ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין גולן ממן נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני: כבוד השופטת אורלי סלע – נשיאה
נציגת ציבור (עובדים) – גב' סמדר פלד
נציגת ציבור (מעסיקים) – גב' מיכל הרלינג
התובע:
גולן ממן ( ת.ז.-XXXXXX592)
ע"י ב"כ: עו"ד ניצן אלוס

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד נעמה נוה

פסק דין

1. גולן ממן (להלן – התובע) הגיש תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי (להלן – הנתבע) להכיר בפגיעה בעמוד השדרה הצווארי כפגיע ה בעבודה מכוח תורת המיקרוטראומה.

2. משדחה הנתבע את תביעת התובע בנימוק –
"1. על פי המסמכים שבידנו, לא הוכח קיומם של אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב עבודתך/עיסוקך במשלח ידך, ואשר הביאו לפגיעה בעמוד השדרה הצווארי.
2. מבחינה רפואית לא הוכח קיום קשר סיבתי בין מחלתך לבין תנאי עבודתך.
3. מחלתך התפתחה על רקע מצב תחלואתי טבעי שאינו קשור בתנאי העבודה.
לפיכך, אין לראות במחלתך כתאונת עבודה", הגיש הוא תביעה לבית הדין.

3. בתיק זה העידו, מטעם התביעה – התובע עצמו ומר קומר רט ן וייגיאי ומטעם ההגנה – מר ספרני מיכאלי.

4. מתצהיר התובע עולות העובדות כלהלן –

א. התובע עבד כחשמלאי במחלקת אחזקה במלון הרודס באילת מחודש מאי 2003 ועד לחודש יוני 2013, והיה אמון על תיקון תקלות חשמל ואחזקה ברחבי המלון.
ב. התובע היה מתקן בין 20-5 תקלות ביום, במקומות שונים במלון ולצורך כך נאלץ לסחוב את ארגז הכלים והסולם לכל מקום אליו הגיע לתקן תקלה, כשסך כל משך זמן סחיבת הציוד נע בין שעה לשעתיים ביום.
ג. טווח המרחק בין המקומות אליהם הגיע לצורך תיקון תקלה נע בין 150-50 מטר כשפעמים רבות התובע עשה שימוש במעליות כשהוא הוריד את הציוד בכניס ה למעלית והרימו ביציא ה ממנה.
ד. בימים בהם הוקמו במות לאירועים במלון, נאלץ התובע לסחוב גם כבלי חשמל כבדים, פנסים מסוג תומס וכ- 15-5 עמודי תאורה ניידים במשקל הנע בין 25-10 ק"ג. משך זמן נשיאת הציוד הנ"ל נע בין שעה לשעתיים ליום עבודה, כאשר במלון הוקמו במות לאירועים בכל יום שני וחמישי ובימים נוספים בהתאם לדרישה.
ה. הרמת הכבלים, עמודי התאורה והסולם הייתה באמצעות נשיאתם על הכתפיים, כאשר במשך כל תקופת עבודתו של התובע במלון כל פעולות ההרמה נעשו באופן דומה, באמצעות הפעלת לחץ באיזור מוגדר בצוואר.
ו. כתוצאה מאופי העבודה וסחיבת משאות כבדים, נגרמו לתובע בלטי דיסק בחוליות C4-C5, C5-C6.
ז. התובע עבר טיפולים שונים, לרבות ניתוח לכריתת דיסק בינחולייתי ושחרור קדמי של חוט השדרה.

5. התובע אישר, בחקירתו הנגדית , כי במהלך תקופת עבודתו הוא עסק גם בעבודות חשמל וגם בעבודות תחזוקה, כאשר עבודת התחזוקה התחלקה בין 32 איש ועבודת החשמל התחלקה בין 3 אנשים. עוד הוסיף, כי הוא ביצע את כל עבודות התחזוקה, לרבות מתן שירות לאורח, ובכלל זה – החלפת ציוד תקול בחדרים כגון מיני-בר וטלוויזיה, תוך סחיבת הציוד באמצעות עגלה ושימוש במעלית. וכן כי תקופה ארוכה התובע שימש כחשמלאי ציוד מטבחים, ובמסגרת עבודה זו נדרש לתקן ולהרים תנורים, מדיחי כלים, צ'יפסרים וכו'.

התובע העיד כי עבודתו באחזקה וכחשמלאי הייתה עבודה מגוונת וכללה טיפול בתקלות שונות שכל אחת ארכה פרק זמן שונה הנע בין דקות ספורות לבין חצי יום עבודה. באשר לציוד אותו נדרש לסחוב לצורך הטיפול בכל תקלה, הבהיר כי הוא סחב ארגז כלים וסולם בשלבים שונים, בהתאם לסוג התקלה אותה נדרש לתקן כאשר בתקלות בחדרים ובמטבחים בדרך כלל התובע לא הזדקק לסולם. עוד העיד התובע כי לעיתים הוא נדרש לסחוב ציוד נוסף שאינו נכנס לארגז הכלים, בהתאם לאופי התקלה, כאשר ישנם מקרים בהם הוא סוחב ציוד זה באמצעות עגלה.

כאשר נשאל התובע בנוגע למשך זמן סחיבת הציוד, השיב – "מקסימום כמה דקות. אני סוחב למעלית ומהמעלית".

באשר לעבודת הקמת האירועים במלון – התובע העיד כי לאורך כל תקופת העבודה הוא נדרש לבצע גם עבודות הקמת אירועים במלון, כש במלון הוקמו אירועים בתדירות של פעמיים בשבוע בממוצע. במסגרת הקמת האירועים, נדרש הוא לסחוב ציוד במרחק של כ- 100 מטר. הציוד אותו נדרש לסחוב הינו מגוון וכולל – רי צפת פרקט במשקל של כ- 10 ק"ג לריבוע, עמודי חשמל, עמודי תאורה, כבלים, מחברים, צ'יפסרים ופלטות להכנת בשר. כאשר נשאל התובע באשר לאופן חלוקת העבודה בהקמת האירועים, השיב – "כל אחד הביא את הציוד שהוא יצטרך לעבודה שהוטלה עליו. אם אדם קיבל משימה להקים עמודי תאורה אז הוא מביא את העמודים ומישהו אחר מביא את הציוד למשימה שלו. אני כל פעם הייתי במשימה אחרת. לפעמים להרכיב רחבת ריקודים, לפעמים עמודי תאורה וכו'". וכאשר נשאל, במסגרת חקירה חוזרת, מה היה צריך לסחוב בכנסים באופן קבוע, השיב – "כל כנס לפי האופי שלו. אם יש קבלות פנים אז כמובן עמודי תאורה, כבלים. אם יש זמר צריך להקים את כל הלוגיסטיקה. כל הדברים האלה. כבר אמרתי הכל".

בנוסף, במסגרת חקירתו הנגדית התובע העיד כי הוא ביצע עבודה מגוונת מזו שבוצעה על ידי העד שהובא מטעמו – מר קומר רסן וייגיאי.

6. מתצהירו של מר קומר רסן וייגיאי (להלן – קומר) עולות העובדות כלהלן –

א. קומר עובד במחלקת אחזקה במלון הרודס באילת משנת 2003, תחילה כחשמלאי ומשנת 2011 כתורן אחזקה.
ב. במהלך עבודתו, קומר מטפל ב- 10 קריאות ביום והוא סוחב ארגז כלים במשקל הנע בין 10-5 ק"ג וסולם 5 שלבים על כתפיו.
ג. בימי הקמת אירועים נדרש צוות ההקמה לסחוב עמודי תאורה, פנסים וכבלים, כאשר בדרך כלל הקמת אירועים מתרחשת בימי שני וחמישי ובימים נוספים לפי דרישה.
ד. זמן הרמה וסחיבת הציוד נע בין שעה לשעתיים ביום בממוצע.
ה. מזה כחצי שנה, הפנסים הכבדים הוחלפו ב פנסי לד קלים יותר ונעזרים בעגלה לסחיבת כבלים.

7. בחקירתו הנגדית העיד קומר כי הוא עבד יחד עם התובע במחלקת האחזקה במלון. באשר לעבודת הקמת האירועים, העיד כי במסגרת עבודה זו הם נדרשו לחבר עמודי תאורה השוקלים בין 40-30 ק"ג, לסייע בהקמת ריצפת הפרקט ופירוקה, לשים מחיצות ולתקן את התריסים תוך הפעלת כוח. בביצוע עבודות הקמת האירועים עבדו שני עובדים ממחלקת האחזקה, כאשר באותו הזמן, יתר העובדים מטפלים בקריאות במלון. עוד הבהיר קומר שבקיץ מתקיימים 4-3 אירועים בשבוע ואחת לשבוע התובע לא השתתף בהקמת האירוע וכי הקמת אירוע דורש ת 4-3 שעות ובית ר השעות "עושים קריאות".

8. מעדותו של מר ספרני מיכאלי (להלן – מיכאלי) עולות העובדות כלהלן –

א. מיכאלי היה מנהל העבודה במחלקת האחזקה במלון בה עבד התובע במשך 9-8 שנים.
ב. מיכאלי מילא את השאלון לעובד (נ/2).
ג. בתקופה הרלוונטית לתביעה, במחלקת האחזקה עבדו בין 30-27 עובדים כאשר 5-3 מתוכם הינם חשמלאיים.
ד. במהלך 5-4 השנים הראשונות לתקופת עבודתו, התובע עבד בעבודה כללית כתורן אחזקה, עבודה שכללה עבודות חשמל, תיקוני אינסטלציה ותיקון תקלות בחדרי האורחים. לאחר התקופה הזו, התובע עבד בעיקר בעבודות חשמל, אשר כללו החלפת מנורות, תיקון מכשירי מטבח ובדיקות ותיקוני מנועים חשמליים.
ה. כחשמלאי, התובע עבד עם מגוון רחב של כלים. היה לו ארגז כלים במשקל 6-3 ק"ג, שבתוכו היו בין 20-15 כלי עבודה, כגון – פליירים על סוגיהם, מברגים, מפתחות שבדיים, סוגים שונים של קאטרים וכו'.
ו. התובע מחליט, בהתאם לשיקול דעתו המקצועי, אילו כלים לקחת עמו לצורך טיפול בכל תקלה. במקרה בו התובע לא יכול היה להרים דבר כבד, העגלות שימשו אותו ככלי עזר.
ז. במלון הוקמו אירועים, לעיתים 3-2 פעמים בשבוע ויכול להיות שבוע או שבועיים ללא אירועים ב כלל. מדובר היה באירועים שונים, לעיתים חתונות ולעיתים כנסים, בהם צריך להקים מקרן שקפים או מערכת קול כלשהי שבנויה במלון . התובע לא עבד באופן קבוע בעבודות הקמת האירועים.
ח. במסגרת עבודת הקמת האירועים נדרש התובע לסחוב גופי תאורה, עמודי תאורה ובמידת הצורך גם סולמות. עבודה זו נעשית, בעיקר, בעזרתם של אנשי הצוות והשימוש בעגלה נתונה לשיקול דעת העובד.

9. תמצית טענות התובע בסיכומיו –

א. על אף שעבודת התובע היתה מגוונת, התובע ביצע סדרה של פעולות הרמת משא, כגון – ארגז כלים, סולם, כבלים, עמודי תאורה. מדובר בסדרת פעולות חוזרות ונשנות שדומות במהותן ושפעלו על אותו איזור מוגדר בגוף .
ב. כפי שנקבע בפסיקה, לצורך הכרה בתשתית עובדתית של מיקרוטראומה, אין צורך להראות כי מדובר במשקל זהה של כל פריט ופריט וגם לא חייבת להיות תדירות קבועה וסדירה, אלא תנועות החוזרות על עצמן לאורך תקופה ארוכה, ובעניינינו – מדובר בתקופה של 10 שנים.
ג. במהלך תקופת עבודתו, התובע היה מבצע עבודות של הקמת אירועים, שכללו הרמת משאות, כגון – כבלים, גופי תאורה ופנסים מהמחסן לבמה.

10. תמצית טענות הנתבע בסיכומיו –

א. אין מחלוקת כי התובע ביצע עבודות שונות ומגוונות בעבודתו, בפרקי זמן שונים, בכלים שונים ובתנוחות שונות.
ב. פעולת נשיאת הכלים נשעתה, אף היא, באופן שאינו תדיר כאשר מספר התקלות בהן טיפל התובע ופרקי זמן הטיפול בכל תקלה השתנה , משקל הציוד אותו נשא התובע השתנה, כאשר משקל הארגז השתנה בהתאם לכלים שהיו מצויים בו ו זמן נשיאת הציוד השתנה בהתאם למרחק בין תקלה לתקלה. כמו כן, התובע נעזר לעיתים בעגלה לצורך נשיאת הציוד ולא נשא עמו סולם בכל תקלה בה נדרש לטפל.
ג. באשר לעבודת הקמת אירועים – הוכח כי האירועים לא נערכו בקביעות פעמיים בשבוע וכי התובע ממילא לא השתתף תמיד בהקמתם. כמו כן, גם עבודה זו כללה נשיאת ציוד שונה, במשקל שונה, למרחקים שונים ובתדירות משתנה.
ד. לאחרונה נקבע כי 60 התכופפויות ביום עבודה של 8 שעות אינן מבססות תשתית עובדתית למיקרוטראומה.
ה. בענייינינו, לא הוכח כי התובע ביצע תנועות זהות ותכופות המקימות תשתית למיקרוטראומה.

דיון והכרעה –

11. המחלוקת בתיק זה לה נדרשת הכרעתנו, בשלב זה, היא האם הוקמה תשתית עובדתית ראויה לביסוס טענת התובע לפעולות חוזרות ונשנות בעבודתו, המצדיקות בחינת פגיעה במסגרת תורת המיקרוטראומה.

12. בית הדין הארצי, בעב"ל 60054-12-12 המוסד לביטוח לאומי נ' אורן פפו (22.8.13), בהתייחסו לפגיעה בעבודה על דרך המיקרוטראומה, קבע –

"על התנאים לקיומה של פגיעה על פי תורת המיקרוטראומה כבר נקבע בפסיקה כי תנאי להכרה בפגיעה בעבודה במסגרת תורת המיקרוטראומה הוא:

"קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה בסיכומם הכולל לנזק הממשי הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע..." [עב"ל 313/97 המוסד לביטוח לאומי – אשר יניב, [פורסם בנבו] פד"ע לה 529, 533 (1999) (להלן - עניין יניב)].
כמו כן, נקבע כי:

"יסודותיה של הפגיעה הזעירה המרכיבה את המיקרוטראומה, כשמדובר בפגיעה בכתף וביד ימין כבמקרה שלפנינו, בדומה ליסודותיה של התאונה בעבודה הינם שניים, דהיינו - האירוע החיצוני של תנועה חוזרת ונשנית המתבצעת עקב העבודה, והנזק הבלתי הדיר הנגרם בעטיה של כל תנועה שכזאת. לאור האמור יש לאבחן בין פעילות חוזרת על עצמה הכוללת מספר רב של תנועות לבין התנועות המרכיבות אותה" [עב"ל 1012/00 אלי שבח – המוסד לביטוח לאומי, [פורסם בנבו] מיום 28.7.2002].

נוסף על כך, אף נקבע בפסיקה כי התנועות צריכות אמנם להיות זהות, אך אין צורך בזהות מוחלטת, אלא די בכך שהתנועות היו ""זהות במהותן" כהגדרת הפסיקה, דהיינו דומות האחת לרעותה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר". כמו כן, נקבע בנוגע לתדירות הפעולות החוזרות, כי "תדירותן אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, אלא על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע" [עניין יניב, בעמ' 533].
עוד נקבע כי הפעולות החוזרות ונשנות אינן חייבות להיעשות ברציפות, ללא הפסקות ביניהן, אלא ניתן לבודד פעולות מסוימות אצל העובד ממכלול הפעולות שהוא מבצע במהלך יום עבודתו ולהכיר בהן כתנועות חוזרות ונשנות ברציפות (עב"ל 465/07 עופר יהודאי – המוסד לביטוח לאומי, [פורסם בנבו] מיום 30.12.2007)

כלומר, במקרים בהם קיים קשר סיבתי בין הפגיעה בעבודה לבין פגיעות "זעירות, חוזרות ונשנות" בעבודה משך זמן רב, הוכרה האפשרות להוכיח פגיעה בעבודה על דרך של מיקרוטראומה"
(ההדגשות במקור – א.ס.).
13. בעניינינו, אין מחלוקת כי לאורך שנות עבודתו, התובע ביצע מגוון פעולות. אלא, ש התובע מבקש לבודד את פעולות הרמת המשאות מיתר הפעולות ולראותן ככאלה המקימות תשתית עובדתית לפגיעה לפי הלכת המיקרוטראומה.
14. מטענות הצדדים, מהמסמכים שבתיק בית הדין ומהעדויות עולה, כי פעולות התובע בהרמת משאות אינן מהוות תשתית עובדתית לפי הלכת המיקרוטראומה, ונפרט –
מעדותו של התובע עולה כי החלק הארי של עבודתו היה טיפול בתקלות בחדרי האורחים וביצוע תיקונים במוצרי חשמל במלון, כאשר לתפקיד זה נלווה הצורך לשאת, לעיתים ובאופן שאינו תדיר, משאות במשקלים משתנים. כעולה מעדויות הצדדים, הציוד אותו נשא התובע לטיפול בכל תקלה אותה נקרא לטפל היה משתנה בהתאם לסוג התקלה ואופייה וכך גם משקל ארגז הכלים אותו נשא עמו לצורך הטיפול בתקלה. עוד עולה מעדות התובע כי לעיתים נדרש הוא לשאת עמו סולם ולעיתים לא, הכל בהתאם לאופי התקלה, כאשר משקל הסולם השתנה אף הוא בהתאם למספר שלבי ו.
עוד העיד התובע כי משך זמן נשיאת הציוד לצורך הטיפול בכל תקלה ארך, לכל היותר, מספר דקות בודדות, כאשר התובע נשא את הציוד בין מעליות המלון בלבד .
אף לגבי הקמת האירועים לא מצאנו כי יש בעבודה זאת כדי להקים תשתית למיקרוטראומה. הוכח, כי תדירות האירועים במלון לא הייתה קבועה , כל אירוע היה בעל אופי שונה וצרכים שונים, והעבודה בהקמת אירועים הייתה מגוונת וכללה הרמת משאות שונים ומגוונים ובמשקלים משתנים, בהתאם למשימה אותה קיבל התובע באותו יום עבודה. לפי עדות התובע, במסגרת עבודתו בהקמת אירועים הוא נדרש לשאת, לסירוגין, עמודים במשקל של כ- 20 ק"ג, ריבועי ריצפת פרקט במשקל של כ- 10 ק"ג, כבלים, צ'יפסרים ועוד. המדובר בציוד מגוון, במשקלים שונים, ושאופן נשיאתו משתנה כאשר לעיתים התובע נשא את הציוד בידיו, לפעמים על כתפיו ולפעמים באמצעות עגלה.
15. עולה, שהפעולות שביצע התובע במהלך יום עבודתו כללו הרמת משאות שונים, במשקלים שונים, בתנוחות שונות, לפרקי זמן שונים ובתדירות משתנה, וכל זאת, כאשר פעולת נשיאת המשאות התבצעה בפרקי זמן קצרים במהלך כל יום עבודה. לפיכך, מדובר בפעולות מגוונות השונות במהותן הן מבחינת המאמץ שהופעל, והן מבחינת התדירות בה הן בוצעו ורציפותן והן מבחינת המשקל שנשא.
16. בעב"ל 55714-11-12 המוסד לביטוח לאומי נ' אסתר נוח (22.12.14) נדונה עניינה של מטפלת במעון אשר עבודתה הייתה כרוכה בכיפוף ויישור הגב ובפעולות אחרות שביצעה. בית הדין הארצי בחן את אפ שרות בידוד פעולות יישור וכיפוף הגב מיתר הפעולות ופסק -
"במקרה הנוכחי גם אם ניתן "לבודד" פעולות דומות במהותן של כיפוף ויישור הגב וגם אם נניח כי כולן פעלו על מקום מוגדר, חרף השונות של פעולות אלה – לטעמינו לא הוכחה התדירות הנדרשת לשם עילת המיקרוטראומה. שכן, לא עולה כי מתקיימת הדרישה של רצף פעולות חוזרות ונישנות.
מעיון בתצהירה של המשיבה עולה כי מעבר לפעולות של עריכת השולחנות, הגשת המזון וניקיונן, ואולי אף של פריסת המזרונים ואיסופם, לא ניתן למצוא רצף של פעולות כיפוף ויישור הגב. לפי קביעתו של בית הדין האזורי המשיבה מתכופפת "ארבע או חמש פעמים לכל ילד מדי יום". בפעוטון היו 12 ילדים, ומכאן שהמשיבה מתכופפת בין 48 ל- 60 פעם ביום עבודה הנמשך 8 או 9 שעות. פעולות אלה שלא הוכח קיומו של רצף לגביהן, אין בהן די כדי לבסס תשתית לבחינת עילת המיקרוטראומה.
גם באותן פעולות של עריכת השולחנות, ניקיונם, והגשת המזון, ואולי אף של פריסת המזרונים ואיסופם, קשה לראות רצף של פעולות חוזרות ונישנות במידה מספקת לביסוס עילת המיקרוטראומה.
משלא הוכחה תשתית עובדתית מספקת לעילת המיקרוטראומה, אין לנו צורך להידרש לבחינת הטענות הנוגעות לסוגיית הקשר הסיבת"י.
17. אין עוררין שהתובע עבד עבודה פיזית קשה אך אין די בכך כדי להניח תשתית עובדתית לביסוס תורת המיקרוטראומה.
18. משעבודת התובע הינה עבודה מגוונת ומשלא הוכחה סדרת פגיעות זעירות ומוגדרות, דומות במהותן, החוזרות ונשנות אין ספור פעמים גם לא בפעולות הרמת ה משאות – לא הונחה התשתית העובדתית ליישום תורת המיקרוטראומה.
19. סוף דבר – התביעה נדחית.
20. אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"בכ"ב סיוון תשע"ה, (09 יוני 2015), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

גב' סמדר פלד
נציגת ציבור (עובדים)

אורלי סלע
נשיאה

גב' מיכל הרלינג
נציגת ציבור (מעבידים)


מעורבים
תובע: גולן ממן
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: