ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יקר צמח נגד בן נגר :

לפני כבוד ה שופטת אורלי מור-אל

תובע

יקר צמח

נגד

נתבעים

  1. בן נגר
  2. הכשרת הישוב בע"מ - חברה לבטוח

החלטה

התובע, יליד שנת 1940, נפגע בתאונת דרכים ביום 19.08.08. עת בהיותו הולך רגל נדרס על ידי רכב חולף, תו ך שנגרמו לו נזקי גוף, בגינם הוגשה תביעה זו לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975 (להלן: " חוק הפיצויים").
לפני בקשה מטעם הנתבעת 2 למינוי מומחה רפואי בתחום הקרדיולוגיה על מנת שבפני בית המשפט תהא התמונה המלאה באשר למצבו הרפואי של התובע ונכותו ללא קשר לפגיעתו בתאונת הדרכים ובפרט ביחס לקיצור בתוחלת חייו.
העובדות וטענות הצדדים

התביעה דנן הוגשה ביום 3/8/09. לאחר הגשת התביעה דנן, מונו מומחים רפואיים מוסכמים לבדיקת נכותו של התובע. בתחום האורתופדי, מונה ד"ר מריו אייכנבלט אשר העמיד את נכותו של התובע בשיעור של 15% נכות לפי ס' 35(1) בין ב' ל- ג' בגין ממצאים בברך ימין והשפעתם על כושר הפעולה הכללי. מתוכם 3% מיוחסים לשינויים עובר לתאונה. בנוסף ייחס 10% נכות לפי ס' 37(1)א' בגין הגבלה קלה של תנועות עמוד השדרה הצווארי. בתחום הפסיכיאטרי מונה פרופ' אפרים בנטל, אשר העריך את נכותו של התובע בשיעור של 15% על פי ס' 34 ב'-ג' מחמת פיתוח תגובה של הפרעת התאמה מלווה בקווי דכאון חרדתי. בתחום הא.א.ג. מונה פרופ' יונה קרוננברג, אשר קבע כי אין לראות נכות בשטח זה אשר נגרמה בתאונה הנדונה.
לאחר הגשת חוות דעת המומחים הגישו הצדדים תחשיבי נזק שלאחריתם ניתנו הצעות בית המשפט לסילוק התיק בדרך של פשרה, הן על ידי המותב הנוכחי והן על ידי המותב הקודם מפי כבוד השופטת ארנה לוי. בהעדר הסדר פשרה, הגישו הצדדים ראיותיהם והתיק נקבע להוכחות ליום 12.07.2015 ולחקירת המומחה, ד"ר מריו אייכנבלט ליום 10.09.2015.
ביום 07.05.2015 הגישה הנתבעת בקשה למינוי מומחה רפואי בתחום הקרדיולוגיה, כאשר לשיטתה, מהתיעוד הרפואי אשר בידה ואשר חלקו צורף לבקשה, עולה , כי עובר לתאונה סבל התובע ממחלת לב איסכמית והחל משנת 2004 הוא נמצא במעקב קרדיולוגי, כאשר באותה שנה עבר צנתור וניתוח מעקפים. לדידה בתיעוד הרפואי שצורף יש כדי להוות את ראשית הראיה הנדרשת למינוי מומחה בשטח הקרדיולוגיה. מוסיפה וטוענת, כי מאחר ועסקינן בתביעה לפי חוק הפיצויים, אין הנתבעת יכולה להוכיח עניינים שברפואה, אלא באמצעות מומחה שימונה מטעם בית המשפט.
בבקשתה מפנה הנתבעת לפסק הדין רע"א 42214-03-11 (מחוזי י-ם) אריה חברה לביטוח בע"מ נ' עמר גבריאל ( 26.05.11) (להלן: " עניין גבריאלי"), שם הפך בית המשפט המחוזי, מפי כבוד השופטת תמר בזק-רפופורט , את קביעת בית משפט השלום ונעתר לבקשת נתבע למינוי מומחה רפואי על מנת להוכיח טענה לפיה חלק מן המגבלות שהנפגע היה צפוי לסבול מהן אינן קשורות כלל לתאונה נשוא התובענה. כך מפנה הנתבעת לת.א. 22527-08-10 (מחוזי י-ם) דבורה וינטר ואח' נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (31.07.11), בה נעתר בית המשפט לבקשת הנתבעת למינוי מומחה רפואי בתחום הנוירולוגיה על מנת לבחון האם יש למצבו הרפואי של המנוח השפעה על תוחלת חייו שהינה שאלה שברפואה ואמורה לקבל תשובת מומחה.
הנתבעת טוענת , כי על מנת שבפני בית המשפט תהא התמונה המלאה באשר למצבו הרפואי של התובע ונכותו ללא קשר לפגיעתו בתאונה הנטענת ובפרט ביחס לקיצור בתוחלת חייו אזי יש למנות מומחה בתחום הקרדיולוגיה.
התובע מתנגד לבקשה. לטענתו, תיק זה מתנהל מזה זמן רב. בידי הנתבעת היה מצוי טופס ויתור על סודיות רפואית שבו עשתה שימוש וההיסטוריה הרפואית של התובע היתה ידועה לה עוד בתחילת הדרך. בתיק מונו שלושה מומחים, הוגשו תחשיבים, ניתנה הצעה והתיק קבוע להוכחות. לטענת התובע בשלב זה של ההליך, אין כל הצדקה למינויו של מומחה נוסף, בוודאי אם הדבר יכרוך בחובו עיכוב נוסף לבירור התביעה.
בתשובתה עומדת הנתבעת על בקשתה ומוסיפה, כי התובע כלל לא התייחס לראשית הראיה הקיימת למינוי מומחה בתחום הקרדיולוגיה, וכי הוא מבסס את התנגדותו למינוי על בסיס טעמים פרוצדוראלי ים גרידא, שגם להם אין כל מקום בנסיבות בהן התיק קבוע לחקירת מומחה ליום 10.09.2015. מציינת הנתבעת , כי לאחר שהתובע דחה את הצעת בית המשפט ועם קבלת תיעוד רפואי נוסף בעניינו של התובע, עלה הצורך במומחה נוסף, שמינויו מבוקש כעת וזאת על מנת שבבואו של בית המשפט ל יתן את פסק דינו, תעמוד בפניו התמונה המלאה ביחס למצבו הרפואי של התובע גם ללא קשר לתאונה. בתשובתה מפנה הנתבעת להחלטות בהן מונו מומחים בשלבים מאוחרים של ההליך, לרבות במהלך שמיעת הראיות בתיק.
דיון והכרעה
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים שוכנעתי, כי בנסיבות יש מקום להורות על מינוי מומח ה בתחום הקרדיולוגיה ואפרט טעמיי.
מינוי מומחה רפואי על פי חוק הפיצויים נעשה מכח סעיף 6(א) לחוק ועל פי תקנה 7 לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז – 1986 (להלן: "תקנות המומחים"). בהתאם להלכה, בטרם ימנה בית המשפט מומחה עליו לשקול קיומה של "ראשית הראיה הנדרשת", כפי שפורשה ברע"א 1338/90 גבריאל שיק נ' מטלון רונית, פ"ד מד(2), 216 (1990), מפי כבוד השופט (כתוארו אז) תאודור אור, כאשר בבסיס גישה זו עומד העיקרון שאין לסגור את דלתות בית המש פט בפני ניזוק המבקש להוכיח נזקו, או לחלופין בפני מזיק המבקש להוכיח את מצב הניזוק לאשורו - " על פי תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז–1986, אין עומדת לנפגע בתאונת דרכים האפשרות להוכיח את טענותיו בעניין שברפואה על ידי הבאת ראיות מטעמו. הדרך העומדת בפניו היא לבקש מינוי מומחה או מומחים רפואיים. דחיית בקשתו למינוי כזה יש בה, על כן, לסגור בפניו את הדרך להוכיח שנותר עם מום או נכות כתוצאה מתאונה, או כל עניין אחר רפואי. בנסיבות אלה, אין מקום לדחות בקשה למינוי מומחים רפואיים שקיימת ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות עקב תאונה".
בענייננו, העותרת למינוי מומחה היא הנתבעת, ובבקשתה מסתמכת הנתבעת, בין היתר על תיעוד רפואי מיום 22.05.08 ממנו עולה, כי שלושה חודשים בק רוב עובר לתאונה, אושפז התובע בבית החולים "אסף הרופא" לצורך בירור כאבים לוחצים בקדמת החזה המלוו ים בהרגשת חנק. בדו"ח האשפוז מצוין, כי ידוע על מחלת לב איכסמית המבוטאת בתסמונת תעוקתית. כמו כן, עולה מן החומר, כי התובע עבר ניתוח צנתור ומעקפים בשנת 2004 ונמצא במעקב קרדיולוגי. בנוסף מצרפת הנתבעת דו"ח אשפוז מיום 19.08.04, שבו מתוארת החמרת כאבים בחזה, בגינם בוצע צנתור שלאחריותו הומלץ לתובע על ביצוע ניתוח מעקפים אלקטיבי. עיון ברישומים הרפואיים הללו מלמד על למעלה מראשית הראיה הנדרשת.
בעניין גבריאל עמר הנ"ל, מתייחסת כבוד השופטת תמר בזק-רפו פורט, לעניין בקשת נתבע למינוי מומחה מטעם בית משפט מקום בו התובע אינו מבקש זאת, ואין לי אלא להביא דבריה כלשונן: " נתבע רשאי לבקש מינוי מומחה רפואי בהתקיים תנאי כפול: ראשית, שהמינוי לא בא אלא לצורך קבלת חוות דעת המתייחסת למצבו של הנפגע עצמו, ושנית, שלא נתבקש כבר מינוי מומחה בנושא שאליו מתייחסת הבקשה (ראו: רע"א 4600/04 הדר חברה לביטוח בע"מ נ' שמאי (פורסם במאגרים, 8.2.05)). בנסיבות המקרה דנא מבוקש מינוי של מומחה רפואי לצורך הערכת מצבו של הנפגע עצמו בתחום הטוקסיקולוגיה והכבד, שבו לא מונה מומחה אחר, לרבות הערכת תפקודו של המשיב ותוחלת חי יו. על כן נקודת המוצא היא, כי ניתן להיעתר לבקשה למינוי מומחה, אם הוצגה ראשית ראייה לקיומה של נכות". ברע"א 8796/99 הפניקס הישראלי חברה לביטוח נ' בן יאיר , פ"ד נד(2), 460 (2000), הוחלו העקרונות שנקבעו בהלכת שיק גם על בקשתו של נתבע למינוי מומחה רפואי כדי להוכיח טענה לפיה חלק מן המגבלות שהנפגע היה צפוי לסבול מהן אינן קשורות כלל לתאונה נשוא התובענה. רוח הדברים הינה, איפוא, שלא להקשות על מינוי מומחה כאשר יש לבקשה יסוד בחומר הרפואי .
במקרה דנן, צודק התובע, כי הנתבעת הגישה בקשתה באיחור רב, החומר הרפואי אליו מתייחסת הנתבעת הוא חומר רפואי ישן שאמור היה להיות בפניה מלפני זה. על אף האמור, בתיק עדיין לא נשמעו הראיות וניתן להניח שלא יהא במינוי כדי לעכב את הדיון בוודאי לא באופן משמעותי. ניתן להבין את הימנעותה של הנתבעת מהגשת הבקשה בשלבי ניסיונות הפשרה, על מנת שלא להכביר הוצאות ומתוך הנחה שיש יסוד לכך שהתיק יסתיים בהסכמה. מאחר שהצדדים לא הצליחו להגיע לכדי הסכמות ביניהם לסיום התיק ושעה שצפויות להישמע בתיק הראיות ועתידים להיחקר המומחים מטעם בית המשפט , מן הראוי שלפני בית המשפט תעמודנה כל העובדות הנדרשות בנוגע למצבו הרפואי של התובע, הן זה הקשור לתאונה והן זה שאינו קשור אליה.

סוף דבר, הבקשה מתקבלת. החלטה על מינוי תצא בנפרד.

ניתנה היום, ט"ו סיוון תשע"ה, 02 יוני 2015, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: יקר צמח
נתבע: בן נגר
שופט :
עורכי דין: