ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יהודה כהן נגד מדינת ישראל :

בפני כבוד הרשמת עירית כהן

התובע

יהודה כהן

נגד

הנתבעת

מדינת ישראל
ע"י פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי)

החלטה

לפניי בקשת התובע לפטור מתשלום אגרת משפט.
בתביעה שהגיש התובע הוא עותר לפיצוי בסך 20 מיליון ₪ בגין הלנת כספי פיצויים ופנסיה בסך 196,526 שקלים אשר לטענתו לא שולמו לו עם פרישתו מעבודתו ברשות המסים בשנת 1981. לטענת התובע, עוזר אמרכלות באגף המכס לא העביר לטופס אישור פיצויים את הסכום שחושב, בסעיף שיועד לכך. עוד לטענתו, טיוטה עם חישוב המגיע לו וכן מסמך המופנה לחשב המכס נגנזו בתיק ולא הועברו למס הכנסה. התובע סבור כי המסמכים הועלמו בשל העובדה שהוא חשף שחיתות של מנהלו.
לטענת התובע "מסמכי התרמית", כהגדרתו, נחשפו בפניו רק בחודש מרץ 2014, כאשר הזמין את התיק מרשות המסים. לטענתו, המסמכים מלמדים על תרמית שמטרתה הייתה אי תשלום הפיצויים, שכחלק ממנה קיים טופס מזויף. לטענתו, בשעה שאשתו לשעבר פנתה בשנת 1985 למנהל המכס בעניין בעיותיהם הכלכליות שהובילו לפינויים מביתם בידי ההוצאה לפועל, הלה העלים ממנה מידע, וכך מנע ממנה את האפשרות להמשיך בטיפול בסוגיה.
בעניין מצבו הכלכלי, טוען התובע כי אין בבעלותו נכס או חסכונות וכי הוא מתקיים מקצבת זקנה. לצורך הוכחת טענתו הוא צירף תדפיס של בנק הדואר ובו מוזכר כי החשבון מעוקל.
לטענת הנתבעת, קיימות לה טענות כבדות משקל לסילוק התביעה על הסף מחוסר סמכות עניינית, מעשה בית דין והתיישנות. לטענתה, התביעה היא בסמכותו העניינית של בית הדין לעבודה לאור סעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה תשכ"ט-1969 הקובע סמכות ייחודית לבית הדין לעבודה בענייני יחסי עבודה; התובע לא הוכיח כי ההליך מגלה עילה; קיים מעשה בית דין שכן התובע הגיש תביעה דומה לבית הדין לעבודה אשר נדחתה לאחר שנקבע שהיא התיישנה; והתביעה התיישנה.

דיון
תקנה 14(ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 קובעת כי "הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית משפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה". על המבקש פטור מתשלום אגרה להוכיח, אפוא, שני תנאים מצטברים – כי אין ביכולתו לשאת בתשלום האגרה וכי ההליך מגלה עילה.
תצהירו של התובע והמסמכים שצירף לבקשה תומכים בכך שאין ביכולתו לשאת בתשלום האגרה.
אשר לתנאי שעניינו קיומה של עילת תביעה, כפי שנפסק: "זהו תנאי שבמסגרתו בית המשפט בוחן האם עילת ההליך שהוגש אינה קלושה. מדובר ברף שאינו גבוה, ועניינו בבחינה לכאורית של העילה, כדי לוודא שאין מדובר בהליך חסר סיכוי ממש" (בשג"ץ 4934/14 ‏ גורנשטיין נ' כנסת ישראל (פורסם במאגרים, 21.7.2014)).
עובר להגשת תביעה זו הגיש התובע תביעה בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים (סע"ש 58449-12-13 כהן נ' מדינת ישראל), בה תבע תשלומי פנסיה בגין תקופת עבודתו אשר הסתיימה בשנת 1982. בכתב התביעה הוא טען כי זכויותיו קופחו והוא נוצל כאשר לא הוענקה לו פנסיה, בעוד עובדים אחרים שפרשו אחריו זכו לפנסיה. כבר באותה תביעה טען התובע כי המסמך שכותרתו "הודעה על הפסקת עבודה" הינו מסמך מזויף וחסר תוקף.
התביעה בבית הדין לעבודה נדחתה על הסף לאחר שבית הדין קיבל את טענת ההתיישנות שהעלתה המדינה (פסק דין מיום 20.3.14).
התובע הגיש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה (ע"ע 15446-04-14 כהן נ' מדינת ישראל) אולם חזר בו מהערעור לאור המלצת בית הדין (פסק דין מיום 2.12.14).
הטרוניות שמעלה התובע בכתב התביעה שהוגש בתיק זה כנגד ההליכים שהתנהלו בבית הדין לעבודה וכנגד הטענות שטענה הנתבעת בבית הדין אינן מקימות עילת תביעה.
המבקש טוען בכתב התביעה לתרמית אשר נעשתה כלפיו ונתגלתה במהלך ניהול הערעור בבית הדין הארצי לעבודה, כאשר לטענתו רק אז הוצגו לו המסמכים המלאים שהועלמו מפניו במשך כל השנים מאז סיים את עבודתו בשנת 1981.
ככל שמדובר בטענת תרמית, קיימת לבית משפט זה סמכות עניינית שכן אין מדובר בתביעה אשר עניינה יחסי עובד מעביד. אשר להתיישנות, לטענת התובע נודע לו על התרמית רק בחודש מרץ 2014 ועל פי סעיף 7 לחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958: "היתה עילת התובענה תרמית או אונאה מצד הנתבע, תתחיל תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעה לתובע התרמית או האונאה".
אלא שטענת התרמית שמעלה התובע היא כללית, נראה שהיא מבוססת על השערות שלו, וספק אם יוכל להוכיחה.
באשר לגובה הפיצוי הנתבע - כפי שנפסק, גם סכום התביעה הינו רכיב חשוב בשיקולי בית המשפט בדונו בבקשה לפטור מאגרה ו"לא יינתן פטור מאגרה לתביעות מנופחות המוגשות בסכומים בלתי מציאותיים... גם כאשר הוכח כי מדובר בתובע חסר אמצעים" (ראו בש"א (מחוזי חי') 5107/00 יוניס נ' מדינת ישראל - משרד הבטחון (פורסם במאגרים, 12.6.2001); רע"א 430/07 מרית נ' מדינת אוקראינה (פורסם במאגרים, 26.8.2007)); רע"א 2686/13 שמעוני נ' יגיל (פורסם במאגרים, 1.12.2013)).
התובע טוען להלנת כספי פיצויים ופנסיה בסך 196,526 שקלים ישנים ודורש פיצויים בסך של 20 מיליון ₪ מבלי לפרט את החישוב שעליו מבוסס הסכום.
הסכום של 196,526 שקלים ישנים בצירוף הפרשי הצמדה וריבית משנת 1981 מגיע לסך של מאות אלפי ₪ ולא של מיליונים, כפי שנתבע.
מכתב התביעה ניתן להבין כי התובע דורש פיצוי בגין הלנת הפיצויים, אלא שפיצויי הלנה אינם רלבנטים להליך הנדון, אשר עניינו תביעה נזיקית.
לאור עילת התביעה הקלושה וסכום התביעה הבלתי סביר אין מקום למתן פטור מתשלום אגרה.
אני דוחה, אפוא, את הבקשה לפטור מאגרה.

ניתנה היום, י"ח אייר תשע"ה, 07 מאי 2015, בהעדר הצדדים.

עירית כהן, רשמת


מעורבים
תובע: יהודה כהן
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: