ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מאור פחימט נגד איילון חברה לביטוח בע"מ :

בפני כבוד השופטת לובנה שלאעטה חלאילה
התובע
מאור פחימט
נגד
הנתבעים

  1. איילון חברה לביטוח בע"מ
  2. ויקטור אביצ'נקו נדזדה
  3. נדיה איבצנקי


נוכחים:
התובע בעצמו
נציג הנתבעת מס' 1 מר מזרחי אייל
הנתבעים 2 ו- 3 בעצמם

פרוטוקול

התובע מוזהר לומר את האמת:
אני נסעתי בשדרות דגניה, לקחתי ברמזור שמאלה. ברכב היו איתי ההורים שלי. לקחתי שמאלה ברמזור, אחרי השמאלה יש בוורבורג זכות קדימה. אני מציג תמונות לעיון ביהמ"ש.
נסעתי שמאלה. הנתבעת הגיעה מפנייה של זכות קדימה.
אני פונה שמאלה ויש צומת של רמזורים ישר.
אני משרטט את אופן התרחשות התאונה.
אני יצאתי ברמזור ירוק ופניתי שמאלה, היא הגיעה מנתיב נגדי וביקשה לפנות ימינה. בנתיב נסיעתה אין רמזורים, יש תמרור האט ותן זכות קדימה.
אני מדגים את אופן התרחשות התאונה.
היא פגעה בכנף האחורית ימנית ברכב שלי. היא פגעה בחזית שלה, בחלק הזה של הרכב שלי וזרקה אותי על מעקה הבטיחות.
הנתבעת היתה לבד ברכב.
הפניתי את העניין לביטוח.
הם רק שילמו לי על המכה האחורית ועל הקדמית לא.
היא פגעה בי בכנף, יש מעקה בטיחות. אני מציג לביהמ"ש תמונה שבה רואים גם את מעקה הבטיחות ואת המצב בכביש – התמונה הוגשה וסומנה ת/1.

מר מזרחי אייל:
אני מבין שביהמ"ש אינו מתיר את ייצוגי בתיק מפני שאינני עובד שכיר של הנתבעת.

התובע משיב לשאלות הנתבעת מס' 3:
ש. אם אתה טוען שאני פגעתי, למה הפנס שלי משופשף וכל הרכב שלך הרוס?
ת. את פגעת בי בחלק האחורי, בכנף. כשפגעת בי, זרקת אותי על מעקה הבטיחות.

אביו של התובע, מר אהרון פחימה, מוזהר לומר את האמת:
אני ראיתי את התאונה. אני הייתי עם הבן שלי ברכב. אף אחד לא היה איתנו ברכב. רק אני והבן שלי היינו ברכב.
ביהמ"ש אומר לי שהנתבעת טוענת שאני לא הייתי ברכב, אני אומר שזה לא נכון. אני כן הייתי.
לבן שלי היה רמזור ירוק. באותו יום באנו מדגניה. הבן שלי לקח סיבוב לצד שמאל, יש לו את הרמזור שהתחלף או ישר או שמאלה. הנתבעת באה מכוון הגשר, היתה צריכה לתת לו זכות קדימה ולא נתנה לו. עובדה באותו יום יצאתי ושאלתי אם הכל בסדר. דיברתי עם בעלה בטלפון. הוא לא היה איתה. נתנה לו מכה, הוא עף לכוון הגדר. עובדה ששילמו חלק מהכסף ועומדים על זה שהם לא מוכנים לשלם את השאר.
אם שילמו את החלק האחורי, הוא לא יבוא סתם ויגיד שהוא עף לגדר. מה הוא מחפש את הכסף?

הנתבעת מס' 3, מוזהרת לומר את האמת:
אני עצרתי לפני, הסתכלתי שאין אף אחד, רק לאחר שראיתי שאין אף אחד, יצאתי. המשכתי את הנסיעה שלי איטית כי הייתי אחרי עצירה. התובע בא במהירות, בא בעקיפה מאחורי הרכב שלי. התאונה לא התרחשה באופן שהתובע תיאר.
אני מדגימה את אופן התרחשות התאונה.
אני לא יודעת מאיפה הוא הגיע. ברגע שעצרתי, המעקה כבר מאחוריי. התובע הגיע מאחורי, אני לא יודעת אם מדגניה או מהאזור שאני הגעתי. הוא נסע במהירות, הוא בא מאחוריי, הוא בא בעקיפה ואז פגע בי.
לא היה לו נזק בחלק הקדמי של הרכב.
אני צילמתי תמונה אחת, בדופן היו לו שפשופים. הסתכלתי מה המצב מקדימה, הכל היה תקין, לא היה לו נזק.
הנזק שנגרם לרכב שלי זה גם שפשוף קל.
הנזק שנגרם לרכב שלו הוא רק בחלק האחורי.
אביו של התובע לא היה איתו ברכב. היו שתי נשים. כנראה אימא שלו ועוד אישה בשנות ה- 30. ברגע שקרתה התאונה, התובע התקשר לאביו שנוכח כאן. אביו הגיע פחות מחמש דקות. הוא אמר לו לשבת בתוך הרכב ולנסוע. אני החלפתי פרטים עם אביו של התובע. אחרי חצי שעה, בעלי הגיע למקום והחלפנו איתו פרטים.
לתובע לא היה רישיון נהיגה, לפי תעודת זהות ומה שהיה בביטוח.
ברגע שבעלי הגיע, אביו של התובע אמר לו שהכל יהיה בסדר, שהוא לוקח את זה על עצמו ושיתקנו לנו את הפנס וששום דבר לא קריטי, לא צריך להיבהל.
למחרת בעלי התקשר אליו והוא אמר שלא, שהבן שלו טוען שאני אשמה ושהם הולכים לתבוע אותנו.
אין לי בעיה, יש לנו ביטוח מהעבודה של בעלי, רכבת ישראל, אנחנו לא משלמים שקל. אין לנו אינטרס לא לשלם לתובע אם זה שקל, מאה או אלף.
הסתכלתי על הנזק הקדמי ברכב התובע ולא ראיתי שום נזק.
צילמתי תמונה אחת ושלחתי אותה לביטוח.
התאונה היתה בערך בשעה 16.45. סיימתי את העבודה שלי ב- 16.30 .
התמונה נמצאת בטלפון שלי, לא רואים שם את הנזק, כי התמונה נמחקה.

אני מצביעה לביהמ"ש על התמונה ת/1 ואומרת שהתאונה היתה במקום שבו אני מצביעה עליו, שהוא יותר קדימה מהמעקה.
שם נקודת ההתנגשות הראשונה והיחידה.

התובע:
אני מציג לביהמ"ש תמונה.

הנתבעת:
הרכב לא רשום על שם הבעלים אלא עם שם פחימה מוטי.

התובע:
זה אחי אבל יש העברת בעלות.

הנתבע מס' 2, מוזהר לומר את האמת:
אני הגעתי חצי שעה אחרי האירוע. אביו של התובע דיבר איתי, אמר שהכל יהיה בסדר. למחרת התקשרתי, השתנה הסיפור ואמרנו שהביטוחים יטפלו בזה. אחרי זה מהביטוח התקשרו אלי ואמר שהתובע אמר שאנחנו אשמים. אמרתי לחב' הביטוח שאני מוכן לשלם השתתפות עצמית. אין לי אינטרס. העיקר שיטפלו ברכב שלי ויסגרו את הנזק של התובע.
אחרי האירוע הזה, שלחו לנו תמונות אחרות לחלוטין. אני ראיתי את הרכב אישית ולא היה שום נזק לא מקדימה ולא מצדדים, רק בכנף האחורי.
אני נתתי אישור לביטוח ולא משנה לי מה יתקנו.

פסק דין

לאחר ששמעתי את העדויות ועיינתי בכל המסמכים ובתמונות בתיק, אני מורה על דחית התביעה.

אין חולק למעשה על כך שהנתבעת מס' 3 נהגה בחוסר זהירות ופגעה ברכבו של התובע, זו גם הסיבה שהנתבעת מס' 1, חב' הביטוח "איילון" שילמה את הנזקים שנגרמו לרכבו של התובע בדופן הימנית של הרכב.

המחלוקת הינה בשאלה, אם עקב הפגיעה של רכב הנתבעת ברכב התובע בדופן, הביאה גם להתנגשות רכבו של התובע במעקה בצד הימני של הכביש ואם התובע זכאי לפיצוי בגין הנזקים שנגרמו בחלק הקדמי.

שמעתי את עדותם של שני הנהגים. אני מבכרת את גרסתה של הנתבעת על פני זו של התובע.

הנתבעת מסרה עדות אמינה, עקבית ואחידה אשר עשתה עלי רושם אמין ומהימן בהחלט. הנתבעת העידה וחזרה על כך פעם אחר פעם, כי המקום שבו התנגשו שני הרכבים היה אחרי המעקה, אותו רואים בתמונה ת/1 ומכאן שלא יכול להיות שהיא דחפה את רכבו של התובע לעבר המעקה. היא גם העידה, כי לאחר התאונה הביטה על הרכב של התובע מכל צדדיו ולא ראתה כל נזק בחלק הקדמי.

עדותה של הנהגת, נתמכה בעדות בעלה אף היא מצאתיה כאמינה. זה העיד כי כחצי שעה לאחר התאונה הגיע למקום, בעקבות שיחה טלפונית שקיבל מאשתו וגם הוא בחן את הנזקים ברכבו של התובע ולא ראה נזק מעבר לזה בדופן האחורית ימנית.

בהקשר זה מצאתי להדגיש את הגרסה בעדות התובע ואביו לפיה העיד הראשון כי בזמנים הרלוונטיים לתאונה האבא נסע יחד עם התובע ועם אשתו (של האבא) ברכב, בעוד שהאב העיד כי הוא נסע לבד עם הבן שלו, מה שמלמד כי גרסתה של הנתבעת בעניין זה עדיפה שכן זו העידה כי האבא כלל לא היה בתאונה.
עניין שני אותו מצאתי להדגיש הוא, כי הרושם המתקבל מעיון בתמונות השונות שהציג התובע בדיון, הוא כי הן לא צולמו באותה שעה. חלק מהתמונות צולם בשעת אור וחלק אחר מהתמונות, בהן נראה דווקא המוקד הקדמי של הנזק, נראה לכאורה כי צולם בשעת חשיכה מוקדמת, מה שמטיל ספק בדבר מועד צילום התמונות.

משהגעתי עד כאן אציין, כי מחוו"ד השמאי עולה, כי הרכב נבדק כ- 8 ימים לאחר התאונה ובהחלט ייתכן, כי הנזק במוקד הקדמי אירע במועד אחר ולא בתאונה נשוא התביעה.

לאור כל האמור, אני קובעת כי הנזק במוקד הקדמי לא נגרם בתאונה נשוא התביעה ומכאן אני דוחה את תביעתו בעניין זה.
לכל האמור אוסיף נימוק נוסף לדחיית התביעה – התביעה הוגשה ע"י פחימה מאור כאשר רישיון הרכב שהוצג לע יוני מלמד כי הרכב נמצא בבעלותו של פחימה מוטי.

בשולי פסה"ד ומאחר ולאביו של התובע היו מס' טענות בעניין, אבהיר כי בעלה של הנהגת הינו בעל דין ומכאן ביהמ"ש אפשר לו להישאר באולם לאורך כל הדיון ולא ביקש כי ייצא בזמן שהנהגת, הנתבעת מס' 3 מסרה את עדותה.

סוף דבר, התביעה נדחית.

לפנים משורת הדין, איני עושה צו להוצאות.

ניתן והודע היום י"ז אייר תשע"ה, 06/05/2015 בתום הדיון ונמסר לצדדים שהמתינו מחוץ לאולם.

לובנה שלאעטה חלאילה , שופטת


מעורבים
תובע: מאור פחימט
נתבע: איילון חברה לביטוח בע"מ
שופט :
עורכי דין: