ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מרדכי מורד נקר נגד צבי גולוס :

בפני כבוד הרשמת הבכירה – יפעת אונגר ביטון

התובע

מרדכי מורד נקר

נגד

הנתבע

צבי גולוס

פסק דין

בפני תביעתו של התובע, שבבעלותו משתלה הקרויה "משתלת אביבה" במושב חניאל.

הנתבע מתגורר ברח' לוי אשכול 63 בתל-אביב.

לפי טענת התובע, הנתבע רכש מהמשתלה שבבעלותו צמחים שונים ביום 18.10.2012, אולם הוא מסרב לשלם בעדם או להחזירם.

אין מחלוקת כי עסקה קודמת בוצעה ביום 8.8.2012, במסגרתה נרכשו צמחים במשתלה והתמורה בעדם שולמה.

התובע צירף לתביעתו חשבונית מס' 47 נשוא התביעה ע"ס 2,363 ₪ כולל מע"מ. כן צירף תעודת משלוח מס' 480 בגין העסקה הקודמת.

הנתבע טוען כי יש לדחות התביעה נגדו על הסף, משום שלא רכש את הצמחים באופן אישי, כי אם כנציג ועד הבית של הבניין בו הוא מתגורר. לדבריו, אף העסקה הקודמת נעשתה בתפקידו האמור. התמורה בעד העסקה הראשונה שולמה ע"י ועד הבית בצ'ק. אולם, בעסקה השנייה לא נשלחו לבניין הצמחים שהוזמנו, כי אם אחרים. לפיכך, פנה אל המשתלה (לבנו של התובע העובד שם) וביק להגיע לאסוף את המיותר. אולם, הבן השהה הגעתו עוד ועוד, תוך הבטחות להגיע שלא התקיימו, עד שהשתילים יבשו. הנתבע טוען כי ועד הבית ישלם בעד הצמחים שתאמו את ההזמנה ללא קושי.

בנו של התובע הציג תעודת משלוח ביחס לעסקה מיום 16.4.2012 שביצע הנתבע באופן אישי ותעודתה משלוח הוצאה על שמו אישית, אשר נפרעה. דא עקא, שהנתבע ביקש בעסקה הבאה לרשום שת שם ועד הבית על גבי תעודת המשלוח והחשבונית. לשיטתו, הנתבע אמר שהצ'ק יוצא מועד הבית. אלא, שהבן ציין בפני הנתבע כי למרות הרישום ע"ג התיעוד, הוא רואה בנתבע את האחראי על העסקה.

לפיכך, טוען התובע, כי יש לראות את הנתבע כמי שביצע את העסקה ומי שאחראי לה, משום שאינו מכיר את ועד הבית ולא עמד בקשר עם אחר מלבד הנתבע.

הנתבע חזר על טענתו כי ביצע את כל ההזמנות במשתלה כנציג ועד הבית וכי בנו של התובע ידע זאת. התיעוד נרשם על שם ועד הבית משום שכך בוצעה העסקה. הנתבע ציין כי הוא גר בבית משותף, כי אין לו גינה פרטית וכי הצמחים נרכשו לצרכיו של הועד לפי החלטה שהתקבלה זו.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה כי התביעה נגד הנתבע לא הוכחה.

הנטל להוכיח את התביעה מוטל על התובע כמי שמוציא מחברו שעליו הראייה. נטל זה מחייב את התובע להביא לפני בית המשפט ראיות שיהיה בהן תימוכין לטענותיו. כמו כן רשאי התובע לסתור את טענות הנתבע, בראיות סותרות.

כפי שצוין מעלה, כל אחד מהצדדים מחזיק בעמדתו. הראיות האובייקטיביות, אותם מסמכים הקשורים בעסקה, מלמדים כי הרוכש הינו ועד הבית. אין מחלוקת כי ועד הבית מסר המחאה לתשלום עבור העסקה הקודמת. אין עדות לכך שהנתבע ביצע את העסקה באופן אישי לצרכיו, או כי ערב להתחייבויות ועד הבית. חיזוק לכך שלא פעל באופן אישי עולה מאמצעי התשלום בגין העסקה הראשונה. הגם שתעודת המשלוח נרשמה על שמו של הנתבע, הפירעון לא נעשה על ידו, כי אם ע"י ועד הבית. התובע הסכים לקבל אמצעי תשלום זה ללא מחאה. בנו של התובע העיד כי במקרים בהם נערכת העסקה ע"י תאגיד או ע"י ועד הבית, הוא נוהג לקבל ערבות אישית לתשלום התמורה. למרות זאת בחר, במקרה דנא, שלא לעשות כן, הגם שהסכים כי מדובר בעסקה של ועד הבית (לפי הרשום בחשבונית).

נוסף לזה, טענתו של הנתבע כי אין ברשותו גינה וכי לא השתמש בצמחים לצרכיו לא נסתרה ע" י התובע.

חבר נציגות ועד הבית אינו ועד הבית. מדובר בישויות משפטיות שונות. לא ניתן להטיל את החבות הנובעת מהעסקה עם ועד הבית, על מי מחברי הנציגות. לכן, אין מניעה כי התובע יפעל בהתאם לחשבונית שהוציא ויגיש את תביעתו כנגד ועד הבית.

כאמור, הגעתי למסקנה שטענת הנתבע כי לא ערך את העסקה באופן אישי ואינו אחראי לפרעונה, דינה להתקבל ולכן התביעה נגדו נדחית.

לאור התוצאה האמורה, לא ראיתי צורך לקבוע אם חובתו של ועד הבית לשלם את מלוא סכום החשבונית, אם לאו.

התובע ישא בהוצאות משפט בסך 250 ₪.

ניתן לבקש רשות ערעור מבית המשפט המחוזי תוך 15 יום.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים בדואר רשום.

ניתן היום, כ"ב אייר תשע"ה, 11 מאי 2015, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מרדכי מורד נקר
נתבע: צבי גולוס
שופט :
עורכי דין: