ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אסחק יחיא נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני: השופט מירון שוורץ

התובע:
אסחק יחיא ת.ז XXXXXX627
ע"י ב"כ: עו"ד אדם פראירה

בית הדין הארצי, בפסק דינו מיום 10.11.2014 , קיבל את ערעור התובע כאן והכיר באירוע מיום 13.6.2010 אשר אירע לו בעבודתו, כאירוע המצדיק מינוי מומחה יועץ רפואי לבחינת הקשר הסיבתי בין אירוע זה ובין אוטם שריר הלב בו לקה. זאת, על בסיס התשתית העובדתית כפי שנפרשה לפני בית דין זה "במשולב עם השלמת התמונה לפנינו בדבר תנאי מזג האוויר הקשים במקום עבודתו..." (פסקה 11 לפסק הדין). עוד צוין בפסק הדין בערעור, באשר לתשתית העובדתית, כי "עיון בתיק בית הדין האזורי מעלה כי המערער לא נחקר על תצהירו, וכי הודעתו לחוקר המוסד הוגשה כראיה לבית הדין בהסכמה. מכאן שהתשתית העובדתית כפי שהיא עולה מן התצהיר ומן ההודעה לא הייתה שנויה במחלוקת בין הצדדים. בית הדין האזורי הפנה לעובדות כפי שהן עולות מן ההודעה ואף אנו נעשה כמותו..." (פסקה 14 לפסק הדין, ההדגשה אינה במקור). כן צוין בפסק הדין (סיפא פסקה 14), כי: " לא נעלמה מעינינו העובדה כי באתר שבו עבד המערער שררו תנאי מזג אויר קשים גם יום קודם לכן. את הנתון הזה כמו גם את הנתונים הנוספים לגבי מידות החום מיום 7.6.10, ניתן יהיה להפנות בבוא העת למומחה היועץ הרפואי, על מנת שיחווה את דעתו בשים לב למכלול הנסיבות".

החלטה

1. פרופ' שמואל גוטליב, מתמנה בזה לשמש מומחה יועץ רפואי (להלן: "המומחה") בתחום הקרדיולוגיה לשם מתן חוו"ד רפואית בשאלות המפורטות להלן בהחלטה זו והמתייחסות לתובע, וזאת ככל האפשר בתוך 30 ימים ממתן החלטה זו. שכ"ט המומחה ישולם מקופת ביה"ד כמקובל.

2. מסמכים רפואיים:

להחלטה זו מצורפים מסמכים כמפורט להלן:

א. תיק בי"ח "העמק" בעפולה.
ב. תיק שירותי בריאות כללית – כללי ומקצועי (ידני וממוחשב) .

3. העובדות:

בית הדין הארצי, בפסק דינו מיום 10.11.2014 , קיבל את ערעור התובע כאן והכיר באירוע מיום 13.6.2010 אשר אירע לו בעבודתו, כאירוע המצדיק מינוי מומחה יועץ רפואי לבחינת הקשר הסיבתי בין אירוע זה ובין אוטם שריר הלב בו לקה. זאת, על בסיס התשתית העובדתית כפי שנפרשה לפני בית דין זה "במשולב עם השלמת התמונה לפנינו בדבר תנאי מזג האוויר הקשים במקום עבודתו..." (פסקה 11 לפסק הדין). עוד צוין בפסק הדין בערעור, באשר לתשתית העובדתית, כי "עיון בתיק בית הדין האזורי מעלה כי המערער לא נחקר על תצהירו, וכי הודעתו לחוקר המוסד הוגשה כראיה לבית הדין בהסכמה. מכאן שהתשתית העובדתית כפי שהיא עולה מן התצהיר ומן ההודעה לא הייתה שנויה במחלוקת בין הצדדים. בית הדין האזורי הפנה לעובדות כפי שהן עולות מן ההודעה ואף אנו נעשה כמותו..." (פסקה 14 לפסק הדין, ההדגשה אינה במקור). כן צוין בפסק הדין (סיפא פסקה 14), כי: " לא נעלמה מעינינו העובדה כי באתר שבו עבד המערער שררו תנאי מזג אויר קשים גם יום קודם לכן. את הנתון הזה כמו גם את הנתונים הנוספים לגבי מידות החום מיום 7.6.10, ניתן יהיה להפנות בבוא העת למומחה היועץ הרפואי, על מנת שיחווה את דעתו בשים לב למכלול הנסיבות".
התיק הוחזר לבית דין זה על מנת שיקבע את התשתית העובדתית ולצורך מינוי המומחה.

על אף שהתאפשר לצדדים להגיע להסכמה בדבר רשימת עובדות אשר יועברו אל המומחה, הרי שמהודעות שהגישו בנפרד, נמצא כי לא עלה בידם לעשות כן. אי לכך, תפורט התשתית העובדתית בהתאם לאשר נקבע בפסק הדין שבערעור.

4. להלן פירוט העובדות:

א. התובע, יליד 1953, עבד במכון הגיאופיזי הישראלי, החל משנת 1975 , כמעט באופן רצוף.

ב. תפקידו של התובע היה מורכב משניים: מחצית מזמנו שימש התובע כנהג, ומחצית מזמנו הועסק בפריסת כבלים. התובע עבד כ-12 שעות ביום, 5 ימים בשבוע. יום העבודה החל בשעה 4:30 בבוקר והסתיים ב- 17:30 בערב. העבודה התבצעה בכל הארץ.

ג. ביום 13.6.2010 עבד התובע באתר בכפר רופין שבבקעת בית שאן, כאשר במהלך העבודה, בסמוך לשעה 14:00, הרגיש התובע מועקה בחזה. התובע פונה באמבולנס לבית החולים העמק בעפולה, שם אובחן שהוא סובל מאוטם שריר הלב.

כך תיאר התובע את עבודתו באותו היום: "התחלנו לעבוד עם הבאגי בסביבות 7:00 בבוקר...עבדתי 3 שעות רצוף ואז היתה לי הפסקה של שעה, אח"כ חזרתי לעבוד ואחרי שעה בערך של עבודה הרגשתי לא טוב, התחיל לי התקף לב, הרגשתי חולשה, התחלתי להזיע וחבר שלי...ראה אותי והרגיש שאני קיבלתי התקף לב והוא ישר הזעיק דרך הקשר את הצוות...הפסיקו את העבודה...הוציאו אותי מהשטח ונפגשנו בדרך עם מד"א באזור בית שאן...והתחילו לטפל בי בניידת מד"א ומשם לקחו אותי לבית חולים עפולה".

ד. התובע, היה אמנם מורגל במאמץ פיזי בינוני , אלא שעבודתו, בדרך כלל התבצעה כך, שמחצית היום הוא נוהג ומחצית שנייה הוא עוסק בפריסת כבלים. זה היה משתנה לדבריו ו לעיתים הוא עסק בנהיגה כל היום. כמו כן, העבודה התבצעה בכל חלקי הארץ, ואף בחו"ל, על פי הזמנות שהיו למכון לחיפושי נפט ומים. לעיתים העבודה התבצעה אף במשרד. אל העבודה הפיזית שביצע התובע, במקומות שונים, ובעונות השנה השונות, התלוו מפעם לפעם תנאי מזג אויר שונים.

ה. התובע היה שרוי בלחץ עבודה אולם להבנתו, לחץ זה לא היה מיוחד ליום האירוע.

ו. עם זאת, שני נתונים כן היו חריגים באותו היום:
- אי קיום הפסקה "כל שעתיים בערך" כפי שנהוג כרגיל, כשבאותו יום עבד 3 שעות ורק אחר כך הייתה הפסקה.
- בעיקר: החום הכבד ששרר באותו יום.

ז. אשר לתנאי מזג האוויר - התובע עבד כאמור בכל חלקי הארץ ואף בחו"ל, ובתנאי מזג אויר משתנים. ביום האירוע שרר חום של C˚34.7 בשעה 14:00 אשר היה חום כבד ו לא שגרתי בעבודת התובע ושהפך את התנאים הפיזיים שבעבודתו לקשים עוד יותר. תנאי מזג אוויר קשים שררו גם יום קודם לכן, ולהלן נתונים מאתר מאגרי המידע הממשלתיים ומאתר השירות המטאורולוגי, אודות הטמפרטורה שנמדדה בתחנה הסמוכה ביותר למקום בו עבד המערער ביום 13.6.10 כמו גם בימים שקדמו לכך, החל מיום 7.6.10:

ביום האירוע 13.6.10 בשעה 11:00 - C˚33.
באותו יום בשעה 14:00 - C˚34.7.
ביום 12.6.10 בשעה 11:00 - C˚34.6.
באותו יום בשעה 14:00 - C˚37.3.
ביום 11.6.10 בשעה 11:00 - C˚33.5.
ביום 10.6.10 בשעה 11:00 - C˚30.4.
ביום 9.6.10 בשעה 11:00 - C˚30.2.
ביום 8.6.10 בשעה 11:00 - C˚30.3.
ביום 7.6.10 בשעה 11:00 - C˚34.6.

5. השאלות :

א. מה היא המחלה/ליקוי ממנה סבל התובע, כמפורט במסמכים הרפואיים, בעת אשפוזו ביום 13.6.2010 ?

ב. האם קיים קשר סיבתי בין המחלה/ליקוי ובין האירוע כפי שהוא מתואר בעובדות המפורטות בסעיף 4 שלעיל?

ג. האם קיימים בתובע נתונים מוכחים המצביעים על כך, שהיה בו, לפני קרות האירועים בעבודה, סיכון מיוחד לחלות במחלה?

ד. ככל שהמומחה ישיב, כי קיים קשר סיבתי בין האירוע בעבודה ובין המחלה ממנה סבל התובע במועדים אלו, הוא יתבקש להשיב לשאלה: האם השפעת האירוע בעבודה על הופעת המחלה, הייתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים, לרבות נתונים אישיים שהיו קיימים בתובע טרם לקה במחלה ואשר עליהם ניתן ללמוד מהחומר הרפואי המצורף להחלטה זו.

ה. האם בשים לב למצבו הבריאותי של התובע עובר לאירועים אלו, יש לומר שהאירועים בעבודה החישו את בואה של המחלה, כך שאלמלא האירועים, ייתכן שבואה של המחלה היה נדחה למועד מאוחר יותר כלשהו או שלא הייתה מופיעה כלל?

6. תשומת לב הצדדים מופנית לכך שאין צד רשאי לפנות באופן ישיר אל המומחה בכל עניין שהוא, ובכלל זה אינו רשאי להמציא למומחה מסמכים באופן ישיר.
ככל שצד מסוים סבור כי יש מקום לפנות למומחה בעניין מסוים או להגיש לו מסמכים, עליו להגיש תחילה, בקשה מנומקת לבית הדין, תוך המצאתה לצד שכנגד, וכל פניה אל המומחה ובכלל זה המצאת מסמכים, תעשה על ידי בית הדין, זולת אם בית הדין הורה אחרת. ככלל, אין המומחה אשר מונה על ידי בית הדין, בודק את בעל הדין, שעניינו הופנה אליו, אלא אם המומחה מבקש זאת או בעל הדין הגיש בקשה מנומקת בעניין זה לבית הדין ובית הדין נעתר לבקשה.

7. עם קבלת חוות הדעת היא תועבר לצדדים והם יקבלו ארכה בת 15 יום לבקש להפנות למומחה שאלות הבהרה ביחס אליה ותינתן ארכה בת 15 יום להגיב לבקשה כזו, ככל שתוגש. ככל שלא תוגשנה בקשות להפנות למומחה שאלות הבהרה, יקבלו הצדדים ארכה נוספת בת 15 יום להגיש סיכומיהם או להשלים סיכומים שהוגשו, שאם לא כן יחשבו כמסכימים למסקנה העולה מחוות הדעת ולמתן פסק דין .

8. להמשך טיפול ומעקב המזכירות.

ניתנה היום, כ"ג אייר תשע"ה (12 מאי 2015) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

מירון שוורץ, שופט


מעורבים
תובע: אסחק יחיא
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: