ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אור אברמוב ואח' נגד עיריית תל אביב ומדינת ישראל :

1

בתי המשפט

בית משפט השלום תל אביב-יפו

בש"א 213113/09

בת.א. 039980/08

בפני

כב' השופטת יעל הניג

תאריך:

10/06/2009

בעניין:

1. אור אברמוב

2. סמדר אברמוב

מבקשים

נ ג ד

1. עיריית תל אביב יפו

2. מדינת ישראל – משרד החינוך

משיבים

החלטה

בקשת תובעים לפטור אותם מתשלום חלקם בשכ"ט מומחה בית המשפט לפי תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984 [להלן – "התקנה"].

רקע דיוני

1. התובע 1, נפגע לטענתו ביום 6.4.05 ,בהיותו כבן 8 שנים, עת נפל ממכשיר מתח בגובה כ – 2 מטרים, במהלך ההפסקה בחצר בית הספר. התובע מפנה בתביעתו לחוזר מנכ"ל משרד החינוך ולפיו, בין השאר, חל איסור עלייה על מתקני טיפוס בחצר וההתעמלות על מכשירים תבוצע רק בכפוף לתנאים שונים, ביניהם הנחת מזרני ריפוד מתחת למכשירים והשגחה. עוד עולה מהחוזר כי על הרשות המקומית לפקח על הבטיחות במוסדות החינוך.

2. לטענת התובע, הנתבעת 1, הנה בעלת / מחזיקת / מפעילת / המפקחת על מבנה בית הספר ואילו הנתבעת 2הנה מעסיקת מורי בית הספר והאחראית ליישום הוראות בטיחות. עקב התרשלות שתי אלה, נגרם לובע לטענתו נזק גוף.

3. העירייה ומשרד החינוך מכחישים בכתב הי הגנתם את האמור בכתב התביעה ולחלופין, טוענים לאשם התובע ולאחריות מלאה, כל נתבעת – של רעותה.

4. על פי חוות דעת מומחי כל הצדדים, פרופ' סלעי וד"ר ביאליק, הגיע התובע ביום 6.4.05 לבית החולים וולפסון, אושפז ל – 6 ימים, במהלכם אובחן שבר במרפקו השמאלי והוא נותח לקיבועו. לאור המחלוקות בין המומחים באשר לנכותו של התובע, מונה ד"ר פריטש כמומחה בית המשפט ומימון ביניים של שכר טרחתו הוטל על הצדדים בחלקים שווים.

5. התובעים טוענים כי אין ידם משגת תשלום שכ"ט למומחה נוסף ואף צירפו תצהיר התובעת 2, אמו של התובע. מהתצהיר וצרופותיו הכנסותיהם החודשיות של התובעים מקצבת נכות כללית ומשכר עבודתה של התובעת 2 מגיעות כדי 4,900 ש"ח, מהן נושאת היא בשכר דירה ובהוצאות המגיעות כדי 3,000 ₪. מדפי חשבון הבנק עולה כי התובעת 2 נטלה הלוואה בסך 5,000 ₪ על מנת לכסות יתרת חובה בחשבון.

6. העירייה מתנגדת לבקשה. לטענתה לא הוכחו חסרון כיס ולא מוצו המאמצים לגיוס חלקם של התובעים בשכ"ט המומחה. זאת ועוד, עמידה על תשלום התובעים למומחה מהווה "מסננת" לרצינות התביעה ולבסוף, לאור המחלוקת בשאלת החבות, יש להחיל מכוח קל וחומר את החלטת כב' השופט ריבלין ברע"א 4915/08, שעניינה השתת מימון הביניים הראשוני בתביעות לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה – 1975 [מקום בו מדובר באחריות מוחלטת של המזיק] – על התובעים.

7. משרד החינוך מותיר את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט.

דיון

8. כפי שפירטתי בהחלטתי בת.א. 19584/08, לירן חיות נ' גולדמור בע"מ ואח' [פוסם בנבו] - התקנה 127 עצמה אינה מפרטת את הטעמים המיוחדים והעניין נתון לשיקול דעתה של הערכאה המבררת. סברתי כי בין אותם טעמים, יש להביא בחשבון שיקולים דיונים מקובלים בבקשות ביניים ובפרט את רצינות התביעה, את מאזן הנוחות בין הצדדים ובכללו – את הנזק שייגרם לכל אחד מהצדדים אם תיעתר הבקשה או תידחה וכן את אפשרות תיקונו של נזק זה והכל תוך שקלול הנזקים. כמו כן סברתי כי ניתן להביא בחשבון שיקולים מערכתיים כגון הרמוניה משפטית והסדרים משפטיים קרובים. ולבסוף, אם כי לא בדרגת חשיבות נמוכה כלל ועיקר, שיקולים חוקתיים כלליים ובראשם – זכות הגישה של הניזוק לערכאות. משקלם של כל אחד ואחד מהשיקולים אינו בהכרח זהה, לא כעקרון ולא במקרה של תובענה קונקרטית. אך סברתי אז וגם היום, כי השיקולים הדיונים צריכים להוות תנאי סף מצטברים שכן כל פתרון אחר עשוי לפגוע ולרוקן מתוכן את התקנות ולגרום לחוסר אחידות וחוסר שוויוניות בין כלל המתדיינים, מעבר לצדדים בתובענה קונקרטית.

מן הכלל אל הפרט

9. מצבם הכלכלי של התובע ואמו, תובעת 2, ירוד ביותר. הוצאותיהם, אם נביא בחשבון דמי מחיה מינמאליים, עולות על הכנסותיהם. הם נשאו כבר בשכ"ט מומחה אחד, פרופ' סלעי [מטעמם] ודי בכך על מנת להעיד על רצינות התביעה מבחינתם.

10. אשר לרצינות התביעה בכלל, מבלי כמובן לקבוע מסמרות בשלב זה, אף לא לכאורה, מדובר בתביעת קטין בן 8 בעת התאונה הנטענת כלפי מחזיקת מקרקעין ואחראית חינוכית. גרסתו לתאונה הובאה בעיקרה כבר בעת קבלתו לבית החולים. הנסיבות נותרו בשלב זה עלומות, כיצד הצליח [אם יוכח] לטפס על מכשיר המתח הגבוה, האם במהלך הפסקה או במועד אחר, האם הנפילה [ככל שתוכח] נגרמה עקב פגם במכשיר עצמו או עקב היעדר השגחה/ פיקוח / ריפוד / בידוד המכשיר מהילדים וכדומה. יחד עם זאת, קיימת הסתברות להוכחת אחריות של הנתבעות או מי מהן ככל הנדרש בשלב זה ושאלת האשם התורם תתברר בהמשך. אשר לנזק, די בהסכמת המומחים והחומר הרפואי לבסס שבר במרפק, טיפול חודרני להטבתו ובכך, הסתברות לפסיקת נזק לא ממוני, אף אם תישלל בסופו של יום נכות כתוצאה מהתאונה הנטענת.

11. דחיית הבקשה לעומת זאת, עלולה להביא בדרגה משמעותית לפגיעה בזכות הגישה של התובעים לערכאות ובאפשרותם להוכיח את הנזק באמצעות מומחה אובייקטיבי מטעם בית המשפט.

12. טוב עשה משרד החינוך כאשר הותיר את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט. הבקשה נעתרת וסעיף 3 בכתב המינוי מיום 19.4.09 מבוטל בזה.

תחתיו אני קובעת כי שתי הנתבעות תישאנה בשכ"ט המומחה בסך 4,000 ₪ + המע"מ החל, בחלקים שווים אולם הן תוכלנה לעתור לקיזוזו מסכום הפיצויים שייפסק לתובעים, אם ייפסק במידה שהמומחה יקבע כי לא נותרה לתובע נכות כתוצאה מהתאונה.

המזכירות תמציא החלטתי לצדדים ולמומחה.

ניתנה היום, 10 ביוני, 2009, בהיעדר הצדדים.

יעל הניג, שופטת

בימ"ש השלום ת"א-יפו

קלדנית: סלימה חימל