ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אבי אברהם גדש נגד דנון שרון שאול :

בפני כבוד השופטת דורית קוברסקי
התובעים:

  1. אבי אברהם גדש
  2. אילנית אסתר דהן גדש

ע"י עו"ד זאב אינגבר

נגד

הנתבע:
דנון שרון שאול
ע"י עו"ד מריאנה דנון

פסק דין

לפני תביעה בסדר דין מקוצר שהגישו התובעים כנגד הנתבע בסך 168,218 ₪ בגין הפרת הסכם למכירת רכב מיום 6.11.12 (נספח א' לכתב התביעה, להלן: "ההסכם").

רקע

1. התובעים, אבי ואילנית גדש (להלן: "גדש") התקשרו עם הנתבע שרון דנון (להלן: "דנון") ביום 6.11.2012 בהסכם לרכישת רכב מסוג מיצובישי אאוטלנדר שנת ייצור 2011 (להלן: " הרכב"). דנון הצהיר בסעיף 5 להסכם, שהרכב לא היה מעורב בתאונה אשר גרמה לירידת ערך מסחרית. בחלקו התחתון של ההסכם הוספה הערה בכתב יד לפיה דנון התחייב להמציא לגדש, אישור היעדר תביעות מחברת הביטוח בתוך יומיים ממועד חתימת ההסכם. דנון לא המציא את האישור האמור, וגדש שחשד התעורר בליבם, פנו למכון רכב מטעמם. בבדיקת הרכב הסתבר, שעל אף האמור בהסכם , הרכב עבר תאונה חזיתית קשה אשר הובילה לנזקי פח לרבות נזק משמעותי למכסה המנוע שהוחלף ולכנף השמאלית של הרכב. לאחר פניות חוזרות ונשנות של גדש, דנון המציא להם גם דו"ח תביעות חב' הביטוח ממנו הסתבר שבתאונה נגרמה לרכב ירידת ערך בשיעור 5%. (עפ"י קביעת שמאי חב' הביטוח) וכי דנון קיבל פיצוי בסך של כ-30,000 ₪ מחברת הביטוח (נספח י"א לתביעה).

2. לטענת גדש, דנון הטעה אותם כאשר הציג בפניהם מצג שהרכב לא עבר תאונה ולו היו יודעים את המצב לאשורו לא היו מתקשרים בהסכם. מיד לכשנודע לגדש שדנון הטעה אותם דרשו ביום 23.11.2012 (נספח י') את ביטול ההסכם, והשבת התמורה ששולמה לדנון בסך 110,600₪ (להלן: "התמורה"). בנוסף לכך, גדש גם תבעו פיצוי מוסכם בגין הפרת ההסכם בשיעור 10% מסכום התמורה לרבות הוצאותיהם.

3. דנון הגיש "בקשה למחיקת כותרת וכתב הגנה", שכן לשיטתו התביעה איננה ראויה להתברר בסדר דין מקוצר היות וחתימתו והערתו בכתב יד על גבי ההסכם זויפה. לגופו של עניין , נטען שהרכב לא עבר תאונה קשה כטענת גדש, אלא נגרם לו נזק קל בלבד במהלך חניה.

4. התגובה לתביעה הועברה לכבוד הרשם יעקבי, אשר קבע שעל דנון להגיש בקשה למתן רשות להגן (החלטה מיום 8.4.13). דנון נמנע מהגשת הבקשה כדבעי, וביום 20.5.13 ניתן נגדו פסק דין בהיעדר הגנה. ביום 8.7.13, בעקבות בקשתו של דנון לבטל את פסק הדין שניתן נגדו, הגיעו הצדדים להסכמה לפיה פסק הדין יבוטל בכפוף לתשלום הוצאות. באותו מועד הצהירו הצדדים לפרוטוקול:

"הגענו להסכמה לפיה בתוך שבעה ימים מהיום נגיש בקשה מוסכמת למינוי מומחה, גרפולוג, עם רשימת מומחים מוסכמים לבחירתו של אחד מהם ע"י בית המשפט. במסגרת הבקשה המוסכמת זו נפרט את השאלה/ות שיש להפנות לידי המומחה, לרבות המסמך נשוא המחלוקת בתיק זה והכרעתו של המומחה בחוות דעתו תהווה הכרעה בלעדית ומכרעת בעניין קבלת התביעה או דחייתה".

דנון שילם את ההוצאות שנפסקו נגדו, ופסק הדין בוטל. בהחלטתו של כבוד הרשם יעקבי מיום 20.5.13 נקבע שהתצהיר אשר ניתן בתמיכה לבקשה לביטול פסק הדין ישמש ככתב הגנה. יוער כי טענת ההגנה היחידה בתצהירו של דנון ה ייתה כי ההסכם זוייף.

5. בקדם המשפט הראשון שהתקיים לפני ביום 27.10.13 ציינו הצדדים כי לא הצליחו להגיע להסכמה בדבר זהות המומחה והשאלות שיש להפנות אליו. עם זאת חזרו והבהירו כי ההסכמה לגבי מינוי מומחה בית המשפט כמי שיכריע את גורל התביעה שרירה וקיימת , ובלשונם:
"אנו הגענו להסכמה ואנו חוזרים עליה כאן, לפיה בית המשפט ימנה גרפולוג כמומחה מטעם בית המשפט, אשר יכריע בשאלה האם הנתבע חתום על המסמך... בהתאם לחוות הדעת יוכרע גורלו של התיק, דהיינו באם ייקבע שהנתבע חתום על המסמך כי אז ישלם לתובעים כמפורט בתביעה (בהתאם לסעדים המפורטים ושיקול הדעת של בית המשפט). במידה וייקבע שהנתבע איננו חתום על המסמך, ולא מדובר בכתב ידו, ב"כ התובעים יחזור בו מהתביעה ושאלת ההוצאות תישאר לשיקול דעת בית המשפט..."

נוכח הסכמה מפורשת זו, קבעתי בהחלטתי כי חוות הדעת הגרפולוגית תתייחס לשאלה האם ההסכם מזויף, או שמדובר בכתב ידו וחתימתו של הנתבע. כגרפולוגית מטעם בית המשפט מונתה עדה בן-שלום.

6. זהות המומחה מטעם בית המשפט שונתה פעמיים מסיבות טכניות שונות . בסופו של דבר מונה הגרפולוג יעקב יניב (להלן: " המומחה"). למומחה הוצגו ההסכם המקורי ודוגמאות כתבי יד וחתימות של הצדדים במסמכים נוספים, ולאחר שבחן אותם, הגיע למסקנה שלא נמצאו סימני זיוף בחתימתו של דנון ובכתב ידו על גבי ההסכם. בחוות הדעת העיר המומחה כי על אף קיומן של "תחום וריאציות נרחב" בתכונות הכתיבה של דנון, קיימת התאמה בין כתב היד וחתימתהסכם בהשוואה לדוגמאות האחרות שהוצגו לפניו. בשני המקרים קיימת תופעה דומה של "בליעה ועיוות מבנה האותיות" כאשר קצב הכתיבה מהיר.

7. דנון לא השלים עם קביעת המומחה בחוות דעתו ועמד על חקירתו. המומחה נחקר ארוכות תוך שהוא עומד על מסקנתו שדנון הוא זה שחתם על ההסכם וחתימתו לא זויפה. לשיטת המומחה לא מדובר באי התאמה – זיוף אלא ב שוני בין החתימות הנובע מווריאציות שונות של חתימות דנון. מסקנתו של המומחה מושתתת על השוואת חתימות דנון בהסכם מול מכלול דוגמאות חתימה ובדיקת חתימות אשר אין שנויות במחלוקת אשר מצטיינות "בחוסר עקביות פנטסטית".
המומחה גם הדגיש שקו הכתיבה של דנון מעולה ושוטף ואינו מאפיין זיוף , וכי ישנם סימנים של התאמה בתכונות תת הכרתיות ייחודיות בכתיבה שזייפן לא יכול היה לחשוב עליהן, בין היתר במרווחים בין המילים והספרות , גודל וזוויות האותיות, איכות קו וקצב הכתיבה וכיוצ"ב (פרוט' מיום 30.12.14, עמ' 8 ש' 13-15, עמ' 9 ש' 4-10, עמ' 10, עמ' 11 ש' 6-7, 27-31, עמ' 12 ש' 7).

דיון

8. הלכה היא כי מומחה שמונה מטעם בית משפט משמש כזרוע הארוכה של בית המשפט ועל כן לא בנקל יורה בית המשפט על פסילת חוות דעתו וסביר שיאמץ את ממצאיו, אלא אם נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת. חזקה על המומחה שהוא נוהג באופן מקצועי ועושה את מלאכתו נאמנה. (ע"א 293/88 חברת יצחק ניימן להשכרה בע"מ נגד מונטי רבי;. רע"א 1548/06 עדי אטיאס נגד ד"ר בלכר מריאן, פורסם בנבו, 20.4.06).

9. אני מקבלת את מסקנות המומחה בחוות דעתו, המבוססת על ניסיונו הרב ומקצועיותו. המומחה עמד בנחרצות על חוות דעתו במסגרת חקירתו הנגדית , (לרבות שאלות שהופנו אליו על ידי בית המשפט) בה עומת עם "אי ההתאמות" או "ניגודים" בין כתב ידו וחתימתו של דנון על ההסכם לעומת המסמכים הנוספים, והסבריו מקובלים עלי. לפיכך אני קובעת כי דנון חתם על ה הסכם, ודוחה את טענת הזיוף שנטענה על ידו .

הסכמה דיונית

10. לאור ההסכמה הדיונית המפורשת בין הצדדים, היה לכאורה בחוות הדעת של המומחה ובפרט לאחר חקירתו, בכדי לסיים את התיק. דא עקא, שסמוך לאחר חקירת המומחה הגיש דנון בקשה שכותרתה "בקשה לדחיית מסקנות המומחה" בה התבקשה פסילת חוות דעת נוכח טעויות גסות שלשיטתו נפלו בה. לבקשה צורפה חוות דעת גרפולוגית מטעמו. לא מצאתי לייחס כל משקל לבקשה זו ולחוות הדעת שצורפה אליה, אשר הוגשה ללא קבלת רשות בית המשפט , ועומדת בסתירה להסכמת הצדדים לפיה חוות דעת המומחה תהיה מכרעת.

אוסיף גם שבכל מקרה יש להתייחס בזהירות לבקשה לפסילת חוות דעת לאחר שזו כבר ניתנה ויש בתוצאותיה כדי להשפיע על שיקוליו של בעל דין המבקש את פסילתה. (רע"א 4144/06 אררט חברה לביטוח בע"מ נגד גרינשטיין, פורסם בנבו 3.7.2006).

11. ביום 30.3.15 במסגרת קדם המשפט , לאחר שהמומחה כאמור נחקר, העלה דנון את הטענה שהתביעה איננה מתאימה להתברר בסדר דין מקוצר, יש להורות לתובע לתקן את תביעתו על מנת שדנון יגיש כתב הגנה ויתייחס בפירוט לטענת הזיוף.
דחיתי את הבקשה והוריתי לצדדים להגיש סיכומים.

12. ככלל הסדרים דיוניים הם אמצעי יעיל לניהול הדיון. ההסדר הדיוני יונק את תוקפו מהאוטונומיה של הצדדים ומזכותם לעצב בהסכמה את הדין, סדרי הדין והראיות (ע"מ (ירושלים) 729/05 ד"ר יעל סובול נגד לוינטין, פורסם בנבו 9.8.05).
הגישה המקובלת היא שהסכמה דיונית (גם אם לא ניתן לה תוקף של החלטה) מהווה חוזה בין הצדדים. (בת"א (מחוזי י-ם) 6241 עזבון המנוח נבלסי נגד אדם טדסה פורסם בנבו, 19.2.07). בית המשפט יכול במקרים מסוימים להתיר חזרה מההסדר הדיוני (ע"א 130/77 יצחק עוזרי נגד שמשון עוזרי, לג (2) 346) ; 595/78 בלדרמן נגד אורנשטיין, מד (17), 469) כאשר עליו לשקול את סמיכות הזמנים בין מועד ההסדר הדיוני למועד הבקשה להתיר חזרה ממנו, מידת ההסתמכות של הצד השני על קיומו של ההסדר הדיוני, הפעולות שננקטו בהסתמך על ההסדר ו"מאזן הנוחות" בין הצדדים, קרי: שקילת הנזק שייגרם למבקש כתוצאה מכיבוד ההסדר הדיוני אל מול הנזק שייגרם לצד שכנגד אם ההסדר יבוטל. הכלל הוא שבית - המשפט יתיר לבעל דין לחזור בו מהסכמה דיונית מקום שהצד השני לא שינה את מצבו לרעה בשל ביצוע ההסכמה ומקום שיש לכך צידוק (מחוזי חיפה) 283/83 מיכאל ספיבק נגד שהאב אנדריאוס, תש"ם 1, 397).

13. יישום האמור לעיל על המקרה דנן מובילני למסקנה שיש לדחות בקשה זו. הצדדים הצהירו בפני בית המשפט, ולא פעם אחת כי אם פעמיים, על ההסכמה הדיונית שהושגה ביניהם לפיה קביעת המומחה תכריע את גורל התביעה. הצדדים גם פעלו על סמך הסכמה זו, ומסרו למומחה מסמכים ודוגמאות חתימה (בין היתר לאחר שהתבקשו צווים לצדדים שלישיים לצורך כך) .
לא יכולה להיות גם מחלוקת כי חזרה מההסדר הדיוני בשלב זה, לאחר שהוגשה חו ות דעת המומחה שהכריעה לטובת גדש, תהווה עוול מהותי וממשי כלפיו, ואין מדובר בעוול "טכני" בלבד הניתן לריפוי בתשלום הוצאות.

14. זאת ועוד ; אני סבורה ש דנון מנוע מלהעלות את הדרישה לתיקון כתב התביעה והעברתה לפסים של תביעה רגילה במועד מאוחר זה, שכן הטענה לא הועלתה "בהזדמנות הראשונה" ואף לא במהלך קדמי המשפט שהתקיימו לאחר הכרזת הצדדים על ההסכמה הדיונית. (ע"א 630/90 שרה רוזנסקי נגד ארגון מובילי לוד בע"מ, מה (5),365) כוונת הצדדים הייתה לסיים את המחלוקת עפ"י קביעת המומחה, תהא אשר תהא. והעלאת הדרישה בשלב זה הינה בחוסר תום לב רק עקב אי שביעות רצונו של דנון מקביעת המומחה. ויודגש גם בבקשות פרוצדורליות על בעל דין לפעול בהגינות ובתום לב, שאם לא כן מדובר בשימוש לרעה בהליכי משפט. (ע"א 9542/04 רותם חברה לביטוח נגד דורי נחום, פורסם בנבו 1.2.06).

15. נוכח האמור לעיל ו לאור ההסכמה הדיונית מיום 27.10.13, אני מקבלת את התביעה.

הסעדים להם זכאים גדש

16. אני מקבלת את טענת דנון כי גדש אינם זכאים לראשי הנזק אשר אינם בסכום קצוב ואשר לא צורפה לגביהם ראיה (סעיף י"ב 6-12 לכתב התביעה). גדש זכאי להשבת התמורה ששילם בגין הרכב, אך לא מצאתי בנוסף לכך לחייב את דנון גם בפיצוי המוסכם על פי ההסכם בשל העובדה שגדש עשו שימוש ברכב במשך שנתיים. (הצדדים נתנו לבית המשפט שיקול דעת על פי החלטה מיום 27.10.2013).

סוף דבר

17. נוכח האמור לעיל אני מחייבת את דנון לשלם לגדש סך של 110,600 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה, ובצירוף הוצאות בסך 1,518 ₪ (סעיפים 3-5 לתביעה) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ובצירוף שכר טרחת עורך דין בסך 16,590 ₪. לאחר התשלום הרכב יושב לדנון.

ניתנה היום, כ"ג באייר תשע"ה, 12.5.2015, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אבי אברהם גדש
נתבע: דנון שרון שאול
שופט :
עורכי דין: