ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עופר שלום מימון נגד מדינת ישראל :

בפני כבוד ה שופט אלון אופיר

מבקשים

עופר שלום מימון
ע"י ב"כ עו"ד חודורוב

נגד

משיבים

מדינת ישראל
ע"י ב"כ עו"ד אריאל בן חמו

החלטה

בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית אשר הוטלה על המבקש לתקופה של 30 יום לאחר שנהג לכאורה במהירות של 151 קמ"ש במקום בו המהירות המותרת היא 90 קמ"ש.
מנתוני הבקשה עצמה כפי שנוסחה על ידי המבקש, אין מחלוקת כי המבקש היה בפני קצין משטרה בהליך של שימוע ולאחר שנפסל על ידי הקצין למשך 30 יום, פנה באמצעות ב"כ המבקש לבית המשפט בבקשה לבטל ההליך.
בבסיס טענת המבקש טיעון אחד מרכזי לפיו צו הפסילה וטופס השימוע אינם חתומים על ידי קצין המשטרה ולכן צו הפסילה בטל מעיקרו.

המדובר בטענה אשר כבר עלתה בעבר בפני מותב זה, בפני ערכאת הערעור ואף בפני בית המשפט העליון.
צודק ב"כ המבקש כי כבוד השופטת מרוז (מחוזי באר-שבע) בהחלטה מיום 22.8.2007 בב"ש 21675/07 אימצה גישה לפיה יש לבטל הליך מנהלי ככל שזה לא נחתם על ידי הקצין הפוסל.
יחד עם זאת, מותב אחר של בית המשפט המחוזי, כבוד השופטת חימוביץ בהחלטה מיום 17.1.10 בב"ש 20024/10 אורן חזן נגד מדינת ישראל (להלן: פרשת חזן) , קבעה אחרת תוך שהגדירה את היעדר החתימה כ"פגם טכני".
כבוד השופטת חימוביץ אימצה למעשה את "כלל הבטלות היחסית" הנוהג במשפט המנהלי של מדינת ישראל אל מול מצב בו הליך מנהלי אשר ננקט מוגדר כ"בטל מעיקרו" בשל פגם מהותי היורד לשורש העניין.
בניתוח ארוך המפנה בית היתר להחלטת בית המשפט העליון ברע"פ 4398/99 ענת הראל נגד מדינת ישראל – הלכה המהווה את הבסיס המשפטי להחלטת כבוד השופטת חימוביץ') מאבחן בית המשפט המחוזי בין סיטואציה בה נפגעה זכות מהותית של המבקש ובין פגם אשר לא גרם לכל פגיעה בזכות מזכויותיו של המבקש הנובעות מהחוק או הפסיקה.

מאחר ובפרשת חזן בוצע שימוע למבקש ומאחר והשימוע בוצע על ידי קצין כנדרש ומאחר ופרטי הקצין היו רשומים על טופס השימוע, הגדיר בית המשפט המחוזי את היעדר החתימה כפגם טכני תוך שדחה את הבקשה לביטול הפסילה המנהלית בגינו.

המשיב אשר סבר כי ההחלטה שגוייה, פנה בבקשת ערעור לבית המשפט העליון (בש"פ 522/10 אורן חזן נגד מדינת ישראל, החלטה מיום 25.1.10).
כבוד השופט לוי אימץ את החלטת בית המשפט המחוזי באופן מלא תוך שקבע כי פרטי הקצין הפוסל הופיעו בטופס המקורי (כולל דרגתו ותפקידו) וגם אם בוצעה השלמה של פרטים שלא בנוכחות העורר הרי שהמדובר בפגם טכני, זניח שלא פגע בזכות דיונית או מהותית של העורר.

יוצא כי בית המשפט העליון אימץ את גישתה של כבוד השופטת חימוביץ' על פני עמדתה של כבוד השופטת מרוז ובכך הכריע למעשה בסוגיית נפקות החתימה על צו מנהלי, כאשר פרטי הקצין הפוסל מופיעים בו.

ומן הכלל אל הפרט –

בפרשה שבפני פגש המבקש בקצין משטרה לאחר ביצוע העבירה (לכאורה) ובוצע לו שימוע כדין.
תיעוד של השימוע ודבריו של המבקש במהלכו תועדו בכתב בטופס השימוע:
קצין המשטרה בבית דגן הודיע למבקש כי הוא עומד לפסול אותו מלהחזיק רישיון נהיגה, הודיע לו על האפשרות להשמיע דבריו, ולאחר ששמע את דברי המבקש ותעד אותם החליט על פסילת רישיונו למשך 30 יום.
הקצין נימק החלטתו בסכנה שנגרמה מדרך נהיגת המבקש עת מהירותו חצתה את קו 50% חריגה מהמותר במקום (ראה פרק "החלטת קצין המשטרה" בטופס הפסילה).
בדף 2 של צו הפסילה נרשם: "פרטי קצין מאשר"
ומתחת לכיתוב זה מופיע: מ.א 904177 טג צבי, רפ"ק, קצין מש"ל .
מתחת לכיתוב זה מופיעה הצהרה של הקצין לפיה בתאריך 25.5.15 בשעה 12:17 בבית דגן מסר הוא צו זה לידי מימון עופר שלום (הוא המבקש בבקשה זו).

לא הובאה בפני כל ראייה הסותרת את הנתונים לעיל ולכן אני קובע כי מי שביצע שימוע למבקש, החליט על פסילתו למשך 30 יום ומסר למבקש את צו הפסילה הוא הקצין שפרטיו בצו הפסילה.

היעדר החתימה של הקצין ליד פרטיו האישיים הוא אכן פגם, אך כפי שהגדיר זאת בית המשפט העליון (וגם מחוזי באר שבע בפרשת חזן) , המדובר ב"פגם טכני" אשר לא פגע בכל זכות מהותית של המבקש.

מאחר ולא עלתה בפני כל שאלה הקשורה לאיכות הראיות שבידי המדינה או ביחס לשאלת מסוכנותו של המבקש (מסוכנות זו נובעת על פניו מהמהירות החריגה בה לכאורה נע המבקש עת נהג ברכב) , אני קובע כי צו הפסילה יישאר בתוקף ולא יבוטל.

למבקש זכות ערר לבית המשפט המחוזי.

ניתנה היום, כ"א סיוון תשע"ה, 08 יוני 2015, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: עופר שלום מימון
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: