ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין חיים טרבלסי נגד ישי גבריאל שריקי :


בפני כבוד השופט יעקב שינמן

מבקשים

חיים טרבלסי

נגד

משיבים

ישי גבריאל שריקי

החלטה

(בבקשת המערער לעיכוב ביצוע)
רקע
לפני בקשת המערער לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט השלום (כבוד השופטת יעל טויסטר ישראלי) בתיק 53815-05-12 שניתן ביום 22.2.15 ( להלן: "פסק הדין"), במסגרתו קיבל בית משפט קמא את תביעתו הכספית של המשיב בגין הפרת הסכם פשרה, שנחתם בין הצדדים וקיבל תוקף של פסק דין ע"י כבוד השופט גרוסקופף מבית המשפט כאן.
בהתאם לפסק הדין חויב המערער לשם למשיב סך של 40,000 ₪ (בתוספת 14,000 ₪ הוצאות) כפיצוי בגין מספר הפרות של הסכם הפשרה.
טענות הצדדים
לטענת המערער ביצועו המידי של פסק הדין יגרום לו "נזק בלתי הפיך" (ס' 20 לבקשה) שכן מצבו של המשיב רע, ולהוכחת טענותיו מצרף צו עיקול שהוטל על המשיב לבקשת שלטונות מע"מ ב 11.6.14 (להלן: "החלטת העיקול").
לטענת המערער , נזקו של המשיב, אם יעוכב ביצוע פסק הדין, מתבטא רק בהמתנה לשמיעת הערעור שסביר להניח יתקבל, לעומת זאת, אם יתקבל הערעור יהיה קשה להשיב את המצב לקדמותו בשל מצבו הכלכלי של המשיב שיקשה על גבית הכספים ששולמו חזרה (ס' 23 לבקשה).
בנוסף, לטענת המערער סיכויי קבלת הערעור טובים – הערעור מתבסס על טענות כבדות של פגמים משפטיים ופגמים בניתוח הראיות.

דיון והכרעה
לאחר שעיינתי בפסק הדין מושא הערעור, בהודעת הערעור, בבקשה שלפניי, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, כפי שיפורט להלן.
הנחת המוצא לדיון בבקשת עיכוב ביצוע, הקבועה בתקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: " התקנות"), הינה כי אין בהגשת הערעור כדי לעכב את ביצוע פסק הדין עליו מערערים. דהיינו, הזוכה זכאי ליהנות מפסק הדין בסמוך למועד נתינתו, והוא אינו נדרש להמתין להכרעה בערעור. מכך נובע, שאם יתקבל הערעור בסופו של יום, אז (ורק אז) יהיה על הזוכה להשיב את שקיבל לידי המערער.

עם זאת, תקנה 467 לתקנות קובעת כי בית המשפט רשאי לעכב ביצועו של פסק דין, כחריג לכלל, אם הוכיח מבקש עיכוב הביצוע קיומם של שני תנאים מצטברים – כי סיכויי הערעור טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו. במסגרת התנאי השני בדבר מאזן הנוחות, לא די להוכיח כי לזוכה (המשיב בערעור) לא ייגרם נזק מעיכוב נוסף בביצוע פסק הדין, אלא על המבקש להוכיח כי ככל שפסק הדין יבוצע ללא דיחוי הרי שהוא ייתקל בקושי משמעותי בהשבת המצב לקדמותו. אלו העקרונות המנחים שלאורם יש לבחון בקשות עיכוב ביצוע, והם חלים בראש ובראשונה על פסקי דין שקובעים חיוב כספי.

הנה כי כן, הנחת המוצא בנוגע לפסקי דין שמטילים חיובים כספיים הינה כי התשלום הכספי לזוכה אינו יוצר כשלעצמו מצב בלתי הפיך, וכי כספים ששולמו ניתנים להשבה בסופו של יום אם יתקבל הערעור (ראה, למשל: ע"א 7221/01 י.ג. רובינשטיין יצור וסחר בע"מ נ' שובל (נ.י.ב) שווק מוצרים והפצתם בע"מ, פ"ד נו(4) 178 (2002); ע"א 4757/05 בנק הפועלים בע"מ – אגף משכן נ' זיתוני (פורסם בנבו, 2.6.2005); ע"א 5811/09 גאון נ' מעגלות הפקות בע"מ (פורסם בנבו, 30.8.2009)).
בענייננו, לעניין מאזן הנוחות, טוען המערער כי אם יתקבל הערעור יהיה קשה להשיב את המצב לקדמותו בשל מצבו הכלכלי של המשיב ולתמיכה מובאת החלטת העיקול.
בהקשר זה, מוטל על המערער להוכיח כי המקרה הספציפי הינו חריג לכלל האמור לעיל ו כי אכן קיים חשש מבוסס כי לא ניתן יהיה לגבות בחזרה מהזוכה (המשיב) את הכספים שישולמו לו (ראה, למשל: רע"א 7361/12 Lehman Brothers LLC נ' לאוקורד השקעות אלטרנטיביות בע"מ (פורסם בנבו, 14.1.2013); רע"א 7673/12 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' גבעולים מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ (פורסם בנבו, 24.1.2013)).

נטל ההוכחה בנקודה זו רובץ, מטבע הדברים, על המבקש כי פסק הדין יעוכב ועליו להציג תשתית ראייתית ועובדתית לתמיכה בטענתו בדבר הקושי שיעמוד בפניו בהמשך הדרך בבואו להיפרע מהמשיב, והוא אינו יכול לצאת ידי חובה על ידי העלאת טענות כלליות ולא מפורטות (ראה, למשל: בש"א 1045/12 דלק נדל"ן בע"מ נ' וינמן (פורסם בנבו, 22.2.2012); רע"א 4308/12 בית חולים מקאסד נ' ת' ש' (פורסם בנבו, 5.6.2012); ע"א 9351/07 הועדה המקומית לתכנון ובניה מצפה אפק נ' נגל (פורסם בנבו, 23.12.2007); בש"א 7637/06 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני (פורסם בנבו, 13.11.2006); ע"א 9750/05 אליהו נ' אלנר (פורסם בנבו, 14.2.2006); בש"א 8240/96 חנני נ' פקיד שומה חיפה, פ"ד נ(5) 403 (1997)).
במקרה שלפניי, המערער כלל לא הוכיח כי במקרה והערעור יתקבל לא ניתן יהיה לגבות מהמשיב את הסכום הכספי שישולם בהתאם לפסק הדין. אמירה כללית ולא מבוססת כי : " למבקש ידוע כי למשיב חובות כבדים לרשויות המיסים בישראל...", אין בכך די. ייתר לכן גם ההחלטה שצורפה נכונה ללפני כשנה ואין כל מידע, אם המשיב שילם את חובו לרשויות, והאם בוטל העיקול. ייתר על כן מקריאת פסק הדין ניתן להבין כי המשיב מנהל עסק פעיל ולא מן הנמנע שהחובות למע"מ הם תוצאה של מחלוקת ולא חוב ממשי.
משלא התקיים התנאי הנוגע למאזן הנוחות ממילא איני נדרש לדון בשלב זה בתנאי המצטבר בנוגע לסיכויי הערעור, הגם שגם עיון בהודעת הערעור מעלה, כי מרבית הטענות הן בקשר לקביעות וממצאים עובדתיים, שבית המשפט קמא קבע (ביחוד בס'31-34 ממצאי על סמך מהימנות) וכידוע, מבלי לקבוע עמדה בעניין שלפני, בית משפט של ערעור אינו נוטה להתערב בכגון אלו.
אשר על כן, ובין היתר, בהתייחס גם לסכום הנמוך יחסית בו חויב המערער (בקשר לאפשרות גביתו חזרה), הבקשה נדחית.
לפנים משורת הדין איני מחיב את המערער בהוצאות בין היתר בגלל שלא התבקשה תשובת המשיב.

ניתנה היום, כ"ג אייר תשע"ה, 12 מאי 2015, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: חיים טרבלסי
נתבע: ישי גבריאל שריקי
שופט :
עורכי דין: