ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין דניאל פרץ נגד בי"ח איכילוב :

בפני כבוד ה שופטת תמר נסים שי

התובע

דניאל פרץ

נגד

הנתבעים

  1. בי"ח איכילוב
  2. מדינת ישראל משרד הבריאות
  3. ענבל חברה לביטוח בע"מ
  4. סניף חדרה קופת חולים כללית
  5. מדיקל קונסלטנט אינטרנשיונל (אם.סי אי) בע"מ

החלטה

לפניי בקשת הנתבעות לסילוק התביעה על הסף בהעדר חוות דעת רפואית וכן בקשתן להוצאת חוות הדעת הרפואית שהגיש התובע ביום 29.10.13 ללא נטילת רשות מתיק בית המשפט . עוד לפניי בקשת התובע לפטור אותו מהגשת חוות דעת ולמינוי מומחה מטעם בית המשפט.
רקע:
עניינה של תובענה זו בנזקי גוף שנגרמו לתובע, לטענתו, עקב טיפול לקוי ורשלני שקיבל מהנתבעת 1 (ולהלן: בית החולים) ומהנתבעת 4 (ולהלן: קופת החולים), בעקבות אירוע נפילה מגובה שהתרחש ביום 25.7.2006 (להלן: האירוע).
לטענת התובע, כתוצאה מהאירוע נחבל בכל חלקי גופו, לרבות בקרסול רגל שמאל. במהלך אשפוזו בבית החולים לא אובחן השבר בקרסול ועם שחרורו אף קיבל אישור לדרוך על הרגל.
כאביו של התובע בקרסול החמירו וביום 7.9.2006 נבדק בקופת החולים על ידי אורתופד אשר הסתמך על מסמכי השחרור מבית החולים מבלי לבודקו כהלכה ומבלי להפנותו מיידית לבית חולים לצורך בדיקות וטיפולים נוספים.
ביום 11.9.2006 עבר התובע בדיקת מיפוי עצמות בגדרה נקבע כי אין לשלול שברים גם בחלק זה. לאחר מכן בבדיקת CT מיום 26.10.2006 נמצא כי הקרסול שבור ומרוסק. בדיקה נוספת העלתה אף כי קיימת הנמכה בגובה העקב של רגל שמאל ו בהמשך נזקק התובע לניתוח.
לטענת התובע, קיים קשר סיבתי בין רשלנותם של הנתבעים 1 ו – 4, אשר לא בדקו אותו והתרשלו בטיפול שנתנו לו לבין נכותו היום.
טענות הצדדים והבקשות שלפניי
בסמוך לאחר הגשת התביעה הגישו הנתבעים בקשה לסילוק התביעה על הסף משלא צורפה אליה חוות דעת רפואית. המשיב אשר ביקש לדחות את הבקשה טען כי חווה"ד לא צורפה בשל מצבו הכלכלי הקשה וביקש ארכה להגשתה. המבקשים הגיבו לבקשה וזו נקבעה לדיון.
בין לבין הגיש התובע חוות דעת רפואית מטעמו לתיק ביהמ"ש . הנתבעים עתרו להוצאתה של חווה"ד מהתיק בטענה כי זו מהווה למעשה תיקון לכתב התביעה מבלי שהותר לתובע לעשות כן. עוד נטען כי עילת התביעה התיישנה וכי ואין להתיר בנסיבות אלה את התיקון. כמו כן נטען כי חוות הדעת שהוגשה אינה מייחסת לנתבעים רשלנות כנטען בכתב התביעה ומכאן שממילא אין בה כדי לבסס טענות התביעה.
הצדדים הוסיפו וטענו במסגרת ק"מ ובטרם שניתנה החלטה בבקשות הגיש התובע בקשה נוספת למינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט והטלת שכרו על הנתבעות וזאת בשל חסרון כיס. הנתבעים מתנגדים גם לבקשה זו.
אדון במכלול הבקשות יחדיו.
דיון והכרעה:
עסקינן כאמור בתביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע לטענתו בשל רשלנות רפואית של הנתבעות.
אותה רשלנות נטענת התרחשה (לכל המוקדם) ביום 25.7.06, תובענה זו הוגשה לבית המשפט ביום 1.7.13 היינו בסמוך מאוד לחלוף תקופת ההתיישנות.
אדרש תחילה לשאלה האם יש לאפשר לתובע להגיש את חווה"ד באיחור ובכך למעשה לתקן את כתב תביעתו (אף שבקשה מפורשת לא הוגשה לצורך עניין זה). לאחר מכן תיבחן השאלה האם יש מקום למנות לצורך כך מומחה מטעם בית המשפט ולהשית את שכרו על הנתבעות. עוד אתן דעתי לעובדה שחווה"ד שכבר הוגשה, הוגשה ללא נטילת רשות על כל המשתמע מכך.
כזכור תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד 1984 (ולהלן: התקנות) קובעת כי:
"127. רצה בעל דין להוכיח ענין שברפואה לביסוס טענה מטענותיו, יצרף לכתב טענותיו תעודת רופא או חוות דעת של מומחה, לפי הענין, שנערכה לפי סעיף 24 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א–1971 (להלן — חוות דעת); אולם רשאי בית המשפט או הרשם לפטור בעל דין מצירוף חוות דעת מטעמים מיוחדים שיירשמו".

בתקנה זו "סטה מתקין התקנות מן הסדר הטבעי של ההליך השיפוטי לפיו הבאת הראיות נעשית לאחר שהוגשו כתבי הטענות". ראה רע"א 1527/07 מדינת ישראל נ' אחמד עבו עודה (פורסם במאגרים המשפטיים).

באותו עניין (רע"א 1527/07) מוסיף בית המשפט וקובע כי סטיה זו של מתקין התקנות מהסדר הרגיל אינה משנה את אופיה המהותי של חווה"ד שהינה ראיה ככל הראיות.

אכן, אין לאפשר תיקון כתב טענות באופן שיהיה בו כדי לגרום לעיוות דין כלפי הצד שכנגד בין היתר למעט מטענת התיישנות שבפיו ואולם "חוות דעת רפואית אינה מגדירה את עילת התביעה , אלא מיועדת לתמוך בה מבחינה ראייתית. על כן, הוספה של חוות דעת רפואית בעניין שנכללה לגבי התייחסות בכתב התביעה אינה יוצרת עילה חדשה".
(ראה שם)

בעניין שלפניי למעשה טרם הוגשה חוות דעת רפואית. אין לראות בחוות הדעת שהוגשה, וזאת גם לשיטתו של התובע, משום אותה ראיה הנדרשת להליך זה שכן היא אינה כוללת כל התייחסות לסוגיית הרשלנות הרפואית.

בנסיבות העניין, ובשים לב לגישה הליבראלית באשר לתיקון כתבי טענות, ונוכח העובדה שהתובע לא יוכל להוכיח תביעתו ללא חוות דעת, לא מצאתי למנוע מהתובע מלהגישה במועד זה ואף שהדבר נעשה באיחור.

התובע עותר כעת בהתאם להוראת תקנות 129 ו- 130 לתקנות לפטור אותו מהגשת חוות דעת וזאת בשל חסרון כיס.
במסגרת בר"ע (ב"ש) 511/06 מאיר אמויאל נ' פלונית (פורסם במאגרים המשפטיים), כבוד השופט הנדל קובע כי על הצד העותר לפטור אותו מהגשת חוות דעת לעמוד במבחן משולש:
"המבחן הראשון, הוא נסיבות מיוחדות המסבירות מדוע לא יהיה זה צודק לדרוש מהצד להגיש חוות דעת בכוחות עצמו. המבחן השני הוא שהתביעה או ההגנה, בעלת סיכוי סביר להתקבל ולו לכאורה. המבחן השלישי הוא, ראשית ראייה או ראייה לכאורה שהעניין שברפואה מבוסס אף שלא הוגשה חוות דעת רפואית".

ראה בהקשר זה גם כללי אצבע אשר צוינו ע"י כבוד השופט עמית במסגרת בר"ע (חי) 1775/07 ענבל נ' דאנס בר (פורסם במאגרים המשפטיים) . בין היתר נקבע, כי "כאשר על פניו יש ספק ניכר בחוזקה של התביעה במישור האחריות, אין למהר ולהטיל על בעל הדין שכנגד, עלות נוספת בדמות שכר טרחתו של המומחה מטעם בית המשפט"
עוד נקבע שם כי אף אין לחסום את דרכו של בעל הדין מלהוכיח תביעתו אך בשל חיסרון כיס.

בענייננו, הטעם העיקרי לבקשה למינוי מומחה ע"י ביהמ"ש הינו מצבו הכלכלי הקשה של התובע. לצורך ביסוס טענותיו במישור זה, צירף התובע תעודת נכות, אישור על תשלומי קצבת נכות מטעם המוסד לביטוח לאומי ותדפיסי חשבון בנק.

לאחר שעיינתי בתיעוד שצורף ובשים לב ליתר הנימוקים, מצאתי לדחות את הבקשה.

ראשית וביחס לשאלת האחריות , כאמור חווה"ד שהוגשה באיחור וללא נטילת רשות מתייחסת אך ורק לשאלת שיעור הנכות ממנה סובל התובע. עיון בחווה"ד מעלה כי היא אינה כוללת כל התייחסות לאופיו של הטיפול שניתן לתובע ולמשמעות העובדה כי ה שבר בקרסול נתגלה בשלב מאוחר יותר ולפיכך אין בה כדי לתמוך בתביעה ולסייע לה.

אף את טענותיו של התובע באשר למצבו הכלכלי לא מצאתי לקבל.

אמנם צורפו לבקשה אישור בדבר נכותו של התובע ומסמכי מל"ל המעידים על כך שהוא מקבל קצבת נכות, ברם אין במסמכים אלה כשלעצמם כדי להניח בפני ביהמ"ש תמונה מלאה ושלמה בדבר מצבו הכלכלי.

תדפיסי חשבון הבנק שצורפו לבקשה שהוגשה ב- 30.4.15 (זולת התדפיס ממנו ביקש התובע להתעלם) הינם לחודשים אוקטובר 2014 – דצמבר 2014 , ולפיכך אינם עדכניים ואינם משקפים תמונה רלוונטית .

יתרה מזו, מהתדפיסים שצורפו עולה כי חשבונו של התובע נמצא ביתרת זכות.

טענותיו של התובע בכל הנוגע להוצאותיו נטענו בעלמא. הטענה בנוגע לחוב המזונות לא נתמכה בראיות, וכך גם הטענה כי הוא משלם דמי שכירות בסך של 900 ₪ וטענותיו בנוגע להוצאות האחרות.

התובע אינו מפרט דבר באשר לבני משפחה, ככל שישנם , המתגוררים עימו ומקורות הכנס תם של אלה והקשר בין התדפיס שצורף לבין בקשתו.

כן חסרה בקשתו פירוט כלשהו בנוגע לרכושו וחסכונתיו.

לאור כל האמור לעיל, נוכח המחלוקת בנוגע לשאלת האחריות והעדר תשתית מספקת להסיק על פני הדברים כי קיימת אחריות לנתבעות או למי מהן , ובהיעדר טעם אחר שמצטרף לחיסרון כיס של התובע (אשר לגופו אף לא הוכח), ומשלא מתקיים טעם אחר מיוחד לפטור מהגשת חוות דעת ולמינוי מומחה מטעם בית המשפט (ור' בהקשר זה בש"א (י-ם) 7526/09) לביא סייפן נ' מלון לגונה אילת – רשת מלונות ישרוטל (פורסם במאגרים המשפטיים), הבקשה נדחית.

בשים לב למתן האפשרות לצירוף חוו"ד רפואית לתביעה, חווה"ד שהוגשה כבר תיוותר בתיק ובמידת הצורך תהווה בהמשך ראיה לעניין הנזק. יחד עם זאת משהוגשה ללא נטילת רשות, יחוייב התובע בהוצאות משפט.

לסיכום

אני מתירה לתובע להגיש חוות דעת מטעמו וזאת בתוך 60 יום מהיום.

לא תוגש חווה"ד, תימחק התביעה.

אני מחייבת את התובע בהוצאות הנתבעים בסך של 2,000 ₪ (מחצית לנתבעים 1- 3 ומחצית לנתבעים 4-5). הוצאות אלה ישולמו בתום ההליך.

התיק לעיוני ביום 6.9.15
ניתנה היום, י"ז סיוון תשע"ה, 04 יוני 2015, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: דניאל פרץ
נתבע: בי"ח איכילוב
שופט :
עורכי דין: