ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין פאדל לבאן - ועדת השחרורים :

1


בתי המשפט

בימ"ש לעניינים מינהליים נצרת

עעא000422/09

בפני:

כב' השופט יצחק כהן, אב"ד – סגן נשיא

כב' השופט אברהם אברהם

כב' השופט בנימין ארבל

תאריך:

10/06/2009

בעניין:

פאדל לבאן ת.ז. 902920123

העותר

נ ג ד

ועדת השחרורים

המשיבה

עתירה לפי חוק שחרור על תנאי ה'תשס"א – 2000, על החלטת ועדת השחרורים מיום 23/2/09 (כב' השופט אזולאי – תוארו אז – יו"ר)

פסק דין

1. בעתירה זו אין כל ממש.

העותר עותר כנגד החלטת ועדת השחרורים מיום 23/2/09 בה נדחתה בקשתו לשחרור מוקדם.

החלטת הוועדה סבירה ואין מקום להתערב בה.

מדובר בעותר שזה לו מאסרו החמישי ובאמתחתו הרשעות קודמות, חוזרות ונשנות.

העותר חוזר לסורו פעם אחר פעם תוך הבטחה ש"יחתום" ושלא יעבור עבירות יותר.

עם כל ההבנה למצבו הנטען של העותר, לילד חולה, האינטרס הציבורי גובר לאור מסוכנות העותר והרצדביסטיות שבמעשיו.

הן מאסרים על תנאי (שהופעלו) והן מאסרים בפועל לא גרמו להרתעת העותר ובטווחי זמן קצרים אחרי מאסריו הקודמים כדי שלושה וחמישה חודשים, אחרי שחרורו, חזר וביצע עבירות.

יצוין כי רשיון העותר הופקע לאחר מאסרו הראשון.

2. השאלה הניצבת בפנינו כעיקר הנה האם עלה בידי העותר להוכיח כי אכן מתמלאים התנאים אשר מצדיקים את התערבותנו בהחלטת הוועדה, שאלה הנגזרת מהוראות החוק והמדיניות השיפוטית אשר גובשה בפסיקה.

חוק שחרור על תנאי ממאסר, ה'תשס"א – 2001 קובע בסעיף 3:

"אסיר, למעט אסיר עולם, הנושא עונש מאסר לתקופה העולה על שישה חודשים, שנשא לפחות שני שלישים מתקופת המאסר שעליו לשאת, רשאית ועדת שחרורים, לבקשתו, לשחררו על תנאי מנשיאת יתרת תקופת המאסר; ואולם לא תשחרר ועדת השחרורים אסיר כאמור, אלא אם כן שוכנעה כי האסיר ראוי לשחרור וכי שחרורו אינו מסכן את שלום הציבור"

(ההדגשות אינם במקור).

בס' 9 לחוק פורטו שיקולי הועדה בבואה להחליט אם ראוי אסיר לשחרור על תנאי.

בין היתר מחוייבת הועדה לשקול:

"את הסיכון הצפוי משחרורו של האסיר לשלום הציבור, לרבות למשפחתו, לנפגע העבירה ולבטחון המדינה, את סיכויי שיקומו של האסיר ואת התנהגותו בכלא".

בנוסף, הפסיקה התוותה את המסגרת של הביקורת השיפוטית על פעולתה של ועדת השחרורים בקבעה:

"במסגרת תפקידו של בית המשפט בדונו בעתירות כנגד החלטות ועדת השחרורים, עליו לבחון, אם פעלה הוועדה במסגרת סמכותה, ואם בשיקוליה לא דבק פסול, או שמא נפגמה החלטתה בשל פגם רציני בנוהל הדיון שלפניה. אך אין בית המשפט שם עצמו במקומה להחליט לגופם של דברים, אם ראוי האסיר לשחרור מוקדם אם לאו..." (ראה, רע"ב 6/82, ועדת השחרורים נ' פלוני, פד"י ל"ח (1) 505 (1984)).

נוכח הכלל לפיו לאסיר אין זכות קנויה להשתחרר ממאסרו בתום ריצוי שני שלישים מתקופת מאסרו ולאור מתווה שיקול הדעת הנתון לוועדת השחרורים כפי המפורט לעיל, הרי שאיננו סבורים כי המקרה שבפנינו נופל לגדר החריגים המצדיקים התערבות.

3. סופו של דבר, מדובר בעותר המקים במעשיו סיכון לשלום הציבור.

שיקולי הוועדה סבירים והולמים.

אין מקום להתערבותינו ואנו מורים על דחיית העתירה.

ניתנה היום י"ז בסיון, תשס"ט (9 ביוני 2009).

להודיע.

__________________ _________________ _______________

יצחק כהן, שופט - אב"ד אברהם אברהם, שופט בנימין ארבל, שופט

סגן נשיא

000422/09עעא064 עדן ונדר