ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד ארווין שמאילוב :

בפני כבוד השופט וויליאם חאמד

מאשימה

מדינת ישראל

נגד

נאשמים

ארווין שמאילוב

החלטה

בקשה של המאשימה לתקן את כתב האישום ע"י הוספת עד תביעה.

לנאשם מיוחסת עבירה של פריצה לבניין שאינו דירה וביצוע גניבה לפי סעיף 407(ב) לחוק העונשין שביצע לפי הנטען בין המועדים המתוארים בכתב האישום ובכך שהתפרץ לבית ספר בעכו ע"י טיפוס על קיר חיצוני בקומה הראשונה וכניסה לאחת הכיתות דרך אחד החלונות וגנב את הרכוש המתואר בסעיף 2 לעובדות כתב האישום.

הנאשם כפר במיוחס לו.

פרשת התביעה החלה בישיבת יום 7.5.15 בה העידה עדת התביעה המומחית גב' יעל פלג שירוני, מהמעבדה להשוואת טביעות אצבע במז"פ, אשר ערכה חוות דעת לפיה נמצאה זהות בין טביעת האצבע שנמצאה בזירת האירוע לבין טביעת אצבע שנלקחה , לפי הנטען , מהנאשם , בתחנת המשטרה ביום 7/4/14, ואשר הוטבעה על המסמך שערך השוטר נוי בדש ( להלן – "המסמך " ). המומחית העידה כי לא היא ערכה את המסמך הנ"ל, שנשלח אליה ע"י תחנת המשטרה לצורך השוואה עם טביעת אצבע שהודגמה מזירת האירוע, והוסיפה כי היא לא הייתה נוכחת בזמן הטבעת הנאשם והפקת המסמך הנ"ל לפי הטבעה כאמור. ב"כ המאשימה ביקש, בתום עדות המומחית, לתקן את כתב האישום ע"י הוספת עד תביעה, הוא השוטר נוי בדש, שערך את המסמך הנ"ל והמהווה בסיס לחוות דעתה של המומחית. הסנגור התנגד לבקשה זו ולהגשת אותו מסמך כראיה קבילה, בטענה כי ראיה זו הייתה ידועה למאשימה עובר להגשת כתב האישו ם והיה עליה לצרף את השוטר הנ"ל לעדי התביעה שבכתב האישום, ואין להתיר הוספתו של עורך המסמך בשלב זה של ההליך, לאחר שהנאשם חשף את הגנתו וציין בבית המשפט את טענותיו כנגד חוות הדעת של המומחית, שכן, כך לפי הנטען, תיקון כתב האישום כאמור יפגע בהגנת הנאשם.

המסגרת הנורמטיבית הרלבנטית היא זו שמעוגנת בהוראת סעיף 92(א) לחסד"פ ( נוסח משולב ), תשמ"ב – 1982, לפיה:

"בית המשפט רשאי, בכל עת שלאחר תחילת המשפט, לבקשת בעל דין, לתקן כתב אישום, להוסיף עליו ולגרוע ממנו, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן..."

הוראה משלימה לעניין זה היא זו המעוגנת בסעיף 3 לחוק הנ"ל, לפיה:

" בכל עניין של סדר הדין שאין עליו הוראה בחיקוק, ינהג בית המשפט בדרך הנראית לו טובה ביותר לעשיית צדק".

תיקון כתב האישום בטרם תחילת המשפט, היינו, בטרם הקראת כתב האישום, נעשה על דרך ההודעה לבית המשפט , שכן, המדובר בתיקון בזכות שאינו דורש רשות של בית משפט, בעוד שתי קון כתב האישום לאחר תחילת המשפט כפוף למתן רשות של בית המשפט לעשות כן, לאחר שניתנה לנאשם הזדמנות להתגונן כנגד כך ואך במידה והתיקון המבוקש לא יגרום לנאשם עיוות דין ולא יפגע בסיכויי הגנתו. הכלל המנחה את בית המשפט הוא חקר האמת ועשיית צדק, ומשכך, בית המשפט ייעתר לבקשה לתיקון כתב האישום לאחר תחילת המשפט, במידה ושוכנע כי הדבר נדרש לשם תכלית זו ולאחר שניתנה לנאשם זכות להתגונן ולהגיב לבקשה מסוג זה. המחוקק לא הגביל את השלב או את הזמן בו ניתנת הרשאה זו של בית המשפט לתיקון כתב האישום, וניתן כי הדבר ייעשה בשלב מתקדם ביותר של ההליך, לרבות בשלב הסיכומים להכרעת הדין, היינו, אף בתום פרשת ההגנה, אם כי ככל שהשלב בו נתבקש התיקון מתקדם יותר, כך תצטמצם האפשרות להיעתר לכך, בשל החשש כי הדבר יפגע בהגנת הנאשם ובזכותו להליך הוגן. בית המשפט המחוזי ( תל – אביב ), בערעור פלילי 606/69, התייחס לסוגיה זו וקבע כי:

" ...ומה השיקולים אשר ישקול בית המשפט בבואו לבחון אם תהא לנאשם הגנה סבירה? מקרה, מקרה ונסיבותיו. הן מבחינת מהות התיקון המבוקש ובעיקר בפני איזה בעיות יעמוד הנאשם בהגנתו. אולם העובדה כי לאחר התיקון יהא על הנאשם לנהל הגנה שונה מזו בה נקט קודם, או כי בעקבות התיקון יהא צורך לדחות הדיון ואף לשמוע עדים מחדש – אינם מן הגורמים שבעטיים יסרב בית המשפט התיקון...".
( ע.פ. ( ת"א ) 606/69 מ"י נגד טית – בית בע"מ – פורסם בנבו ).

כן נקבע על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה, מפיו של כבוד השופט רון שפירא, כי:

" הלכה היא כי אין ליצור מצב בו טעות בתום לב או אפילו רשלנות של תובע תמנע תיקון כתב אישום ובדרך זו תגרום לעיוות דין ופגיעה באינטרס החברתי העליון של בירור האמת. אל לנו ליצור מצב בו טעות תשמש כלי להסתרת עובדות בפני בית המשפט וכפועל יוצא מכך עיוות תוצאות הדיון. אם ניתן לתקן את התקלה בשלב מוקדם, תוך שמירה על הגנתו של הנאשם, עדיפה דרך זו על פני הנצחת טעותו של התובע ".
( ת"פ 384/00 מ"י נגד פלוני – פורסם בנבו ).

אין לשלול מצב כי במהלך ניהול המשפט, בעיצומה של פרשת התביעה או אף במהלך פרשת ההגנה, יוברר לתביעה כי טעות נפלה בניסוח כתב האישום, בין בעובדותיו ובין בהוראות החיקוק שבו, או גילוי דבר חסר ברשימת העדים מטעמה, ומשכך, אין לחסום מפניה את האפשרות כי תתקן את כתב האישום, על מנת לרפא את הפגם ועל מנת לסייע להגיע לחקר האמת ולהשיג צדק, וזאת, בכפוף לכך כי תיקון כאמור לא יגרום לנאשם עיוות דין ולאחר שניתנו לו הזדמנות סבירה להתגונן. יש להעיר, על דרך ההשלמה, כי הדין מאפשר למאשימה, ברשות בית המשפט, להביא עדי הזמה לסתור ראיות או ראיות של ההגנה שעלו במהלך פרשת ההגנה ושלא היו ידועות לתביעה לפני כן אלא שהפתיעוה בשלב זה של המשפט. הסדר זה בדין מלמד כי תכלית המשפט הוא עשיית צדק, ולשם כך תתאפשר הבאת ראיות משלימות בכל שלב של המשפט, על מנת להביא בפני בית המשפט את מלוא הממצאים והטענות, ולא להנציח דבר טעות או חסר.

אין מחלוקת בין הצדדים כי טביעת האצבע אשר הודגמה מזירת האירוע, ואשר הובעה על המסמך שערך השוטר בדש, היא ראיה מהותית בתי ק זה, ובהתאם. משכך, טעם רב יש בתגובת הסנגור לפיה היה על המאשימה לצרף את עורך המסמך הנ"ל כעד תביעה , עוד בשלב הכנת כתב האישום או בטרם שמיעת ע דות המומחית. יחד עם זאת, שוכנעתי כי אי צירופו של עורך המסמך כעד תביעה בשלב מוקדם יותר נבע מטעות של המאשימה ואינו תוצאה של חוסר תום לב מצידה של זו. כמו כן, מסמך זה נמצא ברשות ההגנה מראשית ההליכים, כחלק מחומר החקירה שהומצא לה, והיא מודעת לכך כי לא המומחית ערכה מסמך זה אלא שוטר אחר, וכי חוות הדעת נסמכת על השוואה בין מסמך זה לבין טביעת אצבע שנדגמה מהזירה . מנסיבות אלו, אין לומר כי תיקון כתב האישום על ידי הוספת השוטר שערך מסמך זה תהווה הפתעה עבור הנאשם, בבחינת הוספת ראיה שלא הייתה ברשותה, ותפגע בסיכוי הגנתו ותמנע ממנו ההזדמנות להתגונן כנגד הנטען בכתב האישום. התכלית של עשיית צדק והגעה לחקר האמת מחייבת לה יעתר לבקשה על מנת להביא בפני בית המשפט את מלוא הראיות שנאספו במסגרת חקירת המשטרה על מנת לקבוע ממצאים במחלוקת שבין הצדדים, ואין להשלים עם תוצאה של איסור תיקון כתב אישום ואיסור הבאת ראיה נוספת אך בשל העובדה כי בשל טעות של התביעה לא נמנה עורך הראיה עם רשימת עדי התביעה בכתב האישום, דבר שהוברר אך במהלך עדותו של המומחית. לנאשם תהא הזדמנות סבירה לחקור בחקירה נגדית את עורך המסמך, שטרם העיד כאמור משלא נמנה עם עדי התביעה שבכתב האישום, וכן תינתן לנאשם ההזדמנות לבקש החזרת המומחית לעדות משלימה לאחר עדותו של השוטר בדש והגשת המסמך שערך. אין לומר כי ההליך המשפטי בתיק בפניי נמצא בשלב מתקדם ביותר, עד שיש לדחות את הבקשה מטעם זה. כאמור, אין להעדיף תוצאה של הנצחת טעות בכתב האישום על ידי דחיית בקשה לתיקונה, על פני תכליתו של ההליך המשפטי, שהינו חקר האמת, והכל, שעה שלנאשם ההזדמנות הסבירה להתגונן כנגד כתב האישום המתוקן, על ידי חקירה נגדית של המומחית, שנסמכה על המסמך נשוא הבקשה, וחקירה נגדית על עורך המסמך, שמבוקש הוספתו כעד תביעה, וכן על ידי הבאת ראיות הגנה מטעמה, במידה ותבקש לסתור את המתועד במסמך זה או בחוות הדעת הנ"ל.

על כן אני נעתר לבקשה לתיקון כתב האישום ע"י הוספת השוטר מר נוי בדש כעד תביעה.

אני קובע ישיבת תזכורת צדדים ליום 28/5/15 שעה 12:00.

לזמן את ב"כ הצדדים.

הסנגור ידאג להופעת הנאשם.

ניתנה היום, כ"ג אייר תשע"ה, 12 מאי 2015, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מדינת ישראל
נתבע: ארווין שמאילוב
שופט :
עורכי דין: