ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מרוות סלאח אלדין סברי ג'פאל נגד עמותת "נשים אמליסון" :

08 יוני 2015
לפני: כבוד השופט אייל אברהמי, סגן הנשיאה – דן יחיד

התובעים:
מרוות סלאח אלדין סברי ג'פאל ו-8 אח'
ע"י ב"כ: עו"ד ג'רייס גדעון, עו"ד דוד לופו
-
הנתבעת:
עמותת "נשים אמליסון"
ע"י ב"כ: עו"ד זכי כמאל

החלטה

הנתבעת היא עמותה רשומה המפעילה בתי ספר וגנים וביניהם בית הספר אלמוכבר בו הועסקו התובעים. אין מחלוקת כי הנתבעת היא בית ספר מוכר שאינו רשמי המקבל תקציבים מהמדינה.
תביעות התובעים עניינן זכויות סוציאליות שונות הנובעות מתקופת העסקת התובעים בבית הספר ומסיומה, וביניהן זכויות הנובעות מכוח תקנון שירות עובדי הוראה ( להלן: "התקנון").
התיקים אוחדו בהחלטה שניתנה בדיון מיום 28.4.13.
משרד החינוך התבקש למסור עמדתו בסוגית תחולת התקנון על העובדים בנתבעת ועמדה מטעמו אכן הוגשה לבית הדין ( להלן: "עמדת משרד החינוך").
בדיון מיום 19.10.14 נקבע כי ראשית תידון הסוגיה של תחולת תקנון שירות עובדי הוראה על מערכת יחסי העבודה שבין התובעים לנתבעת. הצדדים הגישו סיכומים בכתב בשאלה זו.

הכרעה

תחולת התקנון

השאלה העומדת להכרעתנו היא האם חלות על הצדדים הזכויות הכספיות המפורטות בתקנון שירות עובדי הוראה ובפרט אלה המפורטות בסעיף 13 - 14 ( ובין היתר סעיף 14 טז שעניינו מתן הודעה על מועד סיום ההעסקה עד ה-31 במאי) להודעת משרד החינוך וזאת בשים לב לדין ולפסיקה ובייחוד לפסקי הדין בעניין בוסי ( ע"ע ( ארצי) 203/09 שמחה בוסי ואח' – רשת הגנים של אגודת ישראל ( ניתן ביום 2.10.11) להלן: "עניין בוסי") ועניין סנקרוט ( ע"ע ( ארצי) 6326-10-12 מוחמד אנואר סנקרוט – מכללת סכנין ( ניתן ביום 23.6.14) ( להלן: "עניין סנקרוט")).

להלן נדון בסוגיה זו. בפתח דברינו נתייחס לשתי טענות מקדמיות שהעלו הצדדים.
הטענה הראשונה – טענת הנתבעת, לפיה פסק דין בוסי קבע הלכה צופה פני עתיד. נבהיר כי אין ספק שההלכה שנקבעה בעניין בוסי חלה על הצדדים גם לתקופות שקודמות לפסק הדין, ואין מדובר בהלכה שתחול רק מיום מתן פסק הדין ואילך כפי שטענה הנתבעת. מדובר בפרשנות חוזה שבין הצדדים והסקת תנאי מכללא, ופרשנות נכונה כידוע אינה מוגבלת רק ממועד מתן פסק הדין שקבעהּ ואילך. בבג"ץ 8838/11 רשת גני הילדים של אגודות ישראל נ' בית הדין הארצי לעבודה (ניתן ביום 8.4.13) נדחתה העתירה על קביעת בית הדין הארצי בפסק דין בוסי לפיה " התנאי בדבר תשלום משכורות כמקובל במוסדות החינוך הרשמיים הפך להיות תנאי מכללא בהסכמי העבודה עם עובדיו של מוסד החינוך המוכר שאינו רשמי ( ראו פסקה 64 לפסק דינה של השופטת ר' רוזנפלד)". אין מדובר בחוק צופה פני עתיד שתחולתו אינה רטרואקטיבית אלא בהלכה פרי הפסיקה שהינה רלוונטית לשעתה ואף קודם לכן. בפסיקת בתי הדין האזוריים כבר באה לידי ביטוי ויישום הלכת בוסי באופן שוטף ומוטב לה לטענה זו לולא נטענה ( ראו למשל ת"א) 12215/09, ד"מ 2249/09 אסתר בנטל ואח' נ' רשת גני ילדים של אגודת ישראל ( ניתן ביום 12.10.14) [ הש' אילן איטח] ; סעש ( נצ') 9721-08-12 סוזית אטרש נ' בית הספר היווני קתולי של מסדר נזירות המושיע ( ניתן ביום 1.2.2015) [ הש' חיים ארמון]; סע ( י-ם) 8024-07-11 רבקה קראוט נ' רשת גני ילדים של אגודת ישראל ( ניתן ביום 2.5.13) [ הש' דיתה פרוזי'נין]; סע ( י-ם) 44911-08-11 זוהר רוס נ' מוסדות תורת אמת (03.03.2015) [ הש' שרה ברוינר ישרזדה]).

הטענה השניה - טענת התובעים, לפיה הוכח שהנתבעים אימצו את התקנון במלואו כיוון שתלושי השכר שקיבלו התובעים מלמדים על תשלום זכויות שונות המשולמות למורים שהינם עובדי משרד החינוך. לטעמנו לא ניתן לקבל טענה זו. אין בכך שהנתבעת שילמה תוספות שכר שונות על פי התקנון כעולה מתלושי השכר של התובעים, כדי להצביע על כי אימצה את כל התקנון על קרבו וכרעיו. זאת הן מכוח החיוב הברור בהלכת בוסי על תשלום שכר לפי התקנון שיש לשבח את מי שמקיימו ולא לראות בו כמין הודאת בעל דין המטילה עליו חיובים נוספים, והן מכיוון שלא ניתן לקבעו כי קיומו של תג אחד ( או יותר) בתקנון מעיד בהכרח על הכלל ומלמד על נוהג כללי וכולל.

נפנה אפוא לבחון את תחולת התקנון לפי תקנה 3( א)(6) לתקנות ופסיקת בתי הדין בסוגיה ובפרט פסק דין בוסי ופסק דין סנקרוט.
תקנה 3(א)(6) לתקנות חינוך ממלכתי (מוסדות מוכרים), התשי"ד-1953 קובעת כתנאי להכרה במוסד מוכר שאינו רשמי ככזה, בין היתר, כי "משכורות המורים והעובדים במוסד יהיו לפי השיעורים והכללים הנהוגים במוסדות חינוך רשמיים".
בפסק דין בוסי נקבע כי, בהתאם לתקנה זו, זכאים במוסד מוכר שאינו רשמי שמשכורותיהם תשולמנה בהתאם לשיעורים ולכללים הנהוגים במוסדות חינוך רשמיים.
הדברים שנאמרו בפסק דין בוסי לעניין זה יפים אף לענייננו וחשוב להביאם כרקע לדיון זה:
בעצם ההכרה ברשת הגנים כמוסד חינוך מוכר שאינו רשמי, וכפועל יוצא, קבלת ההטבות הכספיות הכרוכות בכך, טמונה התחייבות למילוי אחר תנאי ההכרה, ובהם, לענייננו, תשלום משכורות לעובדים ולמורים לפי השיעורים והכללים הנהוגים במוסדות חינוך רשמיים. מעצם ההכרה ברשת, ופעולתה כמוסד חינוך מוכר שאינו רשמי, היא הופכת להיות גוף בעל מאפיינים ציבוריים מובהקים, ול"נאמן הציבור", במובן זה, שחלות עליה חובות מוגברות של הגינות ותום לב. התחייבות הרשת היא כלפי כלל הציבור, ובכלל הציבור, עובדיו של המוסד המוכר שאינו רשמי. התכחשותה של הרשת לחיובה על פי תקנות מוסדות מוכרים לשלם משכורות לעובדיה כמקובל בחינוך הרשמי, כשבמקביל היא מקבלת הטבות כספיות שמטרתן בין השאר, לסייע במימון המגיע לעובדים, תעמוד בניגוד מוחלט לחובות ההגינות המוגברת ותום הלב בהן היא מחויבת על פי דוקטרינת הדואליות הנורמטיבית.
בנוסף, ככל שמדובר בעובדי המוסד המוכר שאינו רשמי, אצלם ודאי נמצאת הציפייה הסבירה והלגיטימית כי מעסיקם שהתחייב לכך, פועל על פי תנאי ההכרה בהם הוא מחויב, וממלא אחריהם.
(ההדגשות במקור, א.א.)

תקנה (3)( א)(6) דנה בתשלום משכורות המורים. בהתאם, פסק דין בוסי מתמקד בזכויות שכר דווקא, על שיעוריהן וכלליהן. פסק דין בוסי אינו דן במפורש בתנאים נלווים ואין בו התייחסות לתחולת התקנון.

עמדת משרד החינוך שהוגשה לתיק זה היא כי " תקנון שירות עובדי הוראה ( להלן: "התקנון") הינו אסופת מקורות ומעמדו המשפטי הוא הסדר קיבוצי חד צדדי. משכך, יש לבחון כל סוגיה עניינית בפני עצמה ובאופן נפרד, האם המקור המשפטי חל על העובד.
במצב דברים זה ברי כי לא ניתן להכריז באופן כוללני כי כלל המקורות המשפטיים ובכלל זה – הוראות חוק, תקנות, הסכמים והסדרים קיבוציים וחוזרי מנכ"ל וכיוצ"ב המרכיבים את התקנון חלים באופן אוטומטי על עובדי הוראה שהם עובדי בעלות ( ולא עובדי משרד החינוך). כך למשל הליך מתן חל"ת או הליך פיטורים או ועדות יועצים למינוי מנהלים ועוד סוגיות רבות אינן חלות על מורים עובדי בעלות."
(סעיף 13 להודעת משרד החינוך, ההדגשות במקור, א.א.)
סעיף 14 ( ס"ק א'-י"ח) לעמדת משרד החינוך מפרט את רשימת הזכויות החלות על עובדי הוראה במוסדות חינוך במעמד המוכר שאינו רשמי לשיטת משרד החינוך.
סעיף 14 טז לעמדת משרד החינוך עניינו " המועד הקובע לסיום העסקת עובדי הוראה" ובו נרשם כי מועד זה " הנו אכן עד ליום 31.5 של אותה שנת לימודים, וזאת ככל שכך נהוג אצל אותו מעסיק."

כפי שנאמר לעיל, השוואת תנאי שכרם של עובדי ומורי מוסד מוכר שאינו רשמי לתנאי שכרם של עובדי ומורי משרד החינוך נעשית מכוח תקנה 3( א)(6) לתקנות ובהתאם לפסק דין בוסי. במסגרת זו נכללים עניינים רבים המופיעים בתקנון שירות עובדי הוראה, כגון גובה השכר המשולב, תוספות אחוזיות ותוספות שונות ( תוספת 2001, תוספת 2008, תוספת 2011, תוספת " תגבור הוראה 94", תוספת " הסכם מסגרת 87", גמול חינוך כיתה, גמול ריכוז מקצוע, גמול ריכוז מעבדה, גמול ריכוז שכבה, גמול השתלמות, גמול כפל תואר, תוספת חינוך מיוחד, תוספת מורה אם ועוד), הפרשות לקרן השתלמות ולקרן פנסיה, קצובת הבראה, ביגוד, מענק יובל, החזר הוצאות טלפון והוצאות נסיעות, תוספת מעונות, שכר עבור חודשי הקיץ והפגרות ( ראו סעיפים קטנים א'-ט"ו, י"ח לעמדת משרד החינוך).

תקנה (3)( א)(6) מתייחסת להשוואת " השיעורים והכללים" לתשלום משכורות המורים. נמצאנו למדים כי פסק דין בוסי לא החיל בהכרח את כל התנאים והזכויות להם זכאים עובדי הוראה של משרד החינוך, על עובדי הוראה במוסדות חינוך מוכר שאינו רשמי. עם זאת, פרשנות התקנה בהתאם לתכליתהּ כפי שהובהרה בפסק דין בוסי, שהיא בין היתר הבטחת חינוך ראוי לתלמידי המוסד באמצעות העסקת עובדים-מורים איכותיים בתנאים ראויים, תובילנו למסקנה כי לא רק בהשוואת השכר עצמו דנה התקנה כי אם גם בהשוואת התנאים הקשורים לתשלום השכר. ביניהם מצוי תקנון שירות עובדי הוראה, בחלקיו הנוגעים לתשלום השכר ולהוראות קרובות לו.

בפסיקת בתי הדין האזוריים שקדמה לפסק דין בוסי הנטיה היתה שלא להחיל את התקנון על בתי הספר שבחינוך המוכר שאינו רשמי ( ראו ע"ב ( י-ם) 2140/02 אליאס ג'ילדה נ' בי"ס אלפריר ( ניתן ביום 28.2.07) [ הש' אורנית אגסי]; עב ( י-ם) 1522/04 בלומה הרציג נ' גני ילדים ומעונות יום בית יעקב ( ניתן ביום 5.7.07) [ הש' דיתה פרוז'ינין]; סע ( חי') 13461-07-09 בר און נ' המועצה האזורית מנשה (ניתן ביום 13.7.10) [ הש' רמי כהן]).
לעומת זאת, בפסיקה שלאחר פסק דין בוסי, גברה המגמה להחיל את התקנון בכללו, או לפחות בזכויות הכספיות שבו, לעיתים גם מעבר לזכויות השכר שחלות באופן ישיר מכוח התקנה. כך בפסיקת בתי הדין האזוריים לעבודה נקבע לגבי זכויות כספיות שונות הנוגעות לשכר המורים כי יש להשוותן לאלו הנהוגים במשרד החינוך ( ראו בעניין זה, פרשנות מרחיבה של תחולת התקנון: תע"א ( ת"א) 12215/09, ד"מ 2249/09 אסתר בנטל ואח' נ' רשת גני ילדים של אגודת ישראל ( ניתן ביום 12.10.14) [ הש' אילן איטח] ; סעש ( נצ') 9721-08-12 סוזית אטרש נ' בית הספר היווני קתולי של מסדר נזירות המושיע ( ניתן ביום 1.2.2015) [ הש' חיים ארמון]; סע"ש ( ת"א) 16514-09-12 מאמיה אסתר נ' עמותת המרכז לחינוך מגדלות ( ניתן ביום 25.7.14) [ הש' דורי ספיבק]).

העניינים שתחולתם שנויה במחלוקת הם ההוראות שמופיעות בתקנון אך אינן מתייחסות ישירות לשכר ותנאיו אלא לעניינים אחרים. כך, עמדת משרד החינוך כפי שהוגשה לתיק זה היא כי לא יחולו בהכרח על עובדי מוסד מוכר שאינו רשמי הוראות הנוגעות להליך הפיטורים והליך מתן חל"ת ( סעיף 13 לעמדה), הוראות בדבר תקופת ניסיון ומועד כניסה למעמד של קביעות ( סעיף 14( י"ז) לעמדה) ולמועד ההודעה על סיום העסקת עובדי הוראה – ה-31.5 (סעיף 14 ט"ז לעמדת משרד החינוך). לגבי שני האחרונים שהוזכרו, עמדת משרד החינוך היא כי יש להוכיח נוהג במוסד המוכר שאינו רשמי. באשר לעניינים דומים נקבע כי לא יחולו בהכרח על עובדי מוסד מוכר שאינו רשמי. (ראו: תע"א ( חי') 2492-06 בן יוסף ציונה נ' רשת גני הילדים של אגודת ישראל ( ניתן ביום 19.2.12); ע"ב ( י-ם) 1642/09 בדיחי נ' האגודה לקידום החינוך לאומניות ירושלים ( ניתן ביום 3.4.12) [ הש' דניאל גולדברג] ; תע"א ( י-ם) 1248-10 מחמד אנואר סנקרוט נ' המכללה הארצית ( ניתן ביום 10.9.12)).

אנו סבורים כי לא ניתן לקבל גישה גורפת לפיה בהכרח התקנון יוחל על כל זכות כספית או אחרת לגבי עובדי המוסד המוכר שאינו רשמי. שכן, הדבר אינו נובע מהוראת תקנה 6( א)(3). עמדתנו בסוגיה זו היא כי לא כל התקנון יוחל באופן אוטומטי ובתחולה מלאה, אלא רק הזכויות הקשורות לשיעורים ולכללים הנוגעים למשכורות המורים והעובדים, כלשון התקנה. פרשנות לגבי זכות ספציפית, אם היא נכנסת בגדר האמור, תיעשה בהתאם לזכויות הספציפיות שתעמודנה בפנינו, ולפי כללי הפרשנות, בין היתר בהתאם ללשון המפורשת ולתכלית התקנה כפי שנקבעה בין היתר בפסק דין בוסי. עמדה זו תואמת בעיקרה גם את עמדת משרד החינוך שהובאה לעיל. נמצא אפוא כי ככל שהתובעים טוענים לזכות כלשהי המופיעה בתקנון יהא עליהם להצביע על מקורהּ ומקור זכאותם לה, או להראות על כי היא נכנסת בגדר משכורתם, שיעוריה או כללים הנוגעים לתשלומה.

מועד מתן הודעה על סיום ההעסקה
הצדדים התייחסו במפורש ובפירוט להוראת התקנון הדנה במועד מתן הודעה על סיום ההעסקה, לפני ה-31 במאי. מדובר בעניין המהווה חלק גדול ומשמעותי בתביעות התובעים לסעד כספי. לפיכך נתייחס להוראה זו באופן ספציפי.
לדידנו, אף בפרשנות מרחיבה לא ניתן להכליל את הכלל של מועד ביום העסקה בסוף מאי, בגדר " השיעורים הכללים" בתשלום שכר. זאת שכן אין מדובר בשכר כמשמעו המקובל, אלא בתשלום של 12 חודשי משכורת כפיצוי על אי מתן ההודעה על סיום ההעסקה מבעוד מועד. יש שיראו פיצוי זה כמין הודעה מוקדמת מורחבת ( תעא ( נצ') 2337/09 הורוביץ ז'קלין נ' רשת גני ילדים של אגודת ישראל ( ניתן ביום 3.3.11) [ הש' ורד שפר]). אולם אין ספק שמדובר בהוראה שביסודה נוגעת היא להליך הפיטורים ולא לתשלומי משכורת, המותנים בדרך כלל בקיומם של יחסי עבודה ובביצוע עבודה תמורת השכר.

אף על פי כן, בכך לא נסתם הגולל על תביעות התובעים בעניין זה.
בפסיקת בית הדין הארצי נקבע זה מכבר כי הזכות לקבל הודעה על הפסקת העבודה עד לסוף מאי היא זכות כללית החלה על כלל עובדי ההוראה חלה אף על מורה במוסד מוכר שאינו רשמי (דיון (ארצי) לה/5-3 נורית פריד נ' מכון בית יעקב למורות פד"ע ו 113 (1974); דב"ע לא/23-3 חנה מנצ'ק נ' המרכז לחינוך העצמאי פד"ע ג 337) . יש אפוא נוהג בענף ההוראה בהקשר התעשייתי שלו. הרציונל ברור וידוע והוא כי מורה שהמוסד החינוכי בו הוא עובד – מוכר ושאינו מוכר – בחר לסיים העסקתו לאחר ה-31 במאי – יתקשה ביותר במציאת עבודה שכן לרוב כלל המשרות בענף משובצות ומתמלאות לפני ה-31 במאי. מתן הודעה מאוחרת יגרור אחריו הפסד של שנת לימודים ועבודת המורה. בהחלת הכלל על כל הענף – והשוואת תחולתו גם על מרים בחינוך המוכר שאינו רשמי –נמנעת פגיעה נוספת במורה בכך שנפתחת בפניו האפשרות לגשת ולחפש עבודה בבתי ספר מוכרים בתקופה שבה ישנן משרות פנויות. חיובו של המוסד החינוכי בתשלום שכר המורה לשנת הלימודים הבאה הוא פיצוי מוסכם מכוח נוהג או תנאי מכללא המשקף את הפגיעה במורה.

כך, בס"ק (ארצי) 11/07 אורט ישראל, מרכז השלטון המקומי - ארגון המורים בבתי הספר העל-יסודיים (ניתן ביום 7.6.07) חזר בית הדין הארצי על ההלכה בעניין כך:
טיעוני הצדדים מתכנסים בהלכה הפסוקה מיני כבר, לפיה ההליכים שיש לנקוט בהם לפיטורי צמצום של עובדי הוראה, יבוצעו עד ליום 31 במאי של שנת הלימודים. בכך מוגשמת המטרה של מתן אפשרות לעובד הוראה שפוטר למצוא משרה אחרת בתחומו ולהשתלב במקום עבודה חדש לפני פתיחת שנת הלימודים הבאה. זאת, במסגרת ההיערכות הכוללת של מוסדות החינוך בקביעת תוכנית לימודים, שיבוץ עובדי הוראה והיערכותם של עובדי הוראה. ביטוי מובהק לדברים אלה, נמצא בדבריה של סגנית הנשיא אלישבע ברק-אוסוסקין בפסק הדין בעניין מייזליק:
"בית הדין הארצי לעבודה מתחילת דרכו עמד על כך שכשמדובר בסיום עבודתו של מורה יש להודיע לו על כך לפני יום 31 למאי, של שנת הלימודים האחרונה שלו. הרציונל הוא שעל מורה מפוטר למצוא לו עבודת הוראה אחרת. בתי הספר מכינים את מערכת השעות ומערך המורים בדרך כלל במחצית שנת הלימודים שקודמת לשנה בגינה נערכת מערכת השעות. על מנת לאפשר למורה מפוטר לחפש עבודה אחרת יש להודיע לו על סיום העסקתו עד סוף חודש מאי. לא נעשה הדבר, מחוייב המוסד המפטר לשלם למורה שכר עבודה לשנה נוספת. הכלל שנקבע בפסיקה(דב"ע לא/3-23, חנה מנצ'ק - המרכז לחינוך עצמאי,פד"ע ג', 337, 341 ובדב"ע לה/3-5, נורית פריד - מכון בית יעקב למורות,פד"ע ו', 113, 123) הוא כי הודעה על הפסקת העסקתו של מורה במשרת הוראה, תוגש לו עד לסוף חודש מאי של שנת העסקתו האחרונה, ואם לא ניתנה הודעה כזו במועד האמור - יש לשלם לעובד את שכרו עבור שנת לימודים נוספת. נקבע, כי משלא ניתנה הודעה במועד המחייב - "כאילו נערך חוזה לשנת לימודים נוספת, ופיטורים לפני תום אותה שנה, יש בהם הפרת החוזה וזיכוי בפיצויים" (דב"ע לה/5-3 פריד - מכון בית יעקב למורות, פד"ע ו', 113).... " [עע 1475/02 אריאל מייזליק - מדינת ישראל משרד החינוך והתרבות, ניתן ביום 6.8.03]." (ההדגשות במקור, א.א.)

קביעה זו, לפיה אף במוסדות חינוך מוכר שאינו רשמי יחול הכלל בדבר מועד מתן ההודעה על סיום ההעסקה שהינו עד ה-31 במאי, יושמה גם בפסיקת בתי הדין האזוריים ( תעא ( נצ') 2337/09 הורוביץ ז'קלין נ' רשת גני ילדים של אגודת ישראל ( ניתן ביום 3.3.11); עב ( י-ם) 2779/05 אדרי זוהרה נ' רשת גני ילדים של אגודת ישראל ( ניתן ביום 20.7.08) [ הש' שרה שדיאור]).

בשולי הדברים נתייחס לפסק הדין בעניין סנקרוט ( ע"ע ( ארצי) 6326-10-12 מוחמד אנואר סנקרוט – מכללת סכנין ( ניתן ביום 23.6.14).
בפסק הדין האזורי בעניין סנקרוט ( תע"א ( י-ם) 1248-10 מחמד אנואר סנקרוט נ' המכללה הארצית ( ניתן ביום 10.9.12) מפי השופט הח"מ) נדונה שאלה דומה לסוגיה שבפנינו. אולם, בפסק דינו של בית הדין הארצי באותו עניין נקבע כי קיים נוהג ומכוחו הוחל החיוב על הנתבעת שם להודיע עד ה-31 במאי, ולא היתה התייחסות לשאלת תחולת התקנון מכוח פסק דין בוסי.
נשאלת השאלה אם בית הדין הארצי בפסק דין סנקרוט שתק בעניין תחולת התקנון מכוח תקנה 3( א)(6) ופסק דין בוסי כיוון שלא הוצרך לדון בכך, לנוכח קיומו של נוהג, או שמא, יש בכך שבחן קיומו של נוהג כדי להצביע על הצורך בבחינה כזו כיוון שאין תחולה כללית ורחבה של התקנון אלא רק בנסיבותיו של כל מקרה אם הוכח נוהג, וזאת בהתאם להלכה הקודמת שחלה בסוגיה.
לטעמנו התשובה לשאלה זו היא כי אין ללמוד משתיקת בית הדין הארצי בפסק דין סנקרוט כי בכל מקום תחויב הוכחת נוהג ספציפי. בעניין סנקרוט לא היתה שלילה של הלכת הנוהג התעשייתי וכן של תחולת התקנון, אלא כלל לא היתה התייחסות לעניין, כיוון שבית הדין הארצי מצא שהיה נוהג ספציפי במוסד החינוכי הרלוונטי ועל כן לא הוצרך לדון בסוגיה מעבר לכך.

סוף דבר
לא ניתן לקבוע מראש כי התקנון יחול בהכרח על הצדדים, וזאת לנוכח מגוון ההוראות השונות המופיעות בו והמקורות השונים להן. עם זאת, הכלל המנחה בהתאם לתקנה 3( א)(6) ופסק דין בוסי, הוא כי תשלום שכר ייעשה בהתאם לכללים ולשיעורים הנהוגים במשרד החינוך. הפרשנות לעניין מהות תנאי ספציפי והגדרתו כ"משכורת" (וכן שיעור או כלל לתשלום המשכורת) תיעשה בנסיבות ההוראה הספציפית ובהתאם לכללי הפרשנות, ביניהם תכלית התקנה.
ההוראה על מועד מתן הודעה על סיום ההעסקה עד ה-31 במאי תחול על התובעים מכוח הכלל החל על עובדי ההוראה בכללם ובהתאם לפסיקה שקדמה לפסק דין בוסי.
לנוכח התוצאה אליה הגענו הנתבעת תשלם הוצאות התובעים בסך 3,000 ש"ח כבר בשלב זה, וזאת תוך 30 יום מהיום.
ההליכים יימשכו כסדרם.
הצדדים יגישו רשימת מוסכמות ופלוגתאות במסמך משותף תוך 21 יום. אם לא יגיעו להסכמה יגישו רשימות נפרדות עד המועד האמור.

ניתנה היום, כ"א סיוון תשע"ה, (08 יוני 2015), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם .


מעורבים
תובע: מרוות סלאח אלדין סברי ג'פאל
נתבע: עמותת "נשים אמליסון"
שופט :
עורכי דין: