ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ליאורה לבנשטיין נגד בן ציון ציטרין :


בפני כבוד הרשמת- השופטת עינת רביד

מבקשת

ליאורה לבנשטיין

נגד

משיבים

  1. בן ציון ציטרין
  2. ב.צ. ציטרין גרופ בע"מ

החלטה

מונחת לפני בקשת המבקשת לעיכוב ההליכים בתיק בשל הליך תלוי ועומד במסגרת ת.א. 45238-04-14 לבנשטיין נ' ציטרין (להלן: "התביעה הראשונה").
במסגרת התובענה דנן, עתרו המבקשים לסעד של פירוק שותפות, סעד הצהרתי וצווי עשה, כנגד המבקשת, אשר לטענתם הקימה עמם שותפות בשם "ציטרין את לבינשטיין clpr" לצורך מתן שירותי יחסי ציבור, שותפות אשר לטענת המשיבים חוסלה ביום 27.10.13.
בין הצדדים לתובענה מתנהלות שתי תביעות נוספות בבית המשפט השלום בתל אביב, התביעה הראשונה היא תביעה שהגישה המבקשת נגד המשיבים על סך של 443,411 ₪, והיא הוגשה בעילה חוזית, נזיקית, עשיית עושר ומתן חשבונות. התביעה השנייה הוגשה במסגרת תביעת המשיבים נגד המבקשת ת.א. 6802-12-14, והיא תביעה כספית על סך של 715,500 ₪, אשר הוגשה בעילות של תביעה נזיקית ולשון הרע (להלן: "התביעה השנייה"). המשיבים הגישו בבית משפט השלום בקשה לאיחוד התובענה הראשונה והשנייה, הבקשה נדחתה, אך שתי התביעות הועברו לדיון אצל כבוד השופט מיכאל תמיר, אשר קבע כי דיוני ההוכחות בשני התיקים יישמעו יחד.
לטענת המבקשת עיון בכתב התביעה הראשון ובכתב ההגנה בתביעה הראשונה וכן בתביעה הנדונה מעלה כי עניינן במחלוקות שנתגלעו בין הצדדים בקשר למיזם המשותף ובטענותיהם בקשר לכך, וכי קיימת זהות בין הטענות המשפטיות והעובדתיות בין התביעה הראשונה לשלישית.
עוד טוענת המבקשת כי אף המשיבים במסגרת סעיף 12.2 תגובתם לבקשה למחיקת כתב הגנה אשר הוגשה בתביעה הראשונה טענו כי טענותיהם העובדתיות והמשפטיות זהות בשלוש התובענות. המבקשת מפנה גם לסעיף 12.5 לתגובת המשיבים לבקשה למחיקת כתב ההגנה בתביעה הראשונה שם ציינו המשיבים כי ניהול שלוש התביעות בנפרד אין לו כל היגיון, ועלול להוביל להכרעות עובדתיות ומשפטיות סותרות בטענות זהות.
על כן טוענת המבקשת כי יש לעכב ההליכים בתיק זה עד לקבלת פסק דין חלוט בתביעה הראשונה, אשר בירורה יצמצם משמעותית המחלוקות בתיק ואף ימנע החלטות שיפוטיות סותרות.
המשיבים הגישו תגובתם לבקשה וטענו כי יש לדחותה. לטענת המשיבים התובענה הנדונה עוסקת בשותפות שהוקמה על ידי הצדדים ובמסגרתה עתרו המשיבים לשורת סעדים : סעד הצהרתי הקובע את מועד ייסוד השותפות ומועד חיסולה, צו המורה על פירוק השותפות וצו עשה, אשר יחייב את המבקשת לשתף פעולה ולנקוט בכל הפעולות הדרושות לצורך סילוק חובות השותפות וסגירת חשבון הבנק ותיקי המס של השותפות. עוד טענו המשיבים כי לא עתרו לכל סעד כספי.
לטענת המשיבים אומנם טענותיהם העובדתיות והמשפטיות זהות בשלוש התביעות, והן עוסקות באותה מסכת אירועים, יחד עם זאת במקרה זה זהות הטענות העובדתיות והמשפטיות אינה מצדיקה עיכוב ההליכים.
לטענת המשיבים העקרונות המנחים בפסיקה לבחינה האם יש מקום להורות על עיכוב הליכים אינם מתקיימים במקרה הנדון, שכן הסוגיות המהותיות הנדונות בתביעה הראשונה והנדונה אינן זהות, בתביעה הראשונה נדונות עילות חוזיות ונזיקיות אשר אינן נוגעות לעילות ולסעדם בתביעה הנדונה. כמו כן התביעה הראשונה היא במהותה תביעה כספית בעוד התביעה הנדונה היא לפירוק השותפות וחיסול חובותיה.
עוד נטען כי בפסקי הדין שיינתנו בתובענה הראשונה והשנייה לא יהיה כדי לצמצם את השאלות במחלוקת במקרה הנדון. וכי ההחלטות שתתקבלנה בתובענה הראשונה והשנ ייה לא ייסתרו ולא יוכלו לסתור הכרעות בתובענה הנדונה.
עוד טוענים המשיבים כי עיכוב התובענה הנדונה לא יימנע הכבדה מיותרת ולא יביא להטרדת בית השפט בניהול הליך כפול שכן במסגרת התובענה הראשונה והשנייה לא יוכרעו פלוגתאות ולא יינתנו סעדים , אשר יוכלו לייתר את הסעדים בתיק הנדון.
עוד טוענים המשיבים כי לא יכול להיווצר מעשה בית דין בתובענה הראשונה או השנייה ביחס לסוגיות בתיק הנדון.
המבקשת הגישה תשובתה במסגרתה התייחסה לטענות המשיבים.
דיון
לאחר עיון בטענות הצדדים אני קובעת כי דין הבקשה להתקבל.
הרציונל העומד בבסיס העיקרון של "עניין תלוי ועומד"- Lis Alibi Pendens, הוסבר ברע"א 3765/01 הפניקס נ' קפלן (פורסם במאגרים המשפטיים 28.1.02), כדלהלן:
"סמכותו של בית המשפט לעכב הליך כאשר מתקיים הליך אחר המעורר שאלות דומות אינה שנויה במחלוקת. זוהי סמכות שבשיקול דעת והיא הופעלה לא אחת תוך שקילת יעילות הדיון, יעילות המערכת השיפוטית, חסכון במשאבי זמן והוצאות, מניעת הכרעות סותרות, נוחות בעלי הדין, הכרעה מהירה, מאזן הנוחות וכיו"ב."
הלכה פסוקה היא כי המבחן הנדרש לעיכוב הליכים פורש בפסיקה באופן רחב, ודי בכך ששאלה מהותית דומה היא שעומדת להכרעה בהליכים. וכך נפסק בע"א 9/75 אל-עוקבי נ' מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד כט(2) 477, 480:
"לפי ההלכה, כמו ב'מעשה-בית-דין', כך גם ב'ענין תלוי ועומד' העילות צריכות להיות זהות ... ברם הזהות איננה נקבעת לפי צורת התביעות אלא לפי מהותן. השאלה, אם צד למשפט מוטרד פעמיים בגלל אותה העילה תלויה לא בטעמים טכניים של זהות צורת התביעות אלא בענינים של ממש, היינו, לפי מהותן העיקרית ... לענין זהות העילות, אין זה הכרחי, שתהיה חפיפה מוחלטת בין כל הענינים העשויים להידון בשתי התובענות. העיקר הוא, כאמור, שבשתיהן עומדת לדיון אותה סוגיה מהותית."
הדוקטרינה בדבר " הליך תלוי ועומד" נועדה, איפוא, למנוע הכבדה מיותרת על הצד שכנגד, והטרדת בית המשפט בהליך כפול, והיא מבוססת על שיקולים של יעילות הדיון והימנעות מהכרעות סותרות (לעניין זה ראו ספרו של אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית, עמודים 11-117).
במקרה הנדון ומעיון בכתבי הטענות, אני מקבלת את טענותיה של המבקשת כי במסגרת התביעה הנדונה נתבעו על ידי המשיבים מלבד הסעדים של קביעת מועד ייסוד השותפות וחיסולה, פירוק השותפות וחיוב המבקשת לשתף פעולה לסילוק חובות השותפות, גם סעדים נוספים כגון: סעד הצהרתי כי המבקשת אינה זכאית לפרמיה ששילמה עם הקמת השותפות הנטענת, קיזוז ועריכת חשבונות בין הצדדים, חיוב המבקשת בשיפוי המשיבים בהשבת אובדן הכנסות, וסעדים אלו חופפים את הסעדים אשר נתבעו בתובענה הראשונה. בתובענה הראשונה, תבעה המבקשמשיבים ישלמו לה סך של 340,000 ₪ (306,000 ₪ בערכים נומינליים) סכום לגביו עתרו המשיבים במסגרת התביעה הנדונה, כי בית המשפט יצהיר כי המבקשת אינה זכאית לו (ראו סעיפים 103-104 לתביעה הנדונה) . בנוסף בתביעה הראשונה נתבעו סעדים באשר להתחשבנות בין הצדדים, בדומה לסעד לו עתרו המשיבים בתביעה זו (ראו סעיפים 98-102 לתביעה הנדונה) .
בנסיבות אלו עולה כי המדובר בשתי תביעות הדנות באותה מסכת עובדתיות ואותן טענות משפטיות כאשר חלק מעילות התביעה בשתי התביעות חופפות. אומנם אני ערה לכך כי חלק מהסעדים בתביעה הנדונה, שעניינם הצהרה על מועד היווסדותה וסיום פעולתה של השותפות, ובעיקר הסעד לפירוק השותפות, אינם סעדים אשר יוכרעו במסגרת התובענה הראשונה, אך בנסיבות אלו כאשר חלקה של התביעה הנדונה חופף לתביעה הראשונה, ועל מנת למנוע הכרעות סותרות, אין מנוס מעיכוב התובענה הנדונה.
יחד עם זאת אני קובעת כי טרם כניסת התיק לעיכוב הליכים על המבקשת להגיש כתב הגנה וזאת עד ליום 6.6.15.
סוף דבר
המזכירות תסגור התיק וזאת עד להכרעה בתביעה בת.א. 45238-04-14 לבנשטיין נ' ציטרין.
ככל שלאחר קבלת פסק דין בתובענה הראשונה, יבקשו המשיבים להמשיך בתובענה יגישו בקשה מתאימה.

ההחלטה ניתנה על ידי בשבתי כרשמת.
ניתנה היום, י"ז אייר תשע"ה, 06 מאי 2015, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: ליאורה לבנשטיין
נתבע: בן ציון ציטרין
שופט :
עורכי דין: