ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יצחק עובדיה נגד המוסד לביטוח לאומי :

12 מאי 2015
לפני: כבוד השופטת איריס רש

התובע:
יצחק עובדיה
ע"י ב"כ: עו"ד אדרי

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד ירושלמי

החלטה

1. לפניי בקשת התובע להצגת שאלות הבהרה למומחית (להלן- הבקשה) בקשר לחוות דעתה מיום 22.08.2014 (להלן- חוות הדעת).

2. ואלו השאלות שהתובע מבקש להפנות למומחית:
"1. בחוות דעתך בעמוד 7 ציינת: "צבעים עלולים לסבול מחשיפה עורית או נשימתית לאדים של ממיסים וצבעים שיגרמו למגוון השפעות בריאותיות כולל פגיעה במערכת הנשימה..." האם ניתן לקבוע כי לחשיפה תעסוקתית של צבעי הייתה השפעה על מהלך המחלה ועל חומרתה?
2. בחוות דעתך בעמוד 9 את מציינת כי גורמי סיכון להתפתחות של מחלה ריאתית חסימתית הם עישון, חשיפה סביבתית/תעסוקתית, הפרעה מולדת במנה ריאתי, שחפת ומבנה גנטי. האם תסכימי שבמקרה הנדון לא ידוע על גורמים אשר יכולים להביא לתחלואה "טבעית" וכי מדובר בשני גורמי סיכון עיקריים: עישון וחשיפה תעסוקתית לחומרים המגרים דרכי נשימה?
3. האם בהתבסס על החומרים להם נחשף התובע בעבודתו כצבעי רכב (מדללים, ממיסים וצבעים) שהם חומרים בעלי תכונות איריטנטיות אשר מסוגלים לגרום לתהליך דלקתי בדרכי הנשימה או להחמירו, ולאור נוכחות חשיפות תעסוקתיות הידועות גורמות לברונכיטיס (COPD), ולאור תנאי עבודה כפי שפורט בעובדות (שמגבירים סיכוי לחשיפה תעסוקתית משמעותית) ניתן לומר כי קיימת סבירות של מעל 50% בהחמרה של מחלתו של התובע כתוצאה מחשיפה לחומרים בעבודה?
4. אני מפנה אותך לרשימת מאמרים שבבסיסם פרסום מחקרים בהם נבדק קשר בין עישון, חשיפה לממיסים אורגניים לבין מחלה ריאתית חסימתית כרונית. מסקנתם של מרבית המחקרים היא שהחשיפה התעסוקתית גם ללא העישון יכולה להיות גורם משמעותי לגרימת המחלה. כאשר נבדקה השפעה משותפת של שני הגורמים האלה נמצא כי חשיפה לממיסים אורגניים מגבירה עד כדי הכפלה את סיכון של העישון בגרימת המחלה הריאתית. האם לאור האמור לעיל ניתן לא לשלול קיומה של תרומת תנאי עבודתו של התובע בחשיפה לחומרים מגרים דרכי הנשימה למחלתו ולקבוע כי לתנאי עבודתו הייתה תרומה אומנם פחותה מתרומת העישון בגרימה או החמרת המחלה, אך התרומה הזאת הייתה בשיעור של 32% לפחות? אם לדעתך התשובה היא "לא" אנא נמקי מדוע.
רשימת המחקרים מצורפת כנספח למכתבי זה
5. האם יהיה נכון לומר כי העובדה שהתובע עסק במקצועו כצבעי במשך שעות עבודה רבות ורצופות יש בכך כדי להגביר ולהעצים את חשיפתו לחומרים מסוכנים.
6. האם יהיה נכון לומר כי העובדה שהתובע מעשן ועובד בחשיפה לחומרים מסוכנים יש בו כדי להכפיל סטטיסטית את הסיכון לחלות במחלות ריאתיות מאשר אדם שאו מעשן או עובד בחשיפה לחומרים מסוכנים.
7. האם יהיה נכון לומר כי אדם שעובד בחשיפה לחומרים מסוכנים, במשך עשרות שנים כמו התובע מעמיד אותו ברמת סיכון גבוהה יותר מאשר אדם שנחשף לחומרים מסוכנים במשך תקופה קצרה.
8. האם יהיה נכון לומר כי במהלך בדיקתך לא לקחת בחשבון את תנאי העבודה הירודים של התובע כמפורט בתצהירו לרבות היעדר פתחי אוורור?".

3. הנתבע הגיב לבקשה למשלוח שאלות הבהרה כדלקמן:
"הנתבע מתנגד להפניית שאלה מס' 1 למומחית. לדבריו המדובר בשאלה כללית ולא ממוקדת ואין בה, כפי שנוסחה, כדי להבהיר את חוות הדעת בסוגית הקשר הסיבתי. מה גם שהמדובר בשאלה שניתן לה מענה זה מכבר בחוות הדעת.
הנתבע מסכים להפניית שאלות 2-4 למומחית.
הנתבע מתנגד להפניית שאלה 5 למומחית, מהטעם שהמדובר בשאלה שאינה ברורה. תנאי העבודה של התובע פורטו בעובדות שקבע בית-הדין בהחלטה על מינוי המומחית ואין בהפנייתן בשנית בכדי לסייע בהבהרת חוות הדעת.
הנתבע מתנגד גם להפניית שאלות 6-7 למומחית משהמדובר, לטענתו, בשאלות שאינן רלבנטיות. סטטיסטיקה וגורמי סיכון אינם קריטריונים בהוכחת הקשר הסיבתי.
הנתבע מתנגד שאלה 8 בנימוק ש העובדות המתוארות בשאלה לקוחות מתצהירו של התובע ולא מהעובדות שקבע בית-הדין בהחלטה על המינוי.
4. להלן ההכרעה בבקשה לפי סדר השאלות:
4.1 שאלה 1- התובע מפנה למשפט ספציפי בחוות הדעת, תוך ניתוק המשפט מההקשר בו צוין. בחוות הדעת ציינה המומחית כך:
"הן עישון והן חשיפה לצבעים אינן [צ.ל אינם- א.ר] קשורים אך ורק התפתחות מחלה אחת. עישון סיגריות קשור למחלות נוספות: סרטן ריאה, סרטן לבלב, סרטן שלפוחית השתן, מחלות לב אמפזימה ועוד. צבעים עלולים לסבול מחשיפה עורית או נשימתית לאדים של ממיסים וצבעים שיגרמו למגוון השפעות בריאותיות כולל פגיעה במערכת הנשימה, העיכול והעצבים, מחלות עור וסרטן.
גיל אבחון המחלה- 67 תואם את נתוני האוכלוסייה הכללית בישראל. בשנת 2011 נתוני רשם הסרטן במשרד הבריאות מלמדים על שיעור היארעות של מחלת סרטן שלפוחית השתן בגברים בגילאי 65-69 142.2 סה"כ 124 מקרים.
לסיכום: ממצאי הניטורים הסביבתיים מהשנים האחרונות מצביעים על רמות חשיפה נמוכות בהרבה מהרמות המרביות המותרות לחשיפה. כמו כן, לא נמצאה חשיפה לחומר מסרטן וודאי. מאידך, התובע עישן שנים רבות עוד בטרם התחיל עבודתו כצבע. התובע חלה בגיל 67 גיל שכיח להופעת הגידול. ניתן להניח במקרה זה כי לחשיפה התעסוקתית כגורם סיכון להופעת מחלת סרטן שלפוחית השתן יש משמעות, אך פחותה מהשפעת העישון. ניתן להסיק מכך כי לא קיים קשר סיבתי בין חשיפתו בעבודתו לבין מחלת סרטן שלפוחית השתן" (ההדגשה בקו תחתון- המשפט אליו מתייחס התובע).

מהאמור עולה שהשאלה המבוקשת נענתה באופן מפורט ואין צורך בהבהרה נוספת.
4.2 בהעדר התנגדות מטעם הנתבע ולנוכח הרלוונטיות של השאלות לבירור המחלוקת שאלות 2-4 יועברו למומחית.
4.3 שאלה 5- אין בשאלה זו כדי להבהיר את האמור בחוות הדעת. שעות עבודתו של התובע, כפי שנקבעו על ידי בית הדין, עמדו לנגד עיני המומחית בעת כתיבת חוות דעתה (ראו פרק: פרטים אישיים ותעסוקתיים בעמ' 2 ל חוות הדעת), ובטרם נתנה החלטתה. לאור האמור, אינני מתירה את הפניית השאלה למומחית.
4.4 שאלות 6-7- שאלות אלו עוסקות בסטטיסטיקות וסיכונים של אדם שעובד תוך חשיפה לחומרים מסוכנים במשך תקופה ארוכה, בדומה לתובע, לחלות במחלות ריאתיות, לעומת אדם שאינו עובד בחשיפה כזו ו/או עבד בחשיפה לחומרים הנ"ל תקופה קצרה בלבד. מענה לשאלות אלה לא יסייע בידי המומחית להכריע בסוגית הקשר הסיבתי בין מחלת התובע לעבודתו, שכן המדובר בפרטים כלליים. כאשר המומחה בוחן את סוגית הקשר הסיבתי עליו לבחון את כלל הגורמים הנוגעים לתובע- ובפרט אלו שנוגעים לו באופן קונקרטי, ואין בדי בסיכונים כלליים הקיימים בקרב האוכלוסייה. אין במענה על שאלות אלה כדי לסייע בקידום סוגית הקשר הסיבתי, ולפיכך השאלות לא יועברו למומחית.
4.5 שאלה 8- בעובדות שנקבעו על-ידי בית-הדין ביום 20.07.2014 לא נקבע שהתובע עבד בתנאים ירודים וללא העדר פתחי אוורור. נהפוך הוא, בס"ק ה' לפרק העובדות נקבע שהעבודה התבצעה בתוך סככה פתוחה וכאשר לסככה היו שלושה פתחים. חוות הדעת מבוססת על העובדות שנקבעו על ידי בית הדין. לפיכך, אינני מתירה את השאלה.

5. ההחלטה שתועבר למומחית תינתן בנפרד.

ניתנה היום, כ"ג אייר תשע"ה, (12 מאי 2015), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: יצחק עובדיה
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: