ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עופר יהודאי נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני: כבוד השופטת הדס יהלום, סגנית נשיא ה

המערער:
עופר יהודאי
ע"י ב"כ עו"ד לימור קרוכמל-שניידר

-
המשיב:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד אורי רייך

החלטה

1. בפניי ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים מיום 25.1.13.
להלן יפורט הרקע העובדתי ונימוקי הערעור:
א. לטענת המערער, ועדה לעררים מיום 31.7.13 קבעה 5% נכות לפי סעיף 29(6) מותאם, לאור קביעתה שהמערער סובל מ"הגבלה קלה בעמוד שדרה מותני והפרעה שורשית קלה מימין...".
לעומת זאת, בממצאי בדיקה קלינית מיום 23.1.13 נמצא דלדול שרירים בגפיים תחתונות ולא רק מימ ין.
ב. הועדה לא איפשרה למערער להופיע בפני ועדה מסכמת, למרות בקשה מפורשת שלו.
ג. הועדה סרבה לדחות את מועד הדיון בפניה, למרות בקשה מפורשת של ב"כ המערער.
ד. בשל כך נאלץ ב"כ המערער להסתפק במכתב המסביר את המצב המשפטי והעובדתי, אך הועדה לא התייחסה למכתב.
ה. הועדה אימצה המלצת ועדת הרשות בעניין תקנה 15, אף שב"כ המערער ביקש לטעון טענותיו בפניה.
ו. הועדה התעלמה מחלופת הגיל לענין תקנה 15, ומגילו של המערער – 48.
ז. הועדה קבעה את תחילת הנכות אך לא הסבירה מדוע קבעה תאריך זה. מדובר בתאריך שרירותי.
ח. בכל מקרה נטען שאין למנות את התקופה שבין 30.6.03 (מועד הגשת טופס התביעה לדמי פגיעה) לבין 12.1.10 (מועד המכתב שבו הכיר המל"ל בגב תחתון כמיקרוטראומה). לכן, גם לפי קביעת הועדה באשר למועד תחילת הנכות, היה עליה לנכות מקסימום 18 חודשים ולא יותר.

2. אלה טענות המל"ל בתגובה שהגיש:
א. החלטת הועדה מפורטת ולא נפלו בה פגמים.
ב. הועדה התכנסה בעקבות פסק דין מיום 10.7.12 שהורה להחזיר לועדה בהרכב חדש שתדון בעניינו של המערער.
ג. הועדה התכנסה 4 פעמים והפנתה לועדת רשות וכן ערכה בדיקות קליניות והפנתה לחוות דעת מומחה.
ד. בפגישה הרביעית סיכמה ללא נוכחות.
ה. קביעת הנכות היא בשיקול דעתה הבלעדי של הועדה.
ו. לעניין תקנה 15 ניתנה לב"כ המערער זכות טיעון בשתי ישיבות של הועדה וכן באמצעות מכתב שנשלח לועדה ואשר הועדה התייחסה אליו.
ז. לעניין ועדת הרשות, ב"כ המערער הגישה טיעונים בכתב שעמדו בפני ועדת הרשות.
ח. לעניין מועד תחילת הנכות נטען כי סוגיה זו נתונה להחלטת פקידת התביעות ולכן היה על המערער להגיש תביעה.

3. הצדדים העלו טענותיהם בדיון שהתקיים בפני כבוד הרשמת פלד ביום 30.9.14.
בסיכום הדיון התבקש ב"כ המשיב להתייחס לחלופת הגיל, זכות טיעון ותחולת הנכות.

4. הועדה התכנסה מכח פסק הדין שהורה לה לשוב ולדון בעניינו של המערער.
הוועדה התכנסה מספר פעמים.
א. ביום 23.1.13 הופיעו המערער ובא כוחו והעלו טענותיהם לרבות לעניין תקנה 15.
המערער נבדק ונמצא "דלדול שרירים בגפיים תחתונות... ירידה בתחושה ברגל ימין...".

הועדה קבעה שתדון ללא נוכחות לאחר שיומצאו לה ממצאי בדיקת MRI.
ב. הועדה התכנסה ביום 29.5.13, שמעה את דברי ב"כ המערער לרבות לעניין תקנה 15.
המערער נבדק ונרשם שמתלונן על ירידה בתחושה באספקט לטרלי ימין.
הועדה ביקשה לעיין בחומר רפואי נוסף וביקשה לסכם ללא נוכחות כתיק בודד.
ג. הועדה התכנסה פעם נוספת ביום 31.7.13, ללא נוכחות המערער ובא כוחו, וקבעה נכות אורטופדית בגין "הגבלה קבלה בעמוד שדרה מותני והפרעה... קלה בימין".
הועדה ביקשה חוות דעת ועדת הרשות לעניין תקנה 15.
ד. הועדה התכנסה פעם נוספת, רביעית, ביום 25.12.13.
כך נרשם:
"הועדה עיינה במכתבו של עו"ד גלעד מ 25.12.13. הועדה עיינה בהמלצת ועדת הרשות מ 18.11.13 שאין להפעיל תקנה 15. אין ירידה בהכנסותיו ולא החליף מקצוע. עובד אצל אותו מעסיק בתפקיד אחר".

5. בפרוטוקול ועדת הרשות מיום 18.11.13, נרשם שאין מקום להפעיל תקנה 15, ש כן נשאר לעבוד אצל אותו מעסיק, אמנם בתפקיד אחר, אך אין ירידה בשכר אלא עליה של 9%.
בפני ועדת הרשות עמד מכתב מב"כ המערער, כפי שצויין בפרוטוקול.

6. במכתב של ב"כ המערער לועדת הרשות, מיום 14.11.13, ביקש להיות מוזמן לדיוני הועדה. בנוסף העלה טענות לגופו של עניין - כי המערער אינו יכול להמשיך ולעבוד באותה עבודה, שכללה הרמת משקלים כבדים בתנאים קשים, כי הפסיד הרבה ימי עבודה וכי נאלץ, בעקבות הפגיעה, לעזוב את מקצועו כפועל אחזקת רשת ולעבוד בקריאת מונים, תפקיד מתגמל פחות.
עוד נטען כי לו היה ממשיך בתפקידו היה צפוי להתקדם לתפקידים בכירים יותר, ולקבל זכויות כספיות ותוספות הנובעות מהקידום.
עוד נטען במכתב כי ללא כל קשר לאיבוד המקצוע, יש להתייחס לחלופת הגיל, שעה שהמערער מתקשה לבצע עבודה של קורא מונה, לאור מגבלותיו.

7. לאחר עיון בטענות הצדדים ובחומר שבתיק, להלן פסק הדין.

8. קביעת אחוזי נכות
הועדה קבעה אחוזי נכות בגין הגבלת תנועות מימין. מדובר בשיקול דעת רפואי, המסתמך על כך שעיקר התלונות של המערער, כמפורט בממצאי הועדה, ה ם על הגבלת תנועות מימין.
טוב עשה המערער עת זנח טענותיו בפרוטוקול הדיון מיום 30/9/14.

9. זכות טיעון בפני ועדת הרשות
נקבע בשורה ארוכה של פסקי דין כי זכות טיעון יכול שתיעשה גם בכתב (עב' (ת"א) 601306/98 זאב אורפז – עיריית בת ים ( מיום 23.9.01), סעיף 82 לפסק הדין).
במכתבו של ב"כ המערער שעמד בפני ועדת הרשות, ביקש להופיע בפניה בטרם מתן החלטה.
יחד עם זאת, במכתב נתן פירוט רב לטענותיו, תוך הפניה לפסיקה ולתקדימים.
לכן, אף שלא הוזמן לטעון בעל פה, לא ניתן לומר שלא ניתנה לו זכות טיעון נרחבת ומקיפה.

10. בעניין זה יש לקבל את טענת ב"כ המשיב לפיה הכלל הוא שהדיונים בועדת הרשות נעשים ללא נוכחות, שאחרת, תיווצר ערכאה דיונית נוספת שהחלטתה נתונה לערעור.

11. עוד יש לקבל את טענת ב"כ המשיב כי תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז-1956, קובעת זכות טיעון בפני ועדה רפואית ולא בפני ועדת הרשות מכח תקנה 15.

12. זכות טיעון בפני הועדה לעררים
המערער הופיע בשני דיונים של הועדה. הועדה כתבה, מספר פעמים, שבדיון הבא לסכם ללא נוכחות.
בטרם נתנה החלטתה האחרונה, לעניין תקנה 15, עמדה בפני החלטת ועדת הרשות וכן מכתבו של ב"כ המערער.
כפי שפורט לעיל, טיעון יכול להעשות גם בכתב. במיוחד אמורים הדברים שעה שהתקיימו שני דיונים בנוכחות ב"כ המערער, שבהם הועלו טענות גם לעניין תקנה 15.
לאור האמור, טענת המערער בעניין זה נדחית.

13. אי התייחסות הוועדה לחלופת הגיל
בעניין בר"ע 1540/02 גיא גונן – המל"ל נקבע כי חלופת הגיל תיבחן רק מקום שהנפגע אינו חוזר לעבודתו ומתעוררת שאלה בעניין יכולתו למצוא עבודה אחרת, בהתחשב בגילו:
"תקנה 15 לתקנות לענין חלופת הגיל, רלבנטית בעיקרו של דבר, כאשר הנפגע אינו חוזר לעבודתו ומתעוררת שאלת יכולתו למצוא עבודה אחרת בהתחשב בין השאר בגילו.ב המבקש לענייננו חזר לעבודתו, כך שבנסיבות המקרה לא היה מקום להפעלת תקנה 15 על פי חלופת הגיל".

בענייננו, המערער בן 48. לו לא היה חוזר לעבוד אצל אותו מעסיק, בהחלט היה מקום להתחשב בגילו בנוגע להפעלת תקנה 15. ואולם, שעה שחזר לאותו מקום עבודה, אף אם בתפקיד אחר, הרי שלא היה עוד צורך לדון בעניין הגיל.

14. טענות לעניין מועד תחולת הנכות
הועדה קבעה מועד תחולת הנכות ל- 25.12.00.
הועדה לא נימקה מדוע קבעה מועד זה ולא מועד אחר.
מדובר בפגיעה מסוג מיקרוטראומה ולכן, לטעמנו, היה על הועדה לנמק קביעתה לעניין מועד תחילת הנכות ולתמוך טענתה במסמכים רפואיים.
נכון שהמערער בעצמו לא תמך טענתו במסמכים רפואיים, אך אנו סבורים שהיה זה מתפקידה של הועדה, לפרט ולנמק מדוע בחרה במועד זה ולא אחר.

15. המשיב טוען שהיה על המערער להעלות טענתו בפני הוועדה ומשלא עשה כן, אינו יכול להעלות טענותיו בערעור.
שעה שהועדה לא נימקה מדוע קבעה את מועד התחולה כפי שקבעה, אני סבורה שיש להחזיר את הנושא לוועדה, אף אם ב"כ המערער לא טען בעניין זה.

16. סוף דבר
הערעור נדחה, למעט בסוגיה אחת והיא – מועד תחולת הנכות.
בסוגיה זו בלבד מוחזר עניינו של המערער לועדה, על מנת שתנמק מדוע קבעה את מועד תחולת הנכות ליום 25/12/00. ככל שתגיע למסקנה אחרת, תנמק החלטתה.
המערער ובא כוחו יוזמנו לטעון בפני הועדה.

ניתנה היום, כ"ד אייר תשע"ה, (13 מאי 2015), בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: עופר יהודאי
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: