ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ליאורה פרץ נגד מנורה מבטחים ביטוח בע"מ :

09 יוני 2015
לפני: כבוד השופט שמואל טננבוים, סגן נשיא

המבקשת:
ליאורה פרץ
ע"י ב"כ עו"ד אמיר ישראלי

המשיבות:

  1. מנורה מבטחים ביטוח בע"מ
  2. מנוחה מבטחים אחזקות הון בע"מ

ע"י ב"כ עוה"ד ברק טל ועידו חיטמן

החלטה

1. בפניי בקשה לאישור תביעה כתובענה ייצוגית, על פי חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן – החוק).

רקע עובדתי
2. המשיבה 1 חברת מנורה מבטחים ביטוח בע"מ (להלן – החברה או מנורה ), הינה חברת ביטוח, הפעילה בכל תחומי הביטוח העיקריים בישראל ונמנית עם חברות הביטוח הגדולות והוותיקות בישראל.

המשיבה 2, מנורה מבטחים אחזקות הון בע"מ, הינה חברת האם של מנורה.
בין היתר, מפעילות המשיבות מגוון של פוליסות ביטוח.

3. המבקשת התקשרה עם מנורה בפוליסה לביטוח מנהלים "מירב הוני" מסוג "עדיף" . מועד תחילת הביטוח בפוליסה של המבקשת היה בחודש אפריל 2002.

ביטוח מנהלים "עדיף" הוא סוג של ביטוח חיים, הכולל מרכיב חיסכון. ביטוח מנהלים מבוסס ככלל על יחסי עובד – מעביד ועל הפרשות של שני הצדדים לתגמולים ולפיצויים.

4. המבקשת הגישה כנגד המשיבות תביעה בקשר לגזלת כספים מחשבונה בפוליסה. התובעת טענה כי במהלך שלוש שנים הופחתו מיתרת חשבונה ארבעה סכומים במצטבר של אלפי שקלים, שלא כדין ותוך הסוואת ההפחתות בדרך בה יקשה על האזרח התמים לגלותן. התביעה הוגשה בעילות של הפרת הסכם ההתקשרות, הפרת חובת הנאמנות, חוסר תום לב , עוולת הגזל ועוולת הרשלנות.

5. בד בבד עם הגשת כתב התביעה הגישה המבקשת בקשתה לאישור התביעה כתובענה ייצוגית באשר לטענתה מדובר בשיטה של המשיבות לגזלת כספים ממבוטחיהם.

קבוצת המעוניינים שבשמה מבוקש לנהל את התובענה כתובענה ייצוגית הם:
"כלל העמיתים ו/או בעלי פוליסות ביטוח חיים ו/או פוליסות ביטוח מנהלים ו/או כל פוליסה אחרת אותן מנהלות ו/או מפעילות המשיבות, אשר הופחתו מיתרתם בפוליסה כספים במסווה של 'הפקדות עבור תקופות עתידיות' או בדרך של קביעת 'יתרת פתיחה עדכנית' מופחתת לעומת יתרת הפתיחה לאותה שנה, או בכל דרך אחרת אשר יש בה משום גזלת כספים אשר הופקדו על ידי בעל הפוליסה".

טיעוני הצדדים
6. המבקשת טוענת כי בקשתה ממלאת אחר כל התנאים הקבועים בסעיף 8(א) לחוק:
א. עומדת לה עילת תביעה אישית כנגד המשיבות ונגרם לה נזק אישי בגובה 5,784 ₪. כמו כן קיימת אפשרות סבירה ומעבר לכך כי התובענה תוכרע לטובתה .
ב. תובענה יצוגית הינה הדרך היעילה וההוגנת ביותר להכרעה במחלוקת בין הצדדים, לחסכון בזמן שיפוטי יקר ובעלויות הנלוות להתדיינות פרטנית. עניינם של חברי הקבוצה ינוהל בתום לב ובדרך הולמת בידי המבקשת ובא כוחה ולא ניתן לאתר כל פגם בדרך ניהול ההליך .

ג. אין כל הכרח שתתקיים זהות בכלל השאלות המשותפות ודי בכך שאלות מרכזיות שהתובענה מעוררת יהיו משותפות לכלל חברי הקבוצה. במקרה דנן עניינה של התובענה חורג מהמקרה הפרטני של המבקשת. יש יסוד להניח כי המשיבות התנהלו באופן דומה גם ביחס למבוטחים אחרים. העובדה, כי מדובר בהתנהלות שיטתית שנה אחר שנה, בעניינה של המבקשת מלמדת כי מדובר בהתנהלות שיטתית וגורפת ביחס לכלל חברי הקבוצה.

7. מנגד טוענות המשיבות כי הבקשה אינה עומדת בקריטריונים המפורטים בסעיף 8(א) לחוק:
א. המדובר בתביעה מופרכת, התובעת לא הוכיחה כי נגרם לה נזק וכי עומדת לה תביעה אישית ובוודאי שלא הוכחה שיטה.

ב. התובענה הייצוגית אינה הדרך היעילה וההוגנת לניהול התביעה הן מכיוון שלגבי כל אחד מחברי הקבוצה יידרש בירור עובדתי מקיף (סוג הפוליסה שלו, הפעולות שביצע המבוטח בפוליסה שלו, ההפקדות שביצע במהלך השנים, אימות הדברים עם המעבידים השונים, המשיכות שמשך, התקופות בהן לא הפקיד כי לא עבד, הסידורים הקונקרטיים עם כל מעביד וכיו"ב), והן מכיוון שסכומה הגבוה של התביעה העומד על סך אלפי שקלים, מצדיק הגשת תביעה אישית על ידי כל אחד מחברי הקבוצה.
ג. הגדרת הקבוצה חורגת מעבר לתחומה של בקשת האישור. המבקשת למעשה תובעת להעביר את הנטל על מנורה להוכיח כי היא פועלת כדין לגבי פוליסות ביטוח שונות שאינן נזכרות בתביעה ושלא ידוע מה התנאים הקבועים בהן וזאת גם ביחס לעילות שלא פורטו בבקשה.
ד. המבקשת אינה מייצגת הולמת. המבקשת בחרה לנהל הליכי סרק כנגד מנורה למרות שכל תלונותיה נענו בצורה מעמיקה , תוך שהיא מאלצת את מנורה להשקיע משאבים רבים בניהול הליכים אלו. המבקשת הגישה בקשה נטולת כל בסיס ראייתי.

דיון והכרעה
ההיבט הנורמטיבי
8. בסעיף 1 ל חוק מצהיר המחוקק על מטרת חוק תובענות ייצוגיות:
"1. מטרתו של חוק זה לקבוע כללים אחידים לעניין הגשה וניהול של תובענות ייצוגיות, לשם שיפור ההגנה על זכויות, ובכך לקדם בפרט את אלה:
(1) מימוש זכות הגישה לבית המשפט, לרבות לסוגי אוכלוסייה המתקשים לפנות לבית המשפט כיחידים;
(2) אכיפת הדין והרתעה מפני הפרתו;
(3) מתן סעד הולם לנפגעים מהפרת הדין;
(4) ניהול יעיל, הוגן וממצה של תביעות".

9. בהצהרת המחוקק המפורטות בסעיף המטרה שבחוק, במשולב עם ההסדר הכולל כפי שנמצא ביתר הוראות החוק, באים לידי ביטוי עקרונות וכללים, כפי שגובשו במהלך השנים בפסיקה בנוגע ל'תובענה הייצוגית'. בין העקרונות והכללים הללו נמצא את האינטרסים החשובים עליהם היא באה להגן, את הסיכונים הטמונים בה ככלי דיוני, ואת האיזונים הראויים שבין האינטרסים הלגיטימיים לבין אותם הסיכונים (ראו ע"ע 339/07 רותי אורן ואח' נ' בנק הפועלים ואח', ניתן ביום 18.1.09).

10. מתוך ההכרה בחשיבות הכלי הדיוני שבתובענה הייצוגית מחד, והסיכונים הטמונים בה מאידך, נמצא בחוק הוראות מפורטות בדבר התנאים למתן אישור להגשתה של תובענה ייצוגית – אם בנוגע למהות תביעת הפרט המתאימה להפוך לתובענה ייצוגית, ואם בנוגע לתובע המייצג.

11. בתובענה הייצוגית מתאפשר צירופן של תביעות אישיות של תובעים רבים (בחלקם לא ידועים) לתובענה אחת קולקטיבית וניהולה על ידי תובע מייצג והיא נותנת מענה לשני אינטרסים. אינטרס של היחיד שהפגיעה בו קטנה ואינה מצדיקה ניהול הליך על ידו (ראו בש"א(ת"א) 4960/01 זידאן הנדסה בע"מ נ' התאחדות הקבלנים והבונים בישראל, ניתן ביום 25.05.02) ואינטרס ציבורי "להביא לאכיפת הדין כמו גם להרתעה מפני הפרתו, תוך יעילות, חיסכון במשאבים ואחידות" (ראו ע"ע 6540-10-10 יבגני גולוב נ' אלטרנטיבה שירותי אבטחה בע"מ ניתן ביום 12.1.12).

12. משכך בבקשה לאישור תובענה כייצוגית נדרש בית הדין לבחון ולהשיב על מספר שאלות:
א. האם התביעה כלולה בתוספת השנייה לחוק? סעיף 3(א) לחוק קובע:
"לא תוגש תובענה ייצוגית אלא בתביעה כמפורט בתוספת השנייה או בעניין שנקבע בהוראת חוק מפורשת כי ניתן להגיש בו תובענה ייצוגית ...".

ב. האם עומדת למבקש עילת תביעה אישית כנגד המשיבה? על פי סעיף 4(א) לחוק רשאי להגיש תובענה ייצוגית:
"אדם שיש לו עילה בתביעה או בעניין כאמור בסעיף 3(א), המעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל החברים הנמנים עם קבוצת בני אדם – בשם אותה קבוצה".

ג. האם מתקיימים התנאים הנקובים בסעיף 8 לחוק לפיהם:
"(א) בית המשפט רשאי לאשר תובענה ייצוגית אם מצא שהתקיימו כל אלה:
(1) התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה.
(2) תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת הנסיבות העניין.
(3) קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת: הנתבע לא רשאי לערער או לבקש לערער על החלטה בעניין זה.
(א) קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בתום לב".

ד. בנוסף יש לבחון גם האם הבקשה הוגשה על פי הכללים שנקבעו בחקיקה ובפסיקה, בין השאר, האם נפרשו כל עילות התובענה בבקשה לאישורה כייצוגית כפי הוראות תקנה 2(א)(5) ל תקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע-2010.

13. סעיף 3(א) ל חוק קובע, כי ניתן להגיש תובענה ייצוגית בנושאים המפורטים בתוספת השנייה לחוק.

פריט 10(1) לתוספת השנייה קובע:
"תביעה בעילה אשר לבית דין אזורי לעבודה הסמכות הייחודית לדון בה לפי סעיף 24(א)(1), (1א) או (3) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, ובלבד שלא נדרש במסגרתה סעד של פיצויי הלנת קצבה, פיצויי הלנת שכר או פיצויי הלנת פיצויי פיטורים לפי הוראות סעיפים 16, 17 ו-20 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958."

סעיף 24(א)(3) ל חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט – 1969 קובע:
"תובענות של חברים או חליפיהם או של מעסיקים או חליפיהם נגד קופות גמל, כמשמעותן בחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958, או תובענות של קופות הגמל נגד חבריהן או חליפיהם או נגד מעסיקים או חליפיהם הכל אם התובענות נובעות מהחברות בקופות או מחבותם של מעסיקים לקופות, לפי הענין וכן כל תובענה לקצבה הנובעת מיחסי עבוד ה".

14. על פי הוראת סעיף (10)(1) לתוספת השנייה ל חוק, במשולב עם הוראת סעיף 24(א)(3) ל חוק בית הדין לעבודה, ניתן להגיש תובענות ייצוגיות של חברים ומעבידים וחליפיהם נגד קופות גמל, או תובענות של קופות גמל נגד חבריהן וחליפיהם או נגד מעבידים או חליפיהם, הנובעות מהחברות בקופות או מחבותם של מעבידים לקופות, וכל תובענה אחרת לקצבה, הנובעת מיחסי עבודה, אשר הסמכות לדון בהן נתונה לבית הדין האזורי לעבודה. משכך תנאי זה מתקיים בענייננו.

יצוין כי תביעה זו הוגשה תחילה לבית המשפט המחוזי אשר בהחלטה מיום 20.6.12 קבע כי יש להעביר את הדיון בתיק לבית דין זה מחמת חוסר סמכותו העניינית.

מן הכלל אל הפרט
15. לאחר עיון בתביעה שבפנינו ובעמדות הצדדים באשר לבקשה הגעתי למסקנה, כי, הגם שלתובעת עילת תביעה אישית, אין לאשר את הבקשה להגשת התובענה כתובענה ייצוגית, שכן לא התקיימתנאים המפורטים בסעיף 8א לחוק. אפרט להלן מסקנתי זו.

16. סעיף 4(א) ל חוק מורה כי ככל שעסקינן בבקשה לאישור תובענה כייצוגית שהוגשה על ידי אדם פרטי, רק מי שהוא בעל עילת תביעה אישית יכול לשמש כתובע ייצוגי. קרי, על המבקש לקבל מעמד של תובע ייצוגי לשכנע את בית המשפט, הן מבחינה משפטית והן מבחינה ראייתית, כי אמנם קמה לו לכאורה עילת תביעה אישית בגין הפגיעה הנטענת.

17. שוכנעתי, כי בעניינה של המבקשת קמה לה עילת תביעה אישית. לטענת המבקשת נעלמו מחשבונה שלוש הפקדות חודשיות וזאת באמצעות פרקטיקות רישומיות בדוחות החברה:
א. הגדרת תשלום המופקד בידי המעסיק בעבור חודש משכורת מסוים (למשל: דצמבר 2007) כהפקדה עבור תקופה עתידית, תוך גריעתו מהדו"ח לשנה בה הופקד (כך למשל: דו"ח 2007). בה בעת שהדו"ח לשנה העוקבת ( שנת 2008) אינו כולל סכום זה.
ב. הפחתת יתרת הפתיחה לשנה מסוימת (בעניין המבקשת: שנת 2009) בסכום הפקדה אחד, וקביעת "יתרת פתיחה עדכנית", כאשר סכום הפקדה זה אינו מוחזר ואינו נכלל פעם נוספת בדו"ח לאותה שנה.

18. ב אמצעות הדוחות השנתיים שהתקבלו אצלה מאת המשיבות הראתה המבקשת, כי קיימים פגמים בדוחות השנתיים שקיבלה וכי לכאורה שלוש הפקדות "נעלמו" מהרישום בדוחות.

כך וכפי שעולה מטבלה 3 לדו"ח השנתי לשנת 2007 הפקידה המבקשת 12 הפקדות חודשיות ובסה"כ הפקידה סכום כולל של 14,743 ₪. חרף זאת, בטבלה 10 לדו"ח 2007 מצוין כי סך ההפקדות לשנת 2007 הינו 13,285 ₪ בלבד. אחד התשלומים, הוגדר בידי המשיבות כהפקדה עבור תקופה עתידית והוא הופחת מיתרת הסיום לשנת 2007. מן המצופה היה כי אותו הסכום שהופחת בשנת 2007 יופיע בדו"ח לשנת 2008 אך לא כך הם פני הדברים. יתרת הפתיחה לשנת 2008 זהה ליתרת הסיום של שנת 2007. יתרת הסיום של 2008 הינה בסכום הכולל אך ורק את ההפקדות שבוצעו בשנת 2008 בלבד והמפורטות בטבלה 3 לאותה שנה.

ההפקדה שהוגדרה בדו"ח 2007 כהפקדה לתקופה עתידית, נעלמה לחלוטין.

הפחתה דומה בוצעה גם בדו"ח לשנת 2009. בנוסף, באותה שנה עולה מטבלה 3 כי המבקשת הפקידה 12 הפקדות בסך כולל של 17,542 ₪. כעולה מטבלה 10 לשנת 2009 יתרת הפתיחה לשנת 2009 הינה זהה ליתרת הסיום בדו"ח לשנת 2008 הווה אומר 51,622 ₪. עם זאת המשיבות קבעו יתרת פתיחה עדכנית לשנת 2009 נמוכה יותר בסך 50,260 ₪.

19. המשיבות לא השכילו ל יתן הסבר מניח את הדעת לפגמים ברישום והציגו גרסאות שונות והסברים שונים ביחס לטענות המבקשת. גרסה ראשונה הוצגה במסגרת מכתבה של הגב' לילך עתיר מיום 29.7.10 (נספח 9ב' לבקשה) , גרסה אשר הופרכה. גרסה שניה הוצגה על ידי מר אבי בר אור, אקטואר, אשר חוות דעת מטעמו בקשר לטענות המבקשת הוגשה על ידי המשיבות. מר בר אור טען שהסכום שהופחת מיתרת הסגירה ב -2007 כלול ביתרת הסגירה בדו"ח 2008 ברובריקה של "סך ההפקדות הנוכחיות" ולא ברווחים (ראה עדותו בעמ' 22 ש' 10- 18). טענה זו לא רק שהוכחה כלא נכונה שכן סך ההפקדות הנוכחיות לשנת 2008 הוא בדיוק סכום 12 ההפקדות שבוצעו באותה שנה אלא גם נסתרה בגרסה השלישית שמסר מר משה מורגנשטרן , מנהל אגף ביטוח חיים במנורה. מר מורגנשטרן גרס, כי התשלום החסר לחודש דצמבר 2007 כלל אינו נכלל בסך ההפקדות הנוכחיות בטבלה 10 לדו"ח 2008, אלא הוא נמצא בדלתא של הרווחים של אותה שנה (עמ' 18 ש' 9 – 32).

יצוין כי מר בר אור העיד שלא בדק כלל את הדוחות השנתיים של המבקשת שכן חוות דעתו התבססה על בדיקת מחשביה של המשיבה וחשבונה של המבקשת. כן העיד כי בחוות דעתו כלל לא התייחס לסוגיה של עדכון יתרת פתיחה בשנת 2009 (עמ' 21 ש' 28-36).

20. בסופו של יום לא הציעו המשיבות הסבר מניח את הדעת להעלמותן של ההפקדות מהדוחות. ייתכן וכפי שטוענות המשיבות, כל הכספים שהופקדו על ידי התובעת נמצאים בקופתה , אך הדבר מצריך בירור עובדתי.

עמד על כך גם המפקח על הביטוח בעמדה שהוגשה מטעמו לתיק בית הדין:
"מעיון בכתבי הטענות שהועברו לפרקליטות, עולה כי קיימת אי בהירות בדו"חות שנשלחו למבקשת. על פי הוראות חוזר הדיווח יש לפרט שורה בגין הפקדות, כאשר בפועל פרטו המשיבות שלוש שורות: הפקדות, הפקדות בעבור תקופות עתידיות והפקדות בעבור תקופות קודמות, כאשר המשיבות פירטו את הסכומים באופן "בלתי סימטרי" היינו: הפחתת סכומים בגין הפקדות עתידיות מבלי לציין את זקיפתם בשנה העוקבת כהפקדות עבור תקופות קודמות... מעיון בכתבי הטענות, עולה כי הסברי המשיבות בעניין זה אינם מניחים את הדעת עד הסוף. כך , באשר לאופן הצגת הפקדות שהופקדו במהלך חודש דצמבר 2007 בעד חודש ינואר 2008 וכן לעניין "יתרת פתיחה עדכנית" לשנת 2009" .

21. נוכח האמור הגעתי למסקנה כי למבקשת עומדת עילת תביעה אישית כנגדת המשיבות. משהוכיחה המבקשת את עילתה האישית, יש לבחון אם מתקיימים התנאים הקבועים בסעיף 8(א) לחוק, ובכללם הוכחת קיומה של קבוצת אנשים שנפגעו באופן דומה למבקשת.

לעניין נטל ההוכחה המוטל על תובע המבקש להכיר בתביעתו כייצוגית, קבע בית המשפט העליון:
"התשתית הלכאורית שעל המבקש להציג לביסוס בקשת האישור אינה נבחנת על-פי אמות המידה ועל-פי הכללים המקלים הנוהגים לעניין סילוק תובענה על הסף בהעדר עילה. הכללים שנקבעו לצורך אישור בקשה לניהול תובענה כייצוגית מחמירים יותר ולפיהם לא ניתן להסתפק בעובדות הנטענות בכתב התביעה ועל מבקש האישור להציג בטיעונים ובראיות לכאוריות בסיס ממשי - עובדתי ומשפטי - התומך בתביעתו." ( ע"א 5378/11 ארתור פרנק נ' אולסייל, ניתן ביום 22.9.14).
כאשר עסקינן בהוכחת קיומה של "קבוצה", יש להבחין בין תובענה שביסודה עומד מעשה או מחדל מצד המעוול, אשר משליך על קבוצה בלתי מסוימת ובין תובענה שבה המעשה והמחדל הנדונים נוגעים מטבע הדברים לתובע הבודד, כמו במקרה דנן. במקרה השני נדרש התובע להוכיח כי התנהגות המעוול חוזרת על עצמה באופן שיטתי כלפי קבוצה זו או אחרת של מבוטחים.

22. המבקשת טוענת כי המשיבות פעלו באופן שיטתי ולאורך מספר שנים, כלפי מבוטחיהן, בפרקטיקה שמשמעותה "העלמת" הפקדות שהפקידו מבוטחיה והשמטתם מדוחותיה השנתיים.

אלא שלטענה זו לא הונחה ולו ראשית ראיה. המבקשת מצביעה על פגמים בדיווח לגבי שלוש הפקדות מתוך מאה ועשרים הפקדות שבוצעו במהלך תקופת חייה של הפוליסה (כשלגבי אחת ההפקדות הפגם אף תוקן בדיעב ד). בנוסף כל אותן שלוש ההפקדות המדוברות מקורן בתקופת עבודה אחת של המבקשת אצל מעביד אחד. כאשר ביתר תקופות העסקתה לא נתגלה כל פגם בדיווח – כך שייתכן שמקור הבעיה נעוץ בגורם ספציפי דווקא בתקופה זו.

23. פגם נוסף ומהותי בבקשת האישור מצוי באופן בו הגדירה המבקשת את הקבוצה בשמה הוגשה התובענה:
"כלל העמיתים ו/או בעלי פוליסות ביטוח חיים ו/או פוליסות ביטוח מנהלים ו/או כל פוליסה אחרת אותן מנהלות ו/או מפעילות המשיבות, אשר הופחתו מיתרתם בפוליסה כספים במסווה של ' הפקדות עבור תקופות עתידיות' או בדרך של קביעת ' יתרת פתיחה עדכנית' מופחתת לעומת יתרת הפתיחה לאותה שנה, או בכל דרך אחרת אשר יש בה משום גזלת כספים אשר הופקדו על ידי בעל הפוליסה".

הגדרה זו חורגת מעבר לתחומה של בקשת האישור ועניינה. מהגדרת הקבוצה שלעיל עולה כי קבוצת התובעים אמורה לכלול את כלל מבוטחיה של מנורה בכל פוליסה שהיא, יהיו תנאיה אשר יהיו ובלבד שיש לאותם מבוטחים טענות כלפי המשיבות בגין גזלת כספים מהפוליסה שלהם בכל דרך שהיא. למעשה מבקשת המבקשת להעביר את הנטל למשיבה להוכיח כי היא פועלת כדין לגבי פוליסות ביטוח שונות, שאינן נזכרות בתביעה ו/או קשורות בפוליסה של התובעת ושלא ידוע מה התנאים הקבועים בהן, זאת ביחס לעילות שלא פורטו בבקשה, הנוגעות "לכל דרך אחרת" שיש בה משום "גזלת" כספי המבוטחים.

בכך יש להפוך את נטלי הראיות בניגוד לדין.

24. בנוסף, בסעיף 8(א)(1) לחוק, נקבע התנאי ולפיו התביעה צריכה לעורר " שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה".

לעניין זה נקבע כי אין צורך שכל השאלות יהיו משותפות לחברי הקבוצה ודי בכך שהשאלות העיקריות שבמחלוקת יהיו משותפות .

בעניין שבפניי גם אם יתברר , כי יש ממש בטענות המבקשת, הרי שיש לערוך בירור עובדתי בעניינו של כל מבוטח ומבוטח הייחודי רק לו, לרבות – סוג הפוליסה, יחס ההפקדות, האם כל ההפקדות בוצעו כסדרן, הפעולות שביצע המבוטח בפוליסה שלו, מהן תנאי הפוליסה, האם הן הופרו? האם היה מעבר בין מקומות העבודה, האם היו פעולות רטרואקטיביות או הפקדות עתידיות בפוליסה וכיוצ"ב.

הוכחה לכך שנדרש בירור אינדיבידואלי ניתן למצוא גם בבקשת המבקשת לצרף אישורים מאת המעסיק שלה בנוגע להפרשות שנעשו בפוליסה שלה.

25. זאת ועוד, בירור עובדתי ופרטני יידרש לגבי כל מבוטח ומבוטח גם במישור הנזק. הלכה היא כי מקום בו נפרדות דרכיהם של חברי הקבוצה בשלב האינדווירואלי, עולה משקל השאלות שאינן משותפות לחברי הקבוצה על משקל השאלות המשותפות ומסוכלת מטרת התובענה הייצוגית.

יפים לענייננו גם דברי כבוד השופט יגאל פליטמן (כתוארו אז) כי:
"הנני סבור שאם לאחר בירור התובענה ייצוגית נותרות עדיין סוגיות רבות לברור בעניינו של כל אחד מחברי הקבוצה שבשמם נוהלה התובענה הייצוגית, מהווה הדבר טעם טוב שלא לאשר את התובענה הייצוגית. זאת, גם מן הטעם שבמקרה כזה, אין לומר כי "תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה.... להכרעה במחלוקת". (ע"ע 1154/04 נפתלי גרוס נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 9.1.07).

וכן נקבע:
"אכן, כפי שנפסק לאחרונה על ידי בית דין זה, הבדלים מסוימים בין עובדים בקבוצת עובדים כגון בתקופת העבודה או בהיקף המשרה, הם הבדלים טבועים המאפיינים כל קבוצת עובדים במשפט העבודה, באופן שאין בהם כשלעצמם, למנוע אישור ניהולה של תובענה כייצוגית …אלא שאין בכך כדי להתיר את הרסן ולאשר הגשתה של תובענה ייצוגית בכל עילה שהיא, באופן שיחייב בירור עובדתי ופרטני ביחס לכל עובד ועובד וביחס לעילת התובענה עצמה. במיוחד כן כשמצב עניינים זה מצטרף להיותה של התובענה בסכומים כספיים גבוהים...". (ע"ע 425/09 אבישי גולדברגר נ' אגודת השומרים בע"מ , ניתן ביום 3.2.10).

כמו כן, הסעד הכספי הנתבע הן על ידי המבקשת והן על ידי חברי הקבוצה הנטענת אינו זהה בשיעורו ומשתנה מתובע לתובע. המדובר בסעד כספי אינדיבידואלי, אשר יש לכמתו ולחשבו על בסיס שונה ובהתאם לקריטריונים אישיים של כל תובע. לעניין זה כבר נפסק בשורה ארוכה של פסקי דין, כי כאשר כל אחד מהתובעים זכאי לסכום אחר, המחייב דיון נפרד בעניינו על פי הנסיבות האישיות, לא תאושר תובענה ייצוגית (דב"ע 208/98- 9 ילנה טיטוב נ' לאון פלסט תעשיות פלסטיקה בע"מ, ניתן ביום 1.11.98 ; ע"ע 1537/04 חוה כץ נ' שירותי בריאות כללית, ניתן ביום 9.1.07).

26. בהקשר זה יש לציין אף את העובדה שהסעד הנתבע אינו נמוך. באשר למבקשת עומדת תביעתה האישית על סך של כ- 5,000 ₪. בית המשפט העליון, כמו גם בית הדין הארצי לעבודה, הכירו בשאלה של סכומי התביעה כשאלה בעלת משקל בסוגיית התובענה הייצוגית. כך נאמר, במספר פסקי דין, כי תביעה ייצוגית נועדה לתובעים רבים שכל אחד מהם תובע סכום נמוך, שאזי לא כדאי לכל מעוניין להגיש תביעה נפרדת . המטרה העיקרית העומדת ביסוד התביעה הייצוגית הינה לאפשר לתובעים כלי יעיל, נגיש וזול לשמירה על זכויותיהם, וזאת, כאשר הסעד הנתבע על ידי כל אחד מהם הינו קטן יחסית, ולא תמיד מצדיק הגשת תביעה נפרדת.

סיכום
27. נוכח האמור המסקנה היא, כי תובענה ייצוגית אינה הדרך היעילה והעדיפה לבירור העניין .
אי לכך, הבקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית נדחית.

המבקשת תשא בהוצאות המשיבות ובשכ"ט עו"ד בסכום כולל של 15,000 ₪ תוך 30 יום מקבלת ההחלטה.

מוצע לצדדים לנסות ולהגיע להסדר מוסכם בכל הקשור לתביעה האישית.

הצדדים ידווחו לבית הדין עד ליום 6.7.15.

ניתנה היום, כ"ב סיוון תשע"ה, (09 יוני 2015), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: ליאורה פרץ
נתבע: מנורה מבטחים ביטוח בע"מ
שופט :
עורכי דין: