ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין לב יהושע נגד אלבר ציי רכב בע"מ :

בפני כבוד השופט יוסי טורס
התובע
לב יהושע

נגד

הנתבעת
אלבר ציי רכב (ר.צ.) בע"מ ח.פ. 512642281


נוכחים:
התובע – נוכח
נציג הנתבעת – אבינועם שאול (מצהיר כי הינו עובד החברה)

פרוטוקול

התובע מוזהר לומר את האמת אחרת יהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק:
נעשו דברים שלדעתי לא ייעשו. ביקשתי לרכוש רכב מסוג טויוטה, רכב שהיה בליסינג. הבעיה היא איך שהרכב מופיע ברישיון הרכב. כשבאתי וביקשתי לרכוש את הרכב הופיע הרכב ברישיון כליסינג. בסופו של דבר לקחתי את הרכב לבדיקה, שילמתי את מלוא המחיר את על הרכב, אמרו לי שנעשה הסכם מכר שבעצם עושים בשלב הראשוני כשמשלמים ולא אחרי שמקבלים את הרכב. כשהלכתי לקבל את רישיון הרכב המקורי, אחרי שינוי הבעלות, ראיתי ששינו עוד משהו – פתאום שינוי מהשכרה לשכירות מלאה. המשמעות היא נפילה במכר הרכב ומצד שני כשאבוא למכור את הרכב אנשים לא ירצו אותו כי זה רכב שהיה בהשכרה. פניתי לחברה וביקשתי לבטל את העסקה או לחילופין להחליף רכב – קיבלתי תשובה שלילית במצח נחושה.
אחרי העסקה הזו אני מרגיש מרומה ושנעשה לי עוול.

נציג הנתבעת מוזהר לומר את האמת אחרת יהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק:
לשאלת בית המשפט בין שני רישיונות הרכב, אני משיב כי בעת הקניה נאמר לתובע כי הרכב הוא רכב השכרה לא ליסינג. הרכב הזה היה במקורו ליסינג ושינו את הייעוד שלו להשכרה, בשלב הזה הוא נמכר שהרישיון מראה 'השכרה החכר'. יש לי פה עד בחוץ שעשה את העסקה שאמר לתובע שהרכב הוא רכב השכרה. אני גם מפנה לסעיף 2 לחוזה לפיו מה שקובע זה החוזה ולא הרישיון.
לא מכרנו את הרכב לאדם שלא מבין, אלא לאדם בוגר, יודע, מבין גם בעסקי רכב. גם אם אנחנו מדברים על המחיר שנמכר הרי הוא לפי השכרה – 141,000 ₪ שעל זה מוסיפים שני חודשים 1,800 ₪ והורדנו כ 18%. אני מציג בפני בית המשפט מחירון של אותו חודש – 18% כשקונים מחב' ההשכרה בעצמה (מציג עמ' 6 במחירון 'לוי יצחק'). לכן, אנחנו דוחים את טענות התובע. לא הוסתר ממנו כלום, היה גילוי נאות. אנחנו חושבים שקוימו חוק מכירת רכב משומש.
לעניין גילוי נאות ולשאלת בית המשפט האם לפני מועד חתימת החוזה נמסרו לתובע פרטים בכתב במסמך נפרד, אני משיב שמסרנו לתובע את רישיון הרכב.
לשאלת בית המשפט איך יכול להיות שעל רישיון הרכב שהצגנו בפניו היה כתוב 'החכר' אני משיב שעדיין לא הגיע מועד הטסט. מכרנו את הרכב כרכב השכרה.

התובע:
הרגשתי מרומה מעצם המכירה כפי שנעשתה, חוסר גילוי נאות לחלוטין. אם איש המכירות היה רואה שזה רכב השכרה, היה צריך לעשות באדום X. נאמר לי לראשונה שזה רכב השכרה רק לאחר שקיבלתי את הרישיון ממשרד התחבורה, הגעתי לחברה ואמרתי שקניתי רכב עם פרטים אחרים ואמרו לי שחתמתי על זה. אמרתי שאני לא רוצה את הרכב הזה שכן בשום סיטואציה לא נאמר לי שזה רכב השכרה. הם רשמו חוזה ב 14 לחודש לאחר ששילמתי את מלוא הכסף. לא שמתי לב שכתוב השכרה כי ברור לי שפרטים לא משונים בין לילה אלא אם כן נעשתה 'עקיצה'.

נציג הנתבעת:
הרכב היה שלנו כל הזמן.
אני מבקש להכניס את העד מטעמי.

עד מטעם הנתבעת, מר יוסי בן מוכר, מוזהר כי עליו לומר את האמת אחרת יהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק:
התובע היה מוכרח לשלם בשיק אישי, ועד שהשיק לא יורד אחרי 3 ימי עסקים אני לא יכול לשחרר את הרכב. קיבלנו שיק אישי וחרגנו מנהלים.
לשאלת בית המשפט למה ההסכם לא נעשה לפני התשלום, אני משיב שאני לא עושה את זה עד שאני לא מקבל את כל התשלום.
הרכב היה מוגדר מלכתחילה כהשכרה. אני לא יודע אם היה קודם לכן בליסינג. נכון שזה רכב שלנו, אני עובד לפי מחשב ונרשם לי אם זה השכרה או ליסינג. זה לא קשור מה שכתוב ברישיון אלא מה שכתוב בחברה, מה שמופיע במחשב. גם אחוזי ההפחתה, בליסינג לא יכולים לקבל אחוזי הפחתה כאלה, אני הפחתי לתובע כמו בהשכרה.

התובע:
ב 14 לחודש אני שילמתי וחתמתי על ההסכם, ב 17 קיבלתי את הרכב.

העד משיב לתובע:
ש. מראש מכרת לי רכב עם נתונים לא נכונים.
ת. חד משמעית לא.

התובע:
לשאלת בית המשפט מתי לראשונה ראיתי את רישיון הרכב, אני משיב שבאותו רגע ששילמתי את המקדמה. ביקשתי לראות את רישיון הרכב, הוא הוציא לי את הרישיון מהמחשב.

העד:
אני מאשר כי יש צילומים במחשב.

התובע:
לשאלת בית המשפט איך במילים הוא הציג את הרכב, אני משיב ששאלתי אם הרכב הוא מליסינג או מהשכרה (אני ידעתי את ההבדל בין השניים), הוא אמר לי שכתוב בשני מקומות ברישיון כי הרכב מופיע בליסינג.

העד:
מה פתאום. רכב שמופיע לי השכרה במחשב הוא נמכר כהשכרה. פשוט כנראה היה מופיע ברישיון ליסינג. הוא ידע הכל מלכתחילה שהרכב מהשכרה והוא קיבל הנחה של השכרה, התובע פשוט חיפש "קייס" כדי להוציא עוד כמה שקלים.

התובע:
שאלתי אותו אצל מי הרכב היה בליסינג, הוא אמר לי שהרכב היה אצל מנכ"ל שהפעיל אותו חצי שנה וכעבור חצי שנה החזיר להם את הרכב. ידוע לי שהרכב היה בסטטוס ליסינג.
לשאלת בית המשפט שיכול להיות שמה שהיה חשוב לי שלא משנה מה עשו עם הרכב בפועל אלא שבסופו של יום יהיה כתוב ליסינג ובסוף משרד השינוי שינה להשכרה ממש, אני משיב שאם הייתי מגלה שהרכב היה מהשכרה אבל ברישיון כתוב 'ליסינג' לא הייתי מגיש תביעה. אולם מאחר ולא נאמר לי שהרכב היה מהשכרה אז הטעו אותי במודע כי שאלתי את השאלה הזאת. אם לא הייתי שואל הייתי מקבל את זה על עצמי. הוא היה צריך לעשות X על הרישיון שכתוב 'ליסינג' ולהגיד לי שזה מהשכרה ואז זאת היתה בחירה שלי אם לקנות או לא לקנות, אבל זה לא נאמר. עד שקיבלתי את הרכב לא ידעתי.
ב 14 לחודש חתמתי על החוזה ולא ב 8 לחוזה.

העד:
אם התובע היה עושה העברה בנקאית באותו יום של חתימת ההסכם הוא היה מקבל את הרכב באותו יום.

התובע משיב לנציג הנתבעת:
ש. למה שיורידו לך 18%?
ת. אני לא מדבר על מחירון. הרכב נמכר ב 119,000 ₪. באתי ליוסי כשקיבלתי את הרישיון ביד ואמרתי לו שזה לא הרישיון שאני מכיר אותו, אלה לא הנתונים שאני מכיר, הוא אמר שחתמתי לו. הם לא אמרו לי שהרכב היה בהשכרה.

העד משיב לבית המשפט:
ש. למה לא כתוב בחוזה שבניגוד למה שרשום ברישיון הרכב הוא מהשכרה?
ת. כתוב בשורה השניה בחוזה שמקור הרכב בהשכרה.
ש. כשרכב הופך להיות רכב השכרה, אני מניח שצריך רישיון מיוחד להשכרה.
ת. לא צריך רישיון מיוחד, אלא משרד הרישוי רושם את זה מהרישיון.
ש. האם החברה פנתה למשרד הרישוי בשביל לשנות את הייעוד שלו ברישיון הרכב?
ת. בוודאי.
ש. איך יכול להיות שהוא קיבל ליד עם הרכב רישיון לרכב שכתוב עליו 'ליסינג'? היה פער בין התואר ברישיון הרכב לבין הייעוד שלו בפועל.
ת. הלקוח ידע והוא גם קיבל את ההנחה של השכרה.
ש. הוא הסתמך על הרישיון, זה מסמך של מדינת ישראל, אתה מפעיל רכב אתה צריך לדאוג שהייעוד של הרכב יהיה מעודכן.
ת. אבל הוא ידע מלכתחילה. הוא ניסה להרוויח. הוא אמר לי 'השכרה' וכתוב 'ליסינג' אז הוא הרוויח.

הצדדים:
מקבלים המלצת בית המשפט לפיה התובע יפוצה בסכום של 2,800 ₪ מבלי להודות כל צד בטענות חברו הסכום הוא לסילוק סופי ומלא. הסכום ישולם תוך 45 יום מהיום.


פסק דין

נותן תוקף של פסק דין להסכמות הצדדים.

ניתנה והודעה היום כ"ב אייר תשע"ה, 11/05/2015 במעמד הנוכחים.

יוסי טורס , שופט


מעורבים
תובע: לב יהושע
נתבע: אלבר ציי רכב בע"מ
שופט :
עורכי דין: