ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין נסים לוי נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני:

כבוד השופטת אירית הרמל

המערער
1. נסים לוי
ע"י ב"כ: עו"ד רון טלמור
-
המשיב
1. המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד אילת ברעם

פסק דין

ערעור על פי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 על החלטת ועדה רפואית לעררים (ניידות) מיום 12.5.14 (להלן – הוועדה), אשר קבעה למערער 40% נכות בגין יישום חלקי של סעיף ליקוי ו-א-1, אשר עוסק בהגבלה בתנועות ירך שמאל, ללא כוויצה.

2. הוועדה התכנסה בעקבות פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב מיום 17.2.12 (ב"ל 7598-03-13; כבוד הרשמת דפנה חסון זכריה, להלן – פסק הדין), אשר הורה, על יסוד הסכמת הצדדים, כי עניינו של המערער יוחזר לוועדה אשר תונחה:

"להתייחס במפורט לחוות דעתו של ד"ר קריס מיום 19.9.12 ולאור האמור בה תשקול מחדש את עמדתה.
המערער ובא כוחו יוזמנו לטעון בפני הוועדה.
החלטת ה וועדה תהיה מנומקת ומפורטת".

3. כאמור, הוועדה התכנסה ביום 12.5.14, שמעה את טיעוני המערער, עיינה בפסק הדין וקבעה כדלקמן -

"הוועדה התייחסה לחוו"ד ד"ר קריס מיום 19.9.12. עפ"י חוו"ד זו מדובר בנכות כללית ולא בניידות.
קיבל סעיף ליקוי לאחר החלפת מפרק ירך שמאל, כאשר בממצאי בדיקתו אין כלל תנועות מפרק הירך.
סעיף כללי על כאבים בברך שמאל, כאשר הכיפוף עד 30 מעלות ואין סיבוב פנימי. התנועות הסיבוביות גורמות לכאב קרוב לודאי בפרק הירך.
יישור הברך מלא.
סעיף קיצור גפה שמאלית ע"פ הרישום קיצור 4.5-5 ס"מ. קיצור זה אינו מקנה נכות אלא 15 ס"מ ומעלה.
סעיף בגין הגבלה בתנועות עמוד שדרה מותני.
בגין הגבלה בתנועות מפרק ירך שמאל ללא כוויצה כיפופית קיבל ו-א-1 חלקי 40%.
התנועות בברכיים תקינות דו צדדי ויציבות שמורה.
כלל הסעיפים אינם מתייחסים לניידות אלא לנכות כללית. לא ניתן מחוו"ד זו ללמוד על מצבו הרפואי האורטופדי ביחס לניידות. הנכות של הביטוח לאומי מתייחסת לסעיפים שונים מתקנות הניידות".

טענות הצדדים:

4. לטענת המערער, מדובר בוועדה שהתכנסה בפעם השנייה, אשר לא התייחסה כראוי לחוות הדעת של ד"ר קריס (להלן- חוות הדעת), ולא נתנה לה משקל ראוי ומספק. לטענתו, ה וועדה שגתה בכך שלא התייחסה למגבלות בתנועה של המערער שהינן בשיעור של 80% נכות בניידות, כפי שעולה באופן ברור, מחוות הדעת. עוד טוען המערער כי שגתה ה וועדה באופן מהותי, בכך שהותירה את אחוזי הנכות בגין ניידות בשיעור 40% בלבד וכן בכך שלא נתנה משקל ראוי למסמכים הרפואיים ולתוצאות בדיקותיו של המערער, אשר הוצגו בפניה.

בנסיבות אלה, מבקש המערער כי בית הדין יפעיל את סמכותו השיורית הטבועה ויפעיל שיקול דעתו מעבר לשיקול הדעת הנדרש לעניין יישום הוראות פסק הדין, זאת למען ביטולה של החלטת הוועדה הרפואית והחזרת הדיון ל וועדה בהרכב אחר, שתשקול מחדש את מצבו. לחלופין מתבקש בית הדין למנות מטעמו רופא מומחה לניידות, אשר יחווה דעתו ויכריע במחלוקת. בנוסף על כך, מבקש המערער עיכוב הליכים, כנגד גביית החוב שנוצר עקב השינוי בקצבת הניידות.

5. לטענת המשיב, דין הערעור להידחות הואיל ולא נפל כל פגם משפטי בעבודת הוועדה. הוועדה מילאה אחר הוראות פסק הדין במלואן וכן נימקה את קביעתה. על פי הנחיות פסק הדין, ה וועדה אכן התייחסה לחוות הדעת של ד"ר קריס וציינה כי הוא המליץ על התאמה לסעיפי ליקוי בנכות כללית ולא בניידות. על בסיס עיון בחוות הדעת, ה וועדה הסבירה היטב מדוע אין לאמץ את המלצתו בעניין ניידות וכן את קביעת הליקוי בניידות בשיעור של 80%. כן לעניין טענותיו הנוספות של המערער אשר אינן נוגעות למילוי אחר הנחיות פסק הדין, מקומן הראוי הינו לפני מתן פסק הדין המחזיר ודינן להידחות.

דיון והכרעה:

6. על פי הדין, בערעור על החלטות ועדות רפואיות לעררים, בית הדין מוסמך לדון רק בשאלות משפטיות. במסגרת סמכותו בוחן בית הדין אם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה (עב"ל (ארצי) 10014/98 הוד – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד 213 (1999)). עוד נקבע כי קביעת שיעור הנכות וסעיפי הליקוי הרלוונטיים הן קביעות רפואיות מובהקות הנמצאות בתחום סמכותה הבלעדית של הווועדה ובית הדין אינו מוסמך להתערב בהן (עב"ל (ארצי) 217/06 בן צבי – המוסד לביטוח לאומי, (פורסם בנבו, 22.6.2006)).

7. בית הדין רשאי להשתמש בסמכותו ולהתערב בהחלטת וועדה מסוג זה רק במקרים קיצוניים ביותר, הגובלים באי סבירות קיצוני שכמוהו כטעות בחוק (ראו בעניין זה, בשינויים המחויביים, דב"ע שמ/01-X318 יצחק עטיה - המוסד לביטוח לאומי , פד"ע טו' 60).

8. כאשר מוחזר עניינו של מבוטח לדיון מחודש בוועדה על פי פסק דין, על הו ועדה להתייחס אך ורק לאמור בהחלטת בית הדין ולפעול על פי הנחיותיו. כמו כן, במקרה של ערעור על החלטת הוועדה, ביקורתו השיפוטית של בית הדין מוגבלת לבחינת השאלה אם הוועדה מילאה אחר האמור בפסק הדין (דב"ע נא / 01-29 פרנקל – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כד 160 (1992); עב"ל (ארצי) 114/07 עורקבי – המוסד לביטוח לאומי, (פורסם בנבו, 8.1.08); בר"ע (ארצי) 59174-11-10 מברוכה – המוסד לביטוח לאומי, (פורסם בנבו, 22.12.10)).

חוות הדעת של ד"ר קריס

9. המערער עבר ניתוח החלפת פרק ירך שמאל ביום 28.10.11, מממצאי בדיקת הווועדה, עולה כי המערער הולך בצליעה על רגל שמאל ומתהלך עם מקל עזר.
פסק הדין הורה לווועדה להתייחס במפורט לחוות דעתו של ד"ר קריס מיום 19.9.12 ולאור האמור בה לשקול מחדש את עמדתה, אשר תוצג בצורה מנומקת ומפורטת.

ה וועדה אכן קיימה את הוראות פסק הדין במלואן. ה וועדה התייחסה לחוות דעתו של ד"ר קריס ואף נימקה בצורה מפורטת תוך התייחסות לתוכן המלצתו של המומחה, מדוע חוות הדעת אינה רלוונטית ואינה מותאמת לסעיפי לקות בניידות אלא לסעיפי נכות כללית בלבד. הו וועדה אף הגדילה לעשות, בכך שבדקה האם קיים סעיף לקות בניידות התואם את סעיפי הנכות הכללית שצוינו בחוות הדעת . בהיעדרם של סעיפי ליקוי מתאימים התואמים את מצבו של המערער, וזאת בהתאם להסכם בדבר גמלת ניידות שנערך ונחתם ביום ט"ו בסיון תשל"ז, ה וועדה הגיעה למסקנה מנומקת וזאת בהתבסס על שיקול דעתה הרפואי בלבד, כי אין בידה לקבל את חוות דעתו של ד"ר קריס. הוועדה קבעה, כי סעיף קיצור גפה אינו תואם את מצבו של המערער, מאחר ולמערער קיצור גפה של 4.5-5 ס"מ וקיצור גפה אשר מקנה אחוזי ניידות הוא קיצור של 15 ס"מ ומעלה. עוד נימקה הוועדה כי אין סעיף ליקוי בניידות, בגין הגבלה בתנועות עמוד שדרה מותני וכי תנועות הברכיים תקינות דו צדדי והיציבות שמורה.

התייחסות למסמכים רפואיים נוספים ותוצאות בדיקות

10. טענה נוספת שטען המערער, היא כי היה על הועדה לבחון טענות נוספות שלא נקבעו במסגרת פסק הדין. כאמור לעיל, הוועדה התכנסה על מנת למלא אחר הנחיות פסק הדין, ומכאן שלא נדרשה לבחון פעם נוספת את מלוא תיקו הרפואי של המערער, דבר אשר נעשה במסגרת ועדות רפואיות קודמות שהתכנסו בעניינו. על כן, לטענותיו הרפואיות של המערער, המבוססות על ממצאי בדיקות, פרוטוקולי ועדות וסעיפי ליקוי שונים, אין מקום במסגרת הערעור דנן ומדובר בטענות, אשר היה עליהן להיות מוצגות בפני בית הדין, בטרם מתן פסק הדין הקודם בעניינו של המערער. מכאן שגם מתייתרת התייחסותי המהותית, לשאלת היותן של טענות אלו משפטיות גרידא אם לאו.

מינוי מומחה רפואי
בקשה נוספת של המערער היא שהוועדה תמנה מומחה רפואי לניידות מטעמה אשר יחווה דעתו בעניינו של המערער. טענה זו דינה להידחות.
על הרכב הוועדה נמנו רופאים שהם בעלי מומחיות לבחינת מוגבלותו בניידות של המערער, אורטופד, נוירולוג ומומחה כלי דם, ואין כל יסוד בדין כי ימונה מומחה חיצוני לוועדה.
בקשה לעיכוב הליכי גבייה

11. בהתאם להחלטה בפרוטוקול הדיון מיום 30.3.15, המערער היה רשאי לצרף עד ליום 2.4.15 בקשה נפרדת שהוגשה בתיק זה, לעיכוב הליכי גבייה. דבר זה לא נעשה ומכל מקום, ככל שהמערער מבקש לעכב הליכי גבייה, עליו לפנות במסגרת הליך מתאים.

12. סוף דבר- הערעור נדחה.
משהגעתי לכלל מסקנה כי ה וועדה אכן פעלה על פי הנחיות פסק הדין בעניין התייחסותה המפורטת לחוות הדעת של ד"ר קריס ומכאן שלא נפל בהחלטתה כל פגם משפטי, דינו של הערעור להידחות.

13. בנסיבות הענין משמדובר בערעור מתחום הבטחון הוסציאלי, אין צו להוצאות.

14. על פסק דין זה ניתן להגיש בקשת רשות לערער לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 ימים מקבלתו.

ניתן היום, י"ד אייר תשע"ה, (03 מאי 2015), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .


מעורבים
תובע: נסים לוי
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: