ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שגיא צוקרמן נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני:

כבוד הסגנית נשיא איטה קציר

המערער
שגיא צוקרמן, ת"ז XXXXXX774
ע"י ב"כ: עו"ד דנה זוהר
-
המשיב
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד איילת ברעם

פסק דין

1. זהו ערעור לפי סעיף 123 ל חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 (להלן – החוק) על החלטת ועדה רפואית לעררים מיום 17.12.2014 (להלן - הוועדה).

2. המערער נפגע בפגיעה שהוכרה כפגיעה בעבודה ביום 25.11.89, ועוד בהיותו נער. בחודש 7/93 נקבעה למערער נכות בשיעור כולל של 100%, וזאת לאחר הפעלת תקנה 15 במחצית, ו מתוכה 20% בגין נזק לוורידים השטחיים לפי פריט ליקוי 11(2)(ג) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז – 1956 (להלן – תקנות הנכות).
בעקבות בקשה לדיון מחדש בנכותו של המערער, לפי תקנה 37 לתקנות הנכות, נבדק המערער וביום 25.1.14 קבעה ועדה רפואית לעררים כי לא נותרה נכות בשל הפגיעה בכלי הדם, וכי סך כל הנכות בעקבות הפגיעה עומדת על 62% נכות משוקללת.

3. על ההחלטה מיום 25.1.14 הוגש ערעור לבית הדין (בל 39444-03-14). ביום 18.9.14 ניתן בהליך זה פסק-דין שנתן תוקף להסכמת הצדדים (להלן – פסק-הדין), לפיה עניינו של המערער יוחזר לדיון בפני היועץ בתחום כירורגית כלי הדם (פרופ' חשמונאי) בכדי שידון בנכותו הגין הפגיעה בוורידים, בהתאם להוראות הבאות:
א. יתייחס לחוות-דעתו של ד"ר לוברמן מיום 16.11.13 אשר קבע כי "בדיקת דופלקס עדכנית מיום 19.11.13 מדגימה אי ספיקה ורידית במע' העמוקה מימין... וכי אין אלה אלא ביטויים של אי ספיקה ורידית לימפטית".
ב. יתייחס לקביעת ד"ר לוברמן כי יש בנסיבות העניין לקבוע סעיף מותאם המבטא את חומרת מצבו של המערער.

4. לאחר מתן פסק-הדין התקיים דיון נוסף בפני המומחה היועץ לוועדה בתחום כירורגיית כלי הדם, פרופ' חשמונאי, וזאת ביום 17.12.14. פרופ' חשמונאי חזר על קביעתו לפיה אין נכות בתחום כלי הדם. באותו יום התכנסה הוועדה וקיבלה את החלטתו. מכאן הערעור שלפני.

5. לטענת המערער, הוועדה לא מילאה אחר הוראות פסק-הדין, שכן היועץ לא בחן אפשרות יישומו של פריט ליקוי מותאם, התעלם מתוצאות בדיקת דופלר שהדגימה אי ספיקה ורידית, וערך בדיקה קצרה ושטחית באופן שלא איפשר הדגמה של הכחלת הרגל, חרף בקשותיו של המערער להמתין.

6. מנגד, טוען המשיב, כי יש לדחות את הערעור, כי הוראות פסק-הדין בוצעו במלואן , כי טענות הערעור רפואיות ומופנות כנגד שיקול דעתו המקצועי של המומחה, וכי המומחה אף התייחס לשאלת התאמת פריט הליקוי למצבו של המערער.

לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:

אקדים ואומר, כי לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, מצאתי שיש לדחות את הערעור, וזאת מהנימוקים שיפורט להלן.

7. כאמור, הועדה התכנסה בהתאם להוראות פסק-הדין, שנתן תוקף להסכמת הצדדים לפיה עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים באותו הרכב, על מנת שהיועץ בתחום כירורגיית כלי הדם יתייחס לאמור בחוות-הדעת של ד"ר לוברמן, לרבות לבדיקת הדופלר שצוטטה בו, וישקול יישום פריט ליקוי מותאם.
מכאן, שמוטל על בית הדין לבחון אם הועדה אכן מילאה אחר הוראות פסק-הדין (דב"ע נה/01-29 מנחם פרנקל - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כד 160).

8. עיון בפרוטוקולי הדיון מעלה כי המומחה היועץ לוועדה בתחום כירורגיית כלי הדם, פרופ' חשמונאי, ציין בהחלטתו מיום 17.11.14 בין ממצאיו:
"בבדיקה היקפים קרסול ימין 22 ס"מ קרסול שמאל 25 ס"מ. שוק ימין 5 ס"מ מתחת לזיז השוקה 38 ס"מ ימין, שמאל 42 ס"מ. רגלים ורודות, אין גודש ורידי. אין דליות ורידים. אין שינויים טרופיים. ורידים או עורקים דפקים ADP ATP נמושו משני הצדדים. אודם על פני גב רגל ימין ."

אבחנת היועץ היא כי מדובר ב"מצב אחרי פציעת מעיכה ישנה".
בפרק הסיכום והמסקנות ציין היועץ כך:
"כפי שצוין בבדיקתי מיום 9.1.14 עיינתי בחוו"ד של ד"ר לוברמן מיום 7.11.13 ולא קיבלתי מסקנותיו. היועץ נתבקש עפ"י פס"ד לנמק ביתר פרוטרוט מדוע לא קיבל חוו"ד זו. ד"ר לוברמן העניק 20% נכות לפי סעיף 11(2)(ג) בחוק הנכות. סעיף זה מחייב תפיחות קבועה ניכרת, פיגמנטציה וכחלון. לתובע היקפים ירודים יותר מאשר ברגל הבריאה, גם בבדיקה היום אין לראות בצדקת או כחלון. אין פיגמנטציה, אין גודש ורידי. לפיכך סעיף זה אינו ישים כלל, ואם היה נזק ורידי היה מתאים לסעיף 11(2)א המעניק 0%. לציין שקיימת נכות בגף זה אך היא קשורה במיסקולסטי העצבי ולא במחזור הדם הורידי או הספיקה שצוינה, ובדופלר אליו מתייחס ד"ר לוברמן מיום 21.11.13, אין לדופלר משמעות קלינית לאור הממצאים. ביצוע בדיקות עזר, הם אינן הבסיס לקביעת הנכות אלא הממצא הקליני כמו שנצפה בבדיקה".

9. בפני היועץ עמדה חוו"ד ד"ר זאב לוברמן מיום 21.11.13 (מע/1), שם קבע ד"ר לוברמן בין ממצאיו כי ביום 14.11.13 מצא "הבדלי קטרים בין השוקיים, צלקות נרחבות בירך ובשוק, בצקת גומתית בשוק התחתון מתחת גובה הצלקת אל כף הרגל, דפקים מלאים, אין פצעים, אין שינויים טרופיים". בבדיקתו מיום 15.11.13 אליה התבקש המערער להגיע ללא גרב אלסטית מצא כי "נראית בצקת חמורה יותר ומשמעותית בכף הרגל ובשוק עם הבדל קטרים של כ- 2 ס"מ. צבע העור ורדרד/ ציאנוטי. השאר ללא שינוי".
ד"ר לוברמן ציין בין השאר כי בעקבות הפציעה הקשה שעבר המערער נותרה נכות בפן העצבי, הצלקתי, הכלייתי וההחזר הורידי לימפטי, כי מ אז קביעת הנכות מסמוך לתאונה לא השתנה דבר. עוד קבע כי בדיקת דופלקס עדכנית מיום 19.11.13 "מדגימה אי ספיקה ורידית במע' העמוקה מימין", וכי בבדיקה נראה דלדול של שרירי רגל ימין ובצקת הכף הרגל.
ד"ר לוברמן המליץ על יישום פריט ליקוי 11(2)(ג) לתוספת לתקנות הנכות והסביר בחוות דעתו כי " הסיבה היחידה לקביעת הנכות באמצעות סעיף המתייחס למע' הורידים היתה והינה דלות הסעיפים לתיאור נזקים מעין אלו בסעיפי תקנות המוסד לביטוח לאומי. כבר בפרוטוקולים של הועדות הקודמות מצוינת הבצקת בשוק תחתון וכף רגל. אי לכך אינני רואה סיבה לשנות את הנכות המוכרת מזה מעל עשרים שנה. הפגיעה בהחזר הורידי/ לימפטי המשנית לפגיעה הנרחבת ברקמות הרכות, אשר לה השלכה קבועה על חיי היומיום ודורשת שימוש קבוע בגרב אלסטית, מזכה לדעתי בנכות קבועה העומדת בזכות עצמה כחלק ממרכיבי פציעתו. לשם הנוחות גם אני בוחר להשתמש בסעיף 11(2)(ג') וזאת על שום דלות הסעיפים המתאימים והקרבה שבסעיף זה לתיאור נכותו. כלומר 20% לצמיתות."

10. פריטי הליקוי הרלוונטים, שאוזכרו על-ידי ד"ר לוברמן ועל-ידי פרופ' חשמונאי, מוגדרים בתוספת לתקנות הנכות כך:
11(2) מצב לאחר נזק בכלי הדם הפריפריים.. או נזק בורידים:
(א) קיימת תפיחות קלה, קבועה שאינה גדלה עקב עמידה או הליכה; ישנן הפרעות בלתי ניכרות ברגל אחת 0%
(ב) המצב כמתואר בסעיף קטן (2)(א) – בשתי הרגליים 10%
(ג) קיימת תפיחות קבועה ניכרת עקב עמידה או הליכה, ישנם PIGMENTATIO וכחלון ברגל אחת 20%

11. עיון בחוות-דעתו של היועץ פרופ' חשמונאי מעלה כי היועץ קבע ממצאים על יסוד בדיקתו, וכי נימק את קביעתו כי לא נותרה נכות המתבטאת באחוזים בשל פגיעה בכלי דם בהעדר ממצאים המתאימים לפגיעה שכזו , וכי הפגיעה שנותרה ברגל מיוחסת לפגיעה העצבית (בגינה נקבעו למערער 40% נכות, בנוסף לנכות בגין הצלקות בשיעור 20%).

12. היועץ הסביר בהחלטתו כי לא ניתן ליישם את פריט הליקוי עליו המליץ ד"ר לוברמן בהיעדר איזה מבין הממצאים הנדרשים לפי הגדרת הסעיף (בהעדר בצקת, כחלון, פיגמנטציה וגודש ורידי). בהחלטתו התייחס עוד היועץ לאמור בחוות-הדעת של ד"ר לוברמן ונימק כי אינו מקבל את האמור בחוות-דעתו בשל חוסר האפשרות ליישם את פריט הליקוי עליו המליץ המומחה בהיעדר ממצאים אלה.
באשר לאפשרות התאמת פריט ליקוי על אף היעדרם של ממצאים מתאימים, קבע המומחה והסביר כי לו היה נדרש להתאים פריט ליקוי על אף היעדר פגיעה בכלי דם, הרי שהפריט המתאים ביותר היה זה המזכה ב- 0% נכות, והעוסק במצב של הפרעות בלתי ניכרות.
באשר לבדיקת הדופלר שהוזכרה בחוות-הדעת, קבע היועץ כמפורט לעיל כי אין בה כשלעצמה כדי להצדיק קביעת נכות בהעדר ממצאים קלינים התומכים באבחנה כאמור בתקנות. קביעתו זו של המומחה עולה בקנה אחד עם ההלכה לפיה על-פי רוב יועדפו ממצאי הבדיקה הקלינית על-פי ממצאי בדיקות עזר, וכי הדבר נתון לשיקול דעתה של הוועדה.

13. בהתחשב באמור לעיל, הרי שהיועץ התייחס במנומק לאמור בחוות-הדעת, לממצאי ומסקנות ד"ר לוברמן ולבדיקות העזר שצוינו בה, ויש לראות בהתייחסותו כמפורט לעיל כהתייחסות עניינית ומנומקת הן לממצאי, הן למסקנות והן לפריט הליקוי שאוזכר בחוות-הדעת , כמצוות פסק-הדין.

14. לא מצאתי, כי נפל פגם בבדיקתו של המערער בידי פרופ' חשמונאי.
המערער טען כי המתין לבדיקה שעה ארוכה בעודו בישיבה וכי הגיע לבדיקה כשרגלו חבושה בגרב אלסטית. עוד טען המערער כי ביקש מהמומחה להמתין מספר דקות, כדי שיוכל להתרשם מצורת הרגל וצבעה לאחר עמידה ללא גרב אלסטית, כי היועץ סרב לעשות כן, ובכך טעה.
בידוע הוא כי דרך הבדיקה של המבוטח, צורת הבדיקה כמו גם אורכה של הבדיקה הם נושאים בגדר הרפואה, וערכאה שיפוטית אינה מוסמכת להתערב בהם ( דב"ע נא/99-91 משה רוזנברג - המוסד לביטוח לאומי ). כך גם במקרה זה, שעה שהיועץ ראה לנכון לקבוע את ממצאיו בהתאם לבדיקה הרפואית שבוצע בהתאם לשיקול דעתו המקצועי.
יצוין בהקשר זה כי גם בחוות-הדעת של ד"ר לוברמן, שציין ממצאיו בשתי בדיקות שונות, שאחת מהן בוצעה לאחר שהמערער התבקש להגיע ללא גרב אלסטית – לא נמצא כחלון וד"ר לוברמן ציין כי צבע העור ורדרד/ ציאנוטי, וכי למעט בצקת חמורה יותר השאר (כמו היעדר פצעים, היעדר שינויים טרופיים ודפקים מלאים) זהה לממצאי הבדיקה שבוצעה כשהמערער הגיע לבדיקה כשהוא גורב גרב אלסטית. מהאמור עולה כי גם בדיקה שבוצעה ללא גרב אלסטית לא העלתה את הממצאים אשר היו יכולים, לפי עמדתו של פרופ' חשמונאי, להצדיק קביעת דרגת נכות בשל פגיעה בכלי הדם.

15. אשר על כן, הערעור נדחה בזאת.

16. אין צו להוצאות.

17. הצדדים יכולים לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בבקשת רשות לערער על פסק הדין וזאת תוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה.

ניתן היום, כ"ג אייר תשע"ה, (12 מאי 2015), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .


מעורבים
תובע: שגיא צוקרמן
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: