ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ויקי זמרי נגד עיריית נצרת עילית :

פני כבוד ה שופטת רים נדאף

התובעת
ויקי זמרי

נגד

הנתבעת
עיריית נצרת עילית

פסק דין

1. ענייננו בתביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לתובעת באירוע מיום 12.5.14, בעת שהיא הלכה במדרכה ברח' ארבל ליד בית מס' 3 בנצרת עלית, מעדה, נפלה ושברה קרסול רגל ימין.

2. הנתבעת מכחישה את האירוע, את חבותה בגין האירוע , ואת הנזקים הנטענים.

3. היום התקיים דיון במעמד הצדדים, בו שמעתי את עדותה של התובעת ואת עדותו של נציג הנתבעת מר רביב פטרר, מנהל מחלקת משכורות בעירייה, ושני הצדדים הגישו מסמכים לתיק וסיכמו את טענותיהם.

נסיבות התאונה ושאלת האחריות:
4. התובעת העידה כי הלכה במדרכה יחד עם חברה, נתקלה בבור ונפלה כתוצאה מכך שמספר אבנים משתלבות נעקרו מהמקום, ויצרו במקומן בור.
הנתבעת מכחישה כאמור את האירוע, וטוענת כי בחדר מיון ובדו "ח הפרמדיק צוין כי היא נפלה במדרגות.
התובעת בעדותה היום התייחסה לרישומים אלו ומסרה כי, הפרמדיק כנראה רשם בטעות שנפלה במדרגות, והרופא בחדר מיון העתיק את הרישום מדו"ח הפרמדיק.
לאחר שעמדה על הטעות, התייעצה עם עו"ד שייעץ לה לתקן את הרישום, והיא פנתה לחדר המיון ושינתה את הרישום בהתאם.

5. התובעת טוענת כי היא יכלה לטעון שנפלה במדרגות, אשר היו גם פגומות, וחבלתה הייתה יותר חמורה אילו אכן נפלה במדרגות, אך זו לא האמת, ולכן היא עמדה על תיקון הרישום, למרות שמבחינתה גם אם נפלה במדרגות הפגומות, הדבר היה מזכה אותה בפיצויים מהנתבעת.

6. לאחר ששמעתי את עדותה של התובעת, התרשמתי ממנה באופן בלתי אמצעי, ועיינתי במסמכים הרפואיים, מצאתי לנכון לתת אמון מלא בגרסתה, על אף הרישומים במסמכים הראשונים שהוגשו.
שוכנעתי כי התובעת דוברת אמת, כי נפלה בעקבות מפגע שהיה במדרכה ברח' ארבל בנצרת עלית, אשר צולם על ידי התובעת והתמונות צורפו לכתב התביעה, שם רואים שנעקרו מספר אבנים משתלבות מתוך המדרכה, דבר שיצר מן שקע או בור שמהווה מפגע בטיחותי להולכי הרגל במדרכה, וכתוצאה מכך נפלה התובעת ונחבלה כאמור.

7. התובעת הלכה עם האמת שלה, וביקשה לתקן את הרישום בתעודת חדר מיון, דבר שמצביע על אמינותה, למרות שיכלה היא לדבוק בגרסה שנכתבה מפיה במסמכים אלו, ולנסות לזכות בפיצויים על סמך גרסה לא נכונה, שיכלה אף היא להתקבל בבית המשפט ולהצמיח חובת פיצוי כנגד הנתבעת.

8. בתעודת עובד ציבור, נ/1, שהוגשה לתיק היום, צוין כי לא הייתה פניה מצד התובעת בתקופה הרלוונטית לתביעה, אך לא נטען על ידי התובעת כי היה דיווח רשמי על המפגעים בכביש במוקד העירייה, והיא מסרה כי היא פנתה לפקחים של העירייה והתריעה על המפגעים, ופניותיה היו בעבר ולא בהכרח בשנה וחצי הראשונות שלפני הגשת התביעה.

9. ברור כי הנתבעת בתור רשות מקומית חבה חובת זהירות מושגית כלפי תושביה ומבקריה במתחמים הציבוריים שבתחום אחריותה. השאלה היא אם חבה הנתבעת כלפי התובעת בחובת זהירות קונקרטית, אשר הופרה על ידה באופן שגרם נזק לתובעת.

10. מעיון בתמונות שצורפו לכתב התביעה, עולה כי, נעקרו מספר אבנים מתוך המדרכה המיועדת להולכי רגל באופן שיצר מפגע בטיחותי להולכי הרגל, והפרש ממשי של גבהים, ומפגע זה אמור להיות מאותר על ידי אנשי הנתבעת ומתוקן על ידם כדי לסכל כל מפגע בטיחותי במתחם המיועד להולכי רגל בשטחים הציבוריים.
עצם הימצאות מפגע כזה, מטיל אחריות מן הסתם על הנתבעת כלפי הולכי הרגל שנופלים כתוצאה מאותו מפגע ונחבלים.

11. לפיכך, אני קובעת כי הנתבעת הפרה את חובת הזהירות הקונקרטית כלפי התובעת, באופן שגרם נזק לתובעת, לפיכך, מחויבת היא לפצותה על נזקיה.

אשם תורם:
12. אומנם קבעתי כי הנתבעת חבה בחובת זהירות מושגית וקונקרטית כלפי התובעת בגין האירוע, אך אין מקום להתעלם מתרומתה של התובעת להתרחשות האירוע.
אילו התובעת נזהרה בדריכתה על המדרכה, אילו הסתכלה לפניה, סביר להניח שהייתה יכולה להבחין במפגע, ולא לדרוך בתוך הבור וליפול.
בנסיבות אלו, אני מייחסת לתובעת אשם תורם בשיעור של 10%.

גובה הנזק:
13. לאור מהות החבלה, שבר בקרסול רגל ימין, הרגל גובסה למשך יותר מחודש, והתובעת עברה מספר טיפולים לאחר מכן והייתה במעקב רפואי, בהתחשב בכל הנתונים הללו, אני פוסקת לתובעת סך של 5,000 ₪ בראש הנזק של כאב וסבל.

14. התובעת הציגה תלושי שכר מהם עולה כי, בתקופה שלאחר התאונה נעדרה מעבודתה למשך חודשיים ונוצלו על ידה ימי מחלה, דבר שזיכה אותה בכ-80% מהשכר, והפסד בפועל של כ-200 ₪ בחודש למשך חודשיים.
לפיכך, ולאור העובדה שהתובעת נאלצה לנצל ימי מחלה שנצברו לזכותה אצל המעביד, המשקם בע"מ, אני פוסקת לתובעת בראש הנזק של הפסד השתכרות לעבר סך של 2,500 ₪.

15. באשר להוצאות, צירפה התובעת לכתב התביעה קבלות על סך כ-650 ₪ בגין נסיעות וכן בגין אמבולנס, והיא זכאית להחזר סכום זה מהנתבעת.

16. באשר לעזרת צד ג', טענה התובעת כי נזקקה לעזרתה של חברתה ושילמה לה כסף, אך בגין כך לא הוצג כל מסמך או ראיה, ואותה חברה לא הובאה לעדות, לפיכך, אינני מוצאת לנכון לפסוק לתובעת כל סכום בראש נזק זה.

17. לסיכום, ובהתחשב בסכומי הפיצוי שנפסקו לעיל, ובאשם התורם בו חויבה התובעת, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 7,335 ₪, וכן הוצאות משפט בסך 200 ₪.
הנתבעת תשלם לתובעת סכום זה תוך 30 ימים, אחרת יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

ניתן היום, כ"ח סיוון תשע"ה, 15 יוני 2015, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: ויקי זמרי
נתבע: עיריית נצרת עילית
שופט :
עורכי דין: