ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין פאול דויד המר נגד המוסד לביטוח לאומי :

בפני כבוד השופטת אילת שומרוני-ברנשטיין

התובע:
פאול דויד המר 013503982
ע"י ב"כ עוה"ד מאור אביטל

-

הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עוה"ד רויטל בורשטיין

החלטה

לפנינו תובענה מטעם התובע להכיר בפגיעה בידיו כ"פגיעה בעבודה" כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה 1995 וזאת בדרך של מחלת מקצוע .
המל"ל דחה את תביעת התובע לתשלום דמי פגיעה במכתבו מיום 9.3.2014.
התובע הגיש תצהירים ואף התקיים דיון הוכחות בתיק, בסיומו הסכים הנתבע כי ימונה מומחה בתחום האורתופדיה לקביעת הקשר הרפואי בין מצבו הרפואי של התובע לבין תנאי עבודתו השונים וזאת בהתבסס על העובדות אשר פורטו על ידי התובע.

להלן העובדות הרלוונטיות:
התובע עבד בין השנים 1986 ל-1990 במחלקת החיתוך של חברת "פלסטניר", כאשר עסק בהרכבת גלילים של פלסטיק וקיפולם ונעזר בעבודה זו בפטישים.
בין השנים 2003 ועד 2005 עבד התובע במפעל העוסק בתחום דפוס המשי בשם "חותם המשי" וזאת במשרה מלאה – 8 שעות X 5 ימים בשבוע.
במסגרת עבודתו במפעל זה, הפעיל התובע מכונות ידניות המבצעות הדפסה על בד מסוג קרסולה. התובע פירט לגבי עבודתו כדלקמן:-
"מדובר במכונה עם עמוד, שיכול להסתובב עם כמה רשתות. כל רשת לוקחת צבע אחר.
קודם מלבישים את הבד על פלטה, יש 4 או 6 פלטות. שמים את זה עם דבק כדי שלא יזוז.
מורידים את הרשת הראשונה עם הצבע הראשון.
יש צבע על הרשת אשר מירקמו הוא כשל ממרח (כמו ריבה), ואז לוקחים סקויג'י, שדוחף את הצבע דרך הרשת אל הבד.
הרשת היא בעצם שבלונה.
שמים את הצבע, לוקחים את הסקויג'י ומעבירים אותו על הרשת כדי שהצבע ייספג בבד.
התנועה היא תנועת גריפה עם הידיים. תופסים את הסקויגי שזה דומה למגב, עוביו בדרך כלל 2-3 ס"מ, רוחב – זה תלוי על הרשת, מה שצריך להעביר. מחזיקים את הסקויג'י בשתי ידיים מושכים מרחוק לקרוב תוך לחיצה ומושכים קדימה ואחורה בתנועה אופקית, ובאופן הזה – הצבע למעשה נגרף על הבד".

התובע מסביר שצריך להתאמץ בתנועות הסקוג'י כי החורים ברשת הם קטנים ועל מנת להעבירם דרך הרשת יש צורך בהפעלת כח כלפי מטה.
התובע אף הסביר שגובה המתקן הוא כזה שהשולחן שעליו החולצות והרשת הגיעו לו לאזור הפופיק.
התובע עבד על מכשיר הקרוסלה בהתאם להזמנות שהתקבלו במפעל, כאשר זה יכל לנוע בין חצי שעה ל-6 שעות ביום ובממוצע 4-5 שעות ביום.
בכל מקרה, פעולת גריפת הסקויג'י לא נעשתה ברצף אלא התובע היה מניח בין חולצה אחת ל-4 חולצות על המכונה , מדפיס את הצבע על החולצות בעזרת הרשת והסקויג'י ואז מוריד את החולצות ומניח חולצות אחרות וחוזר חלילה.
בין השנים 2006 ועד 2009 עבד התובע בחברת "קורניט דיגיטל" אשר עוסקת בדפוס דיגיטלי על ביגוד.
העבודה הפיזית שביצע התובע בחברת קורניט היתה זהה לעבודה שהוא ביצע בחברת חותם המשי (עבודה על מכשיר קרסולה עם סקויג'י) כאשר בחברת קורניט התובע עבד בממוצע על מכונת הקרוסלה רק שעה וחצי ביום.
בין השנים 2009 ועד 2011, עבד התובע בחברה העוסקת בכריית בורות ניקוז מי השקיה שמקורם במים אפורים. במסגרת עבודתו זו – הוא חפר בורות, הרכיב צנרת והשתמש במפתח שו ודי, את חפירה, קונגו ומקדחות תעשייתיות.
התובע הסביר כי בערך חצי שעות עבודתו הוא נדרש לכרות בורות וכ-50% מזמן העבודה הוא עבד עם את חפירה, 30% מהזמן הוא עבד עם קונגו (כ-10 שעות בשבוע) ו-20% עם יתר הכלים (כ-6-7 שעות בשבוע עם מקדחה תעשייתית) , כאשר הוא לא עבד עם קונגו כל יום.
בין השנים 2011 ועד היום התובע עובד בחברת "בית אל" אשר עוסקת בבניית פילטרים. במסגרת עבודתו עושה התובע שימוש במפתח שוודי, מברגות, מפתחות ברגים, פטיש ואיזמל.
במסגרת עבודתו, נדרש התובע להדביק נייר פילטר ממתכת ועל מנת לעשות את זה, הוא עושה תנועות של ליטוף בלחץ פעם בצד ימין עם יד ימין ופעם בצד שמאל עם יד שמאל.
התובע אף עושה שימוש עם ווים במסגרת העבודה כדי להרחיב את הרשת, כאשר מדובר בתנועה אשר דומה לתנועת של פתיחת ידית של דלת, אבל שמפעילים בה לחץ רב אשר מופעל מהמרפק ולא מהיד.
מכניסים את הוו כלפי החור ולוחצים כלפי מטה כדי להפריד ביניהם.
(מצ"ב תמונות מעבודתו של התובע בחברת "בית אל").
התובע מעריך כי הוא עובד בעבודה פיזית זו כ-20 שעות בשבוע ומשתמש בכל אחד מהכלים בערך רבע מהזמן.

מינוי מומחה רפואי:
ד"ר יעקב פעילן, אורתופד, מתמנה בזה לשמש מומחה יועץ רפואי (להלן: "המומחה"), לשם מתן חוות דעת רפואית בשאלות המפורטות להלן בהחלטה זו והמתייחסות לתובעת, וזאת תוך 30 ימים ממתן החלטה זו.
צד המתנגד להחלטת בית הדין למנות את ד"ר יעקב פעילן, יודיע על כך בהודעה מנומקת תוך 7 ימים מיום שהומצאה לו החלטה זו.
אם וככל שמי מהצדדים היה או עודנו בקשר עם המומחה לגבי תובענה זו או הפגיעה מושא התובענה, לרבות חוות דעת שקיבל מהמומחה, יגיש הודעה בכתב לבית דין זה וישירות לצד שכנגד תוך 7 ימים ממועד קבלת החלטה זו.

השאלות:
כבוד המומחה מתבקש להשיב על השאלות הבאות:
מהו ליקויו של התובע?
האם ניתן לקבוע שעבודתו של התובע כמתואר לעיל בחלק העובדתי, גרמה לו ל"מחלת מקצוע" כמוגדר בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 (מחלת מקצוע היא מחלה שנקבעה בתקנות על פי סמכות שר העבודה והרווחה שנקבעה בסעיף 85 לחוק). בחלק ב' לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), התשי"ד-1954, פורטה מחלת המקצוע הנוגעת לענייננו.
ככל שקיימת אצל התובע מחלת מקצוע, מתבקש המומחה לפרט מהי המחלה מתוך המחלות המפורטות בתוספת לתקנות.
האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל ל-50% קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע לליקוי ממנו הוא סובל?
גם החמרת מצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השנים.

מסמכים רפואיים:
להחלטה זו מצורפים מסמכים כמפורט להלן:
תמונות ומסמכים רפואיים שונים שצורפו לכתבי בית דין.
תיקו הרפואי של התובע משירות בריאות כללית, מרפאה תעסוקתית וכירורגית.
תיקו הרפואי של התובע מבית החולים איכילוב, תל אביב.

לתשומת לב המומחה יוער, כי הכלל בבית הדין לעבודה, שאין בודקים את התובע, אלא אם באופן חריג מבקש זאת המומחה.

כמו כן יצוין, כי אין הצדדים רשאים לפנות ישירות אל המומחה.

התיק יובא לעיון ביום 28.6.2015.

שכר טרחתו של המומחה ישולם מתקציב המדינה, באמצעות קופת בית הדין, כמקובל.

ניתנה היום, כ"ה אייר תשע"ה, 14 מאי 2015, בהעדר הצדדים ות ישלח אליהם.


מעורבים
תובע: פאול דויד המר
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: