ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין דוד אלגזי נגד שרון בובליל :

בפני כבוד השופטת אנה שניידר

התובעים

1.דוד אלגזי
2.מלי מזל אלגזי

נגד

הנתבעים

1.שרון בובליל
2.מוניות ישיר סוכנות לביטוח 2001 בע"מ
3.הראל חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

הרקע

1. על פי כתב התביעה, שהוגש בחודש ינואר 2013, התובעים רכשו ביום 15.4.12 מונית מסוג סקודה אוקטביה משנת ייצור 2012 ( (להלן – המונית) תמורת 88,793 ₪.

באותו יום רכשו התובעים, באמצעות הנתבעת 2 (להלן – סוכנות הביטוח), פוליסת ביטוח עבור המונית אצל הנתבעת 3 (להלן – חברת הראל), בעקבות ייעוץ שקיבלו מאת הנתבע 1 (להלן – הסוכן).

2. לטענת התובעים, כאשר ביקשו לברר אצל הסוכן האם עליהם להפעיל את מכשיר האיתורן המותקן במונית – אמר להם הסוכן, באופן ברור ובצורה שאינה משתמעת לשני פנים , כי אין הם נדרשים להפעיל את האיתורן לצור ך הכיסוי הביטוחי , ולכן הודיעו התובעים לחברת איתורן כי הם אינם זקוקים לשירותיה (שעלותם 50 ₪ לחודש, 600 ₪ לשנה).

3. במועד כשלהו , בין יום 23.9.12 לבין יום 24.9.12, נגנבה המונית וחברת הראל הודיעה לתובעים ביום 17.11.12 כי היא דוחה את דרישתם לפיצוי עקב אי קיום תניה בפוליסה של התקנת מיגון במונית.

4. התובעים דורשים סכום של 149,103 ₪ המורכב כדלקמן:

שווי המונית – (כולל הפרשי הצמדה וריבית) – 89,103 ₪ ;

אובדן הכנסות – 30,000 ₪ ;

נזק לא ממוני – 25,000 ₪ ;

הפסד זמן עבודה והוצאות – 5000 ₪ .

5. לחלופין דורשים התובעים, בסעיף 47 לכתב התביעה, סכום של 8,000 ₪ החזר מלוא הפרמיות שנגבו מהם, וזאת אם ייקבע כי הפוליסה לא הייתה בתוקף מלכתחילה, כפי שנטען על ידי חברת הראל.

טענות התובעים

6. התובעים טוענים כי אמנם הסוכן הוא האשם העיקרי בהעדר הפיצוי עבור המונית , שכן הוא יצר כלפיהם מצג כי אין צורך להפעיל את האיתורן וכתוצאה מכך סברו התובעים כי הם מכוסים ב"מטרייה" הביטוחית, אולם גם על חברת הראל, אשר לא בדקה בחברת איתורן ולא דרשה מהתובעים להציג אסמכתא להפעלת המיגון ומאידך גבתה פרמיה ויצרה מצג שהפוליסה קיימת ותקפה - לשאת באחריות ולפצות את התובעים.

7. עוד טוענים התובעים, בהסתמכם על ההלכה הפסוקה, כי אי הפעלת המיגון אינה שוללת את הפיצוי (ראה סעיפים 55 – 84 לסיכומיהם).

טענות סוכנות הביטוח והסוכן

8. סוכנות הביטוח והסוכן טוענים כי התובעים לא הוכיחו כי הסוכן אמר להם שאין להפעיל את מערכת האיתורן.

9. לחלופין נטען, כי ככל שבית המשפט יסבור כי הפוליסה מכסה את המקרה הביטוחי – הרי שיש לחייב את חברת הראל בפיצוי התובעים, ויש להורות על דחיית התביעה נגד סוכנות הביטוח ונגד הסוכן.

10. כמו כן נטען, כי יש להטיל אשם תורם גבוה על התובעים בשל כך שלא קראו את הפוליסה.

טענות חברת הראל

11. חברת הראל טוענת כי דין התביעה להידחות הואיל ולא קוים התנאי לאחריותה קרי: הופרה ההתנאה למיגון תקין ופעיל הקיימת בפוליסה.

12. עוד נטען, כי במידה וייקבע כי הסוכן הוא שאחראי למחדל והוא שהנחה את התובעים על היעדר הצורך בקיום מיגון – הרי שיש להטיל את החבות לפתחו של הסוכן, הואיל והוא ידע היטב כי התנאת המיגון הינה תנאי בל יעבור בביטוח מוניות, ואין כל אפשרות לבטח מונית ללא קיומו של אמצעי המיגון הנדרש.

13. לחלופין, טוענת חברת הראל כי במידה וייקבע כי הפוליסה תקפה, למרות ההפרה ולמרות טענות החברה – הרי שסכום החיוב כנגדה לא צריך לעלות על 71,687 ₪ (ראה פירוט בעמ' 3 לסיכומי חברת הראל).

דיון והכרעה

14. אין מחלוקת כי אכן אירע מקרה הביטוח (דהיינו המונית נגנבה), כי היה ברכב איתורן אולם הוא לא הופעל, וכי הפרמיה שולמה במלואה לחברת הראל (ראה פרוטוקול עמ' 2 שורות 14-15).

15. אין גם מחלוקת כי בפוליסה שהוצאה על ידי חברת הראל קיים התנאי הבא:

"תנאי לאחריות המבטח בגין נזקים כתוצאה מגניבת הרכב המבוטח או מפריצה לתוכו, הוא קיום הגנות שלהלן ברכב, והיותן פועלות שעה שאינו מאויש:
1. שולל תנועה (אימובילייזר) מקורי המותקן על ידי היצרן בעת הרכבת הרכב, ובנוסף-
2. מערכת איתור אלקטרונית אלחוטית פעילה להעברת מידע בזמן אמת בעת ניסיון כניסה או שימוש בלתי מורשים ברכב המבוטח.
המערכת כוללת:...
למבוטח מנוי תקף בחברת איתור במהלך כל תקופת הביטוח".

אין מחלוקת, כאמור, שמערכת האיתורן במונית לא הופעלה ולא נרכש מנוי תקף על ידי התובעים בחברת איתור, ועל כן – הופר בפועל התנאי שבפוליסה.

16. לנוכח האמור, השאלה הראשונה שעלינו לבחון הינה מהי המשמעות של הפרת התנאי בדבר הפעלת המיגון מבחינת הכיסוי הביטוחי, ובמילים אחרות – האם בנסיבות המקרה שלפנינו קיים בכל זאת כיסוי ביטוחי על אף שהתנאי הופר .

היה ויתברר כי אין כיסוי ביטוחי ודין התביעה כנגד חברת הראל להידחות – יהא עלינו לבחון את השאלה האם על סוכנות הביטוח ו/או הסוכן לפצות את התובעים על נזקיהם, כולם או חלקם.

בכל מקרה יהא עלינו לבחון את סכום הנזקים הנדרשים על ידי התובעים.

האם במקרה דנן קיים כיסוי ביטוחי

17. מטרתו הצרכנית של חוק חוזה הביטוח, התשמ"א – 1981 (להלן – החוק ) הינה להעניק למבוטח, המשלם פרמיה כדין, כיסוי ביטוחי רחב ככל שניתן.

לפיכך, אם לא בוטל חוזה הביטוח כדין, ואם לא התמלאו התנאים בחוק הפוטרים את המבטח מתשלום תגמולי הביטוח – על המבטח לשלם את מלוא תגמול י הביטוח למבוטח.

18. על פי הפסיקה, ובראשה פסק הדין מיום 15.9.13 רע"א 3260/10 חתמי לוידס נ. אליהו סלוצקי (להלן – פס"ד סלוצקי), הלכה עליה חזר בית המשפט העליון בפסק דין מיום 23.7.14 רע"א 3370/14 דיין מוצרי קירור בע"מ נ. הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ - כישלון בהפעלת אמצעי המיגון, כשלעצמו, אינו מאיין את זכאותו של המבוטח לקבל את תגמולי הביטוח .

על מנת לפטוצמו מן החובה לשלם תגמולי ביטוח, על המבטח להוכיח, בין היתר, כי מבטח סביר לא היה מתקשר בחוזה ביטוח עם מבוטח לו ידע כי מערכת האזעקה לא תופעל.

הנטל להוכיח את התנאי שבסעיף 18 (ג) לחוק, דהיינו שמבטח סביר לא היה נקשר בחוזה הביטוח, אף בעבור דמי ביטוח מרובים יותר, אילו ידע את המצב לאשורו – צריך להיות מוטל על המבטח, שכן הדבר מקדם את עניינו של המבטח (ראה סעיפים 40-42 ל פס"ד סלוצקי).

בפס"ד סלוצקי נקבע גם, כי על מנת להוכיח שאף מבטח סביר לא היה נכון לבטח ללא האמצעי להקלת הסיכון אשר עליו נסב הדיון – יש להציג תצהיר של אקטואר או של איש מקצוע אחר, הבקיא בתחום הביטוח, לפיו לפי מיטב ידיעתו לא מוצעת בשוק הביטוח בישראל פוליסה מסוג זה.

19. במקרה שלפנינו הוגש מטעם חברת הראל תצהירו של מר אלפרד אלפנדרי, העובד במחלקת החיתום של חברת הראל (להלן – אלפנדרי).

לא הוגשה מטעם חברת הראל חוות דעת מומחה כקבוע בפקודת הראיות, ומאידך יש לזכור כי אלפנדרי הינו עובד חברת הראל, אשר מטבע הדברים מעונין לסייע למעבידו, ועל בית המשפט להזהיר עצמו היטב בעניין משקל עדותו.
(בהקשר זה ראה גם ע.א. ת"א 43952-06-13 בר נתן נ. הפניקס חברה לביטוח בע"מ).

נראה כי על מנת שחברת הראל תוכל לטעון לפטור מחיוביה כלפי התובעים לפי סעיף 18(ג)(2) לחוק – היה עליה להביא ראיה חיצונית אובייקטיבית מטעם מבטחים אחרים, אשר היו מצהירים שגם הם לא היו מבטחים במקרה כזה , גם לא כנגד תוספת פרמיה, ולא להסתפק בעדותו של חתם מטעמה.

20. ברע"א 3461/14 פדהצור בר נתן נ. הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ מיום 3.7.14 נקבע באופן מפורש:

"אם כן , אין עוד ספק כעת כי אי נקיטת אמצעים להקלת הסיכון אינה שוללת באופן מידי את זכותו של המבוטח לתשלום תגמולי הביטוח וכי מבטח המעוניין בפטור מתשלום תגמולי הביטוח או בתשלום תגמולי ביטוח מופחתים עקב אי הפעלת או אי התקנת אמצעים להקלת הסיכון – עליו הנטל להוכיח את התנאים הקבועים בסעיף 18 לחוק".

21. לאור האמור, לא שוכנעתי כי חברת הראל עמדה בנטל המוטל עליה, ומסקנתי היא שחברת הראל חייבת בתשלום תגמולי הביטוח לתובעים.

22. עם זאת, ראיתי לקבל את עמדת חברת הראל לפיה סכום החיוב כנגדה הוא סך של 71,687 ₪, כמפורט בכתב ההגנה ובסיכומים מטעמה, בהתאם לדו"ח השמאי דוגה שהוגש מטעם התובעים עצמם , ולאחר הפחתת ירידת ערך בשיעור של 5% עקב תאונה , ולאחר הפחתת סכום ההשתתפות העצמית.

האם יש לחייב את סוכנות הביטוח ו/או הסוכן ביתר נזקי התובעים, כולם או חלקם

23. לאחר עיון בטענות הצדדים, ולאחר שמיעת עדותו של הסוכן - לא שוכנעתי כי הוא אכן מסר לתובעים באופן מפורש, כדבריהם, שאין צורך בהפעלת המיגון.

מאידך, גם לא שוכנעתי כי הסוכן אכן אמר לתובעים באופן מפורש כי עליהם "להתקשר לאיתוראן ולהעביר את האיתוראן על שמו של המבוטח ולעשות מנוי על מנת שמערכת האיתוראן תהיה פעילה" (פרוטוקול עמ' 11 שורות 14-20 ועמ' 12 שורות 24-25).

גם אם הסוכן מסר לתובעים פרטים אלה, דבר שכאמור לא הוכח, הרי שעשה זאת בשיחה טלפונית (ראה פרוטוקול עמ' 11 שורה 24), וקיימת סבירות גבוהה כי התובעים לא הבינו את כוונתו.

זאת ועוד, לשאלת בית המשפט האם אינו סבור שהאינפורמציה בנושא המיגון היא קריטית וצריך מסור אותה למבוטח – ענה הסוכן תשובה בלתי מספקת:

"מסרתי למבוטח ברגע שראיתי שאישור המיגון מופיע על שם מזרחי" (סוכנו של היבואן – א.ש.).

הסוכן גם העביר לחברת הראל אישור על קיומו של המיגון מבלי לומר במפורש אם הוא מופעל אם לאו.

24. בנסיבות אלה , אני קובעת כי גם לסוכן ולסוכנות הביטוח אחריות לנזקי התובעים , ועתה עלינו לבחון מהו הסכום הראוי שעליהם לשלם לתובעים, מעבר לסכום של 71,687 ₪ שהוטל על חברת הראל.

25. לאחר בחינת כל טענות הצדדים בעניין גובה הנזק הלא ממוני ואבדן ההכנסות (המסתכם בסך של כ- 60,000 ₪) – הגעתי למסקנה כי יש להעמיד נזקים אלה על סכום כולל של 15,000 ₪ בלבד, וזאת לנוכח האשם התורם של התובעים , כפי שיובהר להלן.

התובע העיד כי היו לו בעבר מוניות וכי יש לו שני כלי רכב בנוסף למונית (פרוטוקול עמ' 6 שורות 24-28).
כמו כן, הודה התובע כי לפני שרכש את הפוליסה התקשרו אליו מחברת איתורן בנוגע להפעלת המיגון (פרוטוקול עמ' 7 שורות 31-32).

בנסיבות אלה, לא שוכנעתי כי התובע לא היה מודע כלל לנושא המיגון ולחשיבותו לעניין תחולת הפוליסה.

נראה שגם אם אקבל את טענתו של התובע לפיה סמך על דברי הסוכן בעניין זה – הרי שדווקא לאור חשיבות הנושא מחד , וההוצאה הכספית הקטנה מאידך של החיבור לאיתורן, היה על התובע לוודא את תנאי הפוליסה באופן אקטיבי יותר ואף לדאוג לקבלת האישור מאת הסוכן בכתב , משלא פעל כך – יש בכך משום "עצימת עיניים".

26. זאת ועוד, התובעים הודו כי לא קראו את תנאי הפוליסה (פרוטוקול עמ' 5 שורות 17-21 ועמ' 8 שורות 27-29).

הלכה פסוקה היא כי על המבוטח חלה חובה לקרוא את הפוליסה, ומשלא עמדו התובעים בחובה זו –מן הראוי להטיל עליהם אשם תורם.

בנסיבות העניין, ראיתי להטיל על התובעים אשם תורם של 75% , ככל שהוא מתייחס לנזקים הנטענים שאינם נוגעים לשווי המונית עצמה (60,000 ₪) , ולחייב את סוכנות הביטוח ואת הסוכן, ביחד ולחוד, בסכום של 15,000 ₪.

סוף דבר

27. לאור כל האמור לעיל, התביעה מתקבלת באופן חלקי.

28. הנתבעת 3, חברת הראל, תשלם לתובעים סכום של 71,687 ₪.

29. הנתבעים 1 ו -2, סוכנות הביטוח והסוכן, ביחד ולחוד, ישלמו לתובעים סכום של 15,000 ₪.

30. הסכומים האמורים ישולמו תוך 30 ימים, ויישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל.

31. אשר להוצאות – הואיל והתביעה התקבלה באופן חלקי בלבד – ראיתי להטיל על הנתבעים לשלם לתובעים הוצאות וכן שכר טרחת עו"ד בסכום של 10,000 ₪, לפי החלוקה הבאה:

הנתבעת 3 תשלם סכום של 8,000 ₪, ואילו הנתבעים 1 ו- 2, ביחד ולחוד, ישלמו סכום של 2000 ₪.
הסכומים האמורים יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום המלא בפועל.

המזכירות תשלח עותק פסק הדין לצדדים .

ניתן היום, כ"ג אייר תשע"ה, 12 מאי 2015, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: דוד אלגזי
נתבע: שרון בובליל
שופט :
עורכי דין: