ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין סנדור נגד בטוח לאומי-סניף ירושל :

1


בתי המשפט

בית הדין האזורי לעבודה בירושלים

בל 010846/08

בל 010847/08

בפני:

כב' השופט דניאל גולדברג

נ.צ. (ע) שולמית שמש

נ.צ. (מ) אברהם מנצורי

תאריך:

11/06/2009

בעניין:

סנדור אסתר

ע"י ב"כ עו"ד

נאוה אילון-מזרחי

תובע

נ ג ד

המוסד לביטוח לאומי

ע"י ב"כ עו"ד

חנה מנדלסון

נתבע

פסק דין

1. התובעת ילידת 1947, עבדה כמטפלת בקשישים (מט"בית) משנת 1993 עד אוקטובר 2007, משך תקופה של 14 שנה (מוסכמות 1,2 בדיון מיום 31.12.08, ועדות התובעת בעמוד 4 לפרוטוקול הדיון מיום 1.4.09, שורה 6).

2. התובעת טיפלה בשלושה קשישים במקביל (סעיף 5 לתצהיר), כאשר היקף עבודתה היה 6 ימים בשבוע למשך 8 שעות ביום (סעיף 6 לתצהיר התובעת).

3. התובעת מקבלת קצבת נכות כללית (מוסכמה 3 בדיון מיום 31.12.08).

4. התובעת הגישה לנתבע שתי תביעות לתשלום דמי פגיעה. האחת, בגין קרע חלקי של הסופראספוינסטס של כתף ימין (להלן: "הקרע החלקי בכתף"). השניה, בגין כאבי גב. שתי התביעות נדחו על ידי הנתבע ביום 13.5.08 (נספחי התביעות בל 10846/08, 10847/08).

5. הנתבע נימק את החלטתו לדחות את תביעת התובעת לתשלום דמי פגיעה בגין הקרע החלקי בכתף באופן הבא:

"על פי המסמכים שבידינו, לא הוכח קיום אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב עבודתך, ואשר הביאו לקרע חלקי של הסופראספוינוסטס של כתף ימין.

הקרע חלקי של הסופראספוינוסטס של כתף ימין נובע ממחלה טבעית והשפעת העבודה על הופעתה, אפילו אם הייתה כזו, פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים. לפיכך, אין לראות במחלתך כתאונת עבודה."

6. הנימוק להחלטת הנתבע לדחות את תביעת התובעת לתשלום דמי פגיעה בגין כאבי הגב היה:

"1. על פי המסמכים שבידינו, לא הוכח קיום אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב עבודתך, ואשר הביאו לכאבי גב.

2. על פי המסמכים הרפואיים שבידנו נמצא כי מדובר בכאבי גב על רקע שינויים ספונדילוארטרוטים עם שינויים דיסקונגים במספר גבהים ונמצא כי מדובר בתהליך ניווני רגיל ושכיח לבני גילך.

כאבי הגב נובעים ממחלה טבעית והשפעת העבודה על הופעתה, אפילו אם הייתה כזו, פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים. לפיכך, אין לראות במחלתך כתאונת עבודה."

7. כנגד החלטות הנתבע לדחות את תביעותיה לתשלום דמי פגיעה, הגישה התובעת לבית הדין שתי תביעות ביום 1.6.08 (בל 10846/08, בל 10847/08).

8. בהסכמת הצדדים אוחדו התביעות בדיון שהתקיים ביום 31.12.08, וכן נרשמו הפלוגתאות הבאות:

א. האם נפגעה התובעת בפגיעה מסוג מיקרוטראומה ביד או בכתף?

ב. האם נפגעה התובעת בפגיעה מסוג מיקרוטראומה בגב?

9. יצוין כי התובעת מיוצגת באמצעות הסיוע המשפטי רק בתביעה נגד החלטת הנתבע לדחות את תביעתה לתשלום דמי פגיעה בגין הקרע החלקי בכתף (בל 10846/08). בתביעה נגד החלטת הנתבע לדחות את תביעתה לתשלום דמי פגיעה בגין כאבי הגב (בל 10847/08), התובעת מייצגת את עצמה.

10. ביום 16.3.09 ביקש הנתבע להזמין לעדות את מר רפי אמסלם, חוקר הביטוח הלאומי. הבקשה אושרה בהחלטת בית הדין מיום 17.3.09, אך העד לא התייצב לדיון ההוכחות שהתקיים ביום 1.4.09, מבלי שניתן כל טעם לכך.

11. בנסיבות העניין העדויות שבפנינו הן תצהיר התובעת אשר מתייחס רק לתביעתה נגד החלטת הנתבע לדחות את תביעתה לתשלום דמי פגיעה בגין הקרע החלקי בכתף (בל 10846/08), ועדותה בדיון מיום 1.4.09.

ואלה העובדות הרלוונטיות לענייננו

12. התובעת ילידת 1947, עבדה כמטפלת בקשישים (מט"בית) משנת 1993 עד אוקטובר 2007, משך תקופה של 14 שנה.

13. במסגרת עבודתה טיפלה התובעת בשלושה קשישים במקביל, כאשר היקף עבודתה היה 6 ימים בשבוע למשך 8 שעות ביום.

14. הפעולות שבצעה התובעת במסגרת עבודתה הן:

א. פעולות הרמה- התובעת הרימה את הקשישים לצורך רחיצתם, כאשר תדירות פעולת הרחצה הייתה שונה מקשיש לקשיש, כמפורט להלן (סעיף 10 לתצהיר):

1. משפחה פלונית- התובעת רחצה קשיש אחד פעמיים בשבוע.

2. משפחה אלמונית– התובעת רחצה קשישה אחת כמעט 3 פעמים בשבוע.

3. משפחה פלמונית - התובעת טיפלה בשני בני הזוג ולכן רחצה 2 קשישים 3 פעמים בשבוע.

4. פעולת ההרמה חזרה בעיקר בטיפול בקשישה מסויימת שהייתה מרותקת לכסא גלגלים, והתובעת טיפלה בה במשך 4 שעות ביום (סעיף 11 לתצהיר). התובעת הרימה את הקשישה מספר פעמים ביום והניחה אותה על כסא גלגלים על מנת לקחת אותה לשירותים (עדות התובעת בעמוד 5, שורות 17-20).

5. התובעת הייתה מתכופפת כדי לרחוץ את הקשישים ולהלבישם (עדות התובעת בעמוד 5 שורה 14).

6. התובעת לא פרטה בפנינו את מספר ההרמות הממוצע ליום עבודה.

ב. פעולות גיהוץ- משך 3 שעות בממוצע ליום (סעיף 7 לתצהיר).

ג. נשיאת סלי קניות- התובעת ערכה קניות עבור הקשישים כגון: ירקות, פירות, בשר, ובקבוקי מים. התובעת נשאה את הקניות במדרגות עד לקומה שלישית, פעמיים בשבוע (סעיף 8 לתצהיר).

ד. פעולות בישול- התובעת בישלה בבית קשישים אחד כל יום במשך שעה וחצי, ובבית קשישים אחר פעמיים בשבוע (ימי שני וחמישי) במשך שעתיים (סעיף 9 לתצהיר).

ה. פעולות ניקיון.

טענות התובעת

15. במסגרת עבודתה בצעה פעולות חוזרות ונשנות שניתן לחלקן לקבוצות: הרמת וסחיבת קניות, גיהוץ, בישול, ניקיון ורחצת הקשישים (סעיף 4 לתצהיר). כל הפעולות בוצעו בידה הדומיננטית (יד ימין), כאשר בכל קבוצת פעולות אופן ביצוען היה זהה (סעיף 5 לתצהיר).

16. בכל קבוצת פעולות בצעה פעולות חוזרות ונשנות המפעילות את היד הימנית והכתף באופן מאומץ ודומה (סעיף 12 לתצהיר).

17. לאחר שבמהלך עבודתה חשה בכאבים ביד ימין, אשר הלכו והתגברו והגבילו את כושר תפקודה, פנתה לטיפול רפואי (סעיף 13 לתצהיר). בשלב מאוחר יותר התעורר צורך לנתח אותה בשל קרע בכתף ימין (סעיף 14 לתצהיר).

18. כתוצאה מעבודתה כמטפלת בקשישים במשך השנים נפגעה בידה וכתפה בכל פעם שהרימה קשישים, אינספור פעמים ביום (סעיף 15 לתצהיר). התובעת נפגעה בידה וכתפה בכל פעם שגיהצה, הרימה קניות ובישלה (סעיף 16 לתצהיר).

19. כתוצאה מהטיפול בקשישים (הרמתם ורחיצתם) נפגעה בגבה (פריצת דיסק) ונותחה. חודש לאחר הניתוח חזרה לעבודה ואז קרעה את הגיד ביד (עדותה בעמוד 2 לפרוטוקול הדיון מיום 31.12.08, שורות 8-9).

20. כל פעם שבצעה את עבודתה כמתואר לעיל, נפגעה בכתף ימין ולכן התקיים תנאי הפתאומיות הנדרש בהגדרת תאונת עבודה (סעיף 10 לסיכומים).

21. יש לראות בפעולות אשר בצעה בעבודתה כשורה של אינספור אירועים קטנים שכל אחד ואחד מהם גרם לנזק מיקרוטראומטי, אירועים אשר חזרו ונשנו בעבודתה, וכי נזק זה הנו תוצאה של כלל האירועים המצטברים אשר גרמו לתוצאה המצטברת בכתף של התובעת (סעיף 11 לתצהיר). לעניין זה מפנה התובעת לתשן/ 0-232, כג 1 31 0 המל"ל נ' רבוס חסאן, שם קבע בית הדין הארצי כי:

"בהליך זה גם אם ייתכן שתנועות ההרמה של המשיב לא היו זהות לחלוטין בכל פעם, הרי הממצאים העובדתיים והרפואיים מצביעים על אירועים זעירים בעבודתו של המשיב, החוזרים ונשנים בכל הרמה של אבן שפה או עציץ."

22. התובעת עמדה בנטל ההוכחה הנדרש ליישום תורת המיקרוטראומה ומינוי מומחה רפואי לצורך קביעת הקשר הסיבתי בין פגיעתה לעבודתה.

23. משבצעה התובעת פעולות הדומות במהותן ואפילו מדובר בקבוצות אחדות של פעולות, והפעולות בוצעו באופן חוזר מספר רב של פעמים, במשך שעות העבודה, הרי שדי בכך כדי לקבוע כי נתקיימה בנסיבות העניין התשתית העובדתית לצורך הכרה בפגיעה של התובעת במסגרת מיקרוטראומה.

24. חקירת הנתבע לא סתרה את גרסת התובעת ולכן לא נותרה בעניינה אלא שאלה רפואית גרידא שעל המומחה הרפואי לענות עליה.

25. בהתכופפות חוזרת ונשנית במהלך יום העבודה, יש כדי להניח תשתית למיקרוטראומה באשר לנזק ממנו סובלת התובעת בגב.

טענות הנתבע

26. התובעת אינה טוענת ל"אירוע תאונתי", לא בטופס התביעה לנתבע ולא בעדותה. התובעת אינה טוענת כי "נתפס" גבה באופן פתאומי או כי השתתקה ידה, ונאלצה להפסיק מיד את עבודתה.

27. בעדות התובעת הוברר כי כל אחת מהפעולות אותן תיארה, לא התבצעה בצורה רציפה ולמשך זמן ארוך אלא לזמנים קצרים ותוך שילוב של כל הפעולות המתוארות בפעולות נוספות.

28. מלבד העדר הרצף בעבודת התובעת ומרווח הזמן שבין פעולה לפעולה, הרי שהעבודה לא היתה חד גונית אלא מגוונת מאוד. העבודה היתה מורכבת מפעולות שונות, אשר אינן ברצף אלא פרושות על פני זמן רב.

29. לאורך כל הפסיקה עובר העיקרון המנחה את תורת המיקרוטראומה, על פיו יש צורך בצירוף של מקרים שכל אחד מהם הוא בעל אופי "תאונתי" הניתן לאיתור בזמן ובמקום אשר הצטברותם גורמת לפגיעה ולנזק.

30. לא התקיימו בתובעת התנאים להכרה בעבודתה כעבודה היכולה לגרום לפגיעה מסוג מיקרוטראומה, מכיוון שפעולותיה לא היו חוזרות ונשנות, לא התבצעו ברציפות ולא היו דומות אלא מגוונות ושונות, ומשכך הן לא פעלו את פעולתן על מקום מוגדר.

31. בעבל 646/06 חיה מרואני נ' המל"ל, תק-אר 2007(2), 577, ובג"צ 427/06 אהובה שמאי נ' בית הדין הארצי לעבודה (פס"ד מיום 11.7.07), לא הוכרו עובדות הדומות לענייננו כתשתית עובדתית למיקרוטראומה.

הכרעה

32. על פי תורת המיקרוטראומה ניתן להכיר ברצף של פגיעות זעירות, חוזרות ונשנות, כ'פגיעה בעבודה', אם ניתן להגיע למסקנה כי כל אחת מהפגיעות הנ"ל היא בעלת אופי "תאונתי" וגרמה לנזק, אפילו מדובר בנזק זעיר ובלתי ניתן לאבחון, כאמור בקביעת בית הדין הארצי:

"היסוד הראשוני להיות התפתחות פתולוגית תוצאה של מיקרוטראומה הוא שהוכח, כי במהלך עבודתו נגרמים למבוטח אין ספור פגיעות זעירות שכל אחת מהן מסבה לו נזק זעיר, שלא ניתן לאבחון, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו, זה על גבי זה, מביאה בשלב מסוים לנזק של ממש הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע" (דב"ע מח/0-77 אליעזר מזרחי נ' המל"ל, פד"ע יט 538; עב"ל 1012/00 אלי שבח נ' המל"ל, פס"ד מיום 28.7.02).

33. בהתאם להלכה המחייבת, די בכך שהתנועות שבגינן עשויות להיגרם למבוטח פגיעות זעירות יהיו "זהות במהותן", ובלבד שיפעלו במקום מוגדר. תדירות התנועות אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, ובלבד שתהיה ממושכת וחוזרת (עב"ל 364/97 המל"ל נ' שמואל אסרף, פד"ע לה 463; דב"ע שן/0-232 המל"ל נ' רבוס חסאן, פד"ע כג 31).

34. עוד נפסק כי:

"על מנת להוכיח תביעה דרך תורת המיקרוטראומה יש לאבחן בין רצף של תנועות זהות או דומות, לבין תנועות שונות ומגוונות, חסרות רצף..." (עב"ל 204/06 מרוסיה חיימוב נ' המל"ל, פס"ד מיום 17.11.06).

35. לאחר שבחנו את העובדות שבאו בפנינו אנו קובעים כי לא הוכחה תשתית עובדתית ליישום תורת המיקרוטראומה בתביעות התובעת לתשלום דמי פגיעה בגין פגיעותיה בכתף, ביד או בגבה.

36. כעולה מדברי התובעת בעדותה ובתצהירה, היא עסקה במגוון רחב של פעולות שונות, אשר לא חייבו אותה בביצוע פעולות זהות חוזרות ונשנות באופן רציף. התובעת התמקדה בתביעתה בפעולות ההרמה והנשיאה, אולם היא לא טענה למספר מוגדר של הרמות ונשיאה מידי יום, וממילא לא הוכח כי מדובר במספר רב של הרמות ונשיאה הנעשות ברצף.

37. על אף שניתן לומר כי עבודתה של התובעת היתה על פי טיבה כרוכה בפעולות חוזרות של הרמה ונשיאה של הקשישים (או של הקניות), הרי שכל פעולה כזאת היתה מורכבת מתנועות מגוונות שכללו: עמידה, התכופפות לגבהים שונים, הרמת משאות או קשישים במשקלים שונים, הליכה וכו'. בהתאם לטיב העבודה, ברי כי פעולות אלה בוצעו על פי סדר משתנה בהתאם לצרכי העבודה. כך גם לגבי יתר פעולות התובעת כגון: גיהוץ, בישול וניקיון, שלגביהן התובעת לא השכילה לפרט מהן התנועות שנהגה לבצע במסגרת עבודתה. גם פעולות הגיהוץ, הבישול והניקיון הורכבו מתנועות מגוונות על ידי התובעת, ועל כן לא ניתן לומר כי התובעת עמדה בנטל להוכחת תשתית עובדתית ליישום תורת המיקרוטראומה.

38. בית הדין הארצי לעבודה נדרש לדון במספר פסקי דין בתביעות של עובדות אשר עסקו בעבודה דומה ואף זהה לעבודת התובעת בענייננו, ודחה את כולן.

39. כך למשל, בעבל 175/03 רחל סויסה נ' המל"ל (טרם פורסם, ניתן ביום 26.10.2004) עבדה התובעת כמטפלת בקשישים בעמותת מט"ב במשך 10 שנים. במסגרת עבודתה נדרשה התובעת לרחיצת המטופלים, כלכלתם, ניקיון הבית ולקניות. התובעת טיפלה מידי יום בשלושה מטופלים שונים ונדרשה לבצע פעולות הרמה, התכופפות, הזזה וגרירה של חפצים במשקלים שונים. בית הדין הארצי לעבודה קבע כי מדובר בעבודה המחייבת ביצוע מטלות מגוונות ושונות הן מבחינת המאמץ, הן מבחינת התנועה עצמה והן מבחינת המשקל וקבע, כי לא הוכחה תשתית עובדתית מספקת להחלת תורת המיקרוטראומה.

40. בעבל 275/03 אהובה שמאי נ' המל"ל (טרם פורסם, ניתן ביום 6.12.04) עבדה התובעת כמטפלת בקשישים במסגרת עמותת "בבית" במשך 8 שנים. במסגרת עבודתה נהגה התובעת לרחוץ ולהרים את הקשישים, לנקות את דירותיהם ולדאוג לסיפוק צרכיהם השונים. בית הדין הארצי לעבודה אישר את קביעתו של בית הדין האזורי לעבודה כי פעולת הרמת הקשישים איננה בגדר פעולות דומות חוזרות ונשנות בתכיפות הנדרשות לצורך הוכחת מיקרוטראומה.

41. בעבל 1428/04 ליליאן פרץ נ' המל"ל (טרם פורסם, ניתן ביום 6.3.06) עבדה התובעת כגננת במעון יום. עבודתה כללה ביצוע פעולות כגון הכנת אוכל, שטיפת כלים, הרמת ילדים והאכלתם. בית הדין הארצי לעבודה קבע כי הפעולות היו שונות ומגוונות, וכי לא היה רצף של פעולות חוזרות ונשנות זהות או דומות במהותן.

42. בעבל 271/06 אסתר חממי נ' המל"ל (טרם פורסם, ניתן ביום 27.6.06) עבדה התובעת ככוח עזר ואם בית במרכז רפואי. עבודת התובעת כללה הרמת חבילות כביסה מתוך עגלות כביסה, הרמת חולים, סידור מיטותיהם ולקיחתם לרחצה. כן עסקה התובעת בהגשת אוכל, שטיפת כלים וניקיון. בית הדין הארצי לעבודה דחה את הערעור וקבע כי התובעת עסקה במגוון רב של פעולות המורכבות מתנועות שונות, שכן ההתכופפויות שביצעה היו למטרות שונות, לגבהים שונים ואף לזוויות שונות ולצדדים שונים, וכי מדובר לכל היותר בעבודה שיש בה מאמץ פיזי מגוון.

43. בעבל 646/06 חיה מרואני נ' המל"ל (טרם פורסם, ניתן ביום 17.6.07) קבע בית הדין הארצי לעבודה כי:

"עפ"י התשתית העובדתית שהונחה בפני בית הדין האזורי, עולה כי במסגרת עבודתה בצעה המערערת פעולות שונות כגון ניקיון, בישול, גיהוץ, שטיפת כלים, כביסה, הרמת שטיחים כבדים, שאיבה וניקוי חלונות.

לא ניתן במקרה דנן לעמוד על חלוקת הזמן בין הפעולות השונות ולא ניתן לאתר תשתית לרצף פעולות זהות או זהות במהותן. לא שוכנענו כי המאמצים להם טוענת המערערת היו זהים במהותם ופעלו בזה אחר זה כפעולה מזיקה על מקום מוגדר בגוף, עד שבסוף נוצר נזק רבתי, כפי שנדרש להוכחת פגיעה על דרך של מיקרוטראומה."

44. בעבל 204/06 מרוסיה חיימוב (טרם פורסם, ניתן ביום 22.7.07) עבדה התובעת כמטפלת בקשישים סיעודיים בבית אבות, משך 8 שנים. במסגרת עבודתה נדרשה להרים ולשאת קשישים סיעודיים אשר משקלם היה 60-70 ק"ג בממוצע, מספר פעמים מידי משמרת, לצורך העברה לכסא רחצה, העברה לחדר אוכל, החזרה למיטה וכיוצ"ב. על אף מספר הרב של פעולות ההרמה והנשיאה שבצעה התובעת מידי משמרת (כ-40 בממוצע), בית הדין הארצי לעבודה קבע (בסעיף 10 לפסק הדין) כי:

"מהתשתית העובדתית שהונחה בפני בית הדין האזורי, עולה כי במסגרת עבודתה בצעה המערערת תנועות מגוונות הנדרשות לביצוע פעולות דוגמת הלבשת קשישים, העברתם לכסא גלגלים, האכלתם, הפשטתם, רחצתם, החלפת מצעים ועוד. משאלה הן העובדות, לא ניתן לאתר תשתית לרצף תנועות זהות או זהות במהותן, החוזרות על עצמן על פני רצף הזמן."

45. בדומה, אנו קובעים כי עבודת התובעת הייתה מורכבת מביצוע פעולות מגוונות שונות, בלתי רציפות, ולכן אנו קובעים כי התובעת לא עמדה בנטל להוכחת תשתית עובדתית להחלת תורת המיקרוטראומה בשתי תביעותיה. לפיכך, אנו דוחים את שתי תביעותיה.

46. אין צו להוצאות.

47. הערעור על פסק דין זה הינו בזכות. הודעת ערעור יש להגיש לבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין לצדדים.

ניתן היום י"ט בסיון, תשס"ט (11 ביוני 2009) בהעדר הצדדים.

המזכירות תשלח עותק מפסק הדין לצדדים.

_______________ ____________ ___________

ד. גולדברג, שופט נ.צ. עובדים נ.צ. מעבידים