ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עזבון המנוח משה שטרן ז"ל באמצעות יורשו כדין נגד יצחק גרוני :

בקשה מס' 20
בפני כבוד השופט אשר קולה

המבקשים
1. עזבון המנוח משה שטרן ז"ל באמצעות יורשו כדין
יהושע שטרן ת.ז. XXXXXX222
2. אלקבץ אורי ת.ז. XXXXXX953

נגד

המשיב
יצחק גרוני ת.ז. XXXXXX430

החלטה

  1. בפניי בקשת המשיב (בה"פ) לביטול הסכמות הצדדים מיום 29.03.15 וההחלטה מאותו היום אשר נתנה להסכמות אלה תוקף של החלטה.
  2. הרקע והשתלשלות העניינים של תובענה זו פורטו בהרחבה בהחלטתי מיום 22.02.15, בה נעתרתי לבקשה לשמיעת ראיות באשר לשאלת הבעלות, והצדדים מופנים לאותה החלטה.

3. באשר לבקשה דנן, הרי שלאחר שמיעת הראיות באשר לשאלת הבעלות בנכס בדיון מיום 29.03.15 הגיעו הצדדים להסכמה דיונית כדלקמן:

"ב"כ הצדדים: לאחר ששמענו את הצעת בית המשפט אנו מקבלים אותה באופן שהנכס יימכר לצד שלישי, כאשר לצורך אנו נתמנה לכונסי נכסים. מובהר כי עו"ד רונן יאיר מוותר על שכרו. עוד מוסכם עלינו, כי בית המשפט יכריע באשר לחלוקת התמורה בין הצדדים באופן שהמשיב כאן יקבל סך שלא יפחת מ- 35% ולא יעלה על 85%. כל החובות וההוצאות יהיו בהתאם ליחס שיקבע בית המשפט לא כולל חובות ארנונה הקיים על המחזיק בנכס. מבקשים להגיש סיכומים קצרים בכתב כל צד תוך 20 יום מהיום, ימי הפגרות יכללו במניין הימים. באשר לסכום המדויק שכל אחד יקבל, אנחנו מסמיכים את בית המשפט לפסוק על דרך הפשרה לפי סעיף 79א'(א) לחוק בתי המשפט בגבולות שהצענו לעיל. אנחנו נפרסם את הנכס למכירה תוך 30 יום מהיום וזאת בעיתונות המקומית והארצית או בכל דרך אחרת שנמצא לנכון ואת ההתמכרות נעשה תוך 60 יום מהיום. מובהר, כי צו העיכוב באשר לצו הפינוי שניתן בתיק זה יבוטל תוך 30 יום מיום שיוכרז זוכה בנכס ושולמה התמורה. כונסי הנכסים יהיו זכאים להראות את הנכס לקונים פוטנציאליים וזאת בתיאום עם מר אורי אלקבץ" (להלן: "ההסכמה הדיונית").

הסכמתם זו של הצדדים אושרה על ידי וניתן לה תוקף של החלטה. כמו כן, הוסכם שהצדדים יגישו סיכומים בכתב המבקשים תוך 20 יום והמשיב 20 יום לאחר מכן, כך שהתיק יובא לעיוני לצורך כתיבת פסק דיון ביום 30.04.15.

4. ביום 24.04.15 הגיש המשיב בקשה שכותרתה "בקשה מטעם המשיב לביטול ההסכמות וההחלטה מיום 29.03.15".

טענות הצדדים
5. לטענת המשיב, הוא לא הבין את משמעות הדברים ודרך חלוקת התמורה בין הצדדים. לדבריו, "היה מצוי בלחץ גדול מהמעמד, סבל מבלבול ומ בלאק אאוט מוחלט" כך שהסכמתו נבעה מטעות, שכן לא הבין את משמעות ההסכמה כפי שזו הוסברה לו ע"י בא כוחו.
6. לטענתו, ממועד הדיון ועד היום לא השתנה דבר, כך שלא יגרם נזק למבקשים מקבלת הבקשה, שכן ההליך מצוי בשלב שלאחר שמיעת הראיות ואף בטרם הוגשו סיכומי המבקשים.
7. המבקשים מנגד, מתנגדים לביטול ההסכמות. לטענתם, ההסכמות היו ברורות ונהירות לשני הצדדים יחדיו.
8. בתגובתם לבקשה הביעו המבקשים את הפתעתם המרובה לאמור בבקשה. לטענתם, מאז מתן ההחלטה שוחחו עם ב"כ המשיב, סיכמו עמו אודות דרך פרסום ההודעה ואף במקביל נשלח אליו נוסח מודעה לצורך אישור בטרם פרסום.
9. לא זו אף זאת, לטענת המבקשים, הם פנו לב"כ המשיב בבקשת אורכה להגשת סיכומיהם, משבקשתם נדחתה פנו הם לבית המשפט. כך שעד לשלב זה לא הועלתה כל טענה מצד המשיב, כי לא הבין את משמעות ההסכמה אשר ניתנה בבית המשפט לאחר שהצדדים שבו ונכנסו לאולם בית המשפט עד קבלתה.
10. עוד טוענים המבקשים, כי בהתאם להחלטת בית המשפט שלח המשיב למבקש 2 זוג קונים אמריקא ים לבחון אפשרות לרכישת הנכס על ידם. כך שאינם מבינים כיצד זה בחלוף חודש אחז במשיב בלבול וחסר הבנה.

דיון
11. לאחר עיון בבקשה, בתגובה לה ושמיעת הצדדים בדיון מיום 06.05.15 הרי שלא מצאתי עילה של ממש להתיר למשיב לחזור בו מההסכמה הדיונית. מדובר בהסכמה דיונית ברורה, שאושרה על ידי בית המשפט וקיבלה תוקף של החלטה.
12. מסקירת הפסיקה עולה מגמה שיטתית שלא לאפשר חזרה מהסכמות דיוניות בפרט אלו אשר קיבלו תוקף של החלטה. ( ראה: ע"א 84 / 61 יוסף ביאזי נ' אברהם לוי פ"ד מ"ב (1) 446, 475. ע"א (ת"א) 2372/08 משה ארבוס נ' רבקה שטראוס (12.01.2010)).
יתירה מכך, בית המשפט אף ייחס לשתיקתו של צד, או להימנעותו מלהתייחס להסכמה דיונית מוצעת - כאל הסכמה להסדר הדיוני המוצע, ולא אפשר לטעון טענות כנגד הסכמה זו בשלב מאוחר יותר (ראה ע"א 110/86 אברהם גברעם נ' יורשיו ועזבון המנוח מנג'ם, פ"ד מב(2) 193; וכן ע"א 364/88 סופר נ' מוסק, פ"ד מב (4) 727, 731).

13. בענייננו, ההסכמה הדיונית האמורה לא ניתנה על קרקע בתולית ולא בנקל קיבלו הצדדים את הצעת בית המשפט. לשני הצדדים אשר היו מיוצגים באמצעות עורכי דין, הוסברו הדברים בפירוט רב והייתה להם שהות לא מבוטלת לבחון את הנתונים ולשקול בכובד ראש את ההסכמה הדיונית, אשר קדמו לה דין ודברים בין ב"כ הצדדים, יציאה מאולם בית המשפט להתייעצות וחזרה בהקראת ההסכמה לפרוטוקול על ידי באי כוח הצדדים, טרם ניתן לה תוקף של החלטה ע"י בית המשפט.

14. המשיב לא עמד בנטל ההוכחה הרובץ לשכמו כדי להוכיח, כי נפל פגם בהסכמה כך שראויה היא לביטול. אין בידי לקבל את טענות המשיב לפיהם לא הבין את משמעות הדברים ודרך החלוקה בין הצדדים. לטעמי, ההסכמה ניתנה מרצונם החופשי ולאחר מחשבה מעמיקה של שני הצדדים גם יחד.

15. גם הטענה לפיה, לא השתנה דבר ממועד הדיון בו ניתנה ההסכמה הדיונית ולא נגרם נזק למבקשים אינה מקובלת עלי, שכן על אף שהבקשה לביטול ההסכמות הוגשה לפני הגשת סיכומי המבקשים, הצהיר ב"כ המבקשים בדיון מיום 06.05.15, כי בתום הדיון נשוא ההסכמה הדיונית שוחחו עם המשיב בדבר האפשרות לבחון את אחוזי הבניה על הנכס בוועדה לתכנון ובניה, שוחחו עמו בטלפון אודות אופן פרסום הנכס למכירה (ראה: הודעת מייל מב"כ המבקשים לב"כ המשיב מיום 19.04.15 אשר צורפה לתגובת המבקשים לבקשה) ואף הציגו את הבית בפני קונים פוטנציאליים אותם שלח המשיב בעצמו.

16. במצב דברים זה, באם חולק המשיב על טיבו של ההסדר הדיוני, אין לו להלין אלא על עצמו בלבד ויפים לעניין זה דברי כבוד הרשם אוקון (כתוארו דאז) ברע"א 5823/00, פואד כיוף נ' סלימאן מנסור ו-2 אח' פס"ד מיום 12.09.2000 ,בהסתמכו על ההלכה אשר נקבעה ב ע"א 61/84 ביאזי נ' לוי , פ"ד מב (1) 466 וכדלקמן:

"שכלולו של הסדר דיוני אין משמעו ספקות לפני ההתקשרות וחרטה לאחריו. פירושו הנכון הוא גילוי כוונה רצינית להתקשר בחוזה והבנת התוצאות המשפטיות הנובעות מכך ... זניחת דרך דיונית זו, רק משום שהמבקש סבור עתה כי "חשיפת האמת ומניעת עיוות דין" מחייבות זאת, אינה עניין של מה בכך. המונחים "חשיפת אמת" ו"מניעת עיוות דין" אינם קולבים עליהם ניתן לתלות ניסיון חד צדדים לסגת מהסדר דיוני שנערך. יותר משהבקשה מבוססת על האינטרס ב"חשיפת האמת", כלשון המבקש, היא מלמדת עד כמה, לעיתים, סוגיית האמת עקרונית בהשוואה לסוגיית נקודת הראות המשתנה. המבקש השקיף על הדרך הראויה לחשיפת האמת בצורה שונה בשלבים השונים של ההליך, וכמו המטפס על ההר, הנוף השתנה מבחינתו עם כל עיקול שבדרך. שינוי זה, בדרך הראייה של המבקש, נעשה לאחר שהצדדים סכמו ביניהם מהו הצובר הראייתי, שעל יסודו תוכרע המחלוקת. שינוי זה אינו ענין של מה בכך. ברגיל, יש לכבד הסכמה דיונית כזו. אין לראות בה מכשול לגילוי האמת, והיא משרתת את האינטרס בדבר סופיות הדיון, תוך כיבוד האוטונומיה של הצדדים ביחס לדרכי ניהולו (ע"א 61/84 ביאזי נ' לוי, פ"ד מב 446(1))".

כך גם בע"א 130/77 יצחק עוזרי נ' שמעון עוזרי, פ"ד לג(2), 346, דברי כבוד השופט שמגר;

"סדרי הדין אמנם אינם מיטת סדום, אלא מכשיר לייעולה של עשיית המשפט, והנוקשות המופרזת לא יאה להם..... במקרה ראוי, בו הצדק יחייב זאת, יכול ביהמ"ש על כן להתיר גם חזרה מהסדר דיוני מוסכם, אך כל דבר נבחן על יסוד נתוניו, ובאלו אשר לפנינו אין מאומה כדי להצדיק חזרה מן ההסדר המוסכם. הווה אומר: אין לפנינו עילה של ממש להתיר התעלמות מדברים שסוכמו מפורשות וברורות כדי להרשות חזרה מויתור המצמצם את המחלוקת ...".

בפסק הדין המנחה בפרשת ביאזי נקבע כי:

".... על פי שיטת המשפט הנקוטה בידינו, כשבידי בעלי הדין לנווט בהסכמה הדדית את דרך ניהולו של המשפט ודרך סיומו, לסטות מדיני הראיות, להגיש כל ראיה שברצונם ואף ליטול בחזרה ראיה שכבר הוגשה...וכל כיוצא באלה הסכמות שבסדרי דין ובמהות שבית המשפט "קשור" להן ואינו מכניס ראשו ביניהן – אין מנוס מהמסקנה, כי אמת והסכם – הסכם עדיף בחינת "ייקוב החוזה את ההר"" ( ע"א 61/84, יוסף ביאזי ואח' נ' אברהם לוי , פ"ד מב(1) 446).

17. נוכח כל האמור לעיל, אני מורה על דחיית הבקשה תוך חיוב המשיב בהוצאות סמליות בלבד בסך של 1,500 ₪.

פסק דין בהתאם להסכמה הדיונית יינתן בהחלטה נפרדת.

המזכירות תמציא העתק החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ה אייר תשע"ה, 14 מאי 2015, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: עזבון המנוח משה שטרן ז"ל באמצעות יורשו כדין
נתבע: יצחק גרוני
שופט :
עורכי דין: