היה מוטל על המשיב, שטען לחוסר סמכות (ולא על המבקש), להוכיח כי שווי הנכס עולה על 2.5 מיליון ₪. המשיב לא עמד בנטל. הוא אפילו לא טען בתשובתו לתגובת המשיב כי הנכס שווה יותר מהסכום הנ"ל, בעוד המבקש טען במפורש בתגובתו כי הנכס שווה פחות מ-2.5 מיליון ₪.

משהנטל רבץ על המשיב והוא לא עמד בו, ממילא אין משמעות לכך שהמבקש לא תמך תגובתו בתצהיר.

בנסיבות אלה, הסמכות הנה של בית משפט זה. הבקשה נדחית.

בכל הנוגע להמשך ההליכים, מוצע לצדדים להסכים להעברת התיק לפסים רגילים וללא צו להוצאות (ההוצאות המגיעות למבקש בשל דחיית הבקשה בנושא הסמכות העניינית מתקזזות עם ההוצאות בגין העברת התיק לפסים רגילים). המחלוקת סבוכה יחסית ועל כן אינה מתאימה לכאורה להידון בדרך של המרצת פתיחה. שני הצדדים יודיעו עמדתם עד יום 3.7.15. תז"פ 7.7.15.

ניתנה היום, ו' תמוז תשע"ה, 23 יוני 2015, בלשכתי.


מעורבים
תובע: עו"ד שמעון חזן
נתבע: אריה אבן אור
שופט :
עורכי דין: